החלטה 1696 של מועצת הביטחון של האו"ם
החלטה 1696 של מועצת הביטחון של האו"ם, היא החלטה שהתקבלה ב-31 ביולי 2006 על ידי מועצת הביטחון של האומות המאוחדות, לאחר שאיראן סירבה להשעות את תוכנית העשרת האורניום שלה. ההחלטה הביעה דאגה מתוכנית הגרעין האיראנית ודרשה מאיראן לעצור את התוכנית.[1]
 | |
| תאריך |
31 ביולי 2006  |
|---|---|
| ישיבה מספר | 5500 |
| קוד | S/RES/1696(2006) (מסמך) |
| סיכום הצבעה |
14 הצביעו בעד |
| הרכב מועצת הביטחון | |
| חברות קבועות |
 הרפובליקה העממית של סין צרפת רוסיה הממלכה המאוחדת ארצות הברית |
| חברות לא קבועות |
 ארגנטינה הרפובליקה של קונגו דנמרק גאנה יוון יפן פרו קטר סלובקיה טנזניה |
  | |
14 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, ומדינה 1 הצביעה נגד (קטר).[2] קטר הסבירה כי אף על פי שהיא מסכימה עם דרישות ההחלטה, זה לא היה העיתוי הנכון מכיוון שהמזרח התיכון בוער.[3]
רקע
עריכהבספטמבר 2005 מועצת המנהלים של הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) הגיעה למסקנה שאיראן לא עמדה בהסכם איתה. בפברואר 2006 דיווחה מועצת סבא"א על מסקנות אלו למועצת הביטחון, וקבעה שאיראן לא סיפקה הבהרות מספקות לגבי כוונותיה הגרעיניות.[4]
ההחלטה
עריכהבהקדמה של ההחלטה אישרה מועצת הביטחון מחדש את הוראות האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ואת זכותן של מדינות לשימוש בדרכי שלום באנרגיה גרעינית. היא הביעה חשש מכך שסבא"א לא הצליחה לקבל הבהרה מהם כוונות תוכנית הגרעין של איראן. איראן גם לא נקטה בצעדים שנדרשו ממנה על ידי סבא"א, לפי מנכ"ל הארגון, מוחמד אל-בראדעי.[5][6][7]
ההחלטה הדגישה את הצורך בפתרון מדיני ודיפלומטי למצב, תוך הדגשת סיכוני תוכנית הגרעין האיראנית.
מועצת הביטחון של האו"ם פעלה על פי מגילת האומות המאוחדות וקראה לאיראן למלא אחר דרישות סבא"א. היא דרשה מאיראן להשעות את כל הפעילויות הקשורות להעשרה. ההחלטה קבעה כי עמידה בדרישות סבא"א תתרום לפתרון דיפלומטי המבטיח שתוכנית הגרעין של איראן היא אך ורק למטרות שלום. יתר על כן, ההצעות של הרפובליקה העממית של סין, צרפת, גרמניה, רוסיה, הממלכה המאוחדת וארצות הברית לפתרון כולל לטווח ארוך אושרו.[8]
ההחלטה קראה לכל המדינות "להפעיל ערנות" ולאסור העברת כל חומר שיכול לתרום לתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים של איראן. היא גם חיזקה את סמכותה של סבא"א לברר נושאים בעיתיים הקשורים לאיראן. מועצת הביטחון ציפתה לדיווח מסבא"א האם איראן נענתה לבקשותיה עד 31 באוגוסט 2006. "צעדים מתאימים" מחייבים משפטית יאומצו אם המועצה תשתכנע שאיראן לא עמדה בהתחייבויותיה.[9]
אחרי ההחלטה
עריכהיום לאחר קבלת ההחלטה, נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד אמר כי לא יכנע ל"שפת הכוח והאיומים".[10]
כישלונה של איראן להגיב באופן משביע רצון הוביל להחלטה 1373 של מועצת הביטחון של האו"ם ב-23 בדצמבר 2006, שבה הופעלו סנקציות נגד איראן. הסנקציות הללו הוגברו לאחר מכן בהחלטות 1747 (2007) ו-1929 (2010).
השעיית ההחלטה
עריכההוראות החלטה 1696 בוטלו בהחלטה 2231 של מועצת הביטחון של האו"ם ביום היישום של הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, ב-16 בינואר 2016, בכפוף להמשך יישום הסכם הגרעין על ידי המדינות החברות.
החזרת ההחלטה
עריכהמנגנון יישוב המחלוקות שהוכרז בהחלטה 2231 מאפשר לשחזר את ההחלטות שהושעו כולל החלטה 1696 במקרה של אי עמידה משמעותית של איראן בהתחייבויותיה הגרעיניות.[11]
ב-20 באוגוסט 2020, מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, הודיע למועצת הביטחון של האו"ם על אי ציות איראני משמעותי להסכם הגרעין, וביקש רשמית להחזיר את כל הסנקציות הקודמות. המהלך היה שנוי במחלוקת מכיוון שחברי מועצה אחרים לא הכירו בארצות הברית כמשתתפת בהסכם הגרעין מאז פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין ב־2018, ולכן לא יכלו להשתמש במנגנון יישוב המחלוקות שלה כדי להטיל מחדש סנקציות בינלאומיות. עם זאת, עמדת ארצות הברית היא שהחלטה 2231 מציינת לעד את ארצות הברית כמשתתפת לעניין מנגנון ההסרה. אי-ציות איראני לעסקה מספיקה אם כן כדי להחזיר את הסנקציות הבינלאומיות שהוסרו בתמורה לכך שאיראן תקבל מגבלות על תוכנית הגרעין שלה.[12]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- United Nations Security Council Resolution 1696, באתר ויקיטקסט
- Text of the Resolution at undocs.org
- Security Council and Iran's Legal Rights, Kaveh L. Afrasiabi, August 29, 2006.
הערות שוליים
עריכה- ^ "Security Council demands Iran suspend uranium enrichment by 31 August, or face possible economic, diplomatic sanctions". United Nations. 31 ביולי 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ United Nations (2010). Yearbook of the United Nations, Volume 60; Volume 2006. United Nations Publications. p. 434. ISBN 978-92-1-101170-8.
- ^ "UN issues Iran nuclear deadline". BBC News. 31 ביולי 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hunter, Shireen (2010). Iran's foreign policy in the post-Soviet era: resisting the new international order. ABC-CLIO. p. 96. ISBN 978-0-313-38194-2.
- ^ ElBaradei, Mohamed (27 בפברואר 2006). "Implementation of the NPT Safeguards Agreement in the Islamic Republic of Iran (GOV/2006/15)" (PDF). International Atomic Energy Agency.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ElBaradei, Mohamed (28 באפריל 2006). "Implementation of the NPT Safeguards Agreement in the Islamic Republic of Iran (GOV/2006/27)" (PDF). International Atomic Energy Agency.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ElBaradei, Mohamed (8 ביוני 2006). "Implementation of the NPT Safeguards Agreement in the Islamic Republic of Iran (GOV/2006/38)" (PDF). International Atomic Energy Agency.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Busch, Nathan E.; Joyner, Daniel (2009). Combating weapons of mass destruction: the future of international nonproliferation policy. University of Georgia Press. p. 289. ISBN 978-0-8203-3221-5.
- ^ Busch, Nathan E.; Joyner, Daniel (2009). Combating weapons of mass destruction: the future of international nonproliferation policy. University of Georgia Press. p. 289. ISBN 978-0-8203-3221-5.Busch, Nathan E.; Joyner, Daniel (2009). Combating weapons of mass destruction: the future of international nonproliferation policy. University of Georgia Press. p. 289. ISBN 978-0-8203-3221-5.
- ^ "Iran defiant on nuclear deadline". BBC News. 1 באוגוסט 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Resolution 2231".
- ^ "Pompeo to visit UN to trigger Iran sanctions 'snapback'". 20 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה)