היקום במיתולוגיה הנורדית
היקום במיתולוגיה הנורדית מורכב מתשעה עולמות, שמונה עולמות הנמצאים סביב העולם המרכזי - מידגארד - עולמנו. המקורות לא מספקים תמונה אחת ברורה של היקום ולא ברור אם הייתה כזאת אי פעם. מצירוף תיאורים של כמה מקורות ניתן לתאר את העולם הנורדי כדומה לסכמה הנתונה.
זמן רב לפני שנוצרו הארץ והשמים היו קיימים ניפלהיים (Niflheim) בצפון, מוספלהיים (Muspelheim) בדרום ותהום עצומה ביניהם, שמה גינונגגאפ (Ginnungagap). זהו חלל כה עצום שלא ניתן לתארו במילים, שהמוח האנושי לא מסוגל לדמיין. מניפלהיים (ארץ הערפל) זרמו דרומה 12 נחלים רעילים אשר נקראו אליבגר (Elivagar) - גלים של קרח. לאט לאט, מילאו הנחלים את החלל בקרח בראשיתי. ממוספלהיים (ארץ הלהבה) התפשט הלהט צפונה, מוזן מחרב הלהבה של סורט (Surt), ענק האש השולט והמגן על האזור. הרוח הלוהטת אשר נשבה ממוספלהיים פגשה את שכבות הקרח שבאו מניפלהיים והחלה להמיס אותם. בטיפות המומסות, נקודת הפגישה של החום והקור, נוצרו החיים הראשונים - הענק יימיר (Ymir).
Ór Élivágum stukku eitrdropar | מטה מן האליבגר טפטף הארס | |||||
svá óx, unz varð jötunn | התאסף וגדל עד אשר לענק נהיה | |||||
þar eru órar ættir komnar allar saman | וכך קם גזע הענקים | |||||
האדה הפואטית, חלק שלישי - הבלדה של ואפת'רודניר, בית 31[1] |
אחרי יימיר, נוצרה מן הטיפות אוד'ומבלה (Audhumbla) הפרה אשר הזינה את יימיר. בשנתו הזיע יימיר ומן הזעה מידו השמאלית נוצרו זכר ונקבה ענקים אשר החלו להתרבות. כדי להזין את עצמה, ליקקה הפרה את הקרח. בערב היום הראשון בו היא ליקקה את הקרח התגלה שערו של אדם, ביום השני התגלה ראשו וביום השלישי יצא האדם מן הקרח - שמו היה בורי (Bori). צאצאו של בורי הוא בור (Bor) ולו נולדו שלושה בנים: אודין (Odin), וילי ו-וה (Vile and Ve) - האלים הראשונים.
במשך תקופה מסוימת, חיו האלים והענקים ביחד, הזמן לא היה קיים ולא הייתה כל התפתחות - עד אשר הרגישו האלים צורך לכבוש את הכאוס ולהכניס בו סדר; לחלופין, טוענים כי השנאה בין הענקים לבין האלים הייתה מושרשת וכי התפתח ביניהם עימות. האלים הרגו את יימיר ומתוכו זרם דם כה רב עד שהטביע את כל גזע ענקי הכפור, פרט לברגלמה (Bergelmer) ואשתו שהצליחו לברוח. אז לקחו האלים את גופתו של יימיר והטילו אותה למעמקי התהום ויצרו ממנה את כל היקום.
Ór Ymis holdi var jörð of sköpuð | מבשרו של יימיר עוצבה האדמה | |||||
en ór sveita sær | והאוקיינוס מדמו | |||||
björg ór beinum, baðmr ór hári | הגבעות מעצמותיו, העצים משערו | |||||
en ór hausi himinn | והשמים מגולגלתו | |||||
En ór hans brám gerðu blíð regin | ומגבותיו עשו האלים | |||||
Miðgarð manna sonum | את מידגארד עבור בני האדם | |||||
האדה הפואטית, חלק רביעי - הבלדה של גרימניר, בתים 40,41[2] |
בכל פינה מתחת השמים הוצב גמד, אוסטרה (Austre) במזרח, וסטרה (Vestre) במערב, נורדרה (Nordre) בצפון וסודרה (Sudre) בדרום. אז תפסו האלים ניצוצות לוהטים שעפו ממוספלהיים. לשניים ניתנו מרכבות והם הפכו לשמש ולירח וחלקם קובעו בשמים והפכו לכוכבים. שני זאבים, סקול (Sköll) והאתי (Hati Hróðvitnisson) רודפים אחרי השמש והירח וגורמים להם לנוע על פני הרקיע.
פעם, בזמן טיול על שפת הים, ראו שלושת האלים שני עצים יפים. האל הראשון החדיר בהם רוח וחיים, השני העניק להם הגיון ורגשות. השלישי נתן להם צורה, את יכולת הדיבור, השמיעה והראייה. האלים קראו לגבר אסק (Ask) ולאישה אמבלה (Embla), צאציהם יועדו לאכלס את מידגארד.
האלים יצרו לעצמם את אסגארד וקבעו בו את מקום מושבם. בין מידגארד לבין אסגארד נבנה גשר - ביפרוסט (Bifröst) - הוא הקשת בענן. באסגארד נבנו בניינים והיכלות מפוארים, מהם שלטו האלים.
העולם צפוי להיהרס באירוע אחרית הימים המכונה ראגנארוק (Ragnarök).
המקורות לסיפור הבריאה
עריכהמידע רב אודות סיפור הבריאה ניתן למצוא באדה הפרוזאית ובאדה הפואטית. בחלק השלישי של האדה הפואטית, הבלדה של ואפת'רודניר (Vafþrúðnismál), האל אודין יוצא לדבר עם הענק ואפת'רודניר, הידוע בחוכמתו הרבה. הענק והאל מתחילים בתחרות חידות ודרכה מספרים על היקום ותהליך בריאתו[3]. בחלק הבא של האדה, הבלדה של גרימניר (Grímnismál), האל אודין (המציג את עצמו כאדם בשם גרימניר) מגיע לטירתו של המלך גיירות בעקבות התערבות עם אשתו פריג. המלך מענה את אודין במשך מספר ימים, במהלכם אודין מציג את ידיעותיו בפני בנו של המלך[4]. מחברה של האדה הפואזית המאוחרת יותר, סנורי סטורלוסון, הסתמך ככל הנראה על סיפורים אלו והמידע הנמסר על ידיו בפרק הראשון של האדה דומה מאוד, אם כי הוא מציג מסגרת סיפורית שלישית[5].
יגדראסיל - העץ המחזיק את היקום
עריכה- ערך מורחב – יגדראסיל
כל תשעת העולמות מחוברים על ידי העץ הענק יגדראסיל (Yggdrasil), בכל עולם ישנו ענף של העץ ובשלושה עולמות ישנם שורשים, אולם המקורות לא עקביים למיקומם. לפי גרסה אחת[6] השורשים של העץ מצויים באסגארד, ניפלהיים ויוטונהיים. לפי גרסה אחרת[7] השורשים נמצאים בהלהיים, בעולם ענקי הכפור (ככל הנראה יוטונהיים) ובמידגארד, ולפי גרסה אחרת במידגארד, אסגארד ואוטגארד. ההבדלים מדגישים את הקושי בניסיון ליצור תמונה אחידה של היקום ומעלים את השאלה לגבי עצם קיומו של יקום אחיד במוחם של מחברי הסיפורים.
על צמרת העץ נמצא עיט (או לפי גרסה אחרת תרנגול) עצום אשר נקרא וידופניר (Vidofnir). על מצחו יושב הנץ ודפולניר (Vedrfolnir). את השורש העמוק ביותר מכרסם הדרקון נידהוג (Níðhöggr). הסנאי רתאתוסק (Ratatosk) רץ הלוך ושוב על העץ ומעביר עלבונות וקללות בין הדרקון והנץ. בנוסף, ארבעה איילים - דוני (Duneyrr),דורתרור (Durathror), דוואלין (Dvalin) ודאין (Dainn) - ניזונים מקליפת העץ.
מסופר שאודין, אבי-הכול והאל המרכזי בפנתאון האלים הנורדי, שיפד את עצמו על גזע העץ במשך 9 לילות, על מנת להחכים עוד, שכן אודין הוא אל שלא פוסק מחיפושו אחר הרחבת ידיעותיו והגדלת חוכמתו, והוא מוכן לעשות הקרבות למען כך. הוא השאיר את עצמו על יגדראסיל, כשהוא משופד בחניתו שלו, גונגניר (Gungnir). בסוף תשעת הלילות, אודין קיבל הארה וגילה את סוד הרונות - הכתב הנורדי העתיק, ששימש גם לכתיבה וגם להטלת גורל, כישוף, והשפעה על מצב קיים.
העולמות
עריכהניתן לשער שהמקומות הללו הם תשעת העולמות:
- מידגארד (Midgard) העולם המרכזי - הוא עולמנו, עולם בני האדם. זהו עולם שטוח ועגול - דמוי דיסקית - שמוקף באוקיינוס. באוקיינוס שוחה הנחש יורמנגונד (Jörmungandr), ממדיו העצומים מובילים לכך שהוא מקיף את מידגארד מספר פעמים.
- אסגארד (Asgard) הוא העולם הנמצא במקום הגבוה ביותר ביקום הנורדי. עולם זה הוא מקום מושבה של קבוצת האלים הידועה כאזיר (Æsir) ובפרט מקום מושבו של אודין. בעולם זה נמצא היכל ולהאלה, המקביל לגן העדן. להיכל זה זכאים להיכנס הלוחמים הטובים ביותר אשר נהרגו בשדה הקרב, בהיכל הם ימתינו עד שיוכלו ללחום לצידו של אודין בראגנארוק.
- אלפהיים (Alfheim) הוא עולם האלפים השוכן מעל מידגארד. הוא מתואר בתור עולם מלא באור, כמעט בוהק.
- ניפלהיים (Niflheim) הוא עולם של קרח, קור וערפל. מיקומו הוא בצפון. בניפלהיים נמצא ורגלמיר - הקדרה הגועשת - מעיין ממנו זורמים כל הנהרות הקרים, בפרט זורמים ממנו נהרות האליבגר אשר השתתפו בתהליך הבריאה. עולם זה קשור קשר הדוק לעולם המתים ולהלהיים (ראו להלן). בעולם זה יש שלוש רמות, הרמה הראשונה עבור נשמות גיבורים ואלים, הרמה השנייה עבור נשמות אלו שמתו בחולשה (מחלה, זקנה וכדומה) והשלישית, מקבילה לגיהנום, מקום העינויים של הרשעים.
- הלהיים, (Hellheim) הידוע גם כהל (Hel) והלגרד (Helgarth) הוא עולם המתים, הנשלט על ידי האלה הל, בתו של האל לוקי. העולם מלא ברוחות הרפאים של אלו אשר מתו באופן לא מכובד לפי נקודת המבט של המאמינים - כלומר ממחלות, זקנה או בכל מצב אחר אשר לא מערב קרב.
- לא ברור אם הלהיים וניפלהיים הם מקומות שונים בעולם המתים, אם אחד הוא חלק מהשני, או אם אלה שני מקומות שונים לחלוטין.
- ואנאהיים (Vanaheim) הוא עולם, הנמצא מערבית לעולמנו, השייך לקבוצת האלים הידועים כואניר, אלי הטבע. אלים אלה ניהלו מלחמה עם האזיר עד שהושג שלום וכמה מאלי הוואניר עברו לאסגרד.
- מוספלהיים (Muspelheim) הוא עולם האש והלהט בו גרים ענקי האש, נמצא דרומית לעולמנו. עולם זה היה שותף בבריאת היקום הנורדי ומעולם זה יוביל סורט, שליט העולם (מוספלהיים), את צבאו למאבק באלים בזמן ראגנארוק, שבמהלכו ישרוף את העולם.
- יוטונהיים (Jotunheim) הוא עולם הענקים (הענקים נקראים יוטונים), נמצא מזרחית לארץ בני האדם. בעולם זה נמצא המבצר אוטרגד (Utgard) אשר נבנה על ידי הענק נרווי (Narvi), בנו של האל לוקי. בעולם זה נמצא גם גסטרופניר (Gastropnir), מקום משכן מפורסם של הענקים ממנו הם נהלו מלחמות עם האלים. מקום חשוב נוסף בעולם זה הוא ת'רימהיים (Thrymheim), העיר של ענקי הסערה ובפרט של ת'יאצי (Thiazi). ת'יאצי מפורסם מפני שחטף פעם את האלה אידונה שטיפלה בתפוחי קסם אשר שמרו על נעורי האלים. בעיר זו מָלַך הענק ת'רים (Thrym) אשר גנב פעם את פטישו של האל ת'ור ואחר כך נהרג על ידיו.
- נידווליר (Niðavellir) - עולם הגמדים, או אולי סווארטאלפהיים (Svartálfaheimr) (השניים הם אולי אותו מקום) - עולם האלפים האפלים הוא עולם תת-קרקעי של מידגארד, אך נבדל מעולם המתים. בעולם זה שוכנים האלפים האפלים או לחלופין הגמדים (אין הבחנה ברורה ביניהם) שמם נובע ממקום מושבם, מהעובדה שהם נמנעו מלהחשף לשמש ומאופיים. והאלפים האפלים מתוארים כתאבי בצע ומטרידים בני אדם (בניגוד לאלפים ה"מלאכיים"). הגמדים הם חרשי מתכת מעולים ומסוגלים לייצר חפצי קסם אשר משמשים את האלים (כגון נשקיהם של האלים ת'ור ואודין).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- תרגום לאנגלית של ההאדה הפואטית
- תרגום לאנגלית של ההאדה הפרוזאית
- תרגום נוסף של האדה הפרוזאית לאנגלית - החלק המתאר את הבריאה
הערות שוליים
עריכה- ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן(הקישור אינו פעיל, 23.2.2019)
- ^ את המקור ניתן לראות כאן, התרגום לעברית מבוסס על התרגום לאנגלית אותו ניתן למצוא כאן(הקישור אינו פעיל, 23.2.2019)
- ^ ראו תרגום לאנגלית כאן
- ^ ראו תרגום לאנגלית כאן
- ^ ראו תרגום לאנגלית כאן
- ^ האדה הפרוזאית, פרק ראשון - ההטעיה של גילבי, פסקה 15. ראו תרגום לאנגלית כאן
- ^ האדה הפואטית, חלר רביעי - הבלדה של גרימניר, בית 31. ראו תרגום לאנגלית כאן