המסגד הגדול באשקלון

המסגד הגדול באשקלוןערבית: الجامع الكبير, "אל-ג'אמע אל-כביר") הוא מבנה גדול באשקלון אשר נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטן הממלוכי אל-נאצר מחמד בן קלאוון. חלק מן המסגד משמש כיום כמוזיאון לתולדות העיר אשקלון.

המסגד הגדול באשקלון
الجامع الكبير
מוזיאון לתולדות אשקלון הממוקם במסגד ששימש את העיר הערבית ששכנה במקום עד לשנת 1950
מוזיאון לתולדות אשקלון הממוקם במסגד ששימש את העיר הערבית ששכנה במקום עד לשנת 1950
מידע כללי
סוג מסגד עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אשקלון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים מוחמד בן קלאוון עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1300
תאריך פתיחה רשמי 1300 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°40′08″N 34°35′10″E / 31.668869607238°N 34.586196842914°E / 31.668869607238; 34.586196842914
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

המסגד נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטן הממלוכי מוחמד בן קלאוון, ששלט לסירוגין בין השנים 1293–1340. תקופת שלטונו הארוכה הייתה פורייה מבחינת בנייה בארץ ישראל. בשנת 1314 בנה את מינרט המסגד הגדול ברמלה וב-1318 בנה את מינרט המסגד הלבן שם. תחת חסותו בנה האמיר הסורי תנכיז בירושלים מבנים רבים ושופצה כיפתה של כיפת הסלע. המסגד באשקלון הוא מהראשונים שבנו הממלוכים במג'דל.

המבנה שסביב המסגד נבנה בתקופה העות'מאנית מאבני בנייה ומפרטי שיש רבים, כגון עמודים שנלקחו מתל אשקלון. הוא מצטיין בעיטורים האופייניים לאמנות העות'מאנית. היה זה המבנה המפואר בעיר במשך מאות שנים.

המסגד עמד בליבה של העיירה הערבית אל-מג'דל.

אזכור המסגד במקורות היסטוריים

עריכה
 
המסגד הגדול באשקלון ביו השנים 1880–1920

כך נכתב בכתובת שעל גבי לוח שיש:

ציווה על בניית הג'אמע המבורך הזה, מתוך שאיפה לרצות פני אללה וחסדו ומתוך בקשת השכר והגמול מעלת אדוננו סיף א-דין סלאר, מושל עליון של הארצות האצילות [...] ירחמו אללה על כל מי שיבקש עבורו מאת אללה את הרחמים, וירחם על המוסלמים.

הרופא הצבאי הבריטי ויליאם וויטמן (Wittman) שעבר במקום ב-1801 מזכיר "מסגד עם מינרט גבוה", וזהו האתר היחיד שהוא מציין בעיירה מג'דל.

ג'ון קנינגהם גייקי ציין בספרו מ-1887, בהתייחסו למג'דל:

מסגד (קטן) עם מינרט גבוה ובולט הוא מבנה האבן היחיד בעיירה.

ויקטור גרן, בעוברו באשקלון באמצע המאה ה-19, כתב כי המסגד:

בנוי מאבנים מהוקצעות למדי. החצר שלפניו מרוצפת מרצפות שיש [...] מעלה בניין מזדקר מגדל נאה למדי.

יחיאל בריל, המתאר מסע מיפו לעזה בשנת 1882, כתב:

כאשר לא מצאו מקום ללון (באיסדוד), קמו והלכו לאיטם עד ליציאת הכוכבים, למג'דל. המקום הזה נחשב לעיר כי יש בו בית תפילה לישמעאלים, וגם בית שמבשלים בו קאפע, ואל הבית הזה סרו ללון.

המסגד מכונה "החאן", אולם על-פי תיאורים אלה נראה כי לא שימש ללינה. אמנם מתבקש למצוא בית מלון או בית הארחה במג'דל לאור חשיבותה ומעמדה במרחב, אולם מבנה כזה לא נזכר במקורות. ייתכן שבתי קפה שונים, כגון זה שסיפר עליו בריל, שימשו גם ללינה.

שימוש כיום: החאן - מוזיאון אשקלון

עריכה
 
מבנה המסגד ב-2005

חלק ממכלול המסגד, המכונה "החאן", שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-20. כיום שוכנים בו מוזיאון קטן לתולדות העיר אשקלון, גלריות לאמנות ומסעדה. בחאן מיצג קולי המספר בעברית ובאנגלית את סיפורה של העיר אשקלון.

לקריאה נוספת

עריכה
  • Geikie C., 1887, Holy Land and the Bible, London
  • Witman W., 1803, Travels in Turkey, Asia minor, Syria, and across the Desert into Egypt, London

קישורים חיצוניים

עריכה