רסלינג
רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה. נכון לשנת 2023, פרסמה ההוצאה כ־1100 כותרים.
נתונים כלליים | |
---|---|
מייסדים | עידן צבעוני ויצחק בנימיני |
תקופת הפעילות | 2000–הווה (כ־24 שנים) |
מיקום המטה | שדרות יהודית 35, תל אביב |
ענפי תעשייה | הוצאה לאור |
מוצרים עיקריים | סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרי אומנות, פרוזה |
http://www.resling.co.il | |
היסטוריה
עריכהההוצאה הוקמה בשנת 2000 על ידי עידן צבעוני ויצחק בנימיני והם גם בעלי ההוצאה ועורכיה הראשיים.[1] להוצאה ועדה אקדמית המפקחת על בחירת הכותרים לפרסום ועל טיב העריכה והתרגום. חברי הוועדה הם אליעזר (אד) גרינשטיין, רות הכהן-פינצ'ובר וחנן חבר.
ההוצאה מפרסמת כ־40 ספרים בשנה, בשלוש סדרות עיקריות:
- ליבידו: סדרה לתרגום. בסדרה מתפרסמים תרגומים לספרי עיון בתחומי מדעי הרוח והחברה. ספרים רבים בסדרה הם מספרי היסוד של הפילוסופיה הפוסטמודרנית (כותבים כגון מישל פוקו, ז'אק דרידה, רולאן בארת) ושל הפסיכואנליזה (בעיקר זיגמונד פרויד וז'אק לאקאן). בנוסף מתפרסמים בה כתביהם של גדולי הפילוסופים (אריסטו, קאנט, הגל ועוד) וספרי מחקר ועיון נוספים בתחומים הנזכרים. נכון לאפריל 2020 יצאו בסדרה קרוב ל־300 כותרים. מספר התרגומים הרב גורר לעיתים ביקורת על איכותם.[2]
- פֶטיש: סדרת מקור לביקורת התרבות. בסדרה מתפרסמים לראשונה ספרים שנכתבו בעברית. ביניהם ספרי מחקר בתחומי מדעי הרוח והחברה, כולל בלשנות, ספרות ואמנות, פילוסופיה ופסיכואנליזה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה, היסטוריה, תקשורת, מחשבה פוליטית, דת ומדעי היהדות ועוד. רבים מספרי הסדרה מתאפיינים במתודות מחקר חדשות או בין־תחומיות. בנוסף מתפרסמים בסדרה ספרי הגות מקוריים וספרים נוספים. נכון לשנת 2020 ראו אור בסדרה זו למעלה מ־500 ספרים.
- ושתי: מחלקה ספרותית. בסדרה רואים אור ספרי פרוזה. הסדרה יחסית לא פעילה, ועד 2020 התפרסמו בה פחות מארבעים ספרים.[3]
בשנת 2006 הושקה, בשיתוף בית הספר לעיצוב שנקר, סדרת ספרים בנושאי תרבות בשם תרבות חזותית. עורכי הסדרה הם מיכה לוין, עודד היילברונר ולארי אברמסון.[4]
בשנת 2014 השיקה רסלינג סדרת מקור לספרות ניסיונית בשם מעבדה בעריכת נעמה צאל. בסדרה ראו אור שמונה ספרים (ביניהם 'רוגטקה' מאת תמר גטר וספר עלטה מאת עיגול שחור), והיא נסגרה עם פטירתה של צאל.
ספרים בולטים בהוצאת רסלינג
עריכה- האמנה החברתית (2006) - תרגום חדש של ד"ר עידו בסוק לספרו של הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שיצא לראשונה לאור בשנת 1762.[6]
- הארכאולוגיה של הידע (2005) - תרגום לעברית של הספר משנת 1969 מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו.[7]
- מתי ואיך הומצא העם היהודי? (2008) - ספר עיון שכתב שלמה זנד שמתמודד עם מסורת ההיסטוריוגרפיה הפרוטו-לאומית והלאומית שהעלתה על נס את קיומו של עם יהודי מאז יציאת מצרים.[8]
- החיים בוורו (2008) -ספר העיון הראשון שיצא לאור בעברית, בנושא תהליך גיבוש הנטייה המינית ההומו-לסבית, מאת גיא שילה.[9]
- שעבוד האישה (2009) - תרגום של שונמית ליפשיץ לספרו של הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל שיצא לראשונה לאור בשנת 1869.[10]
- קיצור תולדות יהוה (2017) - ספר מאת חוקר המקרא וההיסטוריון ד"ר יגאל בן-נון המפרט את דרך התהוותן של ממלכות ישראל ויהודה עד לתקופה הפרסית, ההלנית והרומית. במהלך תיאור זה מתעכב הספר על דרך התהוותם של הטקסטים המקראיים ועל העריכות שבוצעו בהם. הספר מסתמך על מחקרים אחרונים בתחום ההיסטורי, הספרותי, הפילולוגי, האפיגרפי, הארכאולוגי ועל תרבויות האזור שהשפיעו על שתי הממלכות.[11]
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של רסלינג, המכיל בנוסף לקטלוג ספרי ההוצאה, גם שפע של מאמרים ומסות, וכן הודעות על אירועים שונים.
- אבנר שפירא, "אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה", באתר הארץ, 7 בינואר 2008
- מאמרים על ספרים בהוצאת רסלינג, באתר אימגו.
הערות שוליים
עריכה- ^ אבנר שפירא, "אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה", באתר הארץ, 7 בינואר 2008
- ^ "דקארט על הכוונת של רסלינג", נחמה אדרת
- ^ שירי לב-ארי, ספרים חדשים בסדרת "ליבידו" בהוצאת רסלינג, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
- ^ שירי לב-ארי, סדרת ספרים של רסלינג ושנקר, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2006
- ^ אורית יושינסקי, אפריטיף במקום קטלוג אלף הספרים של רסלינג - לרגל חגיגות עשרים שנות פעילות, 16 ביולי 2021
- ^ זאב שטרנהל, החיבור שהוליד את האדם החופשי וגם את רוצחיו, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2006
- ^ עדי אופיר, פוקו הטוניסאי, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005
- ^ עפרי אילני, אני כוזרי גאה, באתר הארץ, 16 במרץ 2008
- ^ זאב שביידל, לנער שלא מצא את עצמו באינדקס, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2007
- ^ צפי סער, זכויות הנשים על פי ג'ון סטיוארט מיל, באתר הארץ, 25 בינואר 2010
- ^ יגאל בן נון, דוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2018