הצילו

הצילו (באנגלית: Saved) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הבריטי אדוארד בונד.

הצילו

כתיבה	אדוארד בונד
מקום ההתרחשות	לונדון
תקופת ההתרחשות	שנות ה-60 של המאה ה-20
סוגה	דרמה
הצגת בכורה	3 בנובמבר 1965

אודות המחזה

ההפקה הראשונה של "הצילו" הייתה בתיאטרון רויאל קורט (Royal Court Theatre) בנובמבר 1965. הוא הוצג לראשונה באופן פרטי לחברי המועדון, מאחר שהמחזה נאסר בתחילה על ידי הצנזורה בגלל הסצנה המפורסמת בה רוצחים תינוק ביידוי אבנים.

עלילת המחזה מתרחשת בלונדון בשנות השישים של המאה העשרים. הוא עוסק בעוני תרבותי ותסכולו של דור של אנשים צעירים שחיים על דמי אבטלה בבתים בדמי מפתח. בתגובה לצנזורה שהוטלה על המחזה, כתב לורנס אוליבייה מכתב לעיתון האובזרבר שאומר:

'"הצילו" אינו מחזה לילדים אלא למבוגרים, וצריך שלאנשים המבוגרים בארץ הזו יהיה את האומץ לצפות בו.'

לורד שמברלין (השר מטעם המלך, שהיה אחראי בין השאר על הצנזורה) סירב לאשר את הצגת המחזה בלי שיקוצצו ממנו חלקים נרחבים. כשהוא הוצג בפני קהלים פרטיים החליט לורד שמברלין להעמיד לדין את האנשים שהיו מעורבים בהפקת המחזה, הם הודו באשמתם ונקנסו. המחלוקת סביב הצגת המחזה הייתה גורם מכריע בביטול הצנזורה על התיאטרון מספר שנים מאוחר יותר, ב-1968.

צוות השחקנים המקורי כלל את ג'ון קאסל, טוני שלבי, ריצ'רד בטלר, רונלד פיקאפ, דניס ווטרמן, ג'ון בול, ויליאם סטיוארט, ברברה פריס, לוסי פלמינג, גוון נלסון ואליסון פרייזר. צוות היוצרים כלל את הבמאי ויליאם גסקיל, מעצב התפאורה היה ג'ון גונטר ומעצב התפאורה אריק בייקר.

בפברואר 1969, אחרי ביטול הצנזורה בצו התיאטרון 1968, "הצילו" הוצג לראשונה בפני הקהל הרחב בתיאטרון רויאל קורט בלונדון. גם הפעם הבמאי היה ויליאם גסקיל. צוות השחקנים כלל את: מלקולם טירניי (לן), קנת קרנהאם (פרד), פטרישיה פרנקלין (פם), קוויני ווטס (מרי), טום צ'דבון, פיטר בליית'.

המחזה מוצג הרבה ברחבי העולם וממעטים להציגו בבריטניה, בין השאר משום שאדוארד בונד המחזאי מתנה את הצגתו בהצגת מחזות אחרים שלו. באוקטובר 2011 הועלה המחזה לראשונה בלונדון כעבור 21 שנים, בתיאטרון ליריק האמרסמית (Lyric Hammersmith), בבימויו של שון הולמס.

תקציר העלילה

עלילת המחזה נפרשת על פני מספר חודשים או סביר יותר להניח - מספר שנים.

ללן, בחור לונדוני צעיר, יש בת זוג חדשה, פם. המחזה מתחיל כשפם מביאה את לן לביתה. השניים אוכלים ממתקים. כשהרי, אביה של פם חולף, לן מעודד את פאם להעמיד פנים שהם מקיימים יחסי מין בפראות, כדי שהוא ישמע אותם.

לן ופם שטים בסירה בפארק מקומי. פם מתחילה להשתעמם בחברתו של לן. את הספינה משיט פרד, חברו של לן, שמגלה בפם עניין. לן שוכר חדר בבית הוריה של פם, למרות שפם עזבה אותו עבור פרד. פרד אינו מתנהג אליה יפה, ולן סימפתי כלפיה. פם אסירת תודה על הסימפתיות הזו, למרות שלן מעצבן אותה. פם נכנסת להיריון ונולד לה תינוק. מרי, אמה של פם, מחבבת את לן, אבל פם מתרגזת יותר ויותר מנוכחותו בבית. פם מזניחה את התינוק, לן מטפל בו והם רבים על כך.

פרד הולך לדוג ולן מתלווה אליו. פרד מספר ללן שפם נמאסה עליו. כעבור זמן מצטרפים אליהם חבריהם פיט, קולין, מייק ובארי. פם מופיעה כשהיא מסיעה את התינוק בעגלה. פם רוצה שפרד יעניק לה תשומת לב ומשהוא מסרב לעשות זאת היא כועסת עליו והם רבים. היא משאירה את התינוק מאחור ואומרת לפרד שהוא האבא שלו. לן הולך אחריה להרגיע אותה.

פיט, קולין, מייק ובארי מלגלגים על התינוק. בתחילה אינם פוגעים בו ולאט לאט נוקטים באלימות ופרד אומר להם שיפסיקו, אך אינו עושה מעבר לכך. בתחילה הם דוחפים את העגלה אחד לעבר השני בכוח, אחר-כך מושכים בשערותיו וצובטים אותו. בשלב הבא הם מורידים לו את המכנסיים ואת החיתול, התינוק מחרבן מפחד. אחר-כך הם יורקים עליו, נותנים לו אגרופים. אחר-כך הם מורחים את צואת הילד על פניו. ברי אומר: "בגיל הזה לא כואב להם" ומייק עונה לו: "בטח שלא. הם עוד לא מרגישים.." פיט מוסיף: "כמו חיות". (עמ' 66). הם משחקים בול פגיעה ומיידים אבנים על העגלה, עד שהם הורגים את התינוק. חבורת הנערים מסתלקת מהמקום, רק פרד נשאר ופם חוזרת לתינוק. פם דוחפת את העגלה, אך אינה מסתכלת לתוכה ואומרת לתינוק: "תיכף נהיה בבית. יהיה לנו חם וטוב. אף אחד אחר לא רוצה אותך... תיכף נהיה בבית".

פרד נשלח לכלא על חלקו ברצח התינוק, אבל אינו חש חרטה או תחושת אחריות. לן מודה שהוא צפה במתרחש וראה אותם תוקפים את הילד, אבל לא התערב. פרד מסיים את הקשר עם פם.

לן עדיין שוכר חדר אצל הוריה של פם. פם מקווה שפרד ישוב אליה לאחר שחרורו מהכלא ומאיצה בלן לעזוב את הבית, אבל הוא מסרב לכך והם רבים. פם שולחת לפרד מכתבים בהיותו בכלא, אבל הוא אינו כותב לה חזרה. לן חש משיכה כלפי מארי, אמה של פם, היא מוחמאת, אך אינה מנצלת זאת.

פם ולן הולכים לבית קפה, בו פרד עומד לחגוג את שחרורו מהכלא. למקום מגיעים פרד, קולין, פיט, מייק, ברי וליז, חברתו החדשה של פרד. למרות שפרד שמח על שחרורו מהכלא, הוא עצבני ומתוח ומוטרד מכך שפם נוכחת במקום. פם מבקשת מפרד לשוב אליה ומנסה להסית אותו נגד לן, היא אומרת לו: "תרביץ לו, תרביץ לו". הוא עונה לה: "סתמי את הג'ורה" ו"סלקי את הידיים שלך ממני. שככה יהיה לי טוב, אני אכה אותך ככה שיושיבו אותי לתמיד." החבורה עוזבת את המקום, פרט ללן ופם. לן מציע לפם ללוות אותה הבייתה. הרי, בעלה של מרי שהיה לפלירטוט בין לן לאשתו מרי, רב עמה בשל כך. מרי זורקת את האוכל והשתייה שלו על הרצפה ואומרת שלא יגע בכלי האוכל שלה. לן נכנס וכמעט הולך מכות עם הארי. פם נכנסת, מאשימה את לן בצרותיה ולן מנסה להרגיע אותה. הרי נכנס לחדרו של לן ובפעם הראשונה בחייהם הם משוחחים זה עם זה באריכות בידידות.

הסצנה האחרונה במחזה נגמרת בשלווה ובשלום: פאם קוראת מגזין, מארי מורידה את הכלים מהשולחן. לן מתקן כיסא שבור והארי ממלא טופסי טוטו.

תרגום לעברית

• אדוארד בונד, הצילו, עברית: רבקה משולח, מרכז ישראלי לדרמה, ליד "בית צבי", בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, רמת גן, תשמ"ג, ינואר 1983.

המחזה בתיאטרון הישראלי

כל ההצגות הן על-פי תרגומה של רבקה משולח, ראו לעיל.

1. תיאטרון קליבן – אוקטובר 1968 ההצגה הוצגה שלוש פעמים ונאסרה על ידי הצנזורה.

• יוצרים: במאי – ארלינג כהן, מעצב תפאורה – אלי סיני, כוריאוגרפיה – שמעון לוי, מעצב תאורה – בן ציון מוניץ.
• שחקנים: לן – דודו טופז, פרד – סמי שמואל, הרי – יונה אטלס/וילי קריים, פיט – גדליה בסר, קולין – חיים באשי, מייק – גיורא פולק, ברי – יעקב אשכנזי, פם – תיקי דיין, מרי – רות גלר-אשכר, ליז – אסתר אלימלך.

2. תיאטרון חיפה – אפריל 1974

• יוצרים: במאי – עודד קוטלר, מעצב תפאורה – בן פנחס, מעצבת תלבושות – גילה להט, מעצב תאורה – יחיאל אורגל.
• שחקנים: לן – שרגא הרפז, פרד – יוסי יבלונקה, הרי – שמואל וולף, פיס – שמואל קלדרון, קולין – מיכאל ביטר, מייק – איל ברטונוב, ברי – אייל גפן, פם – רחל דובסון, מרי – לאה שלנגר, ליז – אורה שריון.

3. תיאטרון באר שבע – ינואר 1979

• יוצרים: במאי – עמית גזית, מעצב תפאורה ותלבושות – איתן לוי, מעצב תאורה – יחיאל אורגל, מלחין מוזיקה – ריצ'רד פרבר.
• שחקנים: לן – דורון תבורי, פרד – יוסוף אבו ורדה, הרי – ליאו יונג, פיט – יהודה מור, קולין – עמי ויינברג/גדי רול, מייק- שלמה ואזנה, ברי – איציק סיידוף, פם – חיה הורוביץ, מרי – נורית כהן, ליז – אדית אסטרוק.

4. בית צבי, - נובמבר 1986/7

המחזה הודפס לצורך תלמדי שנה ג' בבית צבי.

• יוצרים: במאי – גדי רול, מעצב תפאורה – אלי סיני, מעצבת תאורה – ג'ודי קופרמן.
• שחקנים: לן – שרון כהן, פרד – גיל פרנק, הרי – יהודה כידן, פיט – עמית ליאור, קולין – יותם זילברמן, מייק – מאיר קדוש, ברי – אילן חזן, פם – בשמת אלוני, מרי – קטיה זימבריס, ליז – ציפור אייזין.

לקריאה נוספת

• Saved, by Edward Bond. London, Methuen, 1966.
• At the Royal Court – 25 Years of the English Stage Company, by Richard Findlater (ed.). Ambergate: Amber lane Press, 1981.
• A Sense of Direction – Life at the Royal Court, by William Gaskill. London, Faber, 1988; pp 62–70.
• The Royal Court Theatre Inside Out, by Ruth Little and Emily McLaughlin. London, Oberon Books, 2007.
• Changing Stages: A view of British Theatre in the twentieth century, by Richard Eyre and Nicholas Wright. London, Bloomsbury, 2000.
• Edward Bond. "Author's Note." Saved. 1966. London: Methuen, 2000. 5.

קישורים חיצוניים

• המחזה במלואו בשפת המקור וכתבות עליו, באתר johncastlegallery.com
• סמנתה אליס, אדוארד בונד, הצילו, נובמבר 1965, באתר העיתון הגארדיאן, 23 באפריל 2003
• מארק רבנהיל, לשון חומצית, באתר העיתון הגארדיאן, 9 בספטמבר 2006
• Dominic Cavendish, ‏My play predicted the riots, The Telegraph, 30 September 2011
• Dominic Cavendish, ‏Saved at the Lyric Hammersmith: Q&A with artistic director, The Telegraph, 30 September 2011