פתיחת התפריט הראשי

איתן כבל

פוליטיקאי ישראלי

איתן כבל (נולד ב-23 באוגוסט 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, כיושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, כשר בלי תיק הממונה על רשות השידור, ושימש מזכ"ל מפלגת העבודה.

איתן כבל
CABELE.JPG
לידה 23 באוגוסט 1959 (בן 60)
י"ט באב ה'תשי"ט
ראש העין, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה
סיעה ישראל אחת, העבודה-מימד-עם אחד, עבודה-מימד, המחנה הציוני
יושב ראש וועדת הכלכלה
בכנסת ה־16
11 בינואר 2005 – 31 בינואר 2005
(3 שבועות)
בכנסת ה־20
3 ביוני 2015 – 30 באפריל 2019
(3 שנים ו-47 שבועות)
חבר הכנסת
15 באוקטובר 1996 – 7 ביוני 1999
(שנתיים ו-33 שבועות)
9 במרץ 2001 – 30 באפריל 2019
(18 שנים)
כנסות ה־14, ה־1520
שר בלי תיק
בממשלה ה־31
4 במאי 2006 – 4 במאי 2007
(שנה)
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (21 ביולי 2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
איתן כבל במילואים לוחץ את ידו של אהוד ברק

כבל נולד ב-23 באוגוסט 1959 בראש העין להורים אשר עלו מתימן עשור קודם לכן. בילדותו חונך חינוך דתי ולמד במדרשיית נועם. לאחר מכן למד תקופה קצרה בישיבת הנגב בנתיבות. בנובמבר 1977 התגייס לצה"ל, והתנדב לצנחנים.[1] בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר.[2] מאז שחרורו מהצבא, וגם בעודו מכהן כחבר כנסת, ממשיך כבל להתנדב למילואים[3] בחטיבה 55, חטיבת צנחנים במילואים.[4] לאחר שחרורו, בשנים 1982–1983, התגורר ועבד בקיבוץ דפנה שבעמק החולה.

תחילת דרכו הציבוריתעריכה

כבל החל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לא השלים את לימודיו. במהלך הלימודים היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית ושימש כסגן יו"ר האגודה. ב-1985 הוביל את תאי הסטודנטים "אופק-שינוי" (מיסודן של מפלגת העבודה ותנועת שינוי) לניצחון בבחירות לאגודת הסטודנטים, ונבחר לעמוד בראשה. בתקופה זו היו פעילים באגודה מספר חברי כנסת ושרים לעתיד, ביניהם עיסווי פריג'.

לאחר סיום פעילותו הסטודנטיאלית שימש בשנים 1988 עד 1990 כעוזרו של שר החקלאות, אברהם כ"ץ-עוז. אחר כך, בשנים 1990–1992, שימש כעוזרו של יו"ר מפלגת העבודה, שמעון פרס. לאחר ניצחונה של מפלגת העבודה בבחירות והקמת ממשלת רבין השנייה ב-1992, מונה ליועצו המקצועי הבכיר של שר הבינוי והשיכון בנימין בן אליעזר, תפקיד בו כיהן כשלוש שנים, בהן צבר ניסיון רב בתחומי הדיור והנדל"ן.

קריירה פוליטית בכנסת ובמפלגת העבודהעריכה

בכנסת ה-14עריכה

בשנת 1996 התמודד כבל בפריימריז של מפלגת העבודה הישראלית במחוז דן, נכנס לרשימת העבודה לכנסת ה-14 במקום ה-36, אך החל לכהן בכנסת רק בעקבות התפטרותו של דוד ליבאי לאחר הבחירות.

בכנסת ה-15עריכה

בשנת 1999 התמודד שנית בבחירות המקדימות במפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-15, אך מוקם במקום 32 ברשימה ונכנס לכנסת רק ב-9 במרץ 2001, עם התפטרות אהוד ברק מהכנסת לאחר כשלונו בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה.

בתקופה שבה לא כיהן כח"כ עבד כיועץ ויזם בתחום השיכון, הבנייה והנדל"ן. בנוסף, כיהן כחבר מועצת המנהלים של חברת "השטיח המעופף".

בכנסת ה-16עריכה

לקראת הבחירות לכנסת ה-16 התמודד לראשונה ברשימה הארצית של מפלגת העבודה, ונבחר למקום ה-11, כשברשימה הארצית מוקם במקום ה-14. עם כינונה של הכנסת ה-16 התמודד לתפקיד יו"ר סיעת העבודה בכנסת, אך הפסיד לדליה איציק. כבל כיהן לתקופה קצרה בתפקיד יו"ר ועדת הכלכלה וכן כיושב-ראש השדולה למען חיילי המילואים.

באותה שנה מונה ליושב ראש המטה המוניציפלי של המפלגה, לקראת הבחירות המקומיות.

מזכ"ל מפלגת העבודהעריכה

ב-16 ביוני 2005 נבחר על ידי חברי מרכז מפלגת העבודה לתפקיד מזכ"ל המפלגה לאחר שגבר על ראש המועצה האזורית גלבוע, דני עטר, וזכה ב-62 אחוזים מהקולות. תפקיד זה הקנה לו שריון מקום ברשימת המפלגה לכנסת, וזאת בתמיכת שלושת המועמדים ליו"ר המפלגה: שמעון פרס, אהוד ברק ועמיר פרץ. כמזכ"ל התמודד כבל עם משבר תקציבי במפלגת העבודה[5] והוביל תוכנית הבראה כלכלית למפלגה.

בעת מפקד החברים שנערך לקראת הבחירות לכנסת ה-17, נשמעו טענות והאשמות על גל עצום של זיופים. כבל הביא להקמת ועדת חקירה[6] בראשות השופטת בדימוס שרה פריש, וזו קיימה חקירה יסודית, שבסיומה נפסלו למעלה מ-40,000 טפסים. בעקבות זאת הנהיג כבל סטנדרטים מחמירים של פיקוח על טוהר המִפקד וטוהר הבחירות הפנימיות במפלגה, כולל הצבת פקחים חיצוניים בשכר בקלפיות השונות.[7]

לקראת הבחירות לכנסת ה-17, שימש כבל כיו"ר מטה הבחירות של מפלגת העבודה. באותה מערכת בחירות השיגה מפלגת העבודה 19 מנדטים.

בכנסת ה-17 וכשר בממשלהעריכה

ב-4 במאי 2006, עם הקמת הממשלה ה-31, מונה כבל לשר בלי תיק הממונה על רשות השידור. במסגרת תפקידו זה פעל נגד סגירתה של רשות השידור. ב-1 במאי 2007, יום לאחר הגשת דוח הביניים של ועדת וינוגרד, הודיע כבל על התפטרותו מהממשלה בעקבות הממצאים החמורים שעלו מן הדו"ח ואף קרא לראש הממשלה אהוד אולמרט לנהוג כמוהו ולהתפטר באופן מיידי.[8]

 
איתן כבל עם עמיר פרץ והשרים לשעבר בייגה שוחט ומשה שחל, 2018
בכנסת ה-18עריכה

בבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום השביעי ברשימה העבודה לכנסת, במקום ששוריין למזכ"ל המפלגה. הוא נבחר לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-13 מנדטים.

לאחר הבחירות לכנסת ה-18, ביקש אהוד ברק להוביל את מפלגת העבודה לממשלת נתניהו. על רקע זה, התפטר כבל מתפקיד מזכ"ל העבודה ימים ספורים לפני כינוס מרכז העבודה שעמד לדון בהצעת אהוד ברק לביטול משרת המזכ"ל ובכניסה לממשלה. לאחר התפטרותו של כבל, התפטר גם היועץ המשפטי של מפלגת העבודה.[9]

באותה עת השתייך כבל לקבוצה של ארבעה חברי כנסת מסיעת העבודה (עמיר פרץ, אופיר פינס-פז ויולי תמיר, ולאחר התפטרות שני האחרונים גם את דניאל בן סימון וראלב מג'אדלה), אשר התנגדו לכניסה לממשלת נתניהו, עד להיפרדותו של האחרון מן המפלגה והקמת סיעת העצמאות. בתקופה זו הצביעו הארבעה נגד המשמעת הקואליציונית, והופעלו עליהם סנקציות קואליציוניות.[10]

עם פרישתו של אהוד ברק ממפלגת העבודה, שבו חברי הרביעייה לפעול במסגרת סיעת העבודה, וכבל נבחר לתפקיד יו"ר סיעת העבודה בכנסת.

בחודש דצמבר 2011 הודיע כבל על התמודדותו לתפקיד יו"ר ההסתדרות. בשל כך, השעה עצמו לאחר חודש מתפקיד יו"ר הסיעה בכנסת. בבחירות, שנערכו במאי 2012, הפסיד כבל ליו"ר ההסתדרות המכהן דאז, עופר עיני.

בכנסת ה-19 וכיו"ר סיעת העבודהעריכה
 
כבל בישיבת סיעת העבודה בכנסת, מאי 2014.

ברשימת "העבודה" בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב כבל בתחילה במקום הרביעי, אך לאחר פרישתו של עמיר פרץ מהרשימה בבוקר יום הגשת הרשימות, הוצב במקום השלישי. כבל נבחר לכנסת וכיהן כחבר בוועדת הכנסת ובוועדת החוץ והביטחון.

לאחר היבחרו של ח"כ יצחק הרצוג לראשות מפלגת העבודה ב-22 בנובמבר 2013, מינה הרצוג את כבל ליו"ר סיעת העבודה בכנסת. במסגרת עבודתו בכנסת התשע עשרה הוביל כבל את המאבק נגד מועמדותו של הרב שמואל אליהו, שלדעתו התבטא באופן גזעני נגד ערבים, לתפקיד הרב הראשי.

כמרכז האופוזיציה בכנסת, במרץ 2011 כינס כבל יחד עם ראש האופוזיציה דאז יצחק הרצוג את סיעות האופוזיציה, שכללה אז את יש עתיד, מרצ, קדימה, הסיעות החרדיות והסיעות הערביות, להחרמת מליאת הכנסת וכינוס כנסת אלטרנטיבית, כמחאה נגד חקיקת חוקי הגיוס, המשילות ומשאל העם.[11]

 
כבל בכנס הרצליה, 2016

לקראת הבחירות לכנסת העשרים פעל כבל להקמת של רשימת המחנה הציוני, יחד עם יו"ר העבודה יצחק הרצוג ויו"ר התנועה ציפי לבני, ומונה לראש מטה הבחירות של הרשימה, שזכתה בבחירות ב-24 מנדטים.

בכנסת ה-20עריכה

בבחירות המקדימות במפלגת העבודה שנערכו בינואר 2015, נבחר במקום השישי, והוצב במקום העשירי ברשימת המחנה הציוני לקראת הבחירות לכנסת העשרים.[12] לאחר הבחירות לכנסת, התמודד לתפקיד ליושב ראש ועדת הכלכלה מול שלי יחימוביץ', ונבחר לתפקיד.[13]

כיו"ר ועדת הכלכלה יזם ועמד בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים[14]

 
איתן כבל בראשות ועדת החקירה הפרלמנטרית למתן אשראי לטייקונים, 2018

בשנת 2015 שקל להתמודד מול יו"ר קק"ל אפרים שטנצלר, לאור התנהלותו הבעייתית כפי שחשף העיתונאי רביב דרוקר.[15] לבסוף תמך במועמדותו את ח"כ דני עטר.

בינואר 2017 מסר כבל עדות במשטרה בעניין "תיק 2000". בתחילת 2018 נחקר באזהרה במסגרת חקירה זו, בחשד להפרת אמונים עקב קשריו עם נוני מוזס בעניין חקיקת חוק ישראל היום".[16] בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגד כבל.[17]

באותה שנה חבר לשלי יחימוביץ' בבחירות לראשות ההסתדרות הכללית, שהתמודדה לתפקיד במסגרת סיעתו בהסתדרות, בית חברתי. בבחירות אלו זכתה יחימוביץ' לכ-40% מהקולות והפסידה ליו"ר ההסתדרות המכהן אבי ניסנקורן.

בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הגיע כבל למקום ה-9,[18] על רקע ביקורת שמתח כנגד יושב ראש המפלגה אבי גבאי, ולאחר שריונים הוצב במקום ה-15 ברשימה[19] ולא נכנס לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הוצב במקום 116 הסמלי ברשימה המאוחדת בין מפלגת העבודה וגשר.[20]

חוקים ופעילות בולטת בכנסתעריכה

כבל הוא אחד המחוקקים הפוריים בתולדות הכנסת. על פי רישומי אתר הכנסת, מאז שנת 2000 יזם 684 חוקים[דרוש מקור], ומאז שנבחר לראשונה ב-1996 יזם מעל 700 חוקים[דרוש מקור]. בין החוקים שהעביר במהלך כהונתו כחבר כנסת: חוק המילואים,[21] אשר מעגן את זכויותיהם של אנשי המילואים ואת ההטבות שלהן הם זכאים; חוק המועצה הישראלית לצרכנות[דרוש מקור], אשר מסדיר את מעמדה של המועצה ואת זכויות הצרכנים; תיקון לחוק מידע גנטי המאפשר לבית המשפט לחייב בדיקת אבהות כאשר ישוכנע שיש סיכוי סביר לנכונות ולטובת הילד,[22] וחוק הקובע כי לא יינתנו מענקים מהמדינה למפעלים שלא משלמים לעובדיהם שכר מינימום[דרוש מקור]. הוביל חוקים צרכניים: חוק החזר כספי - תשלום במזומן במקום זיכוי,[23] חוק מענה אנושי תוך 6 דקות במרכזי השירות השונים,[24] חוק פיצוי לאיחור טכנאי,[25] חוק שקיפות בתשלומים – חובת פירוט התשלומים הקבועים בחשבונות הגז, מים, חשמל, טלפוניה ועוד,[26] הסדרה בחוק את זכויותיהם של חברי מועדון לקוחות[27] וכן הוביל מאבק נגד ניתוק מים לחייבים.[28]

היה בין מחוקקי החוק האוסר על פיטום אווזים בישראל[29] ואף עמד בראש השדולה לזכויות בעלי חיים בכנסת.

המאבק לתקשורת חופשיתעריכה

אחד המאבקים הראשונים של כבל כחבר כנסת צעיר היה המאבק נגד פעילותו הבלתי חוקית של ערוץ 7 ששידר שידורי רדיו מלב ים ללא רישיון. אנשי התחנה טענו כי הם משדרים מחוץ לגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, ועל כן אין להם צורך ברישיון. אולם הוכח כי הספינה שדרה מתוך גבולות המים הטריטוריאליים של ישראל. כדי למנוע את סגירת התחנה יזם ח"כ צבי הנדל עוד ב-1999 הצעת חוק שנועדה להסדיר את פעילותה, אולם כבל (עם חברי כנסת נוספים) פנה לבג"ץ, שפסל את החוק אף שכבר עבר בכנסת. פעילות התחנה הופסקה באופן סופי לאחר שב-2003 פסק נגדה בית משפט השלום בירושלים ואף גזר על כמה מאנשיה עונשי מאסר בפועל.[30]

בעשור האחרון כבל בלט במאבקיו למען תקשורת חופשית ובלתי תלויה בגורמים כלכליים ופוליטיים. היה מהבולטים נגד הניסיונות לסגור את ערוץ 10,[31][32] כיו"ר ועדת הכלכלה הוביל מאבק מול נתניהו בניסיונו למנוע את פתיחתו של תאגיד השידור הציבורי (לשעבר רשות השידור).[33]

שיאו של המאבק היה בחוק ישראל היום, אותו יזם בשנת 2014. החוק קבע כי עיתון שמוגדר כאחד מארבעת העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר בארץ יחויב להימכר בעבור לא פחות מ־70% ממחירו של העיתון היומי הנפוץ והזול ביותר, משמעותו הגבלה על הפצת עיתון ישראל היום המופץ בחינם.[34] בתגובה להצעת החוק העיתון יצא נגד כבל ואף פרסם את מספר הטלפון שלו על גבי העיתון על מנת לעצור את החוק. על החוק היו חתומים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה,[35] ולאחר כחודש הממשלה נפלה והכנסת התפזרה. לימים הודה ראש הממשלה כי הפיל את הממשלה בגלל חוק ישראל היום.[36]

המאבק נגד מתווה הגזעריכה

כיו"ר ועדת הכלכלה הוביל בשנת 2015 התנגדות למתווה שהיה אמור להיות מאושר בוועדה. עקב ההתנגדות השר הממונה דאז אריה דרעי החליט להתפטר מתפקידו כשר הכלכלה והסמכות הועברה לראש הממשלה בנימין נתניהו. כבל דרש מנתניהו להופיע בפני ועדת הכלכלה בנושא וזה אכן הופיע על מנת להסביר את הסיבות לאישור המתווה. כבל אף היה מבין העותרים נגד ממשלת ישראל בנושא. לבסוף הקואליציה העבירה את המתווה על אף התנגדות הוועדה על ידי שימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים.[37]

עמדותיועריכה

כבל עמד בראש השדולה למען חיילי המילואים בכנסת. בתחום החקיקה הוא מרבה לעסוק בנושאים חברתיים, צרכנות והגנה על החקלאים. כבל היה מראשי המאבק נגד ערוץ 7 ונגד הפצת תאוריות הקשר על רצח רבין והוא מיוזמי התיקון לחוק נשיא המדינה, האומר כי רוצח ראש ממשלה מטעמים אידאולוגיים, לא יוכל לקבל חנינה על פשעו. כמו כן היה כבל מראשוני הפעילים בכנסת למען זכויות הקהילה הגאה, ואף עמד בראש השדולה הגאה בכנסת לאחר כהונתה של יעל דיין בתפקיד זה.

בין החוקים שיזם כבל במהלך כהונתו בכנסת:

  • חוק המתיר חילוט רווחים שמקורם בפרסומים שעניינם עבירות והעברתם לידי נפגעי העבירות
  • חוק המסדיר עריכת בדיקות גנטיות לשם גילוי קרבת משפחה
  • חוק המורה על קביעת תנאים שעניינם שמירה על איכות הסביבה לשם מתן מענקים למפעלי תעשייה (יחד עם אילן ליבוביץ ולאה נס)
  • תיקון לחוק מבקר המדינה המחייב את המבקר לפרסם בדו"חות שלו גם ממצאים חיוביים

בשנת 2002 כבל נאבק למען הקמת גדר ההפרדה.[38] בתחום המדיני כבל הוא מתומכי יוזמת ז'נבה[39] ומתנגד של ההתנחלויות עליהן אמר: "אין לך תופעה אנטי-ציונית יותר מההתנחלויות. ... אין לך תופעה שמקעקעת יותר את הרוב היהודי במדינת ישראל מההתנחלויות". על הציונות של המתנחלים אמר: "בעיני, הציונות הזו היא לא יותר מציונות-נדל"ן, של אנשים שבמידה רבה רצו למצוא להם מקום בזול כדי לגור בו".[40]

בנובמבר 2013 תמך במועמד יצחק הרצוג בפריימריז במפלגת העבודה. כמו כן הקים באותו חודש את השדולה "הורות בעידן של קריירה" בכנסת, שנועדה לקדם חקיקה המתחשבת בצרכי המשפחה של העובדים במסגרת תנאי העסקתם.

במאי 2018 הציע תוכנית מדינית חד-צדדית לשטחי יהודה ושומרון שבמסגרתה יסופחו בקעת הירדן וגושי ההתנחלויות לישראל, ובשאר השטחים תישאר שליטה צבאית ישראל לשמירה על הביטחון עד לפינויים בהסדר עתידי.[41] כבל כתב בתוכניתו כי על מנת לשמר את חזון שתי המדינות לשני עמים, יש לקבוע גבול בין גושי ההתיישבות ליהודה ושומרון, לספח את הגושים שבהם מצויים למעלה מ-300,000 תושבים שאי אפשר לפנות ולהקפיא את הבנייה בהתנחלויות שמחוץ להן. התוכנית ספגה ביקורת רבה בשמאל, כולל מראש מפלגת העבודה אבי גבאי ויו"ר "התנועה" ציפי לבני.[42]

לאחר הקריירה הציבוריתעריכה

אחרי שלא נבחר לכנסת ה-21, ביולי 2019 פורסם כי הוא חבר דירקטוריון בחברה המפעילה אפליקציית מובייל בשם "Spetz", שנועדה להקל באיתור בעלי מקצוע.[43]

איתן כבל לא התמודד בבחירות לכנסת העשרים ושתיים אשר נערכו כמספר חודשים לאחר הבחירות לכנסת ה-21. בספטמבר 2019, כמספר ימים לאחר הבחירות, נודע כי כבל ימונה לדירקטור בשותף הכללי בשותפות "רותם אנרגיה מחצבים".[44][45]

כבל נשוי לנועה ואב לארבע בנות. הוא מתגורר בעיר הולדתו, ראש העין. ידוע כאוהד מכבי תל אביב בכדורגל ובכדורסל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אורית שוחט, "מה עשה בגין לגולני", הארץ, 9 ביולי 1999
  2. ^ חדשות nana10, כל הזמן צנחן: עפר שלח חוזר לחטיבה, באתר של "רשת 13", 9 באוקטובר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ אילן מרסיאנו וסמדר שילוני, המילואימניקים של הכנסת, באתר ynet, 13 במרץ 2003.
  4. ^ רועי עמוס, ‏חוד החנית של ירושלים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 ביוני 2011
  5. ^ החובות מאיימים על מפלגת העבודה, ‏28.8.07
  6. ^ ממצאים חמורים בדו"ח ועדת הבדיקה בעבודה, באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביוני 2005
  7. ^ שומפלבי, אטילה (8 בספטמבר 2005). "מפקד העבודה: כ-45 אלף טפסים נפסלו". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-29 בדצמבר 2018. 
  8. ^ אטילה שומפלבי, איתן כבל: אינני יכול לשבת בממשלת אולמרט, באתר ynet, 1 במאי 2007.
  9. ^ היועץ המשפטי של העבודה התפטר מתפקידו בעקבות כבל, חדשות 10, ‏5.5.2009
  10. ^ רונן ליבוביץ', עונשו של ח"כ עמיר פרץ: בלי נאומים בכנסת בחודש הקרוב, חדשות 10
  11. ^ מורן אזולאי Ynet, האופוזיציה תחרים דיוני הכנסת: "זו מאפיה", ‏9/3/14
  12. ^ מורן אזולאי, העבודה בחרה: יחימוביץ', שפיר ושמולי במקומות הראשונים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
  13. ^ עמרי מילמן, איתן כבל ניצח את שלי יחימוביץ': ישמש יו"ר ועדת הכלכלה, באתר כלכליסט, 1 ביוני 2015
  14. ^ ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, הכנסת
  15. ^ רביב דרוקר, תחקיר המקור: היער הפוליטי הסבוך של קק"ל, באתר החדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 29 בינואר 2015
  16. ^ אבי אשכנזי‏, התפתחות בחקירת תיק 2000: ח"כ איתן כבל ונוני מוזס נחקרו באזהרה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 בינואר 2018
  17. ^ גלעד מורג, היועמ"ש סגר את התיקים נגד ח"כ כבל בתיק 2000 ונגד מילצ'ן בתיק 1000, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
  18. ^ תוצאות הבחירות לרשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-21
  19. ^ דנה ירקצי, יואב איתיאל ואלי אשכנזי‏, תוצאות סופיות בפריימריז בעבודה: שמולי ושפיר בראש, כבל בחוץ, באתר וואלה! NEWS‏, 12 בפברואר 2019
  20. ^ רשימת מועמדים לכנסת, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  21. ^ הצעת חוק שירות המילואים (תיקון - משרת מילואים פעיל), התשע"ח-2017
  22. ^ מרנדה, אמנון (22 ביולי 2008). "החוק תוקן: בית משפט יוכל לכפות בדיקת אבהות". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-29 בדצמבר 2018. 
  23. ^ החזרתם מוצר בתוך שבועיים? תקבלו החזר כספי, וואלה! חדשות, ‏2010-07-07 (בhe-IL)
  24. ^ מהפכה צרכנית היסטורית בוועדת הכלכלה: אישרה את הצעת היו"ר כבל – זמן המתנה למענה אנושי מקצועי לא יעלה על 6 דקות ויחול על כל החברות ללא יוצא מהכלל, main.knesset.gov.il
  25. ^ אושר סופית: חברות יפצו צרכנים על איחור הגעת טכנאי גם במקרים בהם מדובר על התקנה או הסרה של מוצר או שירות, m.knesset.gov.il
  26. ^ צבי לביא, חברות יחויבו לפרט את מרכיבי ה"תשלום הקבוע", באתר ynet, 3 בינואר 2018
  27. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏אושר החוק להסדרת ההטבות בתחום מועדוני הלקוחות, באתר גלובס, 26 ביולי 2017
  28. ^ מירב קריסטל, מסתמן: רשות המים תאסור ניתוקי מים לחייבים, באתר ynet, 28 באפריל 2014
  29. ^ שומפלבי, ארז ארליכמן ואטילה (6 בספטמבר 2013). "בדרך לחוק: איסור על ייבוא ומכירת כבד אווז". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-29 בדצמבר 2018. 
  30. ^ סגירת רדיו ערוץ 7: לא טעיתי, ערוץ 7 (בעברית)
  31. ^ טוקר, נתי. "ח"כ איתן כבל יזם הצעת חוק להצלת ערוץ 10". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2019. 
  32. ^ ח"כ איתן כבל על ביטול המיזוג: למישהו יש אינטרס להחליש את עולם התקשורת, glz.co.il
  33. ^ יונתן כיתאין, ‏כבל על יוזמת נתניהו לסגירת תאגיד השידור: "שורף את הבית", באתר גלובס, 2 בנובמבר 2016
  34. ^ החדשות - חוק 'ישראל היום' עבר בקריאה טרומית בכנסת, mako, ‏2014-11-12
  35. ^ זרחיה, צבי; טוקר, נתי (12 בנובמבר 2014). "מכה לנתניהו: חוק "ישראל היום" אושר בכנסת בקריאה טרומית". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2019. 
  36. ^ נתניהו: לא פעלתי נגד "חוק ישראל היום" - פירקתי את הממשלה בגללו, גלובס, ‏2017-01-16 (בעברית)
  37. ^ נתניהו: "מתווה הגז אופטימלי"; ח"כ כבל: "לא ענית על השאלות", וואלה! חדשות, ‏2015-12-08 (בhe-IL)
  38. ^ ישי: "נתניה היא הקורבן הראשון של הרפורמות", באתר ynet, 19 במאי 2002
  39. ^ יוזמי ז'נבה הישראלים, אתר יוזמת ז'נבה
  40. ^ דברי הכנסת, 27 באפריל 2010
  41. ^ כבל, איתן (24 במאי 2018). "חברַי לתנועת העבודה, הגיע הזמן להתפכח". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-20 במרץ 2019. 
  42. ^ מתי טוכפלד, ‏זעם בעבודה על תמיכת ח"כ כבל בסיפוח ביו"ש, באתר ישראל היום, 28 במאי 2018.
  43. ^   קרן מרציאנו, ‏העבודה החדשה של איתן כבל, באתר ‏mako‏‏, ‏29 ביולי 2019‏; מתוך "תוכנית חיסכון"
  44. ^ קובי ישעיהו, ‏החיים אחרי הפוליטיקה: התפקיד החדש של ח"כ ויו"ר ועדת הכלכלה לשעבר איתן כבל, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2019
  45. ^ חזי שטרנליכט וליאור גוטמן, איתן כבל מונה לדירקטור בשותפות האנרגיה רא"מ, באתר כלכליסט, 22 בספטמבר 2019