בית הכנסת נוישוץ

בית התפילה, היכל הקודש נוֹישוֹץ^[1] (ברומנית: Templul Neuschotz, "היכל נוישאץ"), שנקרא גם בית הכנסת בית יעקב^[2] (Beth-Iacob), היה בית הכנסת הראשון של היהודים הרפורמים ביאשי,^[3] הראשון מסוגו בחבל מולדובה. אבן הפינה של בית הכנסת הונחה ב-25 במאי 1865. בניין בית הכנסת, שנבנה לפי דוגמה של בית כנסת וינאי, נחנך ביום 15 בספטמבר על ידי הרב והדרשן האורתודוקסי המודרני^[4] הרפורמיסט^[5] אליעזר אליהו איגל, שהובא במיוחד מצ'רנוביץ.^[1] בית הכנסת "בית יעקב" שימש את האליטה של יהדות יאשי עד שהופצץ במהלך מלחמת העולם השנייה.

יעקב נוישוץ, שהיה מפרנסי יהדות יאשי, אדם עשיר ובעל בתים ביאשי, בעל אזרחות אוסטרו-הונגרית, ביקש להקים בעירו בית כנסת משכילי^[6] שיפעל לפי דוגמת בתי הכנסת המודרניים של תקופתו במרחב הגרמני. בתכנון בית הכנסת נלקח בחשבון עוגב, והוא הותקן כבר במבנה המקורי.

לפני שהורחב היו בבית הכנסת 84 מושבים שנועדו לגברים וביציע עוד 50 מושבים שנועדו לנשים. יעקב נוישוץ, שדאג לכל הוצאות בית הכנסת, מינה הנהלה ובה שבעה מנכבדי יהדות יאשי, א' וכסלר (A. Wecsler), ד"ר לנדסברג (Dr. Landsberg), ב' כהנא (B. Kahane), ס' רייכלר (S. Reichler), ב' רפפורט (B. Rapaport), ס' גולדנטל (S. Goldenthal) והוא עצמו. לאחר מותו של יעקב נוישוץ מונו מנהלי בית הכנסת על ידי אלמנתו, אדלאידה, שגם המשיכה במימון הוצאות בית הכנסת והרחבתו.

יהדות יאשי מימנה מהכנסות הגאבלה את מוסדות הדת של העיר ושילמה את מחיית הרבנים ובני משפחותיהם, פרט להוצאות היכל נוישאץ. הוצאות ההיכל שולמו מכיסי המתפללים, אף על פי שמתפללים אלה היו בין משלמי מס גאבלה, הקהילה לא השתתפה בהוצאות היכלם. משנת 1869 היה אנטואן לוי הדרשן של היכל נוישוץ^[7] ומשכורתו שולמה גם היא על ידי מתפללי בית הכנסת. כעבור זמן מה פנה אנטואן לוי לקהילה וביקש העלאה בשכרו או שיאלץ לעזוב. קהילת ההיכל פנתה לוועד יהדות יאשי וביקשה השתתפות שלו בשכר הדרשן ובתמורה הבטיחה שאנטואן לוי ילמד בבתי הספר של הקהילה. תחילה רוב ראשי הוועד נטו להסכים, אך בהמשך קמה התנגדות גדולה,גם להשתתפות הכספית וגם לאפשרות שלוי ילמד את ילדי הקהילה -המתנגדים ראו בלוי מי שעלול להעביר את ילדיהם מדתם.

ב-1880 וב-1913 נערכו שיפוצים נרחבים בבית הכנסת, וב-1935 נערכה הרחבה שלו, כדי שיכיל כמות גדולה יותר של מתפללים.

בטבלה של עיריית יאשי, שבה צוינו בתי הכנסת, שהתקיימו ביאשי בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20, נכתב שהיכל נוישוץ נחשב לבית הכנסת הראשי ובחגים ואירועים מרכזיים הטקס מנוהל בו על ידי הרב הראשי של יאשי.^[8]

ביקורו של קרול הראשון

אף על פי שלא היה מבתי הכנסת הגדולים של יהדות רומניה, קהל המתפללים שלו, שהיו האליטה של יהדות יאשי, הקנה לו חשיבות מיוחדת, ולכן ביום 19 ביוני 1867, בעקבות הזמנה של הקהילה היהודית, ביקר בבית הכנסת קרול הראשון, מלך רומניה, שבעת ביקורו עדיין לא הוכתר למלך, אלא רק לדומניטור, בשנה שקדמה לביקורו.

הביקור סוקר בהרחבה בעיתונות התקופה, שתיארה את קבלת הפנים, את שירת הילדים והילדות הלבושים בלבן בבית הכנסת בשפה הרומנית, את הנאום שנישא לכבוד השליט, את המלבושים החגיגיים ואת התקהלות האוכלוסייה היהודית לאורך המסלול עד הכניסה לבית הכנסת.

גם לאחר הביקור, במהלך השנים, בית הכנסת שימש כמקום בו נערכו מפגני הזדהות עם השלטון ומפעליו וטקסי הודיה. לדוגמה, בעיתון Liberalul מיאשי מתואר טקס שנערך ביום 10 במאי 1886, לרגל מלאת 20 שנה לעליית קרול הראשון לשלטון: "...לאחר הטקס הקדוש, הרב הדרשן המקומי, שמואל דוד טאובר (Şmuel David Tauber), שמוצאו מטרנופול^[9]^[10] נשא דרשה בשפה הגרמנית בנושא החובה לאהוב את המולדת ולכבד את השליט. החזן הוניגמן (Honigmann) נשא תפילה בשפה הרומנית ובסוף המקהלה השמיעה את ההמנון הלאומי."^[11]

מותו של יעקב נוישוץ, המייסד

יעקב נוישוץ, מייסד בית הכנסת והנושא בהוצאותיו, נפטר ב-25 באוגוסט 1888, בביתו שביאשי. ב-28 באוגוסט, וטרם הלווייתו, הועמדה גופתו בשערי בית הכנסת נוישוץ.^[12]

הרבנים והמטיפים

בין המכהנים בבית הכנסת נוישוץ נמנה מתתיהו שמחה רבנר (Matitiahu Rabener), מי שהיה מנהל בית היתומים, שייסד ומימן נוישוץ, ושימש גם כדרשן בבית הכנסת נוישוץ.^[13] בבית הכנסת כיהנו רבנים ודרשנים דוגמת אנטואן לוי האלזסי, החל מ-1869,^[14] ויעקב נימירובר, מי שעתיד היה להיות הרב הראשי של יהדות רומניה, זו הייתה משרתו הראשונה כרב וכדרשן והוא החל בה ב-1896.^[14] הרב נימירובר נתקל בראשית הפעילות שלו ביאשי בעוינות של החוגים היהודים האורתודוקסים והמסורתיים, שראו בו סוג של רב רפורמי.^[15]^[16]

לקריאה נוספת

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: עודף הבהרות בגוף הטקסט ודו-שיח שמקומו בדף השיחה, ציטוטים ללא ציון המקור.

Baruch Tercatin, Lucian Herşcovici - Prezenţe rabinice in perimetrul românesc, Hasefer, Bucureşti, 2008 (ברומנית) (ברוך טרקטין, לוציאן הרשקוביץ' - נוכחויות רבניות במרחב הרומני, הספר, בוקרשט 2008)

^[17] ^[18]^[19] ^{[דרושה הבהרה]}^[20]

קישורים חיצוניים

האנציקלופדיה היהודית העולמית, כרך 8, עמ' 162 (באנגלית)
Jacob de Neuschotz - אדם מאושר (ברומנית) ו(באנגלית)
Lumânărică - Sfântul de la Tutova şi epoca în care a trăit, עמ' 206–215 (ברומנית)
Jacob de Neuschotz 1819–1888 Viaţa şi faptele în texte şi documente (יעקב דה נוישוץ 1819–1888 חייו ומעשיו בטקסטים ובתעודות) (ברומנית)
מאמר של ההיסטוריון לוסיאן-זאב הרשקוביץ' על ההיסטוריה של יהדות יאשי (באנגלית)
דאקטאר קארפעל ליפפע, מאלדאויא וואלאכייא, עברי אנכי, 10 בפברואר 1871

הערות שוליים

^ ¹ ² מתתיהו שמחה ראבענער, ואלה תולדות יעקב ניישאטץ, עברי אנכי, 6 ביוני 1879
^ קרפל ליפה, מאלדאוויא וואלכיא, עברי אנכי, 10 בפברואר 1871
^ Gheorghe Samoilă,‏ "Jacob de Neuschotz 1819–1888 Viaţa şi faptele în texte şi documente"‏ (גאורגה סמוילה, "יעקב דה נוישוץ 1819–1888 חייו ומעשיו בטקסטים ובתעודות"),‏ עמ' 127–128. a fost primul aşezământ de cult al iudaismului reformat ובתרגום לעברית: "היה המשכן הראשון לעבודת האל של היהדות הרפורמית"
^ B.Tercatin, L.Herşcovici ע' 57
^ LUCIAN – ZEEV HERŞCOVICI, MATITYAHU SIMCHA RABENER ŞI REVISTA ZIMRATH HAARETZ: O PAGINĂ DIN ISTORIA MIŞCĂRII DE HASKALA DIN ROMÂNIA
^ ראו "קהל בית יעקב" אצל ד"ר ק. ליפה "עברי אנוכי" ב-10 בפברואר 1871
^ מאלויא וואלכיא, עברי אנכי, 19 בנובמבר 1869
^ שם, עמ' 135–136.
^ בגלל פועלו בהיכל נוישוץ הוצאה דיבתו רעה וחסידים הפיצו שמועות שהמיר את דתו ודברים על כך פורסמו בעיתון "המגיד" מיום 9 במאי 1889
^ "חטא" אחר של הרב טאובר בעיני החוגים המתבדלים היו דעותיו הציוניות. הוא נהג לעודד את עליית היהודים לארץ ישראל - ראו B.Tercatin, L.Z.Herşcovici עמ' 541
^ שם, עמ' 133–135.
^ Lumânărică - Sfântul de la Tutova şi epoca în care a trăit, עמ' 211.
^ לוסיאן-זאב הרשקוביץ, Le ,mouvement de la haskalah parmi les juifs de Roumanie עמ' 8.
^ ¹ ² Breviar biobibliografic Evrei din România, הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008.
^ Jacob de Neuschotz 1819–1888 Viaţa şi faptele în texte şi documente (יעקב דה נוישוץ 1819–1888 חייו ומעשיו בטקסטים ובתעודות), עמ' 130.
^ "רפורמי" בפי חוגים יהודים אורתודוקסים נחשבים גם רבנים קונסרבטיבים ומחדשים אחרים
^
הבהרה לגבי הציטוט הנ"ל מספרו של החוקר הרומני: זמן ממושך בתי כנסת מודרניים של המשכילים היו מזוהים בטעות עם בתי כנסת רפורמיים, בגלל הבדלים לעומת בתי הכנסת של המתבדלים. בפועל הם היו בתי כנסת אורתודוקסים לכל דבר, וסדרי התפילה והמנהגים בהם לא היו לפי כללי היהדות הרפרומית. על היהדות האורתודוקסית המשתלבת, המודרנית לעומת היהדות המתבדלת, ראו
- Rabbi Jacob Neusner The Basics of Judaism,Routledge, 2006 p.154-155 (באנגלית)
על האקולטורציה ביהדות אירופה, כולל אירופה המזרחית ראו Lloyd Gartner History of Jews in modern times, Oxford 2001 (באנגלית) (אריה גרטנר - תולדות היהודים בעידן המודרני", אוקספורד 2001)
^ (ברומנית) על ההיסטוריה של יהדות יאש - חומר בחסות בני ברית והפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. אין זכר ל"יהדות רפורמית" ביאש. מוזכר "טמפלול בית יעקב" - לא מצוין שהיה רפורמי. מוזכרת בפסקה על הרב נימירובר חלוקה ל"מודרניסטים וטרדיציונליסטים".לשון נציגי הקהילה היהודית ברומניה
^ כתבה הכוללת ריאיון עם הרב הראשי שלמה סורין רוזן על חיי הדת של יהודי רומניה בעיתון הרומני "דילמה וקה" מס.409 ע'15–21 בדצמבר 2011 Ce curent iudaic a predominat printre evreii din România, conservator sau reformat? "În România, Majoritatea comunităţilor au fost tradiţionale, ortodoxe " spune primul-rabin. În Vestul ţării, în comunităţile cu influenţe maghiare, a existat şi aşa-numitul iudaism neolog, reformat. Sînt şi acum sinagogi şi cimitire de rit neolog în Arad, Oradea, Timişoara. De facto, comunitatea se afiliază ortodox, dar membrii nu sînt neapărat tradiţionalişti, sînt evrei, pur şi simplu איזה זרם יהודי שלט בקרב יהודי רומניה, קונסרבטיבי או רפורמי? "ברומניה רוב הקהילות היו מסורתיות, אורתודוקסיות" אומר הרב הראשי. במערב הארץ, בקהילות בהשפעה הונגרית הייתה קיימת מה שנקראת יהדות נאולוגית, רפורמית. ישנם גם עכשיו בתי כנסת ובתי עלמין נאולוגיים בארד, אוראדיה, טימישוארה. בפועל, הקהילה מזהה עצמה כאורתודוקסית, אך חבריה אינם בהכרח מסורתיים, הם יהודים, פשוטו כמשמעו"
^ האם הספרים מתייחסים ספציפית לבית כנסת זה או לעיר זו? האם אפשר להציג ציטוטים? התשובה היא שההקשר ההיסטורי הוא בעל חשיבות מדרגה ראשונה. לא ניתן לקטלג "רפורמים" במקום שאינו ידוע בקיום של יהדות רפורמית. לעומת זאת הקהילה בראשותו של יעקב נוישאץ שיזמה את הקמת בית הכנסת בית יעקב הייתה קהילה לא של יהודים רפורמים, אלא של משכילים, התומכים בהשכלה היהודית - "קהל בית יעקב", כפי שמציין ד"ר קרפל ליפה במאמרו בעיתון "עברי אנוכי" מברודי מ-10 בפברואר 1871. תיאור קהילה זו מתאים לקהילה אורתודוקסית משתלבת הנוטה למודרניזציה ולציונות דתית.

[ראבענער-1] ¹ ² מתתיהו שמחה ראבענער, ואלה תולדות יעקב ניישאטץ, עברי אנכי, 6 ביוני 1879

[2] קרפל ליפה, מאלדאוויא וואלכיא, עברי אנכי, 10 בפברואר 1871

[3] Gheorghe Samoilă,‏ "Jacob de Neuschotz 1819–1888 Viaţa şi faptele în texte şi documente"‏ (גאורגה סמוילה, "יעקב דה נוישוץ 1819–1888 חייו ומעשיו בטקסטים ובתעודות"),‏ עמ' 127–128. a fost primul aşezământ de cult al iudaismului reformat ובתרגום לעברית: "היה המשכן הראשון לעבודת האל של היהדות הרפורמית"

[4] B.Tercatin, L.Herşcovici ע' 57

[5] LUCIAN – ZEEV HERŞCOVICI, MATITYAHU SIMCHA RABENER ŞI REVISTA ZIMRATH HAARETZ: O PAGINĂ DIN ISTORIA MIŞCĂRII DE HASKALA DIN ROMÂNIA

[6] ראו "קהל בית יעקב" אצל ד"ר ק. ליפה "עברי אנוכי" ב-10 בפברואר 1871

[7] מאלויא וואלכיא, עברי אנכי, 19 בנובמבר 1869

[8] שם, עמ' 135–136.

[9] בגלל פועלו בהיכל נוישוץ הוצאה דיבתו רעה וחסידים הפיצו שמועות שהמיר את דתו ודברים על כך פורסמו בעיתון "המגיד" מיום 9 במאי 1889

[10] "חטא" אחר של הרב טאובר בעיני החוגים המתבדלים היו דעותיו הציוניות. הוא נהג לעודד את עליית היהודים לארץ ישראל - ראו B.Tercatin, L.Z.Herşcovici עמ' 541

[11] שם, עמ' 133–135.

[12] Lumânărică - Sfântul de la Tutova şi epoca în care a trăit, עמ' 211.

[13] לוסיאן-זאב הרשקוביץ, Le ,mouvement de la haskalah parmi les juifs de Roumanie עמ' 8.

[BREVIAR-14] ¹ ² Breviar biobibliografic Evrei din România, הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008.

[15] Jacob de Neuschotz 1819–1888 Viaţa şi faptele în texte şi documente (יעקב דה נוישוץ 1819–1888 חייו ומעשיו בטקסטים ובתעודות), עמ' 130.

[16] "רפורמי" בפי חוגים יהודים אורתודוקסים נחשבים גם רבנים קונסרבטיבים ומחדשים אחרים

[17] הבהרה לגבי הציטוט הנ"ל מספרו של החוקר הרומני: זמן ממושך בתי כנסת מודרניים של המשכילים היו מזוהים בטעות עם בתי כנסת רפורמיים, בגלל הבדלים לעומת בתי הכנסת של המתבדלים. בפועל הם היו בתי כנסת אורתודוקסים לכל דבר, וסדרי התפילה והמנהגים בהם לא היו לפי כללי היהדות הרפרומית. על היהדות האורתודוקסית המשתלבת, המודרנית לעומת היהדות המתבדלת, ראו
Rabbi Jacob Neusner The Basics of Judaism,Routledge, 2006 p.154-155 (באנגלית)
על האקולטורציה ביהדות אירופה, כולל אירופה המזרחית ראו Lloyd Gartner History of Jews in modern times, Oxford 2001 (באנגלית) (אריה גרטנר - תולדות היהודים בעידן המודרני", אוקספורד 2001)

[18] Rabbi Jacob Neusner The Basics of Judaism,Routledge, 2006 p.154-155 (באנגלית)

[18] (ברומנית) על ההיסטוריה של יהדות יאש - חומר בחסות בני ברית והפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. אין זכר ל"יהדות רפורמית" ביאש. מוזכר "טמפלול בית יעקב" - לא מצוין שהיה רפורמי. מוזכרת בפסקה על הרב נימירובר חלוקה ל"מודרניסטים וטרדיציונליסטים".לשון נציגי הקהילה היהודית ברומניה

[19] כתבה הכוללת ריאיון עם הרב הראשי שלמה סורין רוזן על חיי הדת של יהודי רומניה בעיתון הרומני "דילמה וקה" מס.409 ע'15–21 בדצמבר 2011 Ce curent iudaic a predominat printre evreii din România, conservator sau reformat? "În România, Majoritatea comunităţilor au fost tradiţionale, ortodoxe " spune primul-rabin. În Vestul ţării, în comunităţile cu influenţe maghiare, a existat şi aşa-numitul iudaism neolog, reformat. Sînt şi acum sinagogi şi cimitire de rit neolog în Arad, Oradea, Timişoara. De facto, comunitatea se afiliază ortodox, dar membrii nu sînt neapărat tradiţionalişti, sînt evrei, pur şi simplu איזה זרם יהודי שלט בקרב יהודי רומניה, קונסרבטיבי או רפורמי? "ברומניה רוב הקהילות היו מסורתיות, אורתודוקסיות" אומר הרב הראשי. במערב הארץ, בקהילות בהשפעה הונגרית הייתה קיימת מה שנקראת יהדות נאולוגית, רפורמית. ישנם גם עכשיו בתי כנסת ובתי עלמין נאולוגיים בארד, אוראדיה, טימישוארה. בפועל, הקהילה מזהה עצמה כאורתודוקסית, אך חבריה אינם בהכרח מסורתיים, הם יהודים, פשוטו כמשמעו"

[20] האם הספרים מתייחסים ספציפית לבית כנסת זה או לעיר זו? האם אפשר להציג ציטוטים? התשובה היא שההקשר ההיסטורי הוא בעל חשיבות מדרגה ראשונה. לא ניתן לקטלג "רפורמים" במקום שאינו ידוע בקיום של יהדות רפורמית. לעומת זאת הקהילה בראשותו של יעקב נוישאץ שיזמה את הקמת בית הכנסת בית יעקב הייתה קהילה לא של יהודים רפורמים, אלא של משכילים, התומכים בהשכלה היהודית - "קהל בית יעקב", כפי שמציין ד"ר קרפל ליפה במאמרו בעיתון "עברי אנוכי" מברודי מ-10 בפברואר 1871. תיאור קהילה זו מתאים לקהילה אורתודוקסית משתלבת הנוטה למודרניזציה ולציונות דתית.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]