החיים הללו

"החיים הללו" היה שבועון ארץ-ישראלי מצויר שיצא לאור בתל אביב בתקופה שבין ספטמבר 1935 ואוקטובר 1936.

החיים הללו

שער הגיליון הראשון של החיים הללו
סוגה	שבועון
תאריכי הופעה	27 בספטמבר 1935 – אוקטובר 1936 (כשנה)

מטרת העיתון הייתה להעביר את סגנון העיתונות האירופאית שקדמה למלחמת העולם השנייה לאווירה החלוצית של ארץ-ישראל, לעדכן את הציבור בנעשה בעולם אבל גם להתריע על עליית הנאציזם והאנטישמיות בעיקר בגרמניה של שנות השלושים. להכיר לקוראיו ממעמד הביניים העירוני את קשיי הקליטה של העולים והחלוצים, ואת העבודה והחינוך של שכבות המצוקה. העורך הראשי היה משה ליבר שחתם בשם העט בן-זאב ליבר, ואחריו א.ג סלומון. העיתון התקיים מהכנסות ממכירות ופרסומות בלבד וללא כל תמיכה מהארגונים או המפלגות שכל אחת מהן פרסמה עיתון משלה, ונסגר ביולי 1936.

על השבועון

השבועון היה בבעלות פרטית של שלושה משקיעים: משה ליבר, סאלו בומס וארון פרידלר. במקביל הקימו השלושה הוצאה לאור בשם "תבל הוצאת ספרים ועיתונים בע"מ" ששכנה ברחוב פיירברג 22, בתל אביב. ההשקעה הראשונית הייתה 500 לא"י. בהסכם הכתוב בגרמנית סוכם שמשה ליבר יהיה העורך. השבועון היה בלתי תלוי במטרה להציג את תמונת המצב ללא היגררות למאבק הפוליטי והאידאולוגי בין הזרמים השונים בארץ אבל הציג גם את המשברים והקשיים של עולים וחלוצים בארץ. הכוונה הייתה לכסות את ההשקעה ולהרוויח ממכירה למנויים, מכירת גליונות ברחוב, בבתי קפה, בחנויות ומפרסומות. מחיר גיליון היה 10 מא"י.

השבועון הודפס ב"הוצאת ארץ ישראל בע"מ תל אביב". העורך הראשי היה משה ליבר, בעל העיתון היה סאלו בומס, המנכ"ל היה נ. שפר ובהמשך ארנסט קלימובסקי. את התמונות המופיעות בכל גיליון צילמו לזר דינר, אלפרד ברנהיים, בן גבריאל, לוטה בורכארד, גלעזר (ארכיון קרן היסוד) ואחרים. את הקריקטורות המוקדשות לאירועי הזמן והחברה ציירו ח. ירזונסקי, א. אשר, נח בירזובסקי, יהושע אדרי ואחרים. אביגדור המאירי כתב מספר שירים המוקדשים לשבועון, כמו בשער הגיליון הראשון.

הגיליון ראשון של השבועון הופץ בתל אביב בראש השנה תרצ"ו, 27 בספטמבר 1935. במאי 1936 התמנה א. סלומון כעורך.

תקופת הפעילות

התקופה הקצרה שבה הופץ העיתון הייתה עשירה באירועים קשים משמעותיים כמו המרד הערבי הגדול וההרס וההרג ביישוב היהודי, האירועים באירופה ובעיקר בגרמניה, והמלחמה באתיופיה. באותה התקופה התרחשו גם אירועים חיוביים כמו המכביה, השקת תחנת הרדיו הישראלית, הקונגרס הציוני ה-19, הקמת יישובים חדשים, תערוכת יריד המזרח, חנוכת נמל תל אביב, פריחת התעשייה והחקלאות והשפעת השלטון הבריטי במסגרת המנדט והתארגנות היישוב היהודי. כל אלה סוקרו בהרחבה, אך ללא הטיה פוליטית כפי שהייתה מסקרת העיתונות בישראל בשנים אלה.

בסיס הלקוחות היה המעמד הבינוני שהתבסס בתל אביב במהלך העלייה החמישית, שהביאה לישראל מעמד בינוני אירופאי בעיקר מגרמניה והיה צמא לתרבות האירופאית וגם חלוצים שהתחנכו בתנועות הנוער ובאירופה. למעשה המכירות התבססו בעיקר על עולים מאירופה בתל אביב וחיפה.

סגנון ועריכה

מלבד העורך וכותבי המדורים לא הייתה מערכת עיתון מסודרת, לא תועדו ישיבות לבקרת תכנים. ההנהלה כללה את שלושת המשקיעים והמנכ"ל וכנראה לא התערבה בתכנים ובעריכה. משה ליבר לא היה עיתונאי מקצועי. ההתלהבות, שפע האינפורמציה והמדורים, לא כיסו מחסור בעריכה מקצועית. חלק ניכר מהכתבות נכתבו כנראה על ידי העורך בשמות עט כמו ד"ר אבק, בן זאב, זר שושנים, ינשוף, בבל, ועוד. משה ליבר שהיה מחזאי ונטה לתיאטרון, שילב סגנון מחזאי בכתיבתו - שיח בנושאים שונים ותחת שמות העט המשתנים אבל לא בהכרח תואם לטעם הציבור העברי. אורי קיסרי, כתב טור קבוע וסייע למשה ליבר להנגשה נכונה יותר. במאי 1936 לאחר כישלון כלכלי התמנה א. ג. סלומון כעורך במקומו.

עריכה לפי נושאים

מדורים קבועים

למרבית הנושאים הקבועים לא הייתה כותרת שממתגת את המדור. לאחר מספר גליונות הופיעו כותרות לכפי נושאים. הכיתוב היה צפוף ושולבו בכל עמוד תמונות רבות.

חדשות מישראל ומהעולם

השבועון הציג ידיעות עדכניות בצירוף תמונות רבות מאירועי התקופה בישראל ובעולם. היו בו כתבות וניתוח אירועים פוליטיים שנכתבו על ידי משה ולדמן; העיתון הציג בכתבות, תצלומים וקריקטורות, את עליית הנאצים והסכנה הקיומית ליהודים, את המלחמה האיטלקית האתיופית, מאחורי הקלעים של הקונגרס הציוני הי"ט, סקירת אירועים, אישים חשובים ומדינאים. הוצגו חידושים טכנולוגים כמו הרכבת החשמלית והמצאת הרדיוגרפיה ועוד. הוצגו גם תמונות מחיי החלוצים, העולים והערבים בארץ ישראל וכן תמונות וכתבות מהווי הקיבוצים וההתיישבות. בעיתון פורסם טור קבוע של אורי קיסרי תחת הכותרת "החיים הללו" שניסח את המוטו של הגיליון והמשיך לכתוב בשם זה גם כשהעיתון שינה את שמו. מדור "הזמר עברי בארץ ישראל" בעריכת ורדינה שלונסקי כלל גם שירים מקוריים של אביגדור המאירי, י. היילפרין, לוין קיפניס, שאול טשרניחובסקי ומלחינים ארץ ישראלים כמו י. אנגל, ש. רוזבסקי, מנשה רבינוביץ, י. גורוכוב ואחרים. השירים המקוריים פורסמו עם התווים כמו טנגו תל אביב, באלפי ידיים, ושירים ארץ ישראלים עממים, וכללו הסבר וניתוח הזמר העברי בשם העט "אפרכסת". את מדור הרדיו כתב א. ל. מרגלית שהרחיב גם בתיאורי טכני של המכשירים ואיכותם.

מדור ספורט

אירועי הספורט תוארו בהרחבה במדור ספורט בשם "שער הספורט" שערך עזרא הויזדורף ותיאר בליווי צילומים את אירועי הספורט בארץ ישראל ובעולם, את המכביה הראשונה, ואת התחרות בין "הפועל" ו"מכבי" שהתלקחה כבר אז. העיתון השתמש במושג רבנאות במקום המושג אליפות, דוגמה לסגנון העברי הקלסי של שנות ה־30.

מדורים נוספים

העיתון כלל מדור אופנה בשם: "דברי סגולה [ספליאליטטים] של אופנה" בעריכת פנינה שפר, שכלל תמונות ואיורים והסברים על האופנה האירופאית המעודכנת. כמו כן, היה בעיתון מדור שח-מט בניהול מ. מרמורש.

נושאים שאינם קבועים

נושאים שונים שתפסו חלק נכבד מהגליונות, לעיתים בהמשכים למספר גליונות ובכותרות שונות. מחזות וסיפורים, שהבולט בהם היה מחזה בהמשכים בשם "עולים ויורדים" - רומן מחיי הארץ מאת מ. בר-גיורא; מדור צילום " רשות הדיבור לצלמניה" וגם " מסביב לצלמוניה" שולב כמדור נפרד בחלק מהגיליונות וכלל אסופות של צילומים מחיי הרחוב בתל אביב לעיתים ללא זיהוי הצלם וללא חתימה. עלו גם קטעי תיאורים ותמונות מהווי החלוצים בארץ ישראל. נושא תיאטרון ותרבות כלל ביקורות על הצגות ועל התיאטראות שפעלו אז בארץ על שחקנים בעולם וכלל גם ומאמרים, מיניאטורות היסטוריות, ביקורות ומחזות של בן-זאב ליבר בשמות עט שונים כמו "בבל", " בז"ל " "משה בן זאב", "משה ליבר", " רושם רשומות" ואחרים להם וצורפו קריקטורות ואיורים של ח. ירזונסקי, א. אשר ואחרים. הקולנוע בארץ ובעולם הוצג בכותרת "שער הקולנוע" הופיע בחלק מהגליונות בשם עט " אסטרונום" וכלל תיאור ותמונות של שחקנים ומפיקים וביקורות. נושאי האומנות הוצגו בהרחבה בכמה גליונות כנושאים נפרדים וללא שם מדור, בעריכת א. חלילי ואחרים וכללו מאמרים ותמונות של אומנים בארץ ובעולם: כמו אומנות גזירת נייר של משה רייפר, צילום אמנותי של ש. אלכסנדר. ציורים של הציירים יצחק פרנקל, אריה ליאו פייזק, שמעון הולצמן ועוד בליווי ביקורות וניתוח מאת ד"ר ק. שווארץ,

מאמרים בנושאים שונים

כתבות בנושאים שונים ובשמות כותבים שונים היוו לעיתים חלק ניכר מהגיליון, כמו "דמויות משיחיות" מאת יוסף קסטיין, "דמותו האמיתית של שיילוק" (מאת בן זאב ליבר) שאולי תאמו לטעם הקורא, כפי שהבין אותו העורך.

כמו כן, כחלק מהשבועון התקיימו תחרויות צילום נושאות פרסים. תחרויות אלה היו חלק מהמאמץ השיווקי של שבועון, בנוסף לפרסומות.

אחריתו של השבועון

הכנסות העיתון ממכירות ומפרסום חברות ומוצרים, לא כיסו את ההוצאות הגבוהות. לאחר 30 גליונות, פסקה הפצת העיתון ביולי 1936. ב-21 באפריל 1936 הודפס גיליון בשם "פעם אחת - הוצאה חד-פעמית" שנערך על-ידי שלמה שמידט, והוקדש ל סיקור האבל בתל אביב לאחר מאורעות תרצ"ו בתל אביב ויפו.

כבר במאי 1936, לאחר שהרווחים לא כיסו את ההוצאות, מונה א.ג סלומון כעורך, וב-6 יולי 1936 יצא גיליון מספר 30, האחרון. תקופה מסוימת לאחר סגירתו הופץ עיתון בשם "עיתון חדש" בהוצאת אברהם שרנבך, שלא כלל את הצגת העורך והופיע ללא הגרפיקה המקורית של שער העיתון, אבל עם אותם התכנים והמדורים.

קישורים חיצוניים

• החיים הללו, באתר הגלריה לספרות (The Book Gallery) בירושלים
• תמונה של נער אוחז בידו את עיתון "החיים הללו" (אורכב 06.09.2018 בארכיון Wayback Machine), צולמה על ידי הצלם אפרים ארדה בפנימיית מקוה ישראל בשנת 1935 או 1936. נמצאת בארכיון של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. בתחתית התמונה צוין שהשבועון "החיים הללו" הוא שבועון ארץ-ישראלי מצויר. והעורכים הם: בן-זאב ליבר וא.ג. סלומון. באתר "מוזיאונים בישראל" מתאריך 2016, הכולל מוצגים מהמאה ה-20.