פתיחת התפריט הראשי

הכנסה בסיסית לכל

מערכת בה כל אזרח ואזרחית מקבלים סכום כסף קטן להבטחת רמת החיים הבסיסית שלהם, בלי קשר לעבודה וליכולת ההתפרנסות שלהם.
אוקטובר 2013. פעילים חברתיים בעיר ברן בשווייץ שפכו 8 מיליון מטבעות בכיכר העיר כביטוי לשמחתם על שעלה בידיהם לאסוף 125 אלף חתימות לצורך קיום משאל עם בנושא הכנסה בסיסית לכל

הכנסה בסיסית לכלאנגלית: Universal Basic Income) היא שיטה כלכלית שמציעה תשלום אחיד המשולם על ידי המדינה במועדים קצובים לכל אדם בוגר בחברה באופן שאינו תלוי במידת עושרו או עוניו[1]. במקום כל שירותי הרווחה ועוד שאר תשלומים שאמורים להבטיח שאנשים לא ישקעו בעוני עמוק, בעיקר במדינות מפותחות, יש להבטיח שלכולם תהיה הכנסה מינימלית. לדעת תומכיו של הרעיון, כיוון ש"תוכניות הסעד בעולם המערבי נכשלו[דרוש מקור]" יש צורך לפשט ולהחליף אותן בתוכנית ישירה של הכנסה בסיסית לכל אזרח.

הכנסה בסיסית אמורה להיות משולמת בקביעות, במזומן ועל בסיס אישי לכל אישה ואיש. היא אינה דורשת מבחני הכנסה וגם לא התחייבות לבצע עבודה כלשהי[2].

לרעיון ההכנסה הבסיסית שלוש מטרות עיקריות: הראשונה - להעניק לאנשים חופש ללא תנאי לחיים בעלי משמעות. השנייה - למגר את העוני וחוסר השוויון. והשלישית - לבטל את שיטות הסעד הקיימות, שלדעת תומכי הרעיון הן "מאוד לא יעילות, בירוקרטיות ומשפילות עבור הנזקקות והנזקקים להן"[3].

היסטוריהעריכה

הרעיון אינו חדש. הוגה הדעות תומאס פיין כתב בשנת 1797 כך: הצעתי היא לייצר קרן לאומית אשר תשלם לכל אדם בהגיעו לגיל 21 סכום של 15 ליש"ט. התשלום יהיה לכל, לעניים וגם לעשירים[דרוש מקור]. גם הכלכלן ג'ון סטיוארט מיל תמך בתשלום לכל[דרוש מקור]

הסופרת וירג'יניה וולף כתבה בספרה חדר משלך כי התאפשר לה להקדיש זמן לכתיבה ספרותית רק לאחר שזכתה (בירושה מדודתה שעל שמה היא נקראה ואשר נהרגה מנפילה מסוס) במענק של 500 לירות שטרלינג בשנה לכל ימי חייה.

מרטין לותר קינג דרש תוכנית חירום שתספק עבודה לכל מי שזקוק לה, ואם הדבר לא מתאפשר כי אז הכנסה מובטחת שנתית שתאפשר תנאי חיים בטוחים והוגנים[4].

הכלכלן הליברטריאן מילטון פרידמן הציע תקצוב ממשלתי להכנסה בסיסית מינימלית באמצעות מס הכנסה שלילי. הוא נימק זאת בצורך של כל אדם לקבוע בעצמו ועם משפחתו איך להשתמש בתקציב שעומד לרשותו, בלי התערבותם של פקידי הסעד. כמו כן הוא טען שהכנסה בסיסית תגרום לצימצום הבירוקרטיה ותעודד את האנשים לעבוד ולהרוויח יותר, מתוך ידיעה שגם אם יפסיקו בעתיד את העבודה מסיבה כלשהי, תמיד מובטחת להם הזכאות להכנסה בסיסית. לדבריו, תוכנית שמבטיחה לכולם אותו דבר באופן שוויוני עדיפה על מערכת הסעד הקיימת, אשר גורמת לפירוד בין אוכלוסיות ומגזרים[5].

הכנסה ועבודהעריכה

חתן פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ אומר שהמדינה צריכה להיות מחויבת לזכות של כל אזרח לעבוד תמורת שכר הוגן. בעשרות השנים האחרונות יעילות כלכלת השוק יורדת ככל שהשוק נשלט בידי בינה מלאכותית, שמכוונת כדי לייצר רווחים לבעלי ההון על חשבון האנשים שמשתכרים מעבודה. גם כאשר הממשלה משקיעה במחקר ופיתוח, מירב ההכנסות מהפיתוח מגיעות לבעלי ההון. לכן יש למצוא דרך לחלוקה יותר נכונה של הרווחים[6].

מעורבות הטכנולוגיה בעבודה רק תלך ותגדל. צפוי כי בעתיד הקרוב יחסית תוכנות ורובוטים ימלאו את מקומם של בני אדם בתחומים רבים ועקב כך צפויה האבטלה[7] לעלות מאוד. דבר זה, המכונה "אבטלה טכנולוגית", יחייב את המדינה למצוא מנגנונים חדשים שיתאימו למציאות החדשה ויעניקו משמעויות חדשות לקשר שבין עבודה לכסף. העבודה אינה רק מקור הכנסה, אלא גם גורם המעניק משמעות לאדם. רועי צזנה, בספרו השולטים בעתיד, מציע שבמציאות עתידית זו התגמול הכספי יינתן עבור מעשים טובים[8].

יישום הרעיוןעריכה

יישום הרעיון מחייב דיון ביעילותו ובהיתכנותו הכלכלית. כמו כן נדרש לבחון - מהי ההגדרה להכנסה 'בסיסית' ועל אלו צרכים עליה לענות? שאלה נוספת היא האם ההכנסה הבסיסית מבקשת להחליף תשלומים אחרים שהמדינה מעניקה לתושבים?[9]. תשובה אפשרית היא שהמודל יכול להחליף את קיצבאות הקיום כגון דמי מחלה או דמי אבטלה, וכן את הקיצבאות האוניברסליות כגון קצבת ילדים, לידה וזקנה. המודל אינו מהווה חלופה לקצבאות תפקוד המפצות אדם בעל צרכים מיוחדים כגון נכות, הזקוק להתאמות שונות לצורך הקיום היום יומי כמו סיעוד או אמצעי ניוד[10]. מובן שעל כל מדינה המבקשת ליישם את המודל מוטל לעצב אותו באופן המתאים לאופי הפעילות הכלכלית והחברתית בה.

דוגמה לטענה מצד המתנגדים: אין שוויון בין בני האדם. לכל אחד יש צרכים ייחודיים. אם כולם יקבלו הכנסה זהה בלי לעבוד תמורתה אז המערכת החברתית של ערבות הדדית תקרוס[11]. טענה נוספת: רעיון זה אינו ניתן ליישום, שהרי עלותו גבוהה מדי וצפויה להגיע אף למיליארדי שקלים במדינה קטנה כמו ישראל.

ניסויים בקנה מידה קטן במודל זה נערכו כבר בעבר בקנדה ובארצות הברית, וכן במדינות מתפתחות בהודו, דרום אמריקה ואפריקה[10]. בשווייץ הוצע פעמיים במסגרת משאל עם ליישם את המודל באופן נרחב, אולם בשתי הפעמים ההצעה נדחתה[12].

בפינלנדעריכה

ב-30 במארס 2016 פרסם המכון לביטוח חברתי בפינלנד דו"ח מקדים בנושא הכנסה בסיסית לכל. הדו"ח כולל מספר מודלים של הכנסה בסיסית, כולל בין השאר תשלום לכל ללא תנאי שיתבצע במקום תשלומי ההטבות הקיימות, תשלום חלקי ומס הכנסה שלילי. הוועדה ממליצה לאמץ מודל חלקי של הכנסה בסיסית לצורך ההתנסות הראשונית. מודל זה יאחד לדעת חברי הוועדה את מירב היתרונות המקיימים ביטחון סוציאלי בסיסי ולא יפגע ביתרונות שמושגים באמצעות רווח מעבודה. מומלץ לקיים ניסויים מסוגים שונים לבחינת המודל, חלקם בקנה-מידה לאומי וחלקם בקנה-מידה אזורי[13].

בינואר 2017 החל בפינלנד ניסוי שכלל כ-2000 אנשים שהוגרלו באופן רנדומלי מקרב האזרחים אשר קיבלו בעברם דמי אבטלה או קצבה אחרת מהמדינה. במסגרת הניסוי קיבלו משתתפיו סכום חודשי בלתי תלוי ופטור ממס בסך 560 יורו[14].

בפברואר 2019 התפרסמו תוצאות חלקיות של הניסוי הפיני[15]. נעשתה השוואה בין קבוצת מקבלי ההכנסה הבסיסית לבין קבוצת ביקורת. בין שתי הקבוצות לא נמצא הבדל בתחום התעסוקה. בקבוצת ההכנסה הבסיסית נמצאו רמת שביעות רצון מהחיים, תחושת רווחה, תחושת ביטחון בעתיד ותפיסת בריאות נפשית טובה יותר באופן משמעותי מאלה של קבוצת הביקורת.

בישראלעריכה

ישנה כוונה של מנהלת המידע והמחקר של המוסד לביטוח לאומי בישראל לנסות ולהציע ניסוי במודל לבחינתו ביחס לאופי החברה הישראלי[10]. ב-2018 פרסם מכון המחקר פורום קהלת מחקר והצעה המפרטת כיצד ניתן ליישם מודל של הכנסה בסיסית, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[16].

ביקורתעריכה

הרבה ממבקרי המודל טוענים שעלולה להיווצר פגיעה במוטיבציה לעבודה, וכן במוטיבציה של האזרחים להכשיר את עצמם לעבודה מקצועית ולהסתגל לשוק העבודה המשתנה במאה ה-21.

טענה נוספת היא כי לא נבחנה היעילות של השקל השולי הניתן כמענק בלתי תלוי לכל אזרח - לעומת השקעות ממוקדות של אותו הכסף בצרכי משק שונים: תשתיות, חינוך, בריאות או רווחה[10].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסי דהאןמעבר למחאה ולמדינת הרווחה, באתר TheMarker‏, 8 ביולי 2013
  2. ^ About basic income
  3. ^ Money for Nothing?
  4. ^   MLK on Economic Justice (Poor People's Campaign), סרטון באתר יוטיוב
  5. ^   Milton Friedman on Guaranteed Income / Negative Income Tax / Basic Income, סרטון באתר יוטיוב
  6. ^ Joseph Stiglitz on UBI and the future of work
  7. ^ איילת שני, העתידן רועי צזנה: האנושות מגיעה עכשיו לסוגיות קיומיות, באתר הארץ, 4.3.2015
  8. ^ רועי צזנה, השולטים בעתיד - הון-שלטון, טכנולוגיה, תקווה, כנרת, זמורה ביתן, 2017, עמ' 303-305
  9. ^ Is a Basic Income affordable?
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 ניצן צבי כהן, ‏האם חלוקת כסף לכולם ללא תנאים יכולה להיות שיטה כלכלית?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בנובמבר 2016
  11. ^ Money for Nothing?דקה 33
  12. ^ דבר ראשון וסוכנות AP, ‏השוויצרים יצביעו: האם לחלק לכל אזרח 2,600 דולר בחודש?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 ביוני 2016
  13. ^ Kela, the Social Insurance Institution of Finland, released its preliminary report on a universal basic income on March 30th
  14. ^ עמי בן עזרא, ‏2000 אזרחים בפינלנד יקבלו 560 יורו בכל חודש במסגרת ניסוי מרתק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 בינואר 2017
  15. ^ Preliminary Results from the Finland Basic Income Trial, feat. Ylikännö Minna
  16. ^ מיכאל שראל ואורי כץ, הכנסה בסיסית בישראל