הבחירות לנשיאות צרפת 2022
הבחירות לנשיאות צרפת 2022 התקיימו ב־10 באפריל 2022. הבחירות התקיימות בשיטת שני סיבובים כאשר הסיבוב הראשון נערך ב-10 באפריל. בגלל ששום מועמד לא השיג לפחות 50% מהקולות, שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר, הנשיא המכהן עמנואל מקרון ומארין לה פן, התמודדו בסיבוב שני שנערך ב־24 באפריל 2022. עמנואל מקרון, ניצח בפעם השנייה ברציפות, לראשונה מאז 2002 אז זכה הנשיא המכהן ז'אק שיראק.
| |||||||||||
| הבחירות לנשיאות צרפת 2022 | |||||||||||
| 10 באפריל 2022, 24 באפריל 2022 | |||||||||||
.jpg)
|
.jpg)
| ||||||||||
| מועמד | עמנואל מקרון | מארין לה פן | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | הרפובליקה בתנועה! | האיחוד הלאומי | |||||||||
| מספר הקולות | 18,779,641 | 13,297,760 | |||||||||
| אחוזים | 58.54% | 41.46% | |||||||||
| הזוכה: עמנואל מקרון | |||||||||||
קמפיין הבחירות עריכה
לאחר הבחירות לנשיאות ב-2017, הרפובליקנים (LR) שלחו לחבריה שאלון בנושא "התבססות" המפלגה; מתוך 40,000 המשיבים, 70% הצביעו נגד פריימריז פתוחים כדי לקבוע את מועמד המפלגה. במסמך מ-17 באוקטובר 2017, המפלגה הסוציאליסטית (PS) ציינה כי המימון של הקמפיין לנשיאות ב-2022 לא הובטח למרות "שינוי מבנה כלכלי" אך עדיין תכננה להוציא 12,000,000 אירו, המקסימום המותר על פי חוק לפני הסיבוב הראשון. על פי הדיווח, הנהגת המפלגה שקלה ברצינות את האפשרות שלא להציג מועמד סוציאליסט ב-2022.
מארין לה פן, נשיאת האיחוד הלאומי (RN), הודיעה ב-16 בינואר 2020 שהיא תתמודד בבחירות. בעבר התמודדה בבחירות 2012 לנשיאות ובבחירות לנשיאות ב-2017 כמועמדת של המפלגה, שאז נקראה החזית הלאומית. היא הגיעה למקום השלישי ב-2012 עם 17.9% מהקולות בסיבוב הראשון, ולמקום השני ב-2017 עם 21.3% מהקולות בסיבוב הראשון ו-33.9% מהקולות בסיבוב השני. לה פן נבחר לאספה הלאומית של הבחירות לבית המחוקקים החמש עשרה של צרפת ב-2017.
ז'אן לאסאל, שהתמודד בבחירות לנשיאות 2017 תחת הרזיסטונים, הגיע למקום השביעי עם 1.2% מהקולות, הודיע כי יתמודד שוב. בשנת 2020 הקים מפלגה פוליטית חדשה בשם "Valeur Absolue" והודיע על כוונתו להיכנס למירוץ לנשיאות.
ב-8 בנובמבר 2020, הודיע ז'אן-לוק מלנשון, מייסד מפלגת צרפת בלתי כנועה (LFI) כי הוא יתמודד בבחירות. בתפקידו הקודם הוא התמודד בבחירות 2012 לנשיאות עבור גוש השמאל והגיע למקום הרביעי עם 11.10% מהקולות בסיבוב הראשון, ובבחירות 2017 לנשיאות עבור "La France Insoumise" שהגיע למקום הרביעי שוב עם 19.58% מהקולות בסיבוב הראשון. נבחר לאספה הלאומית של הבחירות לבית המחוקקים החמש עשרה ב-2017.
המתמודדים עריכה
| מועמד\ת | משרות פוליטיות | סמל הקמפיין | פרטים | |
|---|---|---|---|---|
| עמנואל מקרון |
|
נשיא מפלגת
(מאז 2016) השר לעניינים דיגיטליים, כלכלה ואוצר (2014–2016) |
המועמד הצעיר ביותר מבין המועמדים ושר האוצר לשעבר.
ממוקם במרכז הפוליטי ודוגל ב"דרך השלישית"; בליברליזם חברתי ותומך בחזקה באיחוד האירופי ובנאט"ו. היה יועץ בכיר בארמון האליזה ב-2012 תחת הנשיא פרנסואה הולנד ומונה לשר הכלכלה ב-2014 תחת ממשלתו של מנואל ואלס, והוביל צמיחה כלכלית בארצו. באפריל 2016 עזב את המפלגה הסוציאליסטית והקים את תנועת קדימה!. התפטר מתפקידו בממשלה באוגוסט 2016. שואף לבצע רפורמות בכלכלה וזוכה לתמיכת המרכז בצרפת משני צדיו. בבחירות לנשיאות צרפת 2017 ניצח בסיבוב השני עם 66.6% ונבחר לנשיא צרפת. | |
| אריק זמור | 
|
זמור הוא בעל דעות ימניות, מתנגד להגירה המאסיבית והבלתי מבוקרת לצרפת, זמור רואה באיחוד האירופי מתכון מובהק לגלובליזציה ולאיבוד זהויות, ומזהיר על הסכנות הכרוכות בהיעלמות הגבולות בין המדינות השונות בתוך האיחוד.
הוא מתנגד לאידאולוגיות המפותחות על ידי תנועות אנטי גזעניות, פמיניסטיות, ותנועות להט"ביות, ומסביר שיש להן כוונות זדוניות בדבר עתידה של החברה והזהות הצרפתית. הוא תומך באנטי-אסלאם. | ||
| נטלי ארטו |
|
דוברת תנועת
מאבק הפועלים (מאז 2008) |
|
התמודדה לראשונה בבחירות לנשיאות צרפת 2012 ללא הצלחה משמעותית. פרופסור לכלכלה הטוענת להיות למועמדת הקומוניסטית היחידה במרוץ לנשיאות. |
| מארין לה פן |
|
נשיאת מפלגת
(מאז 2011) חברת הפרלמנט האירופי מטעם צפון-מערב צרפת (מאז 2004) |
כאשר לה פן, עורכת דין במקצועה, התמודדה בבחירות לנשיאות צרפת 2012
היא הגיעה למקום השלישי עם 17.90% מהקולות, ולאחר פרישת אביה ז'אן-מארי לה פן החליפה אותו בראשות "החזית הלאומית". לה פן תומכת ביציאת צרפת מהאיחוד האירופי ובהוצאה לפועל של הליך דומה לברקזיט, ביציאה מנאט"ו והתקרבות לרוסיה, בהפחתת המעורבות הצבאית בעולם, ובהגברת הביטחון ומאבק עיקש בהגירה בלתי חוקית. תומכת בהגבלת הסחר עם אירופה ומדינות העולם. | |
| ניקולא דופון-אניאן |
|
יו"ר תנועת עליית צרפת ונציגה היחיד בהאספה הלאומית, בעברו ראש עיריית פרבר ייר בפריז. | חבר לשעבר במפלגת הרפובליקנים, עזב את התנועה לאחר חוסר הסכמות עם מנהיג התנועה ניקולא סרקוזי, ערב הבחירות לנשיאות צרפת 2007. הקים תנועה פוליטית בשם "עליית הרפובליקה" (Debout la République, DLR), שהפכה לתנועת עליית צרפת (Debout la France, DLF) ב-2014. התמודד בעבר גם בבחירות לנשיאות צרפת 2012 ובחירות לנשיאות צרפת 2017 אך ללא הצלחה משמעותית. | |
| אן אידלגו |
|
ראש עיריית פריז
(מאז 2014) סגנית נשיאת המטרופולין של פריז רבתי (צר') (משנת 2016) |
|
|
| יאניק ז'אדו | חבר הפרלמנט האירופאי
(משנת 2009)
|
|
זכה להיות המועמד של אקולוגיה אירופית-הירוקים לבחירות לנשיאות 2017 אולם פרש מהמירוץ והעביר את תמיכתו בבנואה אמון. זכה להיות המועמד של אקולוגיה אירופית-הירוקים גם לבחירות 2022. | |
| ז'אן לאסאל |
|
|
||
| ז'אן לוק מלנשון | ||||
| פיליפ פוטו |
|
דובר המפלגה האנטי-קפיטליסטית החדשה
(מאז 2009) |
||
| ואלרי פקרס |
|
נשיאת מפלגת Soyons libres (נהיה חופשיים)
(משנת 2017) חברת המועצה המחוזית איל-דה-פראנס (משנת 2015) |
מועמדת מטעם מפלגת הרפובליקנים. שרת המחקר והחדשנות ולאחר מכן השרה הממונה על התקציב תחת נשיאות ניקולא סרקוזי | |
| פביאן רוסל |
|
מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של צרפת
(משנת 2018) נציג מחוז נור בהאספה הלאומית (משנת 2017) |
||
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
תוצאות עריכה
| מועמד | מפלגה | סיבוב ראשון | סיבוב שני | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קולות | % | קולות | % | ||||
| עמנואל מקרון | הרפובליקה בתנועה! | LREM | 9,785,578 | 27.84% | 18,779,641 | 58.54% | |
| מארין לה פן | החזית הלאומית | FN | 8,136,369 | 23.15% | 13,297,760 | 41.46% | |
| ז'אן לוק מלנשון | צרפת בלתי-כנועה | LFI | 7,714,949 | 21.95% | |||
| אריק זמור | כיבוש מחדש | REC | 2,485,935 | 7.07% | |||
| ואלרי פקרס | הרפובליקנים | LR | 1,679,470 | 4.78% | |||
| יאניק ז'אדו | אקולוגיה אירופית-הירוקים | EELV | 1,628,337 | 4.63% | |||
| ז'אן לאסל | בואו נתנגד | RES | 1,101,690 | 3.13% | |||
| פביאן רוסל | המפלגה הקומוניסטית | PCF | 802,615 | 2.28% | |||
| ניקולא דופון-אניאן | עימדי צרפת (צר') | DLF | 725,356 | 2.06% | |||
| אן אידלגו | המפלגה הסוציאליסטית | PS | 616,651 | 1.75% | |||
| פיליפ פוטו | המפלגה האנטי-קפיטליסטית החדשה | NPA | 268,984 | 0.77% | |||
| נטלי ארטו | מאבק הפועלים | LO | 197,184 | 0.56% | |||
| סך הכול | 35,143,118 | 100% | 32,077,401 | 100% | |||
| קולות חוקיים | 35,143,118 | 97.83% | 32,077,401 | 91.4% | |||
| פתקים לבנים או פסולים | 780,661 | 2.17% | 3,018,990 | 8.6% | |||
| שיעור המצביעים | 35,923,779 | 73.69% | 35,096,391 | 71.99% | |||
| לא הצביעו | 12,824,135 | 26.31% | 13,656,109 | 28.01% | |||
| קולות רשומים | 48,747,914 | 48,752,500 | |||||
|
מקורות: אתר משרד הפנים | |||||||
הסיבוב הראשון עריכה
בסיבוב הראשון של הבחירות שנערך ב-10 באפריל נטלו חלק 12 מועמדים, כמו בבחירות 2017 גם הפעם עלו לסיבוב השני עמנואל מקרון שזכה במקום הראשון עם 27.84% ומארין לה פן שזכתה במקום השני עם 23.15%. ז'אן לוק מלנשון (צרפת בלתי-כנועה), אריק זמור (כיבוש מחדש) וואלרי פקרס (הרפובליקנים) סיימו במקומות השלישי, הרביעי והחמישי, בהתאמה. אחוז ההצבעה בסיבוב הראשון היה נמוך בהשוואה לבחירות 2017, כאשר אז הצביעו 77.77% מבעלי זכות הבחירה לעומת 73.69% בבחירות אלו.
הסיבוב השני עריכה
בסיבוב השני עמנואל מקרון זכה בניצחון ברוב של 58.54% מקולות הבוחרים, ב-77 מחוזות צרפת מתוך 101 המחוזות ובכך התמנה לנשיא צרפת. על אף הפסדה, לה-פן רשמה הישג עבור הימין הקיצוני בצרפת, היא גרפה 41.46% מקולות הבוחרים והגדילה למעשה את כוחו של הימין הקיצוני בצרפת לאחר שבבחירות הקודמות זכתה ל-33%. אחוז ההצבעה בסיבוב השני ירד ועמד על 71.99% לעומת 74.62% בסיבוב השני ב-2017. שיעור ההצבעה בבחירות אלו הוא הנמוך ביותר מאז בחירות 1969.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הבחירות לנשיאות צרפת 2022 (בצרפתית)- Explainer: What you need to know about France’s presidential election
- rench presidential election coverage on FRANCE 24
