פתיחת התפריט הראשי
Disambig RTL.svg המונח "הים המזרחי" מפנה לכאן. לערך העוסק בים ירחי בשם זה, ראו הים המזרחי (הירח).

ים יפן (יפנית 日本海; רוסית Японское море) או הים המזרחי (קוריאנית 동해) הוא ים שולי בחלקו הצפון-מערבי של האוקיינוס השקט. ים זה מפריד בין יבשת אסיה וארכיפלג האיים של יפן.

ים יפן
日本海, 동해
East Sea Bathymetry He.jpg
מפה בתימטרית של ים יפן וסביבתו
מיקום רוסיה, יפן, קוריאה הצפונית, קוריאה הדרומית, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג ים עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 978,000 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך מרבי 2,254 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב מרבי 1,072 ק"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
עומק מרבי 3,742 מטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז יפן, קוריאה הדרומית, קוריאה הצפונית, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°N 135°E / 40°N 135°E / 40; 135
(למפת האוקיינוס השקט רגילה)
Pacific Ocean laea relief location map.jpg
 
ים יפן
ים יפן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

הסכסוך על שם היםעריכה

שמו הבינלאומי של הים הוא נושא לסכסוך ארוך שנים בין יפן לבין קוריאה. יפן מתעקשת ששמו של הים יהיה ים יפן – השם שהיה בשימוש מאז המאה ה-19 ובו הוא מוכר ברחבי העולם. לעומתם טוענים הקוריאנים כי שם זה הוא סמל לעבר האימפריאלסטי של יפן. גם בין שתי הקוריאות אין הסכמה. קוריאה הצפונית מתעקשת על השם העממי הים הקוריאני המזרחי (בפרט לחלק הסמוך למפרץ קוריאה המזרחי), בעוד שקוריאה הדרומית מתעקשת על הים המזרחי בטענה שהיפנים קראו לים "הים המזרחי" ("הים האוריינטלי").

לאורך ההיסטוריה ניתנו לים מספר שמות כמו הים המזרחי, הים הקוריאני המזרחי, הים היפני, הים הקוריאני, ים יפן, ים קוריאה והים האוריינטלי. השם "ים יפן" הפך לתקן בינלאומי על ידי הלשכה ההידרוגרפית הבינלאומית (IHB) בשנת 1919 כאשר קוריאה הייתה תחת כיבוש יפני.

מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 הגבירה ממשלת קוריאה הדרומית את מאמציה לשנות את שמו הבינלאומי של הים לשם "הים המזרחי". ממשלת קוריאה הצפונית תומכת בשכנתה מדרום, ואולם בכל המסמכים הרשמיים המפורסמים בשפה האנגלית היא מתעקשת על השם המלא, "הים הקוריאני המזרחי". האו"ם והארגון ההידרוגרפי הבילאומי (IHO) לא קיבלו ולא דחו עד עתה את הטענה הקוריאנית, המתנגדת לשימוש בשם "ים יפן".

גאוגרפיהעריכה

שטחו הכולל של ים יפן הוא 978,000 קמ"ר והעומק הממוצע שלו הוא כ-1,752 מטר, כאשר הנקודה העמוקה ביותר היא 3,742 מטר מתחת לפני הים. הים מוקף מכל צדדיו ביבשה: ממזרח נמצאים האיים היפנים הוקאידו, הונשו, קיושו והאי הרוסי סחלין, בצפון מערב נמצא חוף רוסיה ובמערב – חצי האי הקוריאני.

לים יש שלושה אגנים גדולים: אגן יאמטו בדרום־מזרח, אגן יפן בצפון ואגן צושימה (אגן אוליאונג) בדרום־מערב. באגן יפן נמצאים האזורים העמוקים ביותר בים, בעוד ששני האגנים האחרים רדודים יותר.

המדפים היבשתיים בחופים המזרחיים של ים יפן רחבים, ואילו בחופים המערביים, במיוחד לאורך חצי האי הקוריאני, הם צרים – כ-30 ק"מ בממוצע.

גאולוגיהעריכה

שלבים בפתיחת ים יפן
   
מימין: ים יפן במיוקן (18–23 למ"ש)
משמאל: ים יפן בסוף הפליוקן ובתחילת הגלס (2–3.5 למ"ש)

ים יפן נפתח ממערב לאיים בין אמצע האוליגוקן ואמצע המיוקן, אם כי העיתוי המדויק של פתיחתו אינו ידוע בוודאות. קיימות דעות שונות הנוגעות לעיתוי זה הנובעות מניתוח נתונים שהתקבלו במחקר: פרשנות אחת טוענת לתהליך ממושך שהחל לפני 12–30 מיליון שנים, ואילו אחרת טוענת לתהליך קצר יותר שתחילתו לפני 14–16 מיליון שנים.[1]

הים נוצר בעקבות העתקה והתפשטות שהחלה במזרח הלוח הפיליפיני באוליגוקן ובמיוקן.[1] בתהליך זה החלו איי יפן – שהיו עד אז קשת געשית בשוליים המזרחיים של אסיה – להיפרד מן היבשת תוך תנועה של כ-45 מעלות בכיוון השעון. בהמשך התרחשו שני תהליכים: מעוות שנוצר כתוצאה ממאמץ מתיחה סדק את סלעי הקרום היבשתי בדרום הים, ובצפון הים החל תהליך של התפשטות הקרקעית.

מצרי יםעריכה

הרצף היבשתי מסביב לים יפן נקטע באמצעות חמישה מצרי ים המחברים את ים יפן לגופי מים נוספים:

מצרי הים המקשרים בין ים יפן לאוקיינוס השקט ולים סין המזרחי נפתחו בשלבים מאוחרים של היווצרות הים. הראשונים להיפתח הם מצרי צוגרו וצושימה. כתוצאה מהיווצרותם נפסקה הגירת פילים לאיים היפניים בסוף הנאוגן. האחרון להיפתח הוא מצר לה פרוז. היווצרותו לפני 11–60 אלף שנים קטעה את הגירתן של ממותות, שמאובנים שלהן נמצאו בהוקאידו.[2]

מבנה הקרקעיתעריכה

ים יפן משתרע מצפון ומדרום לרכס יאמטו. מקורו של הרכס בגבול פתיחה יבשתי, והוא הפך למרכז התפשטות. בסיסו מורכב מסלעי גרניט, ריוליט, אנדזיט ובזלת, מעליהם מפוזרות גרוֹרוֹת של סלעים געשיים.[2]

בחלקו הצפוני של הרכס מצוי אגן יפן המורכב מקרום אוקייני שעומקו 3,000–3,600 מטרים. קרום זה נוצר ברכס יאמטו לפני 18–28 מיליון שנים.[3] הקרום האוקייני באגן יפן משמש מצע למשקעים ממקור יבשתי שעוביים 1,000-1,500 מטרים.

בחלקו הדרומי של ים יפן מצויים שני אגנים נוספים: אגן יאמטו ואגן סושימה. הקרום בתחתית אגנים אלה עבה מזה של אגן יפן, והוא מורכב מגושים מועתקים של קרום יבשתי שעברו מתיחה והידקקות עם פתיחת הים.[3]

כלכלהעריכה

האזורים הצפוניים של הים בעלי אזורי דיג עשירים מאוד וניתן להמחיש זאת בכך שגם קוריאה הדרומית וגם יפן טוענות לבעלות על סלעי ליאנקור המבודדים באמצע הדרך בין שתי המדינות. הים חשוב גם מבחינת המשאבים הטבעיים אחרים שיש בו כמו המינרלים השונים, ובמיוחד החול המגנטי. בים ניתן למצוא גם גז טבעי ומספר שדות נפט. מאז הזינוק הכלכלי של מדינות מזרח אסיה הפך ים יפן לדרך ימית חשובה שממלאת תפקיד חשוב בכלכלה האזורית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ים יפן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה


{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף