ויקיפדיה

אריאל זילבר

זמר ישראלי

אריאל זילבֶּר (נולד ב-22 בספטמבר 1943, כ"ב באלול ה'תש"ג) הוא זמר-יוצר, מלחין, פזמונאי ומוזיקאי ישראלי. לאחר פעילותו בלהקת הרוק החלוצית "תמוז", ניהל קריירת סולו מגוונת במסגרתה יצר שירים עבריים בין היתר בסגנונות הרוק, הפופ וההיפ הופ. בשנת 2014 הוענק לו פרס אקו"ם על תרומתו למוזיקה וב-2016 פרס אמ"י על מפעל חיים.[1]

אריאל זילבר
אריאל זילבר, 2008
אריאל זילבר, 2008
לידה 22 בספטמבר 1943 (בן 80)
תל אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 1964–הווה (כ־59 שנים)
סוגה רוק
פופ
מוזיקת עולם
זמר עברי
סוג קול בריטון
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה חצוצרה, קלידים
חברת תקליטים התו השמיני
התקליט חיפה
הד ארצי
סי בי אס
המון הפקות
התקליט
פרסים והוקרה פרס אקו"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
www.arielzilber.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 היה פעיל במחאה נגד תוכנית ההתנתקות ובאותם ימים גם חזר בתשובה והפך לחסיד חב"ד.

ביוגרפיה עריכה

 
אריאל זילבר בעת לימודיו בקיבוץ גן שמואל, 1953
 
זילבר, 2009

זילבר נולד בתל אביב לזמרת בת ליוצאי תימן ברכה צפירה ולכנר הפילהרמונית בן עמי זילבר (בנו של הצייר אריה זילבר יליד לטביה, ממייסדי תל אביב). זילבר הוא אחיה למחצה של הזמרת נעמה נרדי מצד האם. בגיל 5 נשלח לגור כילד חוץ בקיבוץ גן שמואל ושב לגור עם הוריו רק בגיל 16. גם אחותו נעמה גדלה כילדת חוץ במספר קיבוצים ולא עם הוריה. בנעוריו למד בפנימיית "הדסים", אולם הנהלת המוסד סילקה אותו לאחר שפוצץ נפל תחמושת בחדרו. בתקרית זו נקטעה כף רגלו.[2]

זילבר החל ללמוד מוזיקה אצל ד"ר צבי קרן ובאקדמיה למוזיקה. בשנת 1964 החל בקריירה מוזיקלית. הוא נסע לאנגליה ואחר כך לצרפת, שם זכה להצלחה בעיקר ככותב מוזיקה לפרסומות. בתקופה זו הקליטו משיריו צמד "העופרים". זילבר עבר בשנת 1968 לצרפת, שם הלחין שירים ל צמד העופרים, אז בשיא הצלחתם. העופרים הקליטו שניים משיריו: "Let’s Try" ו"Purple Eyes". בזכות צמד העופרים הפך למלחין ג'ינגלים מבוקש בצרפת והלחין שירים לזמרות הצרפתיות פרנסואז ארדי,[3] ורג'ין (רג'ינה זילברברג) (צר').[4]

בשנת 1971 כתב למבצעים שונים, ביניהם "הגשש החיוור", תיקי דיין, אילנה רובינא והלחין את פסקול הסרט "לאן נעלם דניאל וקס?" (שבו גם הופיע זילבר בתפקיד אורח). בסרט של אברהם הפנר הופיע לראשונה השיר אגדה יפנית ועוד מספר שירים שנכללו לימים בתקליטו הראשון (1976).

בשנת 1971 הקליט תקליטון בכורה בצרפת ובו שני שירים: "Movie Instead" ו-"When It's Time". התקליטון לא זכה לפריצה המיוחלת מחוץ לישראל, אך השיר "Movie Instead", שהיה שיר רוק פרוע ביחס למה שהיה מקובל בישראל, זכה להצלחה במצעד הפזמונים הלועזיים בישראל. בשנת 1973 שב לישראל, אחרי שהקליט (וגנז) אלבום ראשון באנגלית.

בשנת 1974 הצטרף זילבר ללהקת "תמוז", ובמסגרתה ביצע מספר שירים שאותם הלחין, בהם "ככה את רצית אותי" ו"הולך בטל", וכן היה שותף (עם שלום חנוך) להלחנת השיר "סוף עונת התפוזים".

בשנת 1976, בעקבות מריבות בין חברי הלהקה והצלחתו הגדולה של להיטו "רוצי שמוליק" (מילים ולחן: שמואל צ'יזיק), שלדעת שאר חברי הלהקה לא התאים לה, עזב זילבר את הלהקה ויצא למסע הופעות שנפסק כעבור זמן לא רב. באותה שנה יצא לאור אלבומו הראשון, "אריאל זילבר",[5] שזכה להצלחה רבה והביא לזכייתו בתואר זמר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשל"ו. השיר "רוצי שמוליק" זכה באותו מצעד בתואר "שיר השנה". באלבום היו להיטים נוספים, בהם "בטי-בם".

לאחר מכן הקים את להקת ברוש (על שם השיר "ברוש", אותו הלחין) כלהקת ליווי להופעותיו, ואיתה הקליט את אלבומו השני "אריאל זילבר ולהקת ברוש" (1978).[6] בין שירי האלבום היו "תן לי כוח" שאיתו התחרה זילבר בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה, "שמש שמש", "ישראלים מצחיקים" מתוך סרט המתיחות בשם זה, וגרסה מחודשת לשירה של להקת תמוז "אהבה שקטה".

כעבור זמן לא רב פרש ממוזיקה[7] לשם מגורים בכפר ועבודה במשתלה, שממנה הגיח לפרקים כדי להלחין מספר שירים לפרסומות כמו "צריך פיס בחיים" ו"פרמה שארפ - סכיני גילוח". בנוסף הופיע בפסטיבלי ילדים בהופעות יחיד.

בשנת 1983 שב למרכז הבמה כאשר הקליט את שירו של שמואל צ'יזיק "בחברה להגנת הטבע", שהיה להיט גדול, יחד עם שירים נוספים כמו "הנה אנו המיואשים", "אני שוכב לי על הגב" (יעקב רוטבליט/גדעון אלרן), "התמהוני" (לחן: להקת באפ הגרמנית) ואחרים. השירים נכללו במיני-אלבום "אריאל זילבר" שיצא באותה שנה. למרות הצלחת השירים העדיף זילבר לשוב ולפרוש ועבר לגור במצפה מתת בגליל, כשהוא מגיח לפרקים להופעות, להופעות איחוד "תמוז" ולכתיבת שירים עבור "הגשש החיוור" לתוכניתם "בעבור חוקן דולרים" שבה נכלל מערכון מוזיקלי שנכתב על ידי יהונתן גפן וזילבר בשם "פסטיבל שירי דיכאון". זילבר הלחין באותה תקופה את השיר "שרית הספרית" ללהקת הנח"ל, ולגלי עטרי הלחין שני שירים למילים של רחל שפירא: "אסמרלדה" ו"נפאל".

בקיץ 1987 הוציא את תקליט השדרים "זאב בודד ביער" שאת מילותיו כתב ביחד עם זאב טנא.

בשנת 1989 הקליט את האלבום "בה-דה-די-דיאה" שבו נכללו ארבעה שירים מעזבונו של שמואל צ'יזיק ובהם "סיפור אהבה" ו"לעולם". להיטי התקליט היו "ואיך שלא" ו"מיליארד סינים" (תרגום של יהונתן גפן לשיר "Et Moi Et Moi Et Moi" של הזמר הצרפתי ז'אק דיטרון), שבקליפ שלו בתוכנית האירוח "סיבה למסיבה" השתתפו רבקה מיכאלי וגבי גזית. שיר בולט נוסף הוא "יש לי מילים", אך בין הפצתו לרדיו ובין הופעת האלבום בשוק עבר זמן רב מדי, והמומנטום אבד. באותה שנה נפטרה אמו של זילבר. תוכניות למופע בעקבות התקליט לא עלו יפה וזילבר המשיך בהלחנת שירים למבצעים אחרים.

בשנת 1990 יצא אוסף התקליטורים הראשון של זילבר בחברת "התקליט חיפה", שהכיל בעיקר שירים מהתקליט השני שלו עם להקת ברוש.

בשנת 1991 יצא אלבומו "שבועיים בעיר זרה". שיר הראפ "להתראות במבול הבא (אוזון דאנס)" (שיר מחאה בנושא איכות הסביבה, אחד משירי הראפ העבריים הראשונים), שאמור היה להיות הלהיט שידחף את האלבום, הופץ לרדיו כשנה לפני כן. בדומה למקרה של אלבומו הקודם, הזמן הרב שחלף מאז ועד ליציאת האלבום לחנויות גרם לאיבוד המומנטום. בעקבות זאת התראיין זילבר לעיתונות הכתובה והודיע על אי אמון בחברות התקליטים הממוסדות. עוד כלל האלבום את השיר "ויהי ערב ויהי בוקר" (מילים: אהוד מנור, עיבוד: אריאל זילבר ונחום פרפרקוביץ') שהקליט עם להקות צה"ל כשיר השירותרום 1990.

בשנת 1992 הצטרף כנגן לתוכנית "מסיבת גן". מעט לאחר מכן הכריז כי אין לו עניין במוזיקת רוק והחל לעבוד על האלבום מסך עשן שיצא רק בשנת 1999, 7 שנים לאחר שהחל לעבוד עליו. האלבום, שזכה להצלחה ביקורתית, כלל מוזיקה ערבית וישראלית מקורית, ולהיטיו היו "מסך עשן" ו"נינה".

בשנת 1993 התארח בפרק לחנוכה של התוכנית "פרפר נחמד".

בשנת 1996 שיחק בסרטו של הבמאי יגאל בורשטיין, "אושר ללא גבול", את דמותו המודרנית של הפילוסוף ברוך שפינוזה המתגורר בשיכון בחולון.

 
אריאל זילבר בהופעה בגריי, 2018

בשנת 2001 יצא אלבום אוסף שני לזילבר, "ללכת עמך", שכלל שירים נדירים, שירים שהתפרסמו בעבר וכן שני שירים חדשים, "ללכת עמך" של יעקב אורלנד ו"אנחנו מכירים אותך" של אהוד מנור. האוסף לא כלל את להיטיו הגדולים ביותר של זילבר והתקבל בתגובות מעורבות, אך בכל זאת זכה להצלחה. באותה שנה פורסם הסינגל הראשון מתוך הפרויקט "תולדות המים - שירים לאחרים" של דני סנדרסון, "בדיעבד", שבוצע בידי זילבר והצליח במצעדי הפזמונים.

בשנת 2005 יצא אלבומו השביעי, "אנבּל", שכלל שירי אהבה וזוגיות המושפעים מהמוזיקה האתיופית, לצד שירים העוסקים במישרין ובעקיפין בנושאים פוליטיים, בהם חידושים לשירי מחאה של נעמי שמר ("כריש") ובוב דילן. בתקופה זו חזר בתשובה והפך לחסיד חב"ד.

בשנת 2008 יצא אלבומו השמיני "פוליטיקלי קורקט", אלבום המכיל את כל שירי המחאה החדשים שלו (כגון "יהודי לא מגרש יהודי", "הגירוש" ו"יש דין ויש דיין"). מפיצי התקליטורים סירבו להפיץ את התקליטור בחנויות. בעקבות כך, החל זילבר למכור את הדיסק בעצמו, באופן אישי דרך אתר האינטרנט שלו.

בתחילת שנת 2011 חתם זילבר על חוזה שיווק עם חברת ההפצה "התו השמיני". באותה שנה יצא סרט דוקומנטרי בשם "אני והזילבר". את הסרט ביים רועי זילבר, בנו של אריאל, והוא עוסק ביחסים בין השניים.

בשנה זו זכה אריאל זילבר בבוררות נגד להקת "הדג נחש" והתקבלה טענתו ששירם "מה נעשה" מבוסס על הלחן של שירו "ואיך שלא". כתוצאה מכך קבע שופט בית המשפט העליון בדימוס, תיאודור אור, כי הלהקה תפצה את זילבר ב-100,000 ש"ח והשיר "מה נעשה" לא יושמע בתחנות הרדיו.[8]

בשנת 2013 הוציא זילבר את אלבומו התשיעי, "העטלף והתרנגול", ובו עשרה שירים מלחניו ומלחני הרב יצחק גינזבורג למילים מקוריות ומילים מהמקורות.

 
אריאל זילבר בהופעה בזאפה הרצליה, נובמבר 2018

בשנת 2015 הוציא זילבר את הסינגל "לאן פנתה אהבתנו" בהפקתו של דני קרק (פילוני), אשר נכנס למצעדי הפזמונים.

בשנת 2017 הוציא זילבר את הסינגל "רפאנו השם" עם מקהלת "ידידים" העולמית. החל משנה זו משתתף זילבר במופעי צמאה. זילבר הקליט מספר שירים מניגוני חב"ד, ובהם: "ופרצת" ו"עוצו עצה".

בשנת 2019 הוציא את האלבום "בשמחה".[9] ב-2020 הוציא את השיר "הוא היה אומר". את השיר הלחין זילבר על מילים ממשנה במסכת אבות.

בפברואר 2021 הוציא את "מקלות בגלגלים" למילים שכתב וללחן של גדעון אלרן. במרץ של אותה השנה הוציא את "גבעת כח". את השיר הלחין זילבר על מילים של אברהם גורביץ'.[10]

באוקטובר 2022, התאחד זילבר עם להקת ברוש להופעה בפסטיבל התמר וב"קו רקיע".[11][12]

פרסים עריכה

  • בינואר 2014 הוכרז זילבר כזוכה בפרס מפעל חיים של אקו"ם לשנת 2013. מנימוקי השופטים: "יצירותיו של זילבר בולטות במקוריותן וחדשנותן, תוך שהוא משלב אלמנטים אתניים וסגנונות מוזיקליים חדשים. ניכר כי זילבר הגדיר מחדש את המיינסטרים כשהוא מקרב את השוליים למרכז". בעקבות ביקורת מהשמאל על עמדותיו הפוליטיות של זילבר (ראו להלן) שונה שם הפרס וב-3 בפברואר הוענק לו פרס על תרומתו למוזיקה, ולא על מפעל חיים.[13] בנאומו בטקס קבלת הפרס השמיע זילבר ביקורת על אקו"ם בעקבות ההחלטה למנוע ממנו פרס על מפעל חיים בשל דעותיו, וקרא לפירוק אקו"ם.[14]
  • בינואר 2016 הודיע ארגון אמני ישראל על הענקת פרס מפעל חיים לזילבר.

מעורבות פוליטית עריכה

בשנת 2001 התבטא זילבר בריאיון ל"ידיעות אחרונות"[15] בצורה בוטה כלפי הומוסקסואלים, קיבוצניקים, שמאלנים וערבים ועל כך ספג ביקורת ציבורית חריפה. שלמה גרוניך ביטל בתגובה את הופעתם המשותפת במסגרת פסטיבל הפסנתר.[16] בשנת 2003 השתתף בתשדיר בחירות של רשימת "האיחוד הלאומי". בשנת 2008 הביע חרטה על כמה מאמירותיו, בריאיון טלוויזיוני לארז טל. עם זאת הביע שם את התנגדותו לדמוקרטיה הישראלית, ותמך בגירוש ערבים, בהשלטת ההלכה היהודית ובהקמת הסנהדרין.[17]

בחודשים שקדמו לביצוע תוכנית ההתנתקות ובמהלכה היה זילבר אחד הבולטים במוחים נגד התוכנית.[18] הוא העביר את ביתו לאלי סיני והופיע מחוץ למחנה שבו התכוננו כוחות צה"ל והמשטרה לביצוע הפינוי. פעולותיו זכו לחשיפה נרחבת בתקשורת, בעוד שיריו מושמעים פחות מבעבר. בעשור הראשון של המאה ה-21 הקליט מספר שירי מחאה שכוונו נגד מבצעי התוכנית וממשלת "קדימה" (בהם "יהודי לא מגרש יהודי",[19] "יוללה",[20] "יש דין ויש דיין"). השירים הכלולים באלבום "אנבל" משנת 2005 בוטים פחות ("יש לי", "בריון השכונה", "כריש"). לאחר ההתנתקות הופיע בכנס של "המטה העולמי להצלת העם והארץ" בביצוע של המנון נטורי קרתא "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים".[21] בבחירות לכנסת ה-17 חיבר, הלחין ושר זמריר למפלגת חזית יהודית לאומית של ברוך מרזל.[22]

בשנת 2007 פרסם את השיר "קומי" שכתבה מנורה חזני, בתמיכה לעלייה מחדש לחומש.[23] באותה שנה השתתף בקמפיין של "הוועד למען הדמוקרטיה" שלפיו אם ברצון הממשלה לשחרר מחבלים רוצחי יהודים, אזי צריך לשחרר גם את יגאל עמיר.[24] בתגובה נשמעו קריאות להחרמה אמנותית רשמית או עקיפה של זילבר, בין השאר על ידי נורית דאבוש, דוד בן בסט, עופר נחשון ועמנואל רוזן. הזמר שי גבסו ביטל את הופעתם המשותפת שתוכננה לפסטיבל הפסנתר. מאידך טען יהלי סובול שאסור להחרים את שיריו של זילבר, ודן תורן כינה את זילבר "זמר שנשבה" וטען כי הבעיה נעוצה במארגני הקמפיין.[25]

בשנת 2009 הצטרף זילבר למפלגת הימין ארץ ישראל שלנו והיה אמור להיות משובץ באחד מ-4 המקומות הראשונים ברשימת המפלגה לכנסת,[26] הוא אף החל להופיע בחוגי בית של המפלגה, אך עקב הצטרפות התנועה לאיחוד הלאומי נדחק הצידה והפסיק את פעילותו. בשנת 2010 פרסם את שירו "אוֹ קָנֹה", שבו קרא להעדפת קנייה מיהודים ועבודה עברית (הלחן המקורי הוא של הרב יצחק גינזבורג),[27] ובשנת 2011 פרסם את שירו "כהנא צדק", שבו הביע תמיכה מאיר כהנא ובדעותיו. הוא התבטא בזלזול כלפי המחאה החברתית וטען שמערכת אכיפת החוק מתנכלת למרגלית צנעני בגלל דעותיה.

בשנת 2017 פרסם שיר המביע תמיכה בחייל אלאור אזריה.[28] בשנת 2019 השתתף בהפגנה מול בית היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדבליט, כחלק ממחאות תמיכה בראש הממשלה בנימין נתניהו,[29] ובאותה שנה הלחין ועיבד שיר המשבח את פעולותיו של בנימין נתניהו וטוען לחפותו.[30]

בשנת 2023 תרם כסף לקמפיין השחרור של עמירם בן אוליאל, רוצח משפחת דוואבשה. "תרמתי כסף כי הוא חף מפשע", טען זילבר, ואף הוסיף כי "השופטים צריכים לשבת בבית הסוהר, הם חבורת אנשים רעים".[31]על רקע אמירותיו, הודיעו שלום חנוך, אביב גפן וארכדי דוכין כי הם מבטלים את השתתפותם במופע שתוכנן לרגל יום הולדתו ה-80 של זילבר.[32]

חיים אישיים עריכה

מאשתו הראשונה, מאירה, יש לו בן אחד.

ב-1984 התחתן בשנית עם שושנה (בתו של שלמה קאלו, נפטרה ב-11 בספטמבר 2023[33]), ונולדו להם 3 ילדים.

מתגורר ביישוב גיתית בבקעת הירדן.

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים עריכה

  • "אריאל זילבר", 1976 (בגרסת התקליטור נקרא "רוצי שמוליק")
  • "אריאל זילבר ולהקת ברוש", 1978
  • "אריאל זילבר", 1983
  • "בה-דה-די-דיאה", 1989
  • "שבועיים בעיר זרה", 1991
  • "מסך עשן", 1999
  • "אנבל", 2005
  • "פוליטיקלי קורקט", 2008
  • "העטלף והתרנגול", 2013
  • "מישהו", 2016
  • "בשמחה", 2019

אלבומי הופעה עריכה

  • "בהופעה", 1993

אלבומי אוסף עריכה

  • "ללכת עמך", 2001
  • "אריאל זילבר - המיטב", 2013

הקלטות נוספות עריכה

עם תמוז עריכה

סינגלים ושירי מחאה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: אריאל זילבר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריאל זילבר

הערות שוליים עריכה

  1. ^ nrg תרבות, המהומה תחודש? פרס מפעל חיים לאריאל זילבר, באתר nrg
  2. ^ אריה כספי, זכרונות מפנימיית הדסים, באתר הארץ, 13 במאי 2003
  3. ^ השיר " Les doigts dans la porte" (1969)"
  4. ^ השיר "Sur le toboggan" (1970)
  5. ^ האלבום "אריאל זילבר" באתר Discogs. עם הסבתו לתקליטור בשנת 1989 נקרא האלבום "רוצי שמוליק"; ראו את גרסת התקליטור של האלבום באתר Discogs.
  6. ^ אריה זילבר מקליט ומופיע, דבר, 24 ביולי 1978
  7. ^ אריאל זילבר פורש מהבמה, מעריב, 25 בינואר 1979
  8. ^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר אונליין, אריאל זילבר זכה בבוררות נגד הדג נחש, באתר הארץ, 15 במרץ 2011
  9. ^ מנערי גבעות עד נתן אלתרמן: אריאל זילבר משיק אלבום מפתיע, באתר סרוגים, ‏2019-09-09
  10. ^ צפו: אריאל זילבר חוזר בקליפ חדש לזכרו של אברהם גורביץ', באתר סרוגים, ‏2021-03-25
  11. ^ גלגל"צ, לא כל יום אריאל זילבר ולהקת ברוש המיתולוגית מתאחדים, אבל כשהם כן - אנחנו שם!, באתר פייסבוק גלגל"צ, ‏6/10/2022
  12. ^   בן שלו, חברי "ברוש" שמים את הפוליטיקה בצד ומתאחדים, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2022
  13. ^ יונתן ריגר, ‏אריאל זילבר קיבל את הפרס ועלה למתקפה: "אני שק חבטות, לפרק את אקו"ם", באתר ‏מאקו‏, 3 בפברואר 2014
  14. ^ דפנה ארד, אריאל זילבר בטקס קבלת הפרס: הייתי מפרק את אקו"ם, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
  15. ^ יואב בירנברג, סערה בעקבות דבריו של אריאל זילבר, באתר ynet, 18 במרץ 2001
  16. ^ מרב יודילוביץ', שלמה גרוניך ביטל הופעתו עם אריאל זילבר, באתר ynet, 22 במרץ 2001
  17. ^   אריאל זילבר מציג את דעותיו לארז טל, סרטון באתר יוטיוב
  18. ^ תחיה ברק, כשאני רואה מדים של צה"ל נעשה לי רע, באתר ידיעות תל אביב, 23 בספטמבר 2005
  19. ^ הדס טסלר, יהודי לא מגרש יהודי - השיר, באתר nrg‏, 15 ביולי 2005
  20. ^ עידן יוסף, הימנון המחאה: שיר ה"יוללה", באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בספטמבר 2006
  21. ^ רועי שרון, בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, באתר nrg‏, 17 בנובמבר 2005
  22. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, תשדירי בחירות 2006: חזית יהודית לאומית - הפעם לא מתפשרים, באתר וואלה!‏, 3 בנובמבר 2012
  23. ^ אפרת וייס, זילבר יעלה לחומש: "צריך להקים מדינה חדשה", באתר ynet, 23 במרץ 2007
  24. ^ אפרת וייס, הווידאו: כך נראה הסרט הקורא לשחרור יגאל עמיר, באתר ynet, 21 באוקטובר 2007
  25. ^ שרון נובק‏, "החרמת שיריו של זילבר - מקארתיזם", באתר וואלה!‏, 22 באוקטובר 2007
    אור ברנע, גבסו לזילבר: קבל ביטול, באתר ynet, 23 באוקטובר 2007
    מערכת עכבר העיר אונליין, אריאל זילבר: לדאוג לזכויות של יגאל עמיר, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2007
  26. ^ אפרת וייס, אריאל זילבר מצטרף למפלגה של ברוך מרזל, באתר ynet, 22 בדצמבר 2008
  27. ^ יואב פרידמן, אריאל זילבר בשיר חדש: לקנות רק מיהודים, באתר ynet, 17 באוגוסט 2010
  28. ^ אריאל זילבר שר על אלאור אזריה, באתר "כיכר השבת".
  29. ^ מאות פעילי ימין הפגינו ליד בית היועמ"ש: "אנחנו הריבון", באתר ynet, 12 באוקטובר 2019
  30. ^ בנימין ידיד ה' - אריאל זילבר
  31. ^ בוקר, רן (2023-09-21). "אריאל זילבר: "תרמתי לעמירם בן אוליאל, השופטים צריכים לשבת בבית הסוהר"". Ynet. נבדק ב-2023-09-21.
  32. ^ "בשל תמיכתו בעמירם בן אוליאל: אביב גפן, שלום חנוך וארקדי דוכין ביטלו השתתפותם בהופעה של אריאל זילבר". הארץ. נבדק ב-2023-09-22.
  33. ^ פוסט של אריאל זילבר, 11 בספטמבר 2023
  34. ^   כביש 5, בביצוע אריאל זילבר, מקהלת לשם, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 3:25), 22 בנובמבר, 2018
  35. ^   מה זה עולה לך לחלום, בביצוע יקיר ששון, אריאל זילבר, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 3:23)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אריאל_זילבר&oldid=37163269"