הכרתי והפלתי
הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי היו גדודי חיילים המוזכרים בתנך בזמן מלכותו של דוד המלך בלבד. כמעט תמיד הם מוזכרים בצמוד לשר הצבא בניהו בן יהוידע, למעט פעם אחת שבה הם מוזכרים עם יואב בן צרויה (שמואל ב כ, ז).
יחידה זאת הייתה נפרדת משאר הצבא, יחידה מובחרת בראשותו של בניהו בן יהוידע. יחידה זאת הייתה בתקופת דוד בלבד והייתה ייחודית לו. במרד אדוניה נשארו הכרתי והפלתי בצדו של דוד למרות ששר הצבא דאז, יואב בן צרויה, נטה אחרי אדוניה. אזכורם הראשון מופיע בתקופת מלכותו של דוד ואינם נזכרות בתקופות מוקדמות יותר.
חיילים זרים, עם שם דומה ("כתים") מוזכרים גם בתקופה מאוחרת של ממלכת יהודה. בחרסי ערד (מכתב מספר 1) מוזכרים ה"כתים".
זיהויים ומקור שמם
עריכהנגב הכרתי היה חלקה הדרומי של "ארץ פלשתים". ישנם חוקרים הרואים בהם, יחידה המורכבת מלוחמים זרים, המורכבים מיושבי אזור זה: הכרתי והפלשתי, אשר שמו שובש ונשמטה ממנו האות ש'. הקשר בין הכרתי והפלשתים חוזר גם בדברי הנביא צפניה: "הוי יושבי חבל הים גוי כרתים דבר ה' עליכם כנען ארץ פלשתים" ובדברי הנביא יחזקאל: "הנני נוטה ידי על פלשתים והיכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים" (כ"ה, טז).
יונתן בן עוזיאל בתרגומו מפרש כרתי ופלתי - קשתים וקלעים, כלומר שנקראו כך על שם תפקידם ולא על שם מקום מוצאם.
הרד"ק כותב: "ויש מפרשים: שתי משפחות שהיו מישראל שהיו סרים אל משמעת המלך ורואים פניו תמיד, ובניהו היה בראשם". כמוהו סבור גם הרלב"ג.
חז"ל דרשו לגביהם שהיה בניהו בן יהוידע ראש הסנהדרין, ואילו הם הסנהדרין עצמו: במסכת ברכות מסופר כיצד פעלה "שרשרת הפיקוד" במלכות דוד – לא רק זו הצבאית, אלא גם זו של החכמים והיועצים במלכותו: ביציאה למלחמה היה דוד פוסק ראשון, כאשר לאחר מכן היו מתייעצים עם אחיתופל לגבי הפרטים, נמלכין בסנהדרין כדי לקבל היתר הדרוש למלחמת רשות, ולבסוף שואלים באורים ותומים. בהקשר לכך נאמר:
"בניהו בן יהוידע" – זו סנהדרין; "הכרתי והפלתי" – אלו אורים ותומים. ולמה נקרא שמם הכרתי והפלתי? כרתי – שכורתין את דבריהם ["חותכים" ופוסקים דברים]; פלתי – שמופלאין במעשיהן.
— תלמוד בבלי, סנהדרין: א, ה (טז,א)
קישורים חיצוניים
עריכה- "הכרתים", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)