ויקיפדיה

הגבלת מהירות נסיעה

הגבלת מהירות נסיעה היא הגבלה בחוקי התעבורה במרבית המדינות, הקובעת מהירות נהיגה המותרת בכבישים שונים. בדרך כלל יש הגבלה על מהירות נהיגה מרבית, אך בכבישים מהירים מקובלת גם הגבלה למהירות נסיעה מזערית. מגבלות המהירות מצוינות בדרך כלל על גבי תמרור המשקף את המהירות המותרת, מבוטאת כקילומטרים לשעה (קמ"ש) או מיילים לשעה או שניהם. מגבלות המהירות נקבעות בדרך כלל על ידי הגופים המחוקקים של ממשלות לאומיות או מחוזיות ונאכפות על ידי רשויות משטרה ומשפט לאומיות או אזוריות. מגבלות המהירות משתנות ממדינה למדינה, ותלויות בסוג הכביש ובסוג הרכב, ובמקומות מסוימים אינן קיימות, למשל בחלק מהאוטובאנן בגרמניה.[1]

שלט דרכים בסין, ובו מהירות מרבית ומהירות מזערית לפי סוג הרכב

הגבלת המהירות המספרית הראשונה למכוניות נקבעה בבריטניה ב-1861 ל-10 מייל לשעה (16 קמ"ש). נכון לשנת 2018 הגבלת המהירות הגבוהה ביותר בעולם היא 160 קמ"ש (99 מייל לשעה), המיושמת בשני כבישים מהירים באיחוד האמירויות.[2]

מניע עיקרי לאסדרת המהירות בכבישים הוא ניסיון לשפר את הבטיחות בדרכים ולצמצם את מספר הנפגעים בתאונות דרכים (נהגים, הולכי רגל, רוכבי אופניים וכו'). ארגון הבריאות העולמי (WHO) זיהה בקרת מהירות כאחד ממספר צעדים שניתן לנקוט כדי לצמצם את הנפגעים בכבישים. בשנת 2021 העריך ארגון הבריאות העולמי שכ-1.3 מיליון בני אדם נהרגים בתאונות דרכים מדי שנה.[3]

הרשויות עשויות לקבוע מהירות מרבית כדי להפחית את ההשפעה הסביבתית של התנועה כבישים (רעש רכב, רעידות, פליטת גזים). לדוגמה, טיוטת הצעה של כוח המשימה הלאומי של גרמניה בנושא עתיד הניידות המליצה על הגבלת מהירות של 130 קמ"ש (81 מייל לשעה) על פני האוטובאן, כדי לרסן את צריכת הדלק ופליטת הפחמן.[4] ערים שונות הפחיתו את מגבלת המהירות בהן ל-30 קמ"ש הן מסיבות בטיחות והן מטעמי יעילות.[5]

הגבלת המהירות בקטע כביש מסוים מוצגת לעיתים באמצעות תמרור מתאים, ולעיתים (למשל בנסיעה בדרך עירונית) אינה מצגת, והנהג נדרש לדעת אותה כחלק מהיכרותו עם חוקי התנועה. בנוסף למגבלות מוחלטות אלה נדרש הנהג לנסוע במהירות קטנה מאשר המהירות המרבית המותרת, בהתחשב בתנאי הדרך. לעיתים מוצבים בכביש אמצעים למיתון תנועה (למשל פסי האטה, הכופים נסיעה במהירות מופחת.

היסטוריה עריכה

 
שלט הגבלת מהירות ישן בניו המפשייר

במדינות המערב הגבלת המהירות קודמת לשימוש בכלי רכב ממונעים. בשנת 1652 אושר במושבה האמריקאית ניו אמסטרדם חוק הקובע: "אין לרוץ, לרכוב או לנהוג בעגלות או במזחלות בדהירה". העונש על הפרת החוק היה "שני פאונד פלמי", שווה ערך ל-50 דולר בשנת 2019.[6]

החוק 1832 Stage Carriage Act קבע בבריטניה את העבירה של סיכון בטיחותו של נוסע או אדם ב"נהיגה זועמת".[13] בשנת 1872 נשיא ארצות הברית יוליסס ס. גרנט נעצר על מהירות מופרזת בכרכרה הרתומה לסוס בוושינגטון הבירה.[7]

סדרה של חוקים (בשנים 1861, 1865 ו-1878) יצרה את מגבלות המהירות המספריות הראשונות לכלי רכב ממונעים בבריטניה; חוק משנת 1861 הציג מגבלת מהירות בבריטניה של 16 קמ"ש בכבישים פתוחים בעיר, שהופחתה בשנת 1865 ב"חוק הדגל האדום" ל-3 קמ"ש בעיירות ו-6 קמ"ש באזורים כפריים.[8] בשנת 1896 הועלתה המהירות המרביתת ל-23 קמ"ש.

ב-28 בינואר 1896, האדם הראשון שהורשע בנהיגה במהירות מופרזת הוא וולטר ארנולד מאיסט פקהאם, קנט, בריטניה, שנקנס ב-1 שילינג בתוספת עלויות בגין נהיגה במהירות מופרזת במהירות של 13 קמ"ש.

ב-1903, הועלתה המהירות המותרת בבריטניה ל-32 קמ"ש; עם זאת, מכיוון שהיה קשה לאכוף זאת בגלל היעדר מדי מהירות, "חוק התנועה בכבישים" משנת 1930 ביטל לחלוטין את מגבלות המהירות. בשנת 1934, הוטלה מגבלה חדשה של 48 קמ"ש במרכזים עירוניים, וביולי 1967 הונהגה הגבלת מהירות ארצית של 110 קמ"ש.[9]

באוסטרליה, בתחילת המאה ה-20, היו אנשים שהועמדו לדין על עבירות של "נהיגה זועמת". הרשעה אחת בשנת 1905 ציינה רכב שנסע במהירות של 32 קמ"ש כשהוא חולף על פני חשמלית שנסעה במחצית המהירות הזו.[10]

במאי 1934 נחקק בגרמניה הנאצית "חוק התעבורה בכבישים" שהטיל את הגבלת המהירות הארצית הראשונה בגרמניה.

מהירות מרבית עריכה

 
מגבלת המהירות בכבישים מהירים באירופה עם התמרורים המציינים את המהירות בקמ"ש, וצבע השלטים המציינים כבישים אלה

לרוב המדינות יש מגבלת מהירות מרבית מספרית שנקבעה בחוק, אשר חלה על כל הכבישים כאשר לא קיימות אינדיקציות אחרות להגבלת מהירות; מגבלות מהירות נמוכות יותר מוצגות לעיתים קרובות על תמרור בתחילת הקטע המוגבל. הגבלת מהירות עשויה לחול רק על אותו כביש או על כל הדרכים מעבר לתמרור המגדיר אותם בהתאם לחוקים המקומיים.

בישראל נקבעה המהירות המרבית בתקנה 54 לתקנות התעבורה.

מהירות מרבית (בקילומטרים לשעה) בישראל
סוג הרכב דרך עירונית דרך שאינה עירונית דרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי דרך מהירה
(1) רכב מנועי למעט סוג רכב כאמור בפסקאות (2) עד (4) 50 80 90 110
(2) אוטובוס שאינו אוטובוס זעיר 50 80 90 100
(3) רכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 12,000 ק״ג וברכב עבודה וטיולית 50 80 90 80
(4) רכב איטי, טרקטור ומכונה ניידת 40 40 40 סגורה בפניו

הערות:

  • לרכב המצוין בפסקאות (3) ו-(4) מגבלת המהירות המצוינת בטבלה לדרך עירונית ולדרך שאינה עירונית חלה גם כאשר יש תמרור המתיר מהירות גבוהה יותר.
  • ברחוב משולב ובאזור מיתון תנועה המהירות המרבית היא 30 קמ"ש לכל סוגי הרכב.

התאמה לתנאי הדרך עריכה

אמנת וינה בנושא תעבורה בדרכים עריכה

סעיף 13 לאמנת וינה בנושא תעבורה בדרכים קובע:

כל נהג רכב צריך בכל הנסיבות לשלוט בכלי רכבו, כך שיוכל לנהוג לפי דרישות הזהירות ושיהיה לאל ידו, באורח תמידי, לבצע את כל התמרונים הנדרשים הימנו. הוא לייב, בהסדירו את מהירות כלי רכבו, לתת תשומת לב מתמדת לנסיבות, במיוחד למצב הדרך, למצב כלי הרכב ומטענו, לתנאי מזג האוויר ולצפיפות התחבורה, באופן שיוכל לעצור את רכבו בטווח ראייתו הקדמית ולפני כל מכשול הצפוי מראש. הוא יאט את מהירותו, ולפי הצורך יעצור, כל איצת שהנסיבות תובעות זאת, ובמיוחד בשעה שהראות לקויה.[11]

מהירות סבירה עריכה

רוב המערכות המשפטיות מצפות מהנהגים לנהוג במהירות בטוחה בהתאם לתנאים הקיימים, ללא קשר למגבלות שהוגדרו. בבריטניה, ובמדינות אחרות של המשפט המקובל, זה ידוע כדרישת האדם הסביר.

סעיף המהירות בחוק התעבורה הגרמני (Straßenverkehrs-Ordnung) מתחיל בקביעה: "כל אדם שנוהג ברכב רשאי לנהוג רק במהירות שבה המכונית בשליטה. יש להתאים את המהירויות לכביש, לתנועה, לראות ולתנאי מזג האוויר וכן לכישורים ולמאפיינים האישיים של הרכב והמטען."

תקנה 51 לתקנות התעבורה בישראל קובעות: "לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב." התקנות מפרטות:

בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:

(1) בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;
(2) בדרך שאיננה פנויה;
(3) כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;
(4) בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;
(5) בקרבת קבוצת ילדים או בקרבת התקהלות;
(6) בהתקרבו למעבר חציה;
(7) בהתקרבו לפסגה או למקום שבו שדה הראיה מוגבל;
(8) בירידה תלולה או ארוכה;
(9) בהתקרבו לגשר צר ובעברו עליו;
(10) בפגשו או בעקפו קבוצת אנשים ההולכת בסך;
(11) בפגשו או בעקפו בעלי-חיים;
(12) בהתקרבו אל אוטובוס העומד בתחנה ובעברו על ידו;
(13) בהתקרבו אל אוטובוס, טיולית או רכב מסחרי המסיע ילדים וסומן כך, שנעצר לשם העלאת ילדים או הורדתם, ובעברו על ידו;
(14) ברחוב משולב;
(15) באזור מיתון תנועה;
(16) במנהרה.

מהירות מופרזת עריכה

תוצאות של הפרת כללי המהירות מסווגות לעיתים קרובות כתאונות מהירות מופרזות; לדוגמה, הגורם העיקרי לתאונות באוטובאן בגרמניה בשנת 2012 נכלל בקטגוריה זו: 6,587 תאונות המכונות "קשורות למהירות" גבו את חייהם של 179 אנשים, שהיוו כמעט מחצית (46.3%) מ-387 הרוגים באוטובאן ב-2012. עם זאת, "מהירות מופרזת" לא בהכרח פירושה חריגה מהמהירות המותרת, אלא שהמשטרה קבעה שלפחות צד אחד נסע מהר מדי עבור התנאים הקיימים. דוגמאות לתנאים שבהם נהגים עשויים למצוא את עצמם נוהגים מהר מדי כוללים כבישים רטובים (עקב גשם, שלג או קרח), ראות מופחתת (עקב ערפל או שלג), כבישים משובשים, אזורי בנייה, עקומות, צמתים, דרכי עפר ועומס תנועה כבד. ההשלכות של מהירות מופרזת שכיחות יותר על כבישים עם מהירות נמוכה יותר ואיכות נמוכה יותר; בארצות הברית, למשל, שיעור התמותה במהירות מופרזת בכבישים מקומיים הוא פי שלושה מזה של כבישים בין מדינתיים.[12]

לניהול מהירות ניתן לתקיים הבחנה בין מהירות מופרזת, שהיא נהיגה מעבר למהירות המותרת, לבין מהירות לא מתאימה, שהיא נסיעה מהירה מדי לתנאי הדרך.

מהירות מזערית עריכה

 
תמרור המציין מהירות מזערית של 55 קמ"ש

בחלק מהכבישים יש גם הגבלת מהירות מזערית, בדרך כלל כאשר מהירות איטית עלולה להפריע לזרימת התנועה או להיות מסוכנת. השימוש במגבלות מהירות מזעריות אינו נפוץ כמו הגבלת מהירות מרבית, שכן הסיכונים של מהירות פחות נפוצים במהירויות נמוכות יותר.[13]

בישראל תמרור מהירות מזערית מציין כביש לרכב מנועי שמסוגל ומורשה לנוע במהירות שאינה פחותה מזו המצוינת בתמרור.

אכיפה עריכה

אכיפת הגבלת המהירות נעשית באמצעות מכמונות מהירות ניידות, המופעלות במקומות משתנים על ידי שוטרים, ומכמונות מהירות אוטומטיות הקבועות בצד הדרך. אמצעי אכיפה נוסף, הוא הטכוגרף - מכשיר הרושם אוטומטית את מהירות הנסיעה, ויש חובה להתקינו בכלי רכב מסוימים.

בשנים 2009–2012, 20% מהנהגים באירופה נקנסו על מהירות מופרזת.[13]

בישראל הענישה על נהיגה במהירות מופרזת כוללת רמות אחדות, בהתאם לחומרת החריגה מהמהירות המותרת, וכוללת: קנס ללא נקודות, קנס עם נקודות, פסילה מנהלית והעמדה לדין.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תמרורי הגבלת מהירות בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Driving on the Autobahn, The German Way & More
  2. ^ New speed limit for newly opened Al Mafraq-Al Ghuwaifat highway, Gulf News, January 30, 2018
  3. ^ Road traffic injuries, World Health Organization, 20 June 2022
  4. ^ Germany considers Autobahn speed limit to fight climate change, The Local.de, January 21, 2019
  5. ^ "The impact of lowered speed limits in urban and metropolitan areas" (PDF).
  6. ^ Connecticut enacts first speed-limit law 1832 Stage Carriage Act, History
  7. ^ Ben Kemp, The Thin Blue Line, Ulysses S. Grant Cottage
  8. ^ Locomotive Act 1861, https://www.legislation.gov.uk/
  9. ^ David Finlay, The history of speed limits in the UK, Read Cars
  10. ^ Rick Clapton, Keeping Order - Motor-Car Regulation and the Defeat of Victoria's 1905 Motor-Car Bill, Public Record Office Victoria, March 25, 2020
  11. ^ האמנה בדבר תנועה בדרכים, מסמך באתר ארכיון המדינה
  12. ^ "Speeding Counts on All Roads" (PDF). FHWA Safety (November 2000). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-10-16. נבדק ב-2013-10-14.
  13. ^ 1 2 Elizabeth Box, Speed Limits - A review of evidence, RAC Foundation, August 2012
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הגבלת_מהירות_נסיעה&oldid=38421089"