האנטר (כטב"ם)

כטב"ם ישראלי

האנטר (Hunter, שפירושו בעברית: צייד) הוא כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) לסיור ולאיסוף מודיעין מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. הכטב"ם השלישי פרי פיתוחה (אחרי הסקאוט וה-RQ-2 פיוניר). ההאנטר יוצר בארצות הברית על ידי חברת נורת'רופ גראמן בשיתוף התעשייה האווירית[1].

האנטר
Hunter
האנטר של הצבא האמריקאי ממריא בסיוע רקטת האצה
האנטר של הצבא האמריקאי ממריא בסיוע רקטת האצה
מאפיינים כלליים
סוג כלי טיס בלתי מאויש עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן TRW Inc. עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות 1995–2015 (כ־20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמש ראשי צבא ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האנטר של הצבא הבלגי
האנטר של הכוחות המיוחדים האמריקאיים בשדה התעופה של מזאר-י שריף אפגניסטן
האנטר מחטיבת הלוחמה האווירית ה-10 של הצבא האמריקאי שהתרסק במהלך נחיתת חירום ליד תיכרית שבעיראק
כטב"ם האנטר צבוע בצבעי חיל האוויר הישראלי כפי שמוצג במוזיאון חיל האוויר בחצרים

האנטר משמש במשימות: מודיעין זמן אמת למטוסי קרב, מעקב, רכישת מטרות (RSTA), ממסר תקשורת ואחרות.

היסטורית שירות

עריכה

לאחר הצלחה של ה-RQ-2 פיוניר במלחמת המפרץ (1991) ביקש צבא ארצות הברית לפתח כטב"ם מתקדם יותר שיועד לשרת כמערכת כטב"ם קצר טווח ברמת מפקדי דיוויזיה ומפקדי קורפוס. התעשייה האווירית יחד עם החברה האמריקאית "TRW" עלו לשלב האחרון של המכרז מול מתמודדת נוספת. לצורך הפרויקט הוקם מפעל באריזונה במטרה לפתח ולייצר את הכטב"ם בהתאם לדרישות ארצות הברית[2].

בשנת 1992 זכתה החברה במכרז והוזמנו שני אבות טיפוס ראשונים[3], אולם הוצאות הפיתוח היו גבוהות מהמצופה ותחילת הייצור התעכבה[4]. ביולי 1993 דווח שהפרויקט יצר הפסד כספי כבד של עשרות מיליוני דולרים לתעשייה האווירית[5]. עם זאת הפרויקט נמשך וצבא ארצות הברית הזמין 50 מערכות "האנטר", שבכל אחת מהן 8 מטוסים ותחנות קליטה, בהיקף של 4.2 מיליארד דולר. לאחר שנרכשו 7 מערכות בלבד, בהיקף כולל של כ-350 מיליון דולר, הרכש הופסק לאחר שורה של תאונות. באפריל 1997 הוחלט לחדש את הרכש, לאחר שה"האנטר" הוכיח את יעילותו בשורה של ניסויום ותרגילים מבצעיים[6].

יאיר דובסטר, שהיה בצוות פיתוח הפיוניר והאנטר, משחזר: ”ידענו שאנחנו צריכים לספק להם מזל"ט דומה ל'סקאוט', שכבר היה קיים כמה שנים, וידענו שהוא צריך להיות קצת יותר גדול, קצת יותר חזק, עם אוויוניקה ותחנה קרקעית קצת יותר מתקדמות. כך נסענו לארצות הברית, קבוצה של מהנדסים מהתעשייה האווירית. הגענו לבסיס "צ'יינה לייק" של הצי, באמצע המדבר. עבור חלקנו, זו הייתה הפעם הראשונה בארצות הברית. אמריקה הגדולה והמתקדמת נראתה פתאום כמו הנגב. היינו אמורים לעשות בבסיס הדגמות הטסה למזל"ט. היה שם מסלול נחיתה ענקי, מרשים מאוד, וכבר התכוננו לעבוד עליו, אבל רגע לפני כן עצרו אותנו. אמרו לנו שאנחנו צריכים לבצע את ההדגמות באזור אחר. הובילו אותנו למקום שבו פינו לנו חלקה של לא יותר מ-70 מטר מרובעים, ואמרו לנו: 'פה תמריאו ופה תנחתו'. לא הבנתי את ההיגיון מאחורי האילוץ הזה. רק במהלך שיחות הפיתוח, שנערכו לאחר מכן, הבנו שאחת הדרישות של האמריקאים כוללת פיתוח משגר להמראה רקטית. אז גם הבנו שהם מתכוונים לשגר ולהנחית את המזל"ט על ספינות מערכה. לא מדובר בנושאת מטוסים, אלא הייתה בכלי-שיט בלי מסלול, רק עם מנחת מסוקים. האמריקאים פנו אלינו אחרי שהצגנו יכולת להנחית מזל"ט לתוך רשת בלימה. הם רצו שנשתמש באותה שיטה להנחתת המזל"טים על האוניות שלהם.”[7]

ה"האנטר A" כיסה טווח של 125–250 קילומטרים (בסיוע ממסר תקשורת) והיה בעל יכולת שהייה של 12 שעות (שהוגדלה עד ל-25 שעות בגרסאות המאוחרות יותר, ראו להלן). ב-1999 נערך ניסוי של הפעלת ה"האנטר" ממסוקי אפאצ'י, לציון מטרות, ולא מתא בקרה על הקרקע[8].

בחודש מרץ 1999 הוצבו מערכות "האנטר" במקדוניה ומשם יצאו למשימות סיוע ותמיכה לכוחות נאט"ו במלחמת קוסובו[9]. אחד מהם התרסק[10].

לאחר שה"האנטר" שירת בהצלחה במלחמת קוסובו ובמלחמת המפרץ השנייה (2003), הזמין הצבא האמריקאי האנטרים נוספים[11]. בנוסף, ההאנטר נמכר גם לצרפת, הודו ובלגיה.

בשנת 2003 נוצרו בחברת נורת'רופ גראמן (שרכשה את TRW) גרסאות של האנטר חמושות בחימוש מונחה מסוג וייפר סטרייק (Viper Strike או BAT עם הנחיית לייזר)[12].

בשנת 2004 הוחלף המנוע של ה"האנטר A" ממנוע מוטוגוצי בנזין 2 פעימות למנוע מסחרי 3 צילינרים מונע בדלק מטוסים ב"האנטר B". המנוע החדש והדלק הכבד איפשרו את שיפור הביצועים של המטוס והפכו את הלוגיסטיקה שלו לפשוטה יותר. זאת לקראת מכרז הצטיידות חדש של הפנטגון[13]

על בסיס ה"סקאוט" פותח בתעשייה האווירית ה"הרון 1" כטב"ם גדול ומתקדם יותר מה"האנטר". מספר צביקה ארזי, שעסק בפיתוח ה"הרון": ”התוצאה הסופית היתה מרשימה: אם ה"האנטר" יכול היה לשאת 50 ק"ג - ה"הרון" יכול היה לעלות לאוויר עם מטען של עד 300 ק"ג. האמריקאים התלהבו מה"הרון" ובמיוחד מהמבנה האווירודינמי שלו, וביקשו ליישם את הפיתוחים שלו בפלטפורמה של מזל"ט "האנטר", שכבר היה בשימוש אצלם. כך נולדה גרסת ה- E של ה"האנטר", שנחשבת ליעילה הרבה יותר מהגרסה הבסיסית, בעיקר בזכות יכולת הנשיאה המשופרת"”[7].

לבקשת הצבא האמריקאי הוכנסו פיתוחים שנוצרו ב"הרון" אל RQ-5E ויצרו את ה"האנטר משופר טווח מוגדל (Extended Hunter)" או "E Hunter" - האנטר בעל כנף וזנב של הרון וכני נסע מתקפלים, לטיסה בטווחים רחוקים וגבהים גבוהים יותר. האנטר E טס לראשונה ב-17 במרץ 2005.

ביולי 2015 הודיע הצבא האמריקאי כי ההאנטר יוצא משירות ויוחלף על ידי כטב"ם נושא טילי הלפייר בעל יכולות תקשורת משופרות "הנשר האפור" (The Gray Eagle)[14].

דגמים (האנטר)

עריכה
  • RQ-5
  • RQ-5A
  • RQ-5B
  • MQ-5A
  • MQ-5B
  • RQ-5E - האנטר משופר טווח מוגדל Extended Hunter - האנטר בעל כנף וזנב של הרון 1 וכני נסע מתקפלים, לטיסה בטווחים רחוקים וגבהים גבוהים יותר.

מאפיינים

עריכה
 
תרשים של ההאנטר

צורת הכטב"ם היא מנור כפול. הוא מונע על ידי מנוע ארבע פעימות דו-צילינדרי כפול בעל מדחף תמרון מסחב.

הוא יכול להמריא ממסלול המראה או באמצעות מעוט הידראולי. כמו גם לנחות על מסלול או להיתפס ברשת בלימה. הוא נושא מצלמת טלוויזיה מיוצבת תחת גוף המטוס ויכול לשדר את המידע הנקלט על ידו בזמן אמת לתחנה קרקעית.

מפרט טכני

עריכה
  • מוטת כנפיים: 29 רגל 2 אינץ' ( 8.9 מטר)
  • אורך: 23 רגל 0 אינץ' (7 מטר)
  • גובה: 3 רגל 1 אינץ' (0.94 מטר)
  • משקל מטען ייעודי: 198 פאונד (90 ק"ג)
  • משקל ברוטו: 1,603 פאונד (727 ק"ג)
  • מנוע: 2 מנועי מוטוגוצי 4 פעימות 2 צילינדרים

ביצועים

עריכה
  • מהירות מרבית: 109 מיל/שעה (95 קשר, 176 קמ"ש)
  • סייג רום: 15,092 רגל (4,600 מטר)

מדינות משתמשות

עריכה
  • ארצות הברית  ארצות הברית
  • הודו  הודו בשנת 2002 רכשו ההודים מספר מערכות כטב"ם "ססרצ'ר" ו"האנטר"[15]
  • צרפת  צרפת רכשה מספר מערכות תמורת 28 מיליון דולר[15]. בשנת 2004 רכשה צרפת ידע מהתעשייה האווירית הישראלית, לפתח את המחליף ל"האנטר" - Harfang גרסה צרפתית של ה"הרון 1" הישראלי שייצרה חברת EDAS (שהפכה לזרוע הצבאית של חברת איירבוס)[16].
  • בלגיה  בלגיה[15]
  • פינלנד  פינלנד[15]

סרטוני ווידאו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏התעשייה האווירית חנכה מפעל ליצור מל"טים במיסיסיפי, באתר גלובס, 19 בספטמבר 2007
    סוכנויות הידיעות, יצרנית הציוד הבטחוני נורתרופ גרומן עשויה לפתוח בשותפות בלעדית עם התעשייה האווירית הישראלית, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2007
  2. ^ דן ארקין, המזל"ט הישראלי האנטר יטוס בשמי אריזונה, מעריב, 26 במרץ 1991
  3. ^ שרון שדה, הגודל לא קובע, חדשות, 24 באוגוסט 1992
  4. ^ שרון שדה, תע״א דרושת מממשלת ארה״ב 25 מ׳ ד' בגלל עלויות חריגות בכיתות ההאנטר, חדשות, 15 בדצמבר 1992
  5. ^ שרון שדה, הדחות בצמרת תע״א; האוצר מגבש תבנית הבראה חדשה, חדשות, 8 ביולי 1993
  6. ^ מאת דרור מרום, ‏ארה"ב צפויה לחדש בתוך כשנה את ההצטיידות במל"ט "האנטר" מתוצרת תע"א, באתר גלובס, 14 באפריל 1997
  7. ^ 1 2 "קשר עין", אייל בירנברג, ביטאון חיל האוויר
  8. ^ מאת רן דגוני, וושינגטון, ‏הצבא האמריקני בוחן הפעלת מל"טי "האנטר" של תע"א ממסוקי אפאצ'י, באתר גלובס, 19 באפריל 1999
  9. ^ דרור מרום, ‏שובו של ה"האנטר", באתר גלובס, 9 במאי 1999
  10. ^ דרור מרום, ‏מטוס ללא טייס מדגם "האנטר" מתוצרת ישראל התרסק בקוסובו, באתר גלובס, 11 באפריל 1999
  11. ^ אמנון ברזילי, ארה"ב תקנה 14–24 מל"טי "האנטר" מישראל, באתר הארץ, 9 ביולי 2003
    דרור מרום, ‏צבא ארה"ב רוכש מל"טי "האנטר" של התעשייה האווירית ב-30 מיליון דולר, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2003
  12. ^ דרור מרום, ‏האמריקנים ניסו את מל"ט "האנטר" של תע"א כמטוס תקיפה נגד טנקים, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2003
  13. ^ אורה קורן, תע"א, אורורה ונורת'רופ ייגשו במשותף למכרז הפנטגון לייצור מטוס ללא טייס במיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2004
  14. ^ כטב"מ האנטר האמריקאי המבוסס על תכנון ישראלי יוצא לגמלאות - See more at: http://i-hls.com/he/2015/07/כטבמ-האנטר-האמריקאי-המבוסס-על-עיצוב-יש#sthash.lIbgQYQT.dpuf אתר iHLS 13 ביולי 2015
  15. ^ 1 2 3 4 דרור מרום, ‏תע"א תמכור לצבא הודו מל"טים ב-400 מיליון דולר במספר שנים, באתר גלובס, 26 במרץ 2002
  16. ^ פליקס פריש, ‏צרפת תרכוש מהתעשייה האווירית ידע ב-200 מיליון דולר - לייצור מל"טים, באתר גלובס, 14 ביוני 2004
    אמנון ברזילי, צרפת תרכוש נשק בשווי של כ-200 מיליון דולר מישראל, באתר הארץ, 14 ביוני 2004