הנצחיים (מארוול קומיקס)
הנצחיים (באנגלית: Eternals) הם גזע בדיוני שמופיע בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הגזע הופיע לראשונה בחוברת Eternals #1 מיולי 1976, ונוצר על ידי הכותב והמאייר ג'ק קירבי.
 | |
| הנצחיים, כפי שהם מופיעים על עטיפת החוברת Eternals Vol.4 #1 מאוגוסט 2008. אמנות מאת דניאל אקונה. | |
| סוג | קבוצת גיבורי-על |
|---|---|
| הוצאה לאור | מארוול קומיקס |
| הופעה ראשונה |
Eternals #1 (יולי 1976) |
| יוצרים | ג'ק קירבי |
| מידע | |
| סטטוס | פעיל |
| בסיס | אולימפיה, יוון/טיטאן, שבתאי |
| חברוּת בקבוצה |
נצחיי כדור הארץ: איקריס, סירסי, הנשכח, תנה, אייג'ק, מאקארי, זוראס, ספרייט, פסטוס, דרואיג, קינגו נצחיי טיטאן: תאנוס, סטארפוקס, א'לארס, קרונוס |
בדומה לגזעים בדיוניים דומים ביקום מארוול, הנצחיים מתוארים כתוצר של תהליך אבולוציוני שנוצר בידי גזע רב-עצמה בשם השמימיים, היוביל בסופו של דבר להיווצרות האנושות. הנצחיים מחשיבים את עצמם למגני האנושות, וכתוצאה מכך עוסקים במאבק ארוך-שנים נגד גזע אויב בשם הסטיות - אנטיתזה לדמותם של הנצחיים, שנוצרו כיפי תואר ובעלי כוחות-על. מלבד אריכות ימים דמוית אלמוות, לנצחיים יכולת לתמרן ולשלוט באנרגיה קוסמית בדרכים שונות, כאשר כל נצחי בוחר למקד את כוחו בתחום אחד. במרוצת השנים נסגדו הנצחיים בידי בני האדם כאלים, חיו לצדם, ובעידן המודרני חלקם נעשו לגיבורי-על, ואף היו חלק מקבוצות כמו האוונג'רס, דפנדרס, גיבורים להשכרה ועוד.
באפריל 2018 הכריז נשיא היקום הקולנועי של מארוול, קווין פייגי, על תחילת הפקת סרט לייב אקשן אודות "הנצחיים".[1] ביולי 2019 הוכרז כי הסרט, בבימויה של קלואי ז'או, עתיד לעלות לאקרנים ב-6 בנובמבר 2020, וכי יככבו בו בין היתר ריצ'רד מאדן, ג'מה צ'אן, סלמה הייק, קומאיל נאנג'יאני, בריאן טיירי הנרי, קיט הרינגטון, אנג'לינה ג'ולי ואחרים.[2]
היסטוריה פרסומית עריכה
בשנת 1976 עזב הכותב והמאייר ג'ק קירבי את חברת DC Comics לאחר שמדיניות החברה באותה התקופה התנגשה עם יצירתיותו, ואילצה אותו לעבוד על פרויקטים בניגוד לרצונו.[3] קירבי עזב בעיצומה של סאגה עלילתית העוסקת באלים החדשים, המשלבת בין מושגים מעולמות המדע הבדיוני, מיתולוגיה ופילוסופיה, ובשובו לחברת מארוול קומיקס החל קירבי בעבודה על כותר דומה בשם "הנצחיים". הכותר בוטל בטרם עת בתום 19 חוברות, והכותבים רוי תומאס ומארק גרונוולד עשו שימוש בדמויות הנצחיים בקו עלילה בחוברות "תור" שסגר את קווי העלילה הפתוחים שהותיר קירבי. לאחר מכן הופיעו הנצחיים בכותרים שונים ברחבי יקום מארוול, וגזעים דומים שנוצרו בידי כותבים שונים שוכתבו ונעשו לחלק מעולם הנצחיים.
בשנת 1985 כיכבו הנצחיים במיני-סדרה בת 12 חוברות, בכתיבתו של פיטר בי. גיליס ובאיורו של סאל בוסימה. לפי חוקר הקומיקס פיטר סנדרסון, העורך הראשי ג'ים שוטר לא אהב את כתיבתו של גיליס, שהוחלף על ידי וולטר סימונסון בארבע החוברות האחרונות.[4] במשך שנים נעדרו מרבית הנצחיים מכותרי מארוול, עד להופעת מיני-סדרה בת שבע חוברות בכתיבת ניל גיימן ובאיורו של ג'ון רומיטה הבן. הסדרה תוכננה להיות בת חמש חוברות, אך לפי העורך ניק לואו הורחבה לבקשתו של גיימן עבור השלמת קו העלילה הארוך.[5] הרצה בת 9 חוברות בכתיבתם של צ'ארלס ודניאל נאוף רצה בין אוגוסט 2008-מאי 2009, ובה לקחו הנצחיים חלק מאירועי "הייעוד הגלוי".
בין אוגוסט 2003-ינואר 2004 פורסמה תחת חותם MAX הרצה בשם Eternal תחת כתיבתו של צ'אק אוסטן, שתוכננה כסדרה מתמשכת[6] אך בוטלה כעבור שש חוברות. הסדרה עסקה באיקאדן, מנהיג הנצחיים, שמגיע לכדור הארץ בשחר האנושות במטרה להאיץ את תהליך האבולוציה כדי שיוכל להשתמש בבני האדם כעבדים כורי מינרלים עבור השמימיים. לפי החוקר הקומיקס פיטר סנדרסון, הסדרה עשתה שימוש בשמות "הנצחיים" ו"השמימיים", אך מלבד זאת לא הייתה קשורה אליהם.[4] בעוד חלק מהביקורות היללו את הסדרה כראויה היחידה לחותם MAX,[7] ביקורות נוספות טענו כי היא פוגמת במורשת הדמויות עבור סיקור עיתונאי.[8]
ביוגרפיה בדיונית עריכה
מקור עריכה
מקורם של הנצחיים בזוג הומו ארקטוס שנבחרו בידי הישות הקוסמית סייס-נג והובאו לעמק דמוי גן עדן, בו התרבו והתחברו לקבוצות אחרות עד שגדלו לשבט. כשנה לאחר מכן נתקלו שני מנהיגי השבט בקבוצת אנשי-נחש, שהציעו להם תנאי חיים טובים יותר בתמורה לציות, רצח השבט ועזרה בהבאת מתנות ל"אלי החלל" הקרבים; מנהיגי השבט סירבו, ולאחר שהביאו לעזרתם את חבריהם וגירשו את אנשי-הנחש, חזו בבואם של השמימיים מלווים באלה העתיקה גאיה. בעידודה של גאיה נכנסו חברי השבט לחללית השמימיים, שם חולקו לשלוש קבוצות.[9] קבוצה אחת עברה ניסויים בידי זיראן הבוחן, ושולב בה גנום בלתי-יציב שגרם להם לעבור מוטציות בלתי צפויות - ולפיכך נקראו בשם "הסטיות". קבוצה נוספת עברה ניסויים בידי נצאר הבוחן, שיצר את הנצחיים: גזע זקוף ומתקדם בעל פוטנציאל לגישה לכוח הקוסמי. בקבוצה הנוספת הוחדר גן מוטאנטי, שנועד להרחיב את הפוטנציאל האנושי. כעבור כמה שבועות עזבו השמימיים את כדור הארץ, והותירו את שלושת הגזעים החדשים מאחור.[10]
הנצחיים התאגדו בעיר טיטאנוס בצפון אסיה תחת הנהגתו של קרונוס, וכעבור כ-250,000 שנים פרצה בקרבם מלחמת אזרחים, כאשר אחיו של קרונוס - אורנוס - מרד בהנהגתו של אחיו וקרא להשתלטות הנצחיים על כדור הארץ. אורנוס וחסידיו הובסו והוגלו,[11] והתיישבו בכוכב אורנוס לאחר שכבשו אותו מיד מוצב גזע הקרי. זמן מה לאחר מכן החליטו אורנוס וכמה מתומכיו לשוב לכדור הארץ, אך הם יורטו בידי צי הקרי שהגיע לחקור את היעלמות המוצב. השורדים מקבוצתו של אורנוס החליטו לנטוש את תוכניתם לנקמה באחיהם בכדור הארץ, וייסדו מושבה באחד מירחי שבתאי, אותו כינו טיטאן לזכר טיטאנוס.[12] הנצחיים שנותרו בכוכב אורנוס פגשו בבני הכוכב, שאפשרו להם לחיות כגולים בתנאי שלא יצאו ממתחם מוצב הקרי.[13] בני מושבת טיטאן הידרדרו בהדרגה למלחמת אזרחים נוספת, ככל הנראה תחת השפעתו של שד בשם דרקון הירח. הנצחית סוי-סאן נותרה הניצולה היחידה מהמושבה המקורית בטיטאן.[14]
מאות שנים לאחר המרד, ניסוי שהשתבש גרם להרס גופו הפיזי של קרונוס ואיחודו עם הכוח הקוסמי, חורבן טיטאנוס והפעלת גנים חבויים בתוך הנצחיים, שאיפשרו להם לגשת אל הכוח הקוסמי ולתמרן אותו לכוחות אלוהיים. הנצחיים התאחדו לכדי ישות קולקטיבית בשם יוני-מיינד כדי להחליט מי ישמש כמנהיגם, הנצחי העליון. בנו של קרונוס, זוראס, נבחר לתפקיד, ואחיו א'לארס הגלה את עצמו מרצון לטיטאן כדי למנוע מלחמה נוספת.[15] בהנהגתו של זוראס יצאו הנצחיים בחיפוש אחר מקומות התיישבות חדשים, וייסדו בין היתר את אולימפיה בהרי יוון,[16] אוקיאניה באוקיינוס השקט ופולריה בסיביר. בינתיים אכלסו מחדש סוי-סאן וא'לארס את טיטאן בצאצאים ובתוצרי שיבוט והנדסה גנטית.[17]
כ-18,000 שנים לפני הספירה[18] חזרו הנצחיים לכדור הארץ במטרה לחזות בהתפתחות ניסוייהם, והותקפו בידי הסטיות, שתומרנו בידי האל הרשע סת. בראותם שהעולם שיצרו הידרדר למצב של כאוס, פסקו השמימיים על חורבן הציוויליזציה של אותה התקופה. הם טבחו ברוב בני הסטיות ובני האדם, וגרמו בתהליך למבול שהוביל לשקיעתן של אטלנטיס, למוריה ומו. הנצחיים איקריס ואותנפישתים בנו תיבה במטרה להציל כמה שיותר בני אדם ובעלי חיים מהמבול, וכנראה שהצילו את הנצחיים האחרים.[19]
סגידה כאלים, עד המאה ה-20 עריכה
לקראת שנת 2,000 לפני הספירה נגלו האלים האולימפיים בכדור הארץ, מיקמו את הר האולימפוס סמוך לבירת הנצחיים באולימפיה, והכריזו כי הם יהיו מושא הסגידה של בני יוון. בפגישתם עם הנצחיים נכחו שתי הקבוצות לגלות כי קיים ביניהן דמיון פיזי רב, בין היתר בין השוואת זוראס לזאוס ואזורה לאתנה. בהסכם בין שתי הקבוצות נקבע כי הנצחיים ישמשו כנציגי האולימפיים עלי אדמות, מה שהוביל במשך הזמן לבלבול ולסגידת הנצחיים, ובסופו של דבר לעימות בין הנצחיים לאולימפיים.[20] זמן רב לאחר מכן, מושבת נצחיים מפולריה בהנהגת ויראקו הגיעה לדרום אמריקה במטרה להביא את הקדמה לילידים המקומיים, והציגו את עצמם כאלים לאבות שבטי המאיה, אינקה והאצטקים. ויראקו מילא את תפקיד קצלקואטל וקוקולקן, בעוד שאר הנצחיים התפזרו ברחבי היבשת. כעבור זמן מה הם נקלעו לעימות מול הסטיות, וזכו לסיועו של האל הנורדי תור. הקרב תם במותו של ויראקו, שייזכר כאל השמש ויראקוקה, והנצחיים מחקו את זכרונו של תור כדי למנוע ממנו להתערב במטרותיהם שלהם ושל השמימיים.[21]
בנקודה כלשהי באו הנצחיים במגע ומאבק עם גזע הבלתי אנושיים, הנוגע ליצירת והשמדת פריט בשם חרב הזמן.[22] בשובם של השמימיים לכדור הארץ נסוגו הנצחיים מדרום אמריקה, אך הותירו מאחור את אייג'ק, שמונה לשאת ולתן עם השמימיים.[21] במהלך ביקורם עבדו הנצחיים בשיתוף פעולה עם השמימיים, והחלו בהכנות לקראת ביקורם הבא. אייג'ק נבחר להיות איש הקשר בין הנצחיים לשמימיים והוכנס לתרדמת ב"מקדש אלי החלל" שנבנה בידי האינקה, ואיקריס נשלח לחדד את חושיו וכוחותיו כדי לחוש בשמימיים בביקורם הבא.[23] ביקורם השלישי של השמימיים הוביל להפסקת אש בין הנצחיים לסטייה, ושתי הקבוצות הסכימו לא להתערב בחיי האנושות עד לביקור הרביעי.[24][25] במשך מאות שנים חיו הנצחיים לצד בני האדם,[26] ורוב ההיסטוריה שלהם עד למאה ה-20 לא ידועה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הנצחיים (באנגלית)- דף הקבוצה באתר הרשמי של מארוול קומיקס
- דף הקבוצה בפרויקט פאנדום של מארוול קומיקס
הערות שוליים עריכה
- ^ Marvel Boss Kevin Feige Confirms ‘Eternals’ Movie in Development, April 2018
- ^ Marvel's Eternals Introduces Full Cast, Release Date, July 2019
- ^ Kraft, David Anthony; Slifer, Roger (April 1983). "Mark Evanier". Comics Interview (2)
- ^ 1 2 Comics in Context #194: Eternal Verities, Peter Sanderson, September 2007
- ^ "Eternals" Expands To Seven & Nick Lowe Explains, November 2006
- ^ MAX Muscle: Austen talks 'War Machine 2.0' & 'The Eternal' & 'World Watch', March 2003
- ^ Review of The Eternal #6, December 2006
- ^ Les 'Bo' Bowman of The Gamer's Den on The Eternal, June 2003
- ^ Uncanny X-Men Annual #1989
- ^ What If? #23
- ^ What If? #24
- ^ What If? #26-28
- ^ Agents of Atlas #3
- ^ Official Handbook of the Marvel Universe #11
- ^ What If? #24-25
- ^ Official Handbook of the Marvel Universe Vol.2 #9
- ^ All-New Official Handbook of the Marvel Universe #4
- ^ Thor & Hercules: Encyclopaedia Mythologica #1
- ^ Amazing Spider-Man Annual #23
- ^ Official Handbook of the Marvel Universe #8
- ^ 1 2 Thor Annual #7
- ^ Cable Vol.3 #3
- ^ Eternals #1
- ^ X-Force #97
- ^ All-New Official Handbook of the Marvel Universe Update #3
- ^ Eternals #11