פתיחת התפריט הראשי

החזקהאנגלית Holding) היא מושג בפסיכולוגיה המתאר את המצב הטבעי של אם המגינה על תינוקה ומאפשרת לו להיות שרוי באשליה של ביטחון מוחלט ואומניפוטנטיות. מושג זה טבע דונלד ויניקוט והוא מיושם במסגרת טיפולית ככלי להתערבות טיפולית המאפשרת צמיחה של העצמי.

תוכן עניינים

החזקת אם-תינוקעריכה

גישות פסיכולוגיות קלאסיות המעיטו בתפקיד האם בהתפתחות התינוק. לעומתם, ויניקוט ראה את האם והתינוק כיחידה אחת שלא ניתן להפרידה. בראשיתו, התינוק לא מסוגל לקיים עצמי נפרד מאימו. ההחזקה של האם את התינוק היא מכלול התרומה של האם הכולל את כל העשייה הנפשית והגופנית לה זקוק התינוק כדי להימנע מחודרנות (impingements) שתאיים על תחושת ההמשכיות שלו. ההחזקה של האם אינה טכניקה, אלא התכווננות אמפתית לצורכי התינוק הממשיכה את החוויה ברחם. ההחזקה יוצרת תחושה של עקביות, רציפות והמשכיות. על פי תפיסות התפתחותיות התינוק חווה מעברים חדים בין רגשות של חרדה ותסכול והחזקת האם מאפשרת לו להתמודד עם המעברים האלו ולפתח אמון בעולם הסובב אותו. היעדר ההחזקה מאלץ את התינוק להתמודד עם המציאות ולהתאים עצמו לסביבה. כששלב זה קורה מוקדם מדי, כשאין לתינוק עצמי מגובש המקנה לו יכולת להתארגן מול המציאות, מתפתח אצל התינוק עצמי כוזב שמתאים עצמו לציפיות אחרים ודרישות חיצוניות.

החזקה בטיפולעריכה

ההחזקה בטיפול עוסקת בהיבטים חוויתיים ורגשיים ביחסים בין המטפל והמטופל. היא מאפשרת יצירת אמון ביניהם וביטחון אצל המטופל. אלו מאפשרים את הפחתת החרדה, הצורך בהגנות ותהליך של רגרסיה מבוקרת. בדומה לתפישות טיפוליות רבות, הבנת תהליכי ההתפתחות בילדות משליכה על ההבנה של שיטת הטיפול גם בגיל מאוחר יותר. התייחסות לשלב התפתחותי כל כך מוקדם בשיטת הטיפול של ויניקוט נבעה מתפיסתו שהוא עוסק בפתולוגיה מוקדמת מאד שהתפתחה בראשית החיים. הטיפול בה דרש להשקפתו רגרסיה משמעותית שתאפשר למטופל תלות במטפל שלא התאפשרה בינקותו ותוביל לחשיפתו של עצמי אמיתי.

בגישות קלאסיות, קיימת הנחה שיש ערך טיפולי להכרה במציאות וכי האשליה עלולה להפריע לתהליך הטיפולי. לכן, משמעות ההחזקה היא שמירה על הסטינג. לעומת זאת, בגישת יחסי אובייקט ובגישות נוספות, רעיון ההחזקה מוביל להתערבויות טיפוליות בעלות אופי תומך ומאשר. מטפל בגישה זו יימנע מפרשנות שיעמתו את המטופל עם עקרון המציאות.

על פי ויניקוט, ההחזקה יכולה להביא גם למגע גופני, כמו החזקת היד, או הראש. ההחזקה יכולה גם להתבטא דווקא בהפרת הסטינג הטיפולי. מרגרט ליטל מתארת כי וינקוט היה מגיע לטפל בה בביתה ומרחיב את משך הטיפול באופן ניכר כדי להתאים לצרכיה. עם זאת, ההחזקה לרוב לא מתבטאת באופן קונקרטי זה. על פי ויניקוט, גם הכרה בצורך של המטופל יכולה להוות החזקה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • דונלד ויניקוט, משחק ומציאות, הוצאת עם עובד, 1971
  • נעמי קלנר, דבשת הגמל: על טכניקת הטיפול הפסיכודינמי, הוצאת מודן, 2009.

קישורים חיצונייםעריכה