פתיחת התפריט הראשי

הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.

קטע מתוך ההגדה של פסח על דף שנשתמר בגניזת קהיר, ובמרכזו מובלטת המילה "הללויה"

תוכן עניינים

מקור המילהעריכה

המלה הללויה היא הצמדת מילים של המילים העבריות "הללו" ו"יה", ומשמעותה "הללו את האל". היא מוזכרת 24 פעמים בתנ"ך, בעיקר במזמורים קי"ג-קי"ח בספר תהלים, הנכללים גם בתפילת הלל.

מעברית עברה המלה לשפות רבות אחרות, ובהן יוונית ואנגלית. בתנ"ך המלך ג'יימס, התרגום המוכר ביותר של התנ"ך לאנגלית, מתורגמת המלה כ-"Praise yee the Lord" (הללו את האל), אך במהדורה המקורית משנת 1611 מופיעה ליד המשפט הערת המתרגמים: "Heb. Halleluiah". הערות מסוג זה הופיעו ליד מילים שהמתרגמים לא היו בטוחים בתרגומן, כדי לשמור על דיוק ונאמנות למקור העברי. המלה "הללויה" נכללת במספר מיסות נוצריות.

המילה מופיעה בתנ"ך 24 פעמים, כולן במזמורי תהלים ק"ד־ק"ו, קי"א־קי"ז, קל"ה וקמ"ו־ק"נ. בכל המקומות המילה פותחת או סוגרת את המזמור, פרט למקרה אחד (מזמור קל"ה, פסוק ג'). במקור שני חלקי המילה מופרדות במקף ("הַלְלוּ־יָהּ"). הפירוש המילולי של הביטוי: שבחו את יה, שבחו את ה'. התוס' מסכת ברכות, דף י', עמוד א' מפרשים את דברי הגמ' (שם) "כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי" שזה גם ב'הללויה', שפרשה חביבה התחיל וסיים ב'הללו־יה'.[1]

שימושים בתרבותעריכה

הנדל, "הללויה" מתוך "המשיח"

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גם בשירים אשוריים יש שפתחו וסיימו ב'הללו־יה', ראה כאן (halelujah halelujah).