הדי ביננפלד
הרטה "הדי" ביננפלד-ורטהיימר (בגרמנית: Hertha "Hedy" Bienenfeld-Wertheimer; 17 באוקטובר 1907–1976) הייתה שחיינית יהודייה-אוסטרית. בעלת מדליית ארד מאליפות אירופה בשחייה במשחה ל-200 מטר חזה ובעלת 6 מדליות, מהן 5 מדליות זהב ומדליית כסף אחת משתי המכביות הראשונות.
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
17 באוקטובר 1907 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1976 (בגיל 68 בערך) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 אוסטריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בן או בת זוג |
Zsigo Wertheimer | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | שחייה תחרותית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תת-ענף | חזה, גב, חופשי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מועדון | הכח וינה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מאמן | זיגו ורטהיימר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
ביננפלד ופריצי לוי, יריבתה בתחרויות וחברתה, זכו בשתי המדליות היחידות שאוסטריה זכתה בהן באליפות אירופה בשחייה עד לשנות ה-2000[1].
ביוגרפיה עריכה
ביננפלד התאמנה בקבוצת הכח וינה בהדרכת זיגי ורטהיימר (Zsigo Wertheimer; 1897–1965).[2]
בשנת 1924 זכתה ביננפלד בתחרות השנתית חוצה וינה (Quer durch Wien), שחייה במים פתוחים למרחק של 5 מייל בדנובה, לעיניהם של 500,000 צופים. שנה לאחר מכן, היא סיימה שנייה אחרי פריצי לוי חברתה לקבוצה ומאז היא הפכה לדוגמנית בגדי ים פופולרית עבור מגזינים אוסטריים[3][4].
מדליית ארד באלופת אירופה עריכה
באליפות אירופה בשחייה הראשונה לנשים שנערכה בבולוניה, איטליה, בשנת 1927 זכתה ביננפלד במדליית ארד במשחה ל-200 מטר חזה בתוצאה של 3:27.0 דקות, אחרי הילדה שרדר (3:20.4 דקות) ושרלוט מואה (3:25.2 דקות) שתיהן מגרמניה.
באולימפיאדת אמסטרדם (1928) סיימה ביננפלד במקום 13 במשחה ל-200 מטר חזה.
בשנת 1930 נישאה ביננפלד למאמנה זיגו ורטהיימר.
במכביה הראשונה שנערכה בשנת 1932 זכתה ביננפלד ב-4 מדליות, 3 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר חזה בתוצאה של 3:24.8 דקות, במשחה ל-100 מטר גב בתוצאה של 1:34.8 דקות ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי. מדליית כסף, במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 1:27.8 דקות, אחרי פריצי לוי (1:17.4 דקות)[5][6]. במכביה השנייה שנערכה בשנת 1935 היא זכתה בשתי מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר חזה בתוצאה של 3:18 דקות ובמשחה שליחות 4x100 מטר חופשי בתוצאה של 5:34.6 דקות[7].
עקב היותם יהודים, נאלצו בני הזוג ורטהיימר לברוח לפני מלחמת העולם השנייה מאימת הנאצים. הם ברחו ללונדון ומשם לארצות הברית. באמריקה הם התגוררו בניו יורק ועבדו כמדריכי שחייה. לאחר מכן ניהלו עסק נדל"ן מצליח בפלורידה. לאחר מותו של בעלה, היא חזרה להתגורר בווינה, שם היא סייעה מבחינה כלכלית ורגשית לחברתה משכבר הימים, פריצי לוי, שנאבקה בסרטן השד.
לזוג לא היו ילדים. היא נפטרה בשנת 1976.[8]
קישורים חיצוניים עריכה
- הדי ביננפלד, באתר olympedia.org
- Watermarks, Pressbook of a documentary by Kino International (באנגלית)
- Hakoah Vienna and the International Nature of Interwar Austrian Sports William bowman (באנגלית)
- הדי ביננפלד (אורכב 10.09.2014 בארכיון Wayback Machine), באתר Sports123 (באנגלית)
- ניצחונות "הכח" הוינאי בשחייה, דואר היום, 20 ביולי 1927
- בגולה - תחרות שחייה בינלאומית של "הכח" וינה, דואר היום, 18 בדצמבר 1935
הערות שוליים עריכה
- ^ Bronze für Österreich erzielte Maxim Podoprigora über 200 m Brust, באתר Österreich Journal (בגרמנית)
- ^ זיגי וארטהיימר, דבר, 19 באוקטובר 1936
- ^ ד"ר משה הרניק, תור-הזהב לשחייני "הכוח" בווינה, אומר 1 ביולי 1939
- ^ HERTHA BIENENFELD WERTHEIMER, באתר The Granger Collection (באנגלית)
- ^ התחרויות השחיה של המכביה בחיפה, דואר היום, 4 באפריל 1932
- ^ המנצחים במכביה הראשונה והישגיהם, דואר היום, 2 באפריל 1935
- ^ טבלאות ושיאים של השגי 6 המכביות ושל ישראל, מעריב, 22 באוגוסט 1965
- ^ Karen Propp, Swimmers Against the Tide Lilith, Summer 2011. (באנגלית)