בשנת 2001 התקיימו הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בעקבות התפטרותו של אהוד ברק. בבחירות הפסיד אהוד ברק, אז ראש מפלגת העבודה, לאריאל שרון.[3] מפלגת העבודה הצטרפה לממשלתו החדשה של שרון, ולאחר מכן פרש ברק מהחיים הפוליטיים.[4] לאחר התפטרותו, הוחלף ברק בנימין בן אליעזר, שניצח את יו"ר הכנסתאברהם בורג בבחירות לראשות מפלגת העבודה בדצמבר 2001.[5] בשל מתיחות בנוגע לבחירות למנהיגות, הוחלט כי יתקיימו בחירות שנייה לראשות בשנת 2002.[6] במאי 2002 הצהיר איתן כבל כי חבר הכנסת חיים רמון יתמודד על ראשות המפלגה, כאשר כבל משמש כמנהל הקמפיין של רמון.[7] ביולי סיכמו בן אליעזר ורמון על קיום הבחירות ב-19 בנובמבר.[8]
ב-5 בנובמבר 2002, בעקבות פרישת העבודה מהממשלה, פוזרה הכנסת,[14] ונערכו בחירות בינואר 2003.[15] ב-12 בנובמבר השתתפו מצנע, בן אליעזר ורמון בעימות בחירות בערוץ 2.[16]
רמון מתח ביקורת על מצנע על כך שהוא דוגל במשא ומתן עם הרשויות הפלסטיניות, וטען כי על ישראל לסגת באופן חד צדדי הן מרצועת עזה והן מהגדה המערבית. הוא גם מתח ביקורת על תוכניתו של בן אליעזר להקים מכשול הפרדה בגדה המערבית, בסבר שישראל צריכה לסגת לפני בניית מכשול.[17] רמון גם מתח ביקורת על בן אליעזר על השתתפותו בממשלת שרון.[18]
בן אליעזר ורמון הודו בתבוסה לאחר שתוצאות ראשוניות הראו את ניצחון מצנע.[22] בן אליעזר הועמד במקום השני ברשימת המפלגה לבחירות 2003,[23] בהם זכתה המפלגה ב-19 מושבים, שפל של כל הזמנים[דרושה הבהרה].[24] לאחר הבחירות הודיע מצנע על התפטרותו מראשות המפלגה במאי 2005,[25] ובמקומו מונה שמעון פרס, שהפך למנהיג הזמני עד לבחירות לראשות העבודה (2005).[26]
^Lanski, Na'ama (2012-03-15). ""השריפות בכרמל הן עניין ידוע ולא עשו דבר"" ["Fires in the Caramel are a known issue and nothing has been done"]. Israel Hayom. נבדק ב-2022-08-25.
.jpg)
_(1).jpg)
