היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית

היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) היא יחידה במשטרת ישראל המופקדת על מאבק בעבירות פליליות בעלות מאפיינים כלכליים הגורמות לפגיעה בקופה הציבורית, תת-יחידה של להב 433.

סמל היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית

היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית הוקמה בשנת 2004 על פי החלטת הממשלה לאחר שזוהו תופעות פשיעה ברמות חומרה שונות,[1] אשר גורמות נזק כספי ישיר ועקיף לקופה הציבורית, ונוכח תובנה כי בחברה הישראלית התפתחו נורמות פסולות להוצאת כספים מהקופה הציבורית במרמה. נורמה פסולה זו הצליחה לחדור לרבדים רחבים בחברה, הן בשל אדישותה ולעיתים בעידוד ובשיתוף פעולה מצד גורמים עבריינים שונים.

חזוןעריכה

היחידה תוביל מאבק כלל מערכתי לצמצום תופעות של פשיעה כלכלית במטרה ליצור שינוי ערכי ביחס של החברה בישראל לקופה הציבורית. היחידה תתמחה בטיפול בתופעות פשיעה כלכלית ותנחיל ידע מקצועי לכלל משטרת ישראל.

ייעודעריכה

הובלה של מאבק כלל מערכתי לצמצום תופעות של פשיעה כלכלית - הוצאת כספים או מניעת כספים מן הקופה הציבורית או אובדן/נזק לנכסים ציבוריים ו/או לקופת המדינה.

תפקידי היחידהעריכה

  • ביצוע עבודת מודיעין לחשיפת תופעות של פשיעה כלכלית וחשיפת עבריינים העומדים מאחוריהן
  • חקירת עבירות בתחומי האחריות של היחידה, מניעת עבירות וסיכולן.
  • שיתוף פעולה עם גורמי רשויות ועם גורמים נוספים לאיתור כשלים וחולשות בשיטות העבודה של משרדי הממשלה השונים על מנת לצמצם את היקף הפשיעה הכלכלית.
  • ביצוע משימות בשיתוף פעולה עם גורמים בינלאומיים, סיוע משפטי וחיקורי דין בינלאומיים - ע״פ תחומי העיסוק של היחידה.
  • חקירת עבירות שהמפכ"ל או ראש אגף החקירות או ראש להב 433 או היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה הורו למשטרה לחקור מפאת רגישותן ואו מורכבותן.

עקרונות תפיסת ההפעלהעריכה

  • מאבק כלל מערכתי, אינטגרטיבי, של הגורמים השלטוניים
  • יצירת ממשקי עבודה שוטפים וקבועים עם הרשויות השונות לצורך העברת מידע חיוני להבטחת טיפול אפקטיבי ומקצועי בתופעות פשיעה
  • בניית שרשרת טיפול שלמה של מניעה, סיכול, חשיפה, חקירה, אסוף ראיות, העמדה לדין וענישה. הכל לצורך יצירת הרתעה והשגת שינוי נורמטיבי
  • איתור חולשות בתהליכים השונים וייזום שינויי חקיקה ושינויים רב מערכתיים בתהליכי עבודה
  • פיתוח ידע והתמחות, מחקר וזיהוי טכנולוגיות כבסיס לעבודת היחידה

מבנהעריכה

  • זרוע חשיפה - מפלג מודיעין, מפלג בילוש ומפלג הערכה
  • זרוע חקירות - מפלג חקירות משאבים לאומיים, מפלג חקירות מקרקעין, מפלג חקירות תשתיות, מפלג שחיתות ציבורית, מפלג פלס, מחלק הלבנת הון.

עיסוקעריכה

  • מקרקעין - כרייה, הטמנה ותכנון ובנייה - היחידה מטפלת בכל קשת העבירות שהן בעלות זיקה לקרקעות מדינה, ובכלל זאת הונאה, שחיתות של בעלי תפקידים ציבוריים, זיוף מסמכים והטיית מכרזים. בנוסף, מטפלת היחידה בעבירות כרייה בלתי חוקית וגנבת מחצבים, עבירות הגורמות נזק כבד לקופה הציבורית לצד נזק (לעיתים אף בלתי הפיך) לטבע.
  • תשתיות מדינה - דלק, גז מתכות ורדיו פיראטי - משק הגז והדלק הוא תחום עסקי לו מחזור מכירות בהיקפים של מיליארדי שקלים. היחידה מטפלת בעבירות שונות בתחום הדלק, דוגמת תחנות דלק פיראטיות, מהילת דלקים, הכנסת דלק שלא כדין מישראל לרשות הפלסטינית, ועבירות נוספות הקשורות לתחום הדלק. בעבירות בתחום הגז עוסקת היחידה באחסנה ואספקה בניגוד לחוק, אספקת גז פיראטית ועבירות שונות הנעברות על רקע כך, גרימת מפגעי בטיחות ועוד. כן אמונה היחידה על טיפול בתופעת הרדיו הפיראטי ובמתחמי ברזל.
  • שחיתות ציבורית - חקירתן של שחיתויות במנהל הציבורי, ברמה הארצית והמקומית, הפוגעות בעיקר במישור הערכי - בעיקר עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון.
  • שחיתות בחברות ממשלתיות - הובלה של מערך כלל מערכתי לצמצום תופעת שחיתות בחברות הממשלתיות (קיימות כ-100 חברות ממשלתיות), בשיתוף רשויות ציבוריות וגופים חוץ ממשלתיים כדי למנוע הוצאת כספים שלא כדין מהקופה הציבורית או למנוע נזק לנכסים ציבוריים.[2]
  • זיוף כסף - הובלה של מאבק בשת"פ בנק ישראל בצמצום התופעה של זיוף הכסף בארץ על ידי התמודדות עם מגוון העבירות של זיוף/חיקוי מטבעות, החזקת חומר לזיוף כסף, הנפקה/סחר בכסף מזויף והכנת מכשירים לזיוף מטבעות.
  • קניין רוחני - מערך הקניין הרוחני מטפל בהפרות זכויות יוצרים בתחומים שונים (מוזיקה, קולנוע, ספרות, תכנות מחשב) ובשימושים אסורים בסימני מסחר בכלל מוצרי הצריכה (ביגוד, מוצרי מזון, קוסמטיקה, תרופות ועוד). יחידת הקניין שביחידה הכלכלית אמונה על טיפול בתופעות בעלות היבטים כלל ארציים, בשונה מן היחידות המחוזיות המטפלות בתופעות טריטוריאליות- נקודתיות. המטרה היא להילחם בעבריינים בכל שרשרת הסחר- ייצור, ייבוא, הפצה ומכירה, בשיתוף עם רשויות אכיפה נוספות (משרדי הבריאות, המכס, המע"מ, משרד התמ"ס ועוד).
  • מחלק "סער" (סחר עבדות ורמייה כנגד עובדים זרים) - אמון על חקירת עבירות בנוגע לסחר בבני אדם, רשתות הסתננות, מרמה זיוף וגביית כספים שלא כדין על ידי חברות כוח אדם העוסקות במהגרי עבודה ופשיעה מחוץ לגבולות הארץ הקשורה בהבאת מהגרי עבודה לארץ
  • סחר בבני אדם - מניעת התופעה הגלובלית בסחר בבני אדם במדינה לצורכי זנות וניצול מיני, עבדות ועבודות כפייה וסחר למטרת נטילת איברים
  • עבירות בנמלים - אכיפת הפשיעה אשר מבוצעים בכלל הנמלים ומעברי הגבול במדינה לרבות הברחות, עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים של עובדי ציבור אשר אמונים על שערי הכניסה למדינה
  • הנדסה חברתית - חקירת תופעת הונאות באמצעות ״הנדסה חברתית״, המהווה ניצול של תכונות פסיכולוגיות של האדם, אשר עשויות להביא אותו לציית לבקשותיו של מבצע ההונאה.[3]
  • יחידת "פלס" (פועלים ללא סיכון) - מניעת וחקירת אירועי תאונות עבודה ולאחר מכן גיבוש הערות. היחידה הוקמה בדצמבר 2018.[4]

בנוסף לאלו מטפלת היחידה בארגוני פשיעה, בעבירות פליליות וכלכליות חמורות המבוצעות על ידי עבריינים הפועלים במסגרת ארגוני פשיעה או מטעמם.

ראשי היחידהעריכה

הערות שולייםעריכה