המרכז הלאומי למחקר מדעי

ארגון מחקר ממשלתי בצרפת

המרכז הלאומי למחקר מדעיצרפתית: Le Centre national de la recherche scientifique, בראשי תיבות: CNRS, באנגלית: The French National Centre for Scientific Research) הוא ארגון המחקר הממשלתי הגדול ביותר בצרפת וגוף המחקר הבסיסי הגדול באירופה. נכון ל־2020 הוא העסיק 33,000 עובדים, מתוכם מעל ל־15,000 חוקרים קבועים (מ־90 לאומים שונים, 34.6% נשים, גיל ממוצע 47.9 שנים), כ־18,000 מהנדסים וצוותים טכניים. מטה הארגון ממוקם בפריז והוא מחזיק משרדים בבריסל, בייג'ינג, טוקיו, סינגפור, וושינגטון די. סי., בון, מוסקבה, תוניס, יוהנסבורג, סנטיאגו דה צ'ילה, ישראל וניו דלהי.

המרכז הלאומי למחקר מדעי
Centre national de la recherche scientifique
סמליל המרכז הלאומי למחקר מדעי
סמליל המרכז הלאומי למחקר מדעי
בניין מטה הארגון בפריז
בניין מטה הארגון בפריז
שפה רשמית צרפתית
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות עולמי
יושב ראש Antoine Petit עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 31,970 (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 19 באוקטובר 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.cnrs.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צרפת הפקידה את המרכז הלאומי למחקר מדעי בתפקיד קידום הידע לטובת החברה. הארגון מבקש לממש משימה לאומית זו תוך כיבוד כללים אתיים והפגנת מחויבות לשוויון מקצועי. המרכז הלאומי מתמקד במשימה בת חמש דרגות: 1. עריכת מחקר מדעי; 2. העברת תוצאות המחקר; 3. חלוקת ידע; 4. הכשרה דרך מחקר; 5. תרומה למדיניות מדעית.

המרכז הלאומי דורג במקום ה־3 בשנת 2015 ובמקום ה־4 בשנת 2019 על ידי Nature Index,[1] המודד את התורמים הגדולים ביותר למאמרי מחקר שפורסמו ב־82 כתבי עת מובילים.[2][3]

היסטוריהעריכה

המרכז הלאומי למחקר מדעי נוסד בעקבות עצומה של ז'אן-בטיסט פרן עליה חתמו למעלה מ־80 מדענים, ביניהם שמונה חתני פרס נובל שבעקבותיה, הקים שר החינוך הצרפתי את "המועצה הלאומית הצרפתית למחקר" (בצרפתית: Conseil Supérieur de la Recherche Scientifique, באנגלית: The French National Research Council), באפריל 1933. בשנת 1936, פרן, כמזכיר משנה למחקר, הקים את "הסוכנות המרכזית הצרפתית למחקר מדעי" (בצרפתית: Service Central de la Recherche Scientifique, באנגלית: The French Central Agency for Scientific Research). ב־19 באוקטובר 1939, על פי צו הנשיא הצרפתי, אלבר לברן, שני המוסדות אוחדו תחת מטרייה אחת והוקם המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי.

החל משנת 1954 העניק המרכז מספר סוגי מדליות מדי שנה למדענים צרפתים וחוקרים זוטרים בתחומי המחקר השונים על תרומתם הבולטת לחיוניות ולמוניטין של הארגון: מדליית זהב, מדליית כסף, מדליית ארד, מדליית החדשנות ומדליית הקריסטל. בשנת 1966 עבר הארגון שינויים מבניים, שהביאו להקמתם של שני מכונים מיוחדים: המכון הלאומי לאסטרונומיה וגיאופיזיקה בשנת 1967 (שהפך למכון הלאומי למדעי היקום בשנת 1985) והמכון הלאומי לפיזיקה גרעינית וחלקיקים בשנת 1971.

המרכז הצרפתי למחקר בירושלים (CRFJ) (צר') שהיה בראשיתו מכון למחקר ארכאולוגי (נוסד בשנת 1952), הוקם ביוזמתו של המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי. בשנת 1985 קיבל המרכז את שמו הנוכחי והפך למרכז מחקר רב־תחומי לכל תחומי מדעי הרוח והחברה. המרכז הוא אחד מ־27 מרכזי המחקר של רשת מוסדות המחקר הצרפתיים מחוץ לצרפת.

ארגוןעריכה

מעבדות המרכז הלאומי הן "אבני הבניין" של הארגון. הצוותים שלהם, המורכבים מחוקרים, מהנדסים וטכנאים, עומדים מאחורי ייצור והעברת הידע. מרבית המעבדות הן יחידות מחקר משותפות, המאגדות שותפים מהאקדמיה (אוניברסיטאות, בתי ספר וארגוני מחקר) וגורמים תעשייתיים. 30% ממעבדות האוניברסיטאות בצרפת הן יחידות מחקר משותפות עם המרכז הלאומי למחקר מדעי (UMIFRE). יש כ־1,100 מעבדות הפזורות בצרפת כשרובם הן יחידות מחקר משותפות (UMR) ובנוסף יש מעל 36 יחידות משותפות בין־לאומיות (UMIׂ). נכון לשנת 2020, תקציב הארגון הוא 3.3 מיליארד אירו.

מכוני המרכז הלאומי למחקר מדעי הם המבנים הארגוניים המיישמים את המדיניות המדעית של המוסד, ומפקחים ומתאמים את פעילות המעבדות.
המרכז מחולק ל־10 מכוני מחקר לאומיים:[4]

למטרות מנהליות, הארגון מחולק בצרפת ל־18 משרדים אזוריים המופקדים על ניהול ישיר ומקומי של מעבדות בתחומי משאבי אנוש, ניהול פיננסי, שותפויות והעברת טכנולוגיה, מערכות מידע, היגיינה וביטחון, מתקשרים עם שותפים ורשויות מקומיות. המשרדים מאורגנים בחמישה אזורים גאוגרפיים: 5 בפריז, 2 בגראנד אסט, 4 בצפון מערב, 4 בדרום מזרח ו־3 בדרום מערב.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Introduction to the Nature Index, Retrieved 11 January 2021.
  2. ^ Sarah O'Meara, Ten institutions that dominated science in 2015, natureindex.com, 20 April 2016.
  3. ^ Gemma Conroy, 10 institutions that dominated science in 2017, natureindex.com, 12 June 2018.
  4. ^ Declan Butler, France's research agency splits up, nature.com, 27 May 2008.