המשרת (סרט, 2013)
המשרת (באנגלית: The Butler) הוא סרט דרמה אמריקאית היסטורי שיצא לאקרנים בשנת 2013 בהפקה ובימוי של לי דניאלס ונכתב על ידי דני סטרונג. הסרט נכתב בהשראת המאמר של וויל הייגוד שפורסם בעיתון הוושינגטון פוסט "A Butler Well Served By Elections".
 | |
| מבוסס על | "A Butler Well Served by This Election" מאת וויל הייגוד |
|---|---|
| בימוי |
לי דניאלס  |
| הופק בידי |
פאמלה אוס ויליאמס לאורה זיסקין לי דניאלס באדי פטריק קאסיאן אלווס |
| תסריט | דני סטרונג |
| עריכה |
ג'ו קלוץ |
| שחקנים ראשיים |
פורסט ויטאקר אופרה וינפרי ג'ון קיוזק ג'יין פונדה אלכס פטיפר טרנס הווארד רובין ויליאמס לייב שרייבר לני קרביץ אלן ריקמן |
| מוזיקה | רודריגו ליאו |
| צילום |
אנדרו דאן |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברה מפיצה | חברת ווינשטיין |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 16 באוגוסט 2013 |
| משך הקרנה |
132 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט ביוגרפי |
| תקציב | 30,000,000$ |
| הכנסות | 176,600,000$ |
| הכנסות באתר מוג'ו | butler |
| האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
מבוסס באופן רופף על חייו האמיתיים של יוג'ין אלן, בכיכובו של פורסט ויטאקר כססיל גיינס, אפרו אמריקני שחזה באירועים פוליטיים וחברתיים חשובים במאה ה-20 במשך 34 השנים בהן עבד כמשרת בבית הלבן. לצד ויטאקר, בסרט מופיעים כוכבים רבים כגון אופרה וינפרי, ג'ון קיוזאק, ג'יין פונדה, אלכס פטיפר, קובה גודינג ג'וניור, טרנס הווארד, לני קרביץ, ג'יימס מרסדן, דייוויד אוילאו, ונסה רדגרייב, אלן ריקמן, לייב שרייבר, רובין ויליאמס, מינקה קלי, מריה קארי וקלרנס ויליאמס השלישי. בנוסף, היה זה הסרט האחרון שהופק על ידי לאורה זיסקין, שנפטרה בשנת 2011.
עלילה עריכה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: פירוט יתר.בשנת 2009 ססיל גיינס הזקן נזכר בסיפור חייו בעודו מחכה בבית הלבן לנשיא שזה עתה מונה, הוא מספר את הסיפור כקריין רצף.
בשנת 1926, בהיותו בגיל שבע, גיינס עובד עם הוריו במטע כותנה במייקון, ג'ורג'יה, ערש הולדתו. בעל החווה אונס את אימו של ססיל, אביו מנסה להעיר לו על כך ונורה מידו. ססיל נלקח על ידי אם הבית של האחוזה, שמלמדת אותו את תפקיד המשרת. אמו מאבדת את שפיות דעתה. בשנת 1937, בגיל שמונה-עשרה, ססיל עוזב את המטע. מרוב רעב וייאוש, הוא פורץ לחלון ויטרינה של בית מלון. רב המשרתים הזקן, מיינרד, מרחם על ססיל ונותן לו עבודה. מיינרד מלמד את ססיל את רזי המקצוע וכישורים בין-אישיים, ואף ממליץ עליו למשרה במלון בוושינגטון הבירה. בעודו עובד שם, פוגש ססיל את מריס גלוריה, ולזוג נולדות שני בנים: לואיס וצ'רלי. בשנת 1957 ססיל מוצא עבודה בבית הלבן בזמן כהונתו של דווייט אייזנהאואר. המלצר הראשי של הבית הלבן, פרדי פאלוס, מכיר את ססיל לרב המשרתים קרטר וילסון ולשותפו ג'יימס הולוואי. במסגרת תפקידו נתקל ססיל בסיטואציות שונות הקשורות לתפקודי הנשיאים בבית הלבן. ראשית הוא חוזה בנחישותו של אייזנהאואר להשתמש בחיילים על מנת לאכוף את ביטול ההפרדה הגזעית בבתי ספר ואוניברסיטאות ומאוחר יותר בפתרונו הצבאי במשבר ליטל רוק שבארקנסו.
לואיס, בנו הבכור של ססיל, הופך לסטודנט באוניברסיטת פיסק שבטנסי, על אף שססיל חושב שדרום ארצות הברית הוא מקום אלים מדי. לואיס מצטרף לתוכנית שמונהגת על ידי אקטיביסט מוועידת מנהיגות נוצרית דרומית, ג'יימס לאוסון, שמובילה אותו ל"ישיבה לא אלימה" בארוחת ערב המעודדת בידול בין שחורים ללבנים, שם הוא נעצר. גלוריה, אשתו את ססיל, המרגישה שהוא נותן עדיפות לעבודתו על פניה, מתמכרת לאלכוהול. בשנת 1961, לאחר שנבחר הנשיא ג'ון פ. קנדי, מותקפים לואיס ואחרים על ידי חברים מכת הקו קלוקס קלאן, בעת שהם נוסעים ב"אוטובוס למען החופש" לברמינגהאם, אלבמה. לואיס משתתף במסע הצלב של ילדי ברמינגהם, שם משתמשים בכלבים ותותחי מים על מנת לעצור את הצועדים, מסע צלב זה, הוא אחד ממעשי התנועה שעוררו בקנדי את ההשראה לקדם את חוק זכויות האזרח שנחקק לבסוף בשנת 1964. קנדי נרצח בשנת 1963. ממשיכו, לינדון ב. ג'ונסון, משלים את החקיקה. כמעשה של רצון טוב על שירותו, ג'קי קנדי מעניקה לססיל אחת מעניבותיו של הנשיא לשעבר.
לואיס לוקח חלק בצעדת סלמה, התנועה לזכויות השחורים להצביע, אשר עודדה את נשיא ארצות הברית דאז ג'ונסון לדרוש מהקונגרס לקדם חקיקה הקובעת כי לשחורים יינתנו זכויות הצבעה. ג'ונסון אף נותן לססיל אטב לעניבה.
בסוף שנות השישים, לאחר ההתנקשות בפעיל זכויות האזרח מרטין לותר קינג ג'וניור, לואיס מספר למשפחתו שהוא הצטרף לתנועת הפנתרים השחורים. ססיל מורה ללואיס ולבת זוגו לעזוב את ביתו, ולואיס נעצר בשנית. ססיל שומע על תוכניתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון לדכא את תנועת הפנתרים השחורים.
צ'רלי, בנו הצעיר של ססיל, מגלה ללואיס שהוא מתכנן להתגייס ולהשתתף במלחמת וייטנאם. לאחר שהוא מתגייס, צ'רלי נהרג בווייטנאם ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. כאשר הפנתרים השחורים מתחילים לבצע פעולות אלימות, לואיס עוזב את הארגון וחוזר לקולג', מסיים תואר שני במדעי הפוליטיקה ולבסוף רץ לבחירות כחבר קונגרס, על אף שססיל עדיין חש טינה כלפיו.
ססיל מנסה להתעמת עם הממונה עליו בנושא חוסר שוויון בשכר ובקידום העובדים הלבנים לעומת השחורים, הוא עושה זאת בנימוס ובקשתו נדחית. לבסוף, בגיבויו של הנשיא רונלד רייגן, ססיל מנצח, והמוניטין שלו גדל עד לנקודה בה הוא ואשתו מוזמנים על ידי רייגן כאורחים לארוחת ערב מחוזית. ססיל מתחיל להרגיש לא בנוח עם החלוקה לגזע שעדיין קיימת בבית הלבן. לאחר שהוא חוזה בסירובו של רייגן להטיל סנקציות כלכליות על משטר האפרטהייד של דרום אפריקה, הוא מתפטר. גלוריה מפצירה בססיל לתקן את מערכת היחסים שלו עם לואיס. כשהוא מבין שמעשי בנו הם הירואיים, ססיל מפגין לצד בנו במחאה כנגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הם נעצרים ביחד.
בשנת 2008 גלוריה נפטרת, זמן קצר לפני שברק אובמה נבחר כנשיא האפרו-אמריקני הראשון. חודשיים, שבועיים ויום לאחר מכן, ססיל מתכונן לפגוש את הנשיא שזה עתה נבחר, בעודו לובש את פריטי הלבוש שהוא קיבל מקנדי וג'ונסון. סטיבן וו. רוצ'ון ניגש אל ססיל ואומר לו שהנשיא מוכן לקבל אותו. כשרוצ'ון מתכונן להוביל אותו אל החדר הסגלגל, ססיל אומר לו שהוא יודע את הדרך.
שחקנים ודמויות עריכה
| שם השחקן/ית | שם הדמות | אודות הדמות |
|---|---|---|
| פורסט ויטאקר | ססיל גיינס | אדם שמקדיש את חייו לעבודתו כשכיר בבתי אחרים |
| מייקל רייני | ססיל בגיל 8 | |
| אמל אמין | ססיל בגיל 15 | |
| אופרה וינפרי | גלוריה גיינס | אשתו של ססיל |
| דייוויד אוילאו | לואיס גיינס | בנו הבכור של ססיל |
| אלייז'ה קלי | צ'רלי גיינס | בנו הצעיר של ססיל |
| אייזק וויט | צ'רלי בגיל 10 | |
| אלכס פטיפר | תומאס ווסטפול | בעל המטע האלים שאנס את אמו של ססיל והרג את אביו |
| דייוויד באנר | ארל גיינס | אביו של ססיל |
| מריה קארי | הטי פרל | אמו של ססיל |
| טרנס הווארד | הווארד | שכנו של ססיל שמחזר אחרי גלוריה גיינס |
| אדריאן לינוקס | ג'ינה | אשתו של הווארד |
| יאיא דה קוסטה | קרול האמי | החברה של לואיס |
| ונסה רדגרייב | אנבת' ווסטפול | אדונית מטעי הכותנה |
| קלרנס ויליאם השלישי | מיינרד | משרת זקן שחונך את ססיל ומלמד אותו את רזי המקצוע |
| קובה גודינג ג'וניור | קרטר וילסון | רב המשרתים של הבית הלבן |
| לני קרביץ | ג'יימס הולוואי | משרת בבית הלבן |
| קולמן דומינגו | פרדי פאלוס | רב המלצרים בבית הלבן |
| רובין ויליאמס | דווייט אייזנהאואר | הנשיא ה-34 של ארצות הברית |
| ג'יימס דומונט | שרמן אדמס | ראש הסגל של הבית הלבן בימי אייזנהאואר |
| רוברט אברדין | הרברט בראונוול ג'וניור | פרקליט המדינה בזמן כהונתו של אייזנהאואר |
| ג'יימס מרסדן | ג'ון פ. קנדי | הנשיא ה-35 של ארצות הברית |
| מינקה קלי | ג'קי קנדי | אשתו של ג'ון קנדי |
| לייב שרייבר | לינדון ג'ונסון | הנשיא ה-36 של ארצות הברית |
| ג'ון קיוזאק | ריצ'רד ניקסון | הנשיא ה-37 של ארצות הברית |
| אלכס מיינט | ה. ר. הלידמן | ראש הסגל של הבית הלבן בימי ניקסון |
| קולין ווקר | ג'ון אהרליקמן | יועצו של ניקסון |
| אלן ריקמן | רונלד רייגן | הנשיא ה-40 של ארצות הברית |
| ג'יין פונדה | ננסי רייגן | אשתו של רונלד רייגן |
| סטיבן ריידר | סטיבן וו. רוצ'ון | ראש סגל העובדים בבית הלבן בתקופת אובמה |
| נלסן אליס | מרטין לותר קינג | |
| ג'סי ויליאמס | ג'יימס |
הפקה עריכה
פיתוח עריכה
התסריט של דני סטרונג נכתב בעקבות המאמר של וויל הייגוד בעיתון "וושינגטון פוסט" - A Butler Well Served by This Elections. הפרויקט קיבל גיבוי התחלתי בתחילת שנת 2011, כשהמפיקות לורה זיסקין ופאם ויליאמס יצרו מגע עם שיילה ג'והנסון במטרה להשיג מימון התחלתי לסרט. לאחר שקראה את התסריט של דני סטרונג, ג'והנסון תרמה מימון ראשוני של 2.7 מיליון דולר לפני פנייה לכמה תורמים אפרו אמריקנים. למרות זאת, לאורה זיסקין נפטרה מסרטן ביוני 2011, ובתוך כך נשארו הבמאי דניאלס והמפיקה השותפה הילרי שור לחפש משקיעים נוספים.
הם התחילו עם קסיאן אלווס, איתו הם עבדו לפניכן על הסרט "נער הנייר". אלווס הצטרף לרשימת המפיקים, והחל לגייס תרומות לסרט. באביב 2012 אייקון יו. קיי. (Icon U.K) חברת מימון והפקה בריטית הבטיחה להוסיף 6 מיליון דולר. לבסוף הסרט גייס את התקציב הדרוש, בגובה 30 מיליון דולר מ-41 מפיקים ומפיקים בפועל שונים, כולל ארל וו. סטפורד, הארי י. מרטין ג'וניור, ברט ג'והנסון מייקל פינלי ובאדי פטריק. לאחר מכן, כשהפקת הסרט החלה ויינשטיין ושות' לקחו בעלות על רשות ההפצה של הסרט.
היתכנה אפשרות לשינוי שמו של הסרט, היות שחברת הסרטים האחים וורנר טענה בפני איגוד הקולנוע האמריקאי טענו שבבעלותם סרט אילם קצר משנת 1916 שאבד שנושא את אותו השם. המקרה נפתר כאשר האיגוד העניק לחברת ויינשטיין את הרשות להוסיף את שמו של דניאלס בתחילת השם, בתנאי ששמו יהיה בגודל של 75% מגודל הכותרת. ב-23 ביוני 2013 המפיץ פרסם פוסטר המציג את הסרט בשם "המשרת של לי דניאלס".
צילום עריכה
שלב הצילומים החל ביוני 2012 בניו אורלינס. ההפקה קבעה לסיים בתחילת אוגוסט 2012, אך עוכבה בגלל הוריקן אייזק.
הכנסות ורווחים עריכה
בסוף השבוע עם יציאת הסרט הרווחים מ"המשרת" היו 24.8$ מיליון[1][2]. במהלך הצגתו בקולנוע הוא הרוויח 116.6$ מיליון בארצות הברית וקנדה ו־51.1$ מיליון בשאר העולם.
ביקורות ותגובות עריכה
"המשרת" קיבל בעיקר ביקורות חיוביות ממבקרים. באתר Rotten Tomatoes זכה לדירוג של 71% לאחר 175 ביקורות. באתר נכתב כי הסרט "מצמרר ומרגש" וכי השחקנים שיחקו באופן יוצא מן הכלל. באתר Metacritic קיבל הסרט דירוג של 66 מתוך 100.
הסרט קיבל ביקורת מאוד חיובית מהמבקר אבנר שביט מוואלה![3] וגם בפורטל הסרטים הישראלי seret.co.il זכה המשרת לביקורת אוהדת מאת המבקרת סביון איינשטיין אשר כתבה בין היתר כי "המשרת הוא נס קולנועי..." ו-"כל ביקורת עד מהרה גוועת לאור השפעתו של הסרט ובזכות הקאסט המופלא..."[4]
בנוסף לכל העיתונים והפורומים שהיללו את המשרת עם יציאתו לאקרנים התרגש עד דמעות גם נשיא ארצות הברית ה־44 ברק אובמה מהסרט, ואמר כי הוא "בכה מהמחשבה לא רק על המשרתים שעבדו כאן בבית הלב, אלא גם על דור שלם של אנשים שהיו מוכשרים וחכמים ובגלל חוקי ג'ים קרואו ואפליה גזעית דרכם בחיים נחסמה"[5].
דיוק היסטורי עריכה
אליאנה דוקטרמן, כתבת ב־Time האמריקאי, תיארה את הסרט כלא נאמן לחלוטין למציאות. היא כתבה כי "אלן נולד בחווה בווירג'יניה ב-1919, לא בג'ורג'יה... בסרט ססיל גיינס גדל בשדה כותנה במייקון (ג'ורג'יה), כאשר משפחתו נכנסת לקונפליקט עם החקלאים הלבנים שהם עובדים עבורם. מה שקרה להוריו בשדה הכותנה הוסף בשביל האפקט הדרמטי... למרות שמתח בין ענייני זכויות אדם בין אב וילד מתדלקים הרבה מהדרמה בסרט, צ'ארלס אלן לא היה האקטיבסט הקיצוני שדמותו בסרט משחקת"[6].
ביקורת נוספת כוונה על הדיוק של הסרט בהצגתו את נשיא ארצות הברית לשעבר רונלד רייגן. הביקורת העיקרית היא כי הסרט הציג את רייגן כאדיש לזכויות אדם ומתעלם לחלוטין מהעובדים השחורים בבית הנשיא. לטענת בנו של רונלד רייגן, מייקל רייגן, "הסיפור האמיתי של משרת הבית הלבן הוא כלל לא גזעני. אלו ליברלים מהוליווד שרוצים להאמין משהו לגבי אבי שלעולם לא היה נכון."[7][8] מעביר ביקורת נוסף בנושא הוא פול קנגור, אחד מהביוגרפים של הנשיא רייגן. קנגור אמר, "רונלד רייגן נגעל מהאפרטהייד, אך הוא גם רצה לוודא שאם שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה ייפול הוא לא יוחלף על ידי שלטון מרקסיסטי טוטליטריסטי בשיתוף פעולה עם מוסקבה וקובה שייקח את הדרום אפריקאים באותה הדרך בה נשבתו אתיופיה, מוזמביק, ו, כן, קובה [...] אם הסרט מסרב להתמודד עם הסוגיה הזו באופן מאוזן, הוא לא צריך לעסוק בה בכלל."[9]
המבקר הפוליטי בן שפירו כתב: "אין שאלה לגבי זה שהסרט מלא באי דיוקים היסטוריים. ל"משרת" יש קשר אפסי לחומר עליו הוא מבוסס, חיי משרת הבית הלב ג'ין אלן, מלבד העובדה שהדמות הראשית בסרט ואלן היו שניהם משרתים שחורים בבית הלבן. הדמות הראשית בסרט, ססיל גיינס, רואה את אביו נרצח ואמו נאנסת על ידי בעל אדמה לבן; זה לא קרה לאלן. לדמות הראשית בסרט יש שני ילדים, אחד שהולך למלחמת וייטנאם, השני נעשה פעיל זכויות אדם; לאלן היה רק בן אחד."[10]
פרסים ומועמדויות עריכה
הסרט וצוותו היו מועמדים ל-52 פרסים בהם לא זכו ול-18 בהם זכו. בין הפרסים ישנן שתי מועמדויות לפרסים מארגון באפט"א הבריטי, שלוש מטעם פרס בחירת הקהל, שתי זכיות וביניהם "הבמאי הטוב ביותר" מטעם פסטיבל הסרטים ההוליוודי ועוד מינויים רבים אחרים.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של המשרת
"המשרת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המשרת", באתר נטפליקס
"המשרת", באתר AllMovie (באנגלית)
"המשרת", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"המשרת", באתר Box Office Mojo (באנגלית)- "המשרת", באתר Metacritic (באנגלית)
- "המשרת", באתר אידיבי
- "המשרת", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"המשרת", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "המשרת", בבלוג הקולנוע "סינמסקופ"
- "המשרת", ביקורת באתר הארץ
- "המשרת", ביקורת באתר ynet
הערות שוליים עריכה
- ^ Kilday, Gregg (August 18, 2013). "Box Office Report: 'The Butler' Tops the Field With $25 Million". The Hollywood Reporter. Retrieved August 19, 2013.
- ^ Mendelson, Scott (August 18, 2013). "Weekend Box Office: 'The Butler' Opens To $25m, 'Kick-Ass 2', 'Jobs', And 'Paranoia' Crash". Forbes. Retrieved August 19, 2013.
- ^ שביט, אבנר (3 באוקטובר 2013). https://e.walla.co.il/item/2682430
- ^ Einstein, Savion (October 10, 2013). 1=http://www.seret.co.il/critics/moviereviews.asp?id=1410S
- ^ Child, Ben (August 28, 2013). "Barack Obama 'teared up' watching Oscar-tipped drama The Butler". The Guardian.
- ^ Dockterman, Eliana (August 16, 2013). "The True Story of The Butler: Fact vs. Fiction in Lee Daniels' The Butler". Time.
- ^ Bond, Paul (August 26, 2013). "President Reagan's Son Attacks 'Lee Daniels' The Butler'". The Hollywood Reporter. Retrieved August 28, 2013.
- ^ "The Butler falsely portrays Ronald Reagan as racist, says son". The Guardian. August 29, 2013. Retrieved September 1, 2013.
- ^ "Lee Daniels' 'The Butler': Reagan Biographers Slam President's Portrayal". Hollywood Reporter.com. August 16, 2013. Retrieved September 1, 2013.
- ^ Shapiro, Ben (August 18, 2013). "'The Butler' Filled with Historical Inaccuracies, Finishes #1". Breitbart.com. Retrieved August 28, 2013.