אולם ספורט
אולם ספורט הוא אולם המיועד לפעילות ספורט.
עיצוב אולם הספורט תואם את הפעילות המתוכננת בו. לעיתים מיועד אולם ספורט לפעילות מסוימת, כגון כדורסל, ולעיתים היו מיועד לקשת רחבה יותר של פעילויות, כגון כדורסל, כדוריד, כדורעף והתעמלות, תוך אפשרות לערוך את ההתאמה הנדרשת לכל פעילות. בנוסף למתקנים המשרתים את הספורטאים, פעמים רבות כולל אולם ספורט גם מקומות ישיבה לצופים בפעילות הספורט, בעיקר כאשר האולם מיועד גם לספורט תחרותי.
אולמות ספורט נבנים לשימושם של קהלים מגוונים:
- אולם ספורט בבית ספר: משמש בשעות הלימודים את תלמידי בית הספר, ולאחר שעות הלימודים הוא משמש לעיתים את דיירי הסביבה.
- אולם ספורט עירוני: נועד בעיקר לשימושן של קבוצות ספורט עירוניות.
- אולם ספורט אזורי: נועד למופעי ספורט המושכים קהל מאזור נרחב, ברדיוס של עשרות קילומטרים מסביב לאולם. באולם כזה יש חשיבות רבה לחלק האולם המשמש את קהל הצופים. אולם כזה קרוי היכל ספורט.
מאפייניו של אולם הספורט מאפשרים לעשות בו שימוש גם שלא למטרות ספורט, כגון כנס רב משתתפים או מופע בידור, המנצלים את יכולתו של האולם לשרת קהל צופים גדול.
בישראל נבנו אולמות ספורט רבים במימונם של המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס.
היכלי ספורט בישראל
עריכה- ערך מורחב – היכלי כדורסל בישראל
היכלים סגורים בישראל המכילים כ-2,000 מקומות ישיבה (או הכילו בעבר).
שם | גודל | עיר | הקמה | קבוצות | הערות |
---|---|---|---|---|---|
פיס ארנה | 11,000 | ירושלים | 2014 | הפועל ירושלים | האולם הרב תכליתי היחיד שיכול להכיל אף משטח הוקי קרח תקני של 1,800 מ"ר |
היכל מנורה מבטחים | 10,383 | תל אביב | 1963 | מכבי תל אביב | פעל כאצטדיון פתוח עם 5000 מקומות מ-1963, בשנים 1968–1971 הורחב ל-10,000 מקומות והותקן גג בשנים 2005–2007 נבנה בו מחדש היציע העליון והורחב בכ-1000 מקומות, נוספו תאי צפייה ועבר מודרניזציה |
היכל טוטו חולון | 5,500 | חולון | 2015 | הפועל חולון | לצידו קיים אולם אימונים מחופה פרקט |
היכל הספורט רוממה | 5,000 | חיפה | 1976 | הפועל חיפה, מכבי חיפה | ב-2012 הורחב מ-3,400 מקומות ושופץ באופן נרחב |
היכל קבוצת שלמה | 3,504 | תל אביב | 2014 | הפועל תל אביב | |
היכל הספורט העירוני אשקלון | 3,000 | אשקלון | 1999 | אליצור אשקלון | |
אולם הקונכייה | 3,000 | באר שבע | 2014 | הפועל באר שבע | |
אולם הפחים | 2,800 | חולון | 1985 | פעל כמגרש כדורסל מ-1953, הפך להיכל מקורה ב-1985, משמש כאולם אימונים עירוני. ב-2021 הוצגה תוכנית להריסתו | |
היכל אנרבוקס | 2,700 | חדרה | 2020 | מכבי חדרה | |
אולם עין שרה | 2,500 | נהריה | 2002 | עירוני נהריה | |
היכל הספורט בית מכבי | 2,500 | ראשון לציון | 2008 | מכבי ראשון לציון, מכבי ראשון לציון (כדוריד) | 1,500 בכדוריד |
אולם הקריה | 2,200 | אשדוד | 2001 | מכבי אשדוד, מכבי בנות אשדוד | הורחב ב-2014 מ-1,200 מקומות |
היכל הספורט גן נר | 2,057 | גן נר | 2008 | הפועל גלבוע גליל | הורחב מ-900 מקומות ב-2010 |
היכל הספורט מלחה | 2,000 | ירושלים | 1985 | בית"ר ירושלים | הכיל בעבר 2,242 מקומות ללא יציעי עמידה ו-2,826 צופים עם יציעי עמידה |
אולם קריית מנחם | 2,000 | רמלה | 2004 | אליצור נווה-דוד רמלה, אליצור רמלה (כדורסל נשים) | |
היכל הספורט נעמן | 1,500 | עין המפרץ | 1968 | הפועל מטה אשר עכו | משמש לכדורעף וכדורסל, ב-2021 צומצמה הקיבולת מכ-1,900 ל-1,500 מקומות |
אולם פיס כפר בלום | 1,360 | כפר בלום | 1988 | הפועל גליל עליון-קריית שמונה | הכיל בעבר 2,200 צופים |
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- איתמר לויטין, אולמות ספורט בישראל, ההוצאה לאור של מכון וינגייט, 1993
קישורים חיצוניים
עריכה- מתקני ספורט, דף שער בספרייה הלאומית