ויקיפדיה

הפארק הלאומי הקניון השחור של הגניסון

פארק לאומי בקולורדו שבארצות הברית

הפארק הלאומי הקניון השחור של הגניסון (באנגלית: Black Canyon of the Gunnison National Park) הוא פארק לאומי השייך לשירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית ושוכן במערב מדינת קולורדו בארצות הברית. לפארק יש שתי כניסות. כניסת השפה הדרומית של הקניון שוכנת 24 קילומטרים מזרחית למונטרוז (Montrose), בעוד שכניסת השפה הצפונית של הקניון שוכנת 18 קילומטרים דרומית מקרופורד (Crawford) והיא סגורה בתקופת החורף. הפארק כולל 19 קילומטרים מתוך 77 הקילומטרים של הקניון של הנהר גניסון. הפארק הלאומי עצמו כולל את הקטע הדרמטי ביותר של הקניון, אבל הקניון מתחיל קודם במעלה הזרם באזור הנופש הלאומי קוריקנטי (Curecanti National Recreation Area) ונמשך במורד הזרם לתוך אזור השימור הלאומי נקיק גניסון (Gunnison Gorge National Conservation Area). מקור שמו של הקניון, לדברי הספר "תמונות של אמריקה: הקניון השחור של הגניסון" (Images of America: The Black Canyon of the Gunnison), בעובדה שאור השמש מגיע לחלקים מהנקיק במשך 33 דקות בלבד ביום. בספר קובע המחבר דואיין ונדנבוש (Duane Vandenbusche) כי "כמה קניונים במערב ארצות הברית ארוכים יותר וחלקם עמוקים יותר, אבל באף אחד מהם אין את הצירוף של העומק, התלילות, ההיצרות, האפילה והאימה של הקניון השחור".[2]

הפארק הלאומי הקניון השחור של הגניסון
מבט על הקניון השחור מתצפית "הגמל הרוכן"
מבט על הקניון השחור מתצפית "הגמל הרוכן"
מבט על הקניון השחור מתצפית "הגמל הרוכן"
מידע כללי
על שם Black Canyon of the Gunnison עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 21 באוקטובר 1999
מבקרים בשנה 183,045 (נכון ל־2014[1])
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח 124 קמ"ר
מיקום
מדינה קולורדוקולורדו קולורדו,
ארצות הבריתארצות הבריתארצות הברית
מיקום מחוז מונטרוז עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 38°34′00″N 107°43′00″W / 38.566667°N 107.716667°W / 38.566667; -107.716667
Black Canyon of the Gunnison National Park
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאולוגיה עריכה

 
הקניון השחור של הגניסון

השיפוע הממוצע הנהר גניסון לאורך כל הקניון הוא 8 מטרים לכל קילומטר, השיפוע החמישי החד ביותר בנהרות אמריקה הצפונית. לשם השוואה, שיפועו של נהר הקולורדו בגרנד קניון הוא 1.42 מטרים לכל קילומטר בלבד. הירידה הגדולה ביותר בערוץ הנחל מתרחשת בתחומי הפארק בירידת נקודת התצפית כאזם (Chasm View dropping).[3] הקניון השחור קרוי כך משום שבשל התלילות של קירותיו קשה לאור השמש לחדור למעמקיו. עקב כך, הקניון שרוי בצל רוב הזמן, ולכן נדמה כאילו צבע קירותיו הסלעיים הוא שחור. בנקודה הצרה ביותר, נקודת התצפית כאזם, רוחב הקניון הוא 12 מטרים בגובה פני הנהר ו-335 מטרים בגובה שפות הקניון, 555 מטרים מעל פני הנהר.[3]

 
הקירות הצרים מאוד של הקניון
 
תצפית על הקניון השחור והנהר גניסון

התלילות והעומק הקיצוניים של הקניון השחור נוצרו כתוצאה מכמה תהליכים גאולוגיים שפעלו יחדיו. ההתחתרות של הנהר גניסון היא הגורם העיקרי להיווצרות הקניון, אם כי היו צריכים להתרחש כמה אירועים גאולוגיים אחרים על מנת שהקניון ייווצר כפי שהוא נראה כיום.

פרקמבריון עריכה

קירות הקניון התלולים בנויים בעיקר מסלעי גנייס וצפחה מעידן העל של הפרקמבריון ונוצרו בהתמרה לפני 1.7 מיליארד שנים כאשר קשתות איים קדמונים התנגשו בקצה הדרומי של ויומינג של ימינו. פסים של דייקים פגמטיטיים בגוון ורדרד מקשטים את קירות הקניון. זהו סלע יסוד שנוצר כאשר מאגמה לוהטת חדרה לסדקים בסלעים. המאגמה התקררה לאט, תהליך שאפשר היווצרות של גבישים גדולים של פצלת השדה אשלגנית וגבישים נוצצים של מוסקוביט.[4]

קרטיקון – שלישון עריכה

בין לפני 70 מיליון לבין לפני 40 מיליון שנים התרומם כל האזור במהלך אירוע בניית ההרים הקרוי האורוגנזה הלרמידית, שהיה גם הגורם להיווצרות הרי הרוקי. אירוע זה הגביה את שכבות סלעי התשתית של הצפחה והגנייס מהפרקמבריון המהווים את קירות הקניון. במהלך תור השלישון,[א] מלפני 35 מיליון עד לפני 26 מיליון שנים, התחוללו אירועים גדולים של געשיות באזור המקיף את הקניון השחור של ימינו. הרי וסט אלק (West Elk Mountains), הרי לה סאל (La Sal Mountains), הרי אבאחו (Abajo Mountains) והרי הנרי (Henry Mountains), כולם תרמו לתהליכים שקברו את האזור תחת אלפי מטרים של אפר געשי ושברי סלעים.[5]

מסלול הנהר גניסון נקבע לפני 15 מיליון שנים כשנגר עילי מרכסי ההרים של הרי לה סאל והרי וסט אלק הקרובים ומרכס סואוואטץ' (Sawatch Range) החל לחצוב את דרכו בשכבות המשקעים הגעשיים הרכים יחסית.[5]

רביעון עריכה

כאשר מסלולו של הנהר גניסון כבר נקבע החלה התרוממות נוספת באזור לפני 3 מיליון עד 2 מיליון שנים וגרמה לנהר להתחתר במשקעים הגעשיים הרכים. בסופו של דבר הגיע הנהר לסלעי התשתית של הפרקמבריון. מכיוון שהנהר לא היה מסוגל לשנות מסלול הוא החל לחצוב את נתיבו בסלעים המותמרים הקשים מאוד. הספיקה של הנהר אז הייתה גדולה בהרבה מזו של ימינו, ומי הנהר הכילו רמה גבוהה יותר של עכירות. עקב כך הנהר התחתר לעומק בקצב של כ-2 סנטימטרים כל 100 שנים. הקשיות הגדולה של הסלעים המותמרים יחד עם המהירות הגבוהה יחסית שבה חצב הנהר את דרכו בהם יצרו את הקירות הזקופים כפי שניתן לראותם כיום.[5]

כמה קניוני משנה מגיעים אל הנהר בשיפוע הפוך, דבר שמונע ממים לזרום דרכם. תופעה זו מוסברת בכך שנחלים אחרים, שלא התחתרו לעומק אליו הגיע הגניסון בעת שחלה ההתרוממות האחרונה, שינו את נתיבם צפונה עקב ההתרוממות. הגניסון שזרם מערבה כבר היה לכוד בסלעי הקמבריון של הקניון השחור ולא היה יכול לשנות את מסלולו.[6]

היסטוריה עריכה

 
הקיר הצבוע בצד הצפוני של הקניון. בגובה 690 מטרים זה הצוק האנכי הגבוה ביותר במדינת קולורדו. דייקים של פגמטיטים בהירים בולטים על רקע הסלע.
 
הקניון השחור של הנהר גניסון
 
תצפית על הקניון השחור של הנהר גניסון

האינדיאנים בני שבטי היוט ידעו על הקניון זמן רב לפני שהאירופים הראשונים ראו אותו. הם התייחסו אל הנהר כ"הרבה סלעים, מים גדולים", וידוע שנמנעו מלהגיע לקניון בשל אמונות טפלות. ב-1776, השנה שבה הכריזה ארצות הברית על עצמאותה, עברו שתי משלחות מחקר ספרדיות ליד הקניון. בתחילת המאה ה-19 ידעו ציידי הפרוות שחיפשו פרוות בונים על קיומו של הקניון, אך הם לא הותירו עדות כתובה לכך. התיעוד הרשמי של הקניון השחור נעשה על ידי הקפטן ג'ון ויליאמס גניסון (John Williams Gunnison), שהוביל ב-1853 משלחת שנועדה למפות נתיב מסנט לואיס לסן פרנסיסקו. הוא תיאר את האזור כ"הקשה ביותר, ההררי ביותר והטרשי ביותר" שפגש מאודו, והוא עקף את הקניון דרומה כלפי מונטרוז של ימינו. לאחר הירצחו בידי אינדיאנים בני יוט מאוחר יותר באותה שנה, הוחלט לקרוא לנהר שגניסון כינה בשם גרנד (Grand) על שמו.[7]

ב-1881 הגיע קו רכבת של מסילת הברזל דנוור וריו גראנדה (Denver and Rio Grande Railroad) של ויליאם ג'קסון פלמר (William Jackson Palmer) לגניסון מדנוור. מסילה זו נבנתה כדי לספק קשר למכרות הזהב והכסף בהרי סן חואן. השטח ההררי לא אפשר שימוש במסילה הסטנדרטית ברוחב 1,435 מילימטרים. פלמר החליט להשתמש במסילה ברוחב 91.44 מילימטרים (שלוש רגליים). הפועלים האיטלקים והאירים עמלו כשנה על הכנת התשתית למסילה בת ה-15 מיל (24 קילומטרים) מספינרו (Sapinero) לסימארון (Cimarron), בעלות גבוהה מאוד של 165,000 דולרים למיל. הכנת המיל האחרון עלתה יותר מעלות מיזם נקיק רויאל.[ב][8]

ב-13 באוגוסט 1882 עברה רכבת הנוסעים הראשונה דרך הקניון השחור. העורך של כתב העת Gunnison Review-Press נסע באחד מקרונות התצפית. הוא ציין כי הקניון היה "ללא ספק הקניון הגדול והפראי ביותר בעולם שנחצה על ידי סוס הברזל. שמענו על נוף זה של הקניון לעיתים קרובות, אבל לאף אחד לא יכול היה להיות מושג קלוש על גדולתו ותפארתו בטרם השתתף במסע דרכו. זהו נקיק צר של קירות גרניט המתרוממים במקומות מסוימים לגובה של אלפי רגליים...לכל אורכו אין ככל הנראה אפילו רבע מיל של מסילה ישרה. זהו מסלול עקלתון בכל מובן והסיבובים תדירים וחדים. במאות מקומות קירות הגרניט אנכיים ובמקומות רבים הוכן המקום למסילה באמצעות פיצוץ בצד קירות הסלע התלוי מעל למסילה". הוא המשיך והכריז: "ככל הנראה אין בעולם כולו הישג דומה של הנדסת רכבות, וככל הנראה אין קטע כלשהו בקולורדו או במדינה כולה שבו ניתן לראות כל כך הרבה נוף מעניין".

בתקווה להמשיך את מסילת הברזל לאורך יתרת הקניון השחור שלח פלמר את המהנדס הראשי בראיין בראיינט (Bryan Bryant) במסע מחקר של הקניון הפנימי. בראיינט יצא לדרך בדצמבר 1882 עם צוות בן 12 איש בתקווה להשלים את הסקר ב-20 יום. הוא חזר אחרי 68 יום. "שמונה מבין 12 אנשי הצוות נטשו אחרי כמה ימים, מבועתים מהמשימה לפניהם. מה שראו שאר האנשים היה מרהיב עין ולא נצפה לפני כן על ידי אף אדם". בראיינט דיווח שהקניון השחור היה בלתי חדיר, וכי בלתי אפשרי לבנות דבר במעמקיו.[9]

פלמר קיבל את עצתו של בראיינט והחליט לשנות את הנתיב דרומית מהקניון ובמרץ 1883 הוא השלים את המסילה לסולט לייק סיטי ולמשך זמן קצר היה הקניון חלק מהקו הראשי של מערכת הרכבות חוצות היבשת. בעוד שמסילת הברזל והמבקרים הראשונים עברו דרך הקניון כנתיב בדרך ליוטה ולמכרות שבדרום-מערב, המבקרים שבאו אחריהם הגיעו במטרה לצפות בקניון, לנפוש וליהנות. רודיארד קיפלינג תיאר את מסעו דרך הקניון ב-1889 במילים הבאות: "נכנסנו לנקיק, רחוק מהשמש, שבו הסלעים התלולים היו בגובה 2,000 רגל, והיכן שהנהר המתפצל בינות לסלעים שאג ונהם עשר רגליים מתחת למסילה שנראה כאילו נבנתה על בסיס העיקרון הפשוט של השלכת הפסולת העודפת לנהר וקיבוע כמה פסי רכבת בקצה הערימה. היו במסע המטורף תהילה ופליאה ומסתורין, שחשתי בהם בחדות".[10]

בהגיע 1890 הושלם נתיב אלטרנטיבי לרכבת דרך גלנווד ספרינגס (Glenwood Springs) והנתיב דרך הקניון השחור, שהיה קשה יותר לתפעול, איבד מחשיבותו עבור רכבות שעברו דרכו. הנתיב ננטש לגמרי ב-1955.

ב-1901 שלחה סוכנות הסקר הגאולוגי של ארצות הברית את אברהם לינקולן פלאוס (Abraham Lincoln Fellows) וויליאם טורנס (William Torrence) לקניון במטרה לבדוק כריית מנהרת הטיה על מנת להעביר מים לעמק אנקומפגרה (Uncompahgre Valley), שהיה בו מחסור במים בשל שטף של מתיישבים לאזור.[11] טורנס, תושב מונטרוז ומטפס הרים מקצועי, השתתף במשלחת כושלת שנה קודם לכן, וניסיונו הוכח כיקר ערך במסע השני. הוא העדיף להביא מזרן אוויר יחיד מגומי במקום סירות העץ הכבדות שהכשילו את המסע הקודם בקניון. הם נכנסו לקניון ב-12 באוגוסט כשהם מצוידים ב"סכיני ציד, שני חבלי משי, ותיקי גומי שבהם אפסנו את הציוד שלהם". לאחר עשרה ימים קשים כשהם מתמודדים עם מפולות סלעים, מפלי מים, ו-76 חציות של הנהר, הם יצאו מהקניון לאחר שהצליחו לאתר מקום למנהרה.[12]

כריית המנהרה החלה ארבע שנים מאוחר יותר, והייתה כרוכה בקשיים מההתחלה. "תנאי העבודה במנהרה היו קשים בשל רמות גבוהות של פחמן דו-חמצני, טמפרטורות גבוהות, לחות, מים, בוץ, פצלים, חול ואזור העתק סדוק... צוות הכרייה נזקק לכמעט שנה על מנת לקדוח דרך 2,000 רגל של סלע הרווי במים. המנהרה נכרתה דרך גרניט, קוורציט, גנייס ופצלים כמו גם דרך שכבות של אבן חול, פחם ואבן גיר. העבודה על מנהרת גניסון נעשתה תחילה ידנית ולאור נרות. כורה אחד החזיק במקדח וסובב אותו בעוד שהכורה השני השתמש בקורנס על מנת להחדיר את המקדח לתוך הסלע. עבודה זו דרשה פועלים חזקים. למרות השכר הטוב והתנאים הנלווים רובם סלדו מתנאי העבודה התת-קרקעיים ובממוצע עזבו אחרי שבועיים". 26 פועלים נהרגו במהלך המיזם בן ארבע השנים. המנהרה הושלמה לבסוף ב-1909. אורכה היה 9.3 קילומטרים והיא עלתה קרוב ל-3 מיליון דולרים. באותה תקופה הייתה מנהרת גניסון מנהרת ההשקיה הארוכה בעולם. ב-23 בספטמבר 1909 חנך נשיא ארצות הברית ויליאם הווארד טאפט את המנהרה במונטרוז.[13]

הקניון השחור של הגניסון הוכרז כמונומנט לאומי ב-2 במרץ 1933. הוא הפך לפארק לאומי ב-21 באוקטובר 1999.[14] במהלך השנים 1933–1935 בנה חיל השימור האזרחי את כביש השפה הצפונית על פי תכנון של שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. הכביש נסלל באורך שמונה קילומטרים וכלל חמש נקודות תצפית. כביש זה נרשם במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים (National Register of Historic Places) כנפה היסטורית (historic district).[15]

ביולוגיה עריכה

 
אפרוחים של אוח וירג'יניה בקן בהרי הרוקי

הפארק הלאומי הקניון השחור של הגניסון עשיר במגוון מיני צמחים ובעלי חיים. בין הצמחים הנפוצים בפארק כלולים: צפצפה, אורן הזפת, לענה, מין של צרקוקרפוס (Cercocarpus ledifolius), ערער יוטה, אלון גמבל (Quercus gambelii) ומין של מילה (Fraxinus anomala).[16] הקניון מכיל את הריכוז הגדול ביותר של מין פרח הבר Aliciella penstemonoides (באנגלית Black Canyon gilia) האנדמי למדינת קולורדו.[17] בעלי חיים בפארק כוללים: אנטילוקפרה אמריקנית, דוב שחור אמריקני, תת-מין של זאב ערבות (Canis latrans mearnsi)), אונדטרה, לטאות, פומה צפון-אמריקאית, דביבון מצוי, בונה קנדי, אייל קנדי, לוטרה צפון אמריקאית, שונר מצוי ואייל פרדי שחור-זנב. בנוסף הקניון הוא ביתם של מספר עופות השוכנים בו בדרך קבע כולל אמודאי אמריקני, שני מינים של עיט, שמונה מינים של נצים, שישה מינים של דורסי לילה ועורבני שטלר, כמו גם עופות נודדים כדוגמת קיכלי הרים כחול (Sialia currucoides), בז נודד, עקעק, סיס לבן-גרון (Aeronautes saxatalis) וגדרון קניונים (Catherpes mexicanus).[18]

מוקדי משיכה עריכה

 
עץ ערער על גדת הקניון

קרוב ל-200,000 תיירים מבקרים בפארק מדי שנה. מוקד המשיכה העיקרי בפארק הוא הכביש הנופי לאורך כביש 50 של ארצות הברית וכביש 92 של קולורדו, כמו גם שפת הקניון הדרומית. הקצה המזרחי של הפארק, נקודת בלו מסה (Blue Mesa Point), שבו נפגש הפארק במאגר המים בלו מסה (Blue Mesa Reservoir), הוא אזור הקמפינג המפותח ביותר. הוא כולל קמפינג לאוהלים ולקראוונים הכולל התחברות מלאה (למים, חשמל וביוב) כמו גם סיורים בקניון, שבילי הליכה, דיג וטיולים בסירות. בקצה המערבי של הפארק ניתן להגיע ברכב עד הנהר, כמו גם סיורים מודרכים בקניון. הליכה קצרה ממרכז המידע של נקודת בלו מסה מובילה במורד נקיק פיין (Pine Creek) וסיורי הסירות של מורו פוינט (Morrow Point), שכירת סירות, דיג והליכה. בשפה הדרומית יש שני אתרי קמפינג וכמה שבילי טרקים ושבילי תצפית טבע. גם לשפה הצפונית ניתן לגשת במכונית ויש בו אתר קמפינג קטן ובסיסי. מכוניות יכולות להגיע לנהר בכביש איסט פורטל (East Portal Road) בשפה הדרומית. שיפוע כביש זה הוא 16% ונאסרה הנהיגה בו לרכב שאורכו עולה על 7 מטרים.

לנהר אפשר להגיע גם באמצעות שבילים שאינם מתוחזקים משתי שפות הקניון. הירידה בשבילים אלו עד הנהר אורכת שעתיים והעלייה בחזרה אורכת בין שעתיים לארבע שעות כתלות בשביל שנבחר. כל הירידות בקניון הפנימי כרוכות במאמץ גופני ודורשות כישורים של איתור השבילים וטיפוס הרים בדרגה 3. דרדרות סלעים תלולות, מדפי סלע בלתי עבירים והיעדר מחסה הם כמה מהאתגרים העומדים בפני המטיילים. קיסוס רעיל (Toxicodendron radicans) צומח בשפע על השבילים ועל קרקעית הקניון. מומלץ מאוד ללבוש חולצה עם שרוולים ארוכים ולנעול נעלי הליכה גבוהות. גם הזרימה המהירה של הנהר גניסון צריכה להילקח בחשבון עבור מי שמתכנן ללון בקניון, כיוון שספיקה מוגברת של הנהר עלולה לשטוף את אתרי הקמפינג. שירות הפארקים הלאומיים מתריע כי "השבילים קשים במיוחד ורק מי שנמצא במצב גופני מעולה יכול להשתמש בהם...מהמטיילים מצופה שימצאו את הדרך בעצמם ושיתכוננו להיחלץ בעצמם מכל סכנה."[19] ירידה לקניון הפנימי דורשת אישור, למעט קצהו המערבי.

הנהר גניסון מוגדר כ"מי מדליית זהב" (Gold Medal Water) מ-200 מטרים במורד הזרם מסכר מאגר קריסטל (Crystal Reservoir Dam) עד נורת פורק (North Fork). הגדרה זו כוללת 18 קילומטרים בתוך הפארק הלאומי הקניון השחור של הגניסון. הפיתיונות היחידים המותרים בשימוש בדיג חייבים להיות מלאכותיים וכל דגי טרוטת עין-הקשת הנלכדים על ידי הדייגים חייבים להיות מושבים למים. בנוסף, הדיג אסור בקטע של 200 מטרים במורד הזרם מסכר קריסטל.

הקניון השחור הוא מרכז סגנון טיפוס הרים המכונה "טיפוס מסורתי" (traditional climbing). מרבית אתרי הטיפוס קשים במיוחד ורק מטפסים מקצועיים יכולים לטפס בהם.[20]

קיימות אפשרויות לרפטינג באזור, אבל השיט דרך הפארק עצמו קשה מאוד טכנית ורק חותרים מנוסים יכולים להתמודד איתו. לאורך הנתיב יש כמה קטעי נהר בלתי עבירים הדורשים הובלה ארוכה, ולעיתים מסוכנת של הקיאק ביבשה. האשדות האחרים הם מדרגה 3 עד 5, ומתאימים רק לשייטים מומחים.[21] במורד הזרם, באזור השימור הלאומי נקיק גניסון (Gunnison Gorge National Conservation Area), קל יותר יחסית לנווט בנהר, אם כי הוא עדיין מרוחק מאוד ומתאים רק לשייטים מנוסים, ויש בו אשדות בדרגה 3 עד 4.[22][23]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הפארק הלאומי הקניון השחור של הגניסון בוויקישיתוף

ביאורים עריכה

  1. ^ מונח זה אינו מוכר כיום כיחידת זמן גאולוגית על ידי גוף התקינה לנושא, הוועדה הבינלאומית לסטרטיגרפיה (International Commission on Stratigraphy), אבל השימוש בו עדיין מקובל בספרות
  2. ^ באנגלית Royal Gorge, קניון עמוק על נהר הארקנסו שבו עברה מסילת ברזל שגם אותה בנתה אותה חברת רכבות

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Visitors to the National Parks in 2014
  2. ^ Vandenbusche, Duane (2009). Images of America - The Black Canyon of the Gunnison. Arcadia Publishing. p. 7. ISBN 978-0-7385-6919-2.
  3. ^ 1 2 "Black Canyon Dimensions". National Park Service.
  4. ^ 1: Precambrian
  5. ^ 1 2 3 Trista Thornberry-Ehrlich (2005). Black Canyon of the Gunnison National Park & Curecanti National Recreation Area: Geologic Resource Evaluation Report (PDF).
  6. ^ Black Canyon : Image of the Day - NASA Earth Observatory
  7. ^ "Black Canyon of the Gunnison National Park : 1853 - Gunnison Expedition:". National Park Service.
  8. ^ "Black Canyon of the Gunnison National Park : Narrow Gauge Railroad Through the Black Canyon". National Park Service.
  9. ^ Vandenbusche, Duane (2009). Images of America - The Black Canyon of the Gunnison. Arcadia Publishing. p. 8. ISBN 978-0-7385-6919-2.
  10. ^ Kipling, Rudyard (1900). From Sea to Sea, and Other Sketches. Macmillan and Co. ISBN 978-1596058248.
  11. ^ Frank, Jerritt (2003-01-01). "Visions of the landscape : People, place and the Black Canyon of the Gunnison River". University of Montana Scholarworks - Theses, Dissertations, Professional Papers. University of Montana. pp. 75–77.
  12. ^ 1901 - Torrence & Fellows Expedition
  13. ^ The First Five: A Brief History of the Uncompahgre Project (Gunnison)
  14. ^ "Cornell University Law School - US Code Collection". US Congress.
  15. ^ Janene Caywood (2005). "National Register of Historic Places Registration: North Rim Road, Black Canyon of the Gunnison National Park / North Rim Road Historic District/ 5MN.3522" (PDF). National Park Service.
  16. ^ "Black Canyon of the Gunnison National Park : Plants". National Park Service.
  17. ^ Beatty, B.L., W.F. Jennings, and R.C. Rawlinson (2004, February 9). Gilia penstemonoides M.E. Jones (Black Canyon gilia): a technical conservation assessment. [Online]. USDA Forest Service, Rocky Mountain Region.
  18. ^ "Black Canyon of the Gunnison National Park : Animals". National Park Service.
  19. ^ "Black Canyon of the Gunnison National Park : Hiking the Inner Canyon". National Park Service.
  20. ^ "Black Canyon of the Gunnison National Park : Rock Climbing". National Park Service.
  21. ^ "Black Canyon of the Gunnison National Park : Kayaking". National Park Service.
  22. ^ "Black Canyon of the Gunnison National Park : Rafting". National Park Service.
  23. ^ "Gunnison Gorge National Conservation Area". Bureau of Land Management - Colorado. אורכב מ-המקור ב-25 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)


 
 
מבט מערבה מתחתית הקניון השחור של הגניסון
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפארק_הלאומי_הקניון_השחור_של_הגניסון&oldid=38042918"