ויקיפדיה

דורון תבורי

שחקן ישראלי

דורון תבורי (נולד ב-2 ביולי 1952) הוא שחקן, במאי, מתרגם ומורה למשחק ובימוי.

דורון תבורי
לידה 2 ביוני 1952 (בן 72)
חיפה, ישראל
סוגה מועדפת אמנויות הבמה והמסך
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1974
פרסים והוקרה זוכה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, זוכה פרס כנור דוד, זוכה פרס קלצ'קין למשחק, זוכה פרס לנדאו לאמנויות הבמה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הוא אחד השחקנים הבולטים ביותר בתיאטרון הישראלי. שיחק בכל התיאטרונים בארץ בעשרות תפקידים ראשיים. בנוסף, תבורי, מורה למשחק ולבימוי, ביצע כזמר-שחקן מספר יצירות גדולות, תרגם מחזות ממספר שפות, וגם יצר, יזם, ביים והשתתף בפרויקטים עצמאיים רבים בתיאטרון[1].

ביוגרפיה

עריכה

תבורי יליד חיפה. מגיל אחת עשרה נדד עם הוריו ברחבי ישראל. בהיותו ילד בן 11, כתב תבורי ספר לילדים – "סיפורים לשרון" (אחותו, 1963). הוא בוגר בית הספר "אליאנס" בתל אביב, שם שיחק בחוג לדרמה. שירת בצבא בלהקת חיל התותחנים ומאוחר יותר, משפורקו הלהקות הצבאיות, בצוות הווי תותחנים.[2].

בתום שירותו הצבאי עבר קורס משחק קצר ב-Drama Studio (אנ') בלונדון ואחר-כך למד באנגליה באופן פרטי[2]. הוא שב לישראל ב-1974. בשובו עבד כעוזר במאי ואיש אביזרים בתיאטרון באר שבע, שזה עתה נוסד. אחר כך התחיל לשחק בתיאטרון באר-שבע. ההצגה הראשונה הייתה בבימויה של ציפי פינס, אחר-כך שיחק בתפקיד הראשי בעיבוד של עדה בן-נחום ל"עלי כינור" של שלום עליכם, בבימויו של חנן שניר[2].

הוא שיחק שבע שנים בתיאטרון באר שבע ואחר-כך עבר לתיאטרון העירוני חיפה שהיה אז תחת ניהולו האמנותי של עמרי ניצן. ניצן הציע לו לשחק בהצגה "נפש יהודי" פרי עטו של יהושע סובול ובבימויו של גדליה בסר בה גילם את דמותו של אוטו ויינינגר. כעבור שנה שיחק בהעלאה הראשונה בישראל של המחזה "גטו" מאת סובול בה גילם את דמותו של קצין האס אס קיטל[3]. כמו כן 1984 שחק ב"מחכים לגודו" של בקט בבימוי אילן רונן בה גילם את לאקי בשפה הערבית עם יוסף אבו ורדה, מכרם ח'ורי ואילן תורן (ההפקה זו זכתה לחידוש בתיאטרון יפו ב-2018). בתיאטרון חיפה העלה כהצגת יחיד את "מר מאני" מאת א"ב יהושע (בבימוי אילן תורן) העוסק בחלוקת הארץ. זה היה אז פרקו היחידי הכתוב של רומן שא"ב יהושע זנח את כתיבתו. בין השאר בעקבות הביקורות המצוינות על ההצגה התעודד יהושע והשלים את כתיבת הרומן שהיה לאחד מספריו הבולטים ביותר ואחד הרומנים המעולים שנכתבו בעברית.[4] בשנת 1988, בהזמנת התיאטרון העירוני חיפה, כתב את המחזה "האח של עאמר, או: הכת הלבנה", בעקבות העמדתם למשפט של שלושה בני משפחה דרוזית אחת מהגליל שהואשמו בהתגייסות לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל בזמן מלחמת לבנון הראשונה. החזרות על המחזה, בבימויו של פרנסואה אבו סאלם, מנהל התיאטרון הפלסטיני אל חכוואתי, החלו בתיאטרון חיפה בקיץ 1986, אולם הוא לא עלה בסופו של דבר על הבמה[5].תבורי עזב את תיאטרון חיפה ב-1989 אחרי התפטרותם יהושע סובול וגדליה בסר מניהולו האמנותי של התיאטרון בעקבות סערת "סינדרום ירושלים"[6].

בשנים 1986–1991 לימד משחק קבוצת נוער במרכז התרבות של תנועת "בני הכפר" באום אל-פחם.

ב-1994 העלה את כל שלושת מחזות האורסטאה של אייסכילוס בהפקה ניסיונית, כהצגת יחיד. הוא הופיע איתם בבתים פרטיים, בבתי קפה, ובמסגרות לא-רשמיות אחרות.

תבורי תרגם ארבעה מחזות פרי עטו של קרל שטרנהיים (אנ') ויזם וניהל פרויקט של הצגת המחזות בתיאטרון הבימה ב-1998. אלו ארבעה מתוך המחזור "מעלילות גבורת הבורגנים" שכתב האקספרסיוניסט הגרמני-יהודי, העוסקים בעלייתה של משפחה זעיר בורגנית לצמרת תעשיית הנשק, ערב מלחמת העולם הראשונה, ונפילתה לאחריה. ארבעה במאים שונים (גדליה בסר, משה פרלשטיין, גדי רול והבמאי האמריקאי Robert Woodruff (אנ')), גרעין מצומצם של שחקנים (אהרון אלמוג, רבקה נוימן, אורה מאירסון, יוסי טולדו, לני שחף ותבורי) ומספר סטודנטים לעיצוב מאוניברסיטת תל אביב בהנחיית התפאורנית מרים גורצקי בילו, יצרו את האירוע למשך מספר הופעות ב"הבימרתף"[5].

ב-2002 הופיע בפסטיבל ישראל כשחקן-זמר סולן במופע "משורר בניו יורק". מחזור שירים זה של פדריקו גארסיה לורקה, אשר נכתב בעת מסעו לארצות הברית בשנת 1929, הולחן על ידי דורי פרנס כאורטוריה לזמר, תזמורת סימפונית ומקהלה, ושובצו בה גם קטעי קריאה מתוך הרצאה שנשא לורקה על מחזור שירים זה. היצירה המוזיקלית שילבה סוגות שונות: מוזיקה קלאסית, מחזמר, בלוז-סווינג, מקהלות כנסייתיות, מקצבים אפריקאיים, וטונאליות ספרדית. ליוו את תבורי האנסמבל הקולי החדש ואנסמבל מתופפי רימון, תזמורת רשות השידור, תלמידי בית צבי דאז איתי טיראן, יגאל מזרחי ואסף פריינטא וכמו כן הזמרת זהורה בת-ישראל מקהילת העבריים מדימונה. תבורי ביצע עוד מיצירותיו המוזיקליות של המלחין דורי פרנס כזמר: "צריף קטן" – מחזור שירי ילדים של לאה גולדברג (בתיאטרון החאן 2001), YES – שירי אהבה מאת אי. אי. קאמינגס (קול המוסיקה 2003), ו"מחולות" לטקסטים של המשורר יעקב שטיינברג (חג המוזיקה הישראלית 2018).

בפברואר 2005 התמנה למנהלו האמנותי של התיאטרון העירוני חיפה, במקומו של המנהל הפורש סיני פתר[7]. בסוף ינואר 2006, אחרי שתי הפקות בלבד, "הצמא והרעב" של יונסקו ו"הדוכסית מאמאלפי" של ובסטר, פוטר מתפקיד המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה אחרי שהתגלעו חילוקי דעות בין תבורי, שעמד על קו אמנותי בלתי מתפשר, לבין מנכ"ל התיאטרון שטען שההפקות שהציג גרמו להפסדים[8].

בשנים 2007–2009 כיהן כמנהל האמנותי של הזירה הבין-תחומית בירושלים[9].

ב-2008 חזר לשחק בתיאטרון והשתתף בהצגה "אקווס" בתיאטרון בית לסין[10]. באותה שנה גם היה ממייסדי "מעבדתרבות" דימונה – מיזם של מפעל הפיס ועיריית דימונה[11].

ב-2010 שיחק תבורי ב"בתוך הבדידות בשדות הכותנה", (אנ') פרי עטו של ברנאר-מארי קולטס, בבימויה של יעל קרמסקי. זהו מחזה המיועד לשני שחקנים המורכב משני מונולוגים החותכים זה את זה, בין לקוח פוטנציאלי לבעל סחורה מסתורית. בהצגה זו סגר תבורי מעגל של תרגום והעלאת כל מחזותיו של ברנאר-מארי קולטס בישראל.

ב-2012 יזם והקריא בקול המוזיקה בסדרה של אחד-עשר פרקים שבועיים את הנובלה "אצל" של אורי ניסן גנסין בלוויית מוזיקה של אופיר בר-און.

תבורי יצר במשך ארבע שנים תוך תחקיר, עריכה ועיבוד ובשיתוף פעולה עם אמן הווידאו-ארט יוחאי אברהמי את הפרויקט "בארץ הגלעד" (יוני, 2012). אודיסאה של העיתונאי, הסופר, המיסטיקן והפקיד הקולוניאלי הבריטי לורנס אוליפנט – עבודה לשחקנים ומצגת פאוור פוינט, המנסה לבחון את הדנ"א הקולוניאלי שהטמיעה הציונות המתגבשת כמורשת אירופה בסוף המאה ה-19 - ובמרכזה ספרו של אוליפנט "ארץ הגלעד" בו הוא פורש את תוכניתו להקמת קולוניה יהודית בלב האימפריה העות'מאנית בעבר הירדן המזרחי - ספר שתורגם כמעט מייד לעברית על ידי נחום סוקולוב תחת הכותרת "ארץ חמדה".

כמו כן יצר ב-2011, את ההצגה "מפגש באינסוף" באנסמבל הרצליה, עם השחקנים: יפתח אופיר ונמרוד ברגמן, גם כן בשיתוף פעולה עם האמן יוחאי אברהמי. ההצגה היא דיאלוג בימתי בין שני הידידים והגיסים, השחקן גוסטף גרינדגנס, הממונה על תיאטראות הרייך השלישי, לבין הסופר הגולה קלאוס מאן, אשר כתב על ידידו את הרומן הידוע "מפיסטו", אודות שחקן המוכר את נשמתו לשטן של המשטר[12].

שיחק באנסמבל עיתים בבימויה של זוכת פרס ישראל לתיאטרון רנה ירושלמי: הטייפ האחרון של קראפ מאת בקט, המלך הולך למות מאת יונסקו, פר גינט מאת הנריק איבסן והמלך ליר של שייקספיר. בתירגומים של דורי פרנס.

ב-2013, בעקבות הופעתו ב-המלך הולך למות באנסמבל עיתים, הוזמן על ידי הבמאי יבגני אריה להופיע ב"דיבוק", ומאז ועד כעת הוא חבר בלהקת תיאטרון גשר. הופיע בגשר בכעשרים תפקידים בין היתר בהצגות: "האורסטאה" בבימוי יבגני אריה (בתפקיד אגממנון), "לוליטה/ז'אן ד'ארק" בבימוי יחזקאל לזרוב (בתקפקידים קווילטי/אינקויזיטור), "משפט חוזר" מאת ליעד שהם/עוזי וייל, בבימויו של אמיר וולף, רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים מאת טום סטופארד (בתפקיד השחקן), "האבות והאימהות" מאת מאיר שלו (בתפקיד אברהם), ריצ'רד השלישי של שייקספיר בבמוי איתי טיראן (בתפקידי המלך אדוארד והדוכסית מיורק) ובסלומה, אוסקר ויילד בבמוי מקסים דידנקו (הורדוס).

בקיץ 2018 החל להופיע ביחד עם נעמי יואלי ב"תיאסטס" של סנקה – מופע אותו יצרו שניהם - בשומר 3 בשוק הכרמל. השניים העלו את מחזהו [רב המשתתפים] של סנקה העוסק באכילת ילדים, כתגובה להרג ילדים בהפצצות מהאוויר במבצע צוק איתן. תבורי המשיך בשיתוף הפעולה עם נעמי יואלי וב-2023 העלה את "זיס – הכנה לצפייה" – עם יואלי ורות גווילי – מופע המגולל את פרשת השתתפותם של בכירי הקולנוע הגרמני, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בסרט התעמולה שיזם יוזף גבלס [המבוסס כביכול על אירועים היסטוריים] - "היהודי זיס". המופע הועלה במרץ 2.

ב-2020, בתקופת הקורונה, יצר את "אם ובנה [ואביו]" – עבודת וידאו אודות המשוררת האידית אנה מרגולין, בעלה למשך שנה אחת הסופר והרפתן משה סטבסקי ובנם המושל הצבאי של הגליל נעמן סתוי, האחראי למניעת שיבתם לבתיהם ולאדמתם של תושבי הכפר הגלילי ע'בסייה [שנמלטו ב-48]. עלה במסגרת פסטיבל Jaffafest. באותה שנה השתתף בפסטיבל רזידזרט בתיאטרון אילת במהלכו העלו את – משרתות של ז'אן ז'נה עם עלא דקה, אמיר חורי ואלכסנדר פיש בבימוי יאיר שרמן ב"זולה" בלב מטע התמרים של קיבוץ סמר.

ב-2021 שיחק את תפקיד "הפרופסור" במחזהו של המחזאי הניגרי וולה סויינקה "הדרך", אנסמבל התיאטרון האפריקאי בבימוי יפה שוסטר בתיאטרון הבית.

ליווה מראשית עשייתו והשתתף במופע "בראשית ברא" פרויקט וידאו-דוקו-פרפורמנס המגולל את הסיפור האמיתי של גילוי הדינוזאורים לראשונה בהיסטוריה במאה ה-19 על רקע הבריאתנות ואת היריבות המרה בין מדעני התקופה של היוצרת כרמל ידיד-ליבוביץ' (בתפקיד הפלאונתולוג גדעון מנטל). המופע עלה במפעל בירושלים 2022 ובפסטיבל עכו 2023. כמו כן השתתף גם בעבודתה "רספוטין" בתפקיד גריגורי רספוטין - מפגש ספיריטואליסטי עם רספוטין המנסה להתמודד עם הנושא של דיסאינפורמציה ופרופגנדה רוסית דרך קריאה בקלפים. עלה במפעל בירושלים ובשבוע העיצוב ירושלים 2023 בבית הנסן.

בשנת הקורונה הצטלם לסרט "הבשורה על פי יהודה" – עיבודו הקולנועי של דן וולמן לספרו של עמוס עוז. זהו שיתוף פעולה שני של תבורי עם דן וולמן לאחר שכבר השתתף בסרטו"מחבואים" מ-1980 סרט שזכה בשלושה פרסי "ורד הכסף" על התסריט, הבימוי והסרט ונחשב לפורץ דרך בשל היותו הסרט הקולנוע באורך מלא הראשון שעוסק בגלוי בהומוסקסואליות בקולנוע הישראלי. באותו הזמן פיתח ביחד עם היוצרת והבובנאית נעמי יואלי במרץ2 את היצירה ״זיס- צפייה מודרכת״ שעלתה לראשונה במרץ 2023, ומתחקה במחקר פואטי אחר התכנון וההפקה של סרט התעמולה הנאצי ״יוד זיס״ משנת 1940. [13]

תבורי עוסק בתרגומים לתיאטרון, בשפות גרמנית, נורווגית וצרפתית. בין המחזאים שתרגם: מקס פריש, הנריק איבסן, ברנאר-מארי קולטס, ברטולט ברכט, פדריקו גארסיה לורקה, קרל שטרנהיים, גוטהולד אפרים לסינג, ז'אן אנוי, וז'אן ז'נה.

תבורי לימד במהלך השנים במגוון מסגרות משחק ובימוי ובעשור האחרון נמנה עם הסגל האקדמי של החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב[14].

תבורי הוא ממנסחי מכתב השחקנים נגד הופעת התיאטראות הציבוריים מעבר לקו הירוק, ("מכתב אריאל"). היה מן האמנים שפרשו מפסטיבל עכו 2017 בגין הדרתה של הבמאית והיוצרת עינת ויצמן מתוכנית הפסטיבל.

פרסים

עריכה

גלריית תמונות

עריכה

תמונות מהצגות

פילמוגרפיה

עריכה

תיאטרון

עריכה
הצגת בכורה הצגה תפקיד תיאטרון מחזאי במאי
20 באפריל 1975 האוזן הפרטית בוב תיאטרון באר שבע פיטר שאפר ציפי פינס
30 באפריל 1975 עלי כינור ע"פ שלום עליכם זמלה / שמרלה (לסירוגין עם מיכאל רונן) עדה בן-נחום חנן שניר
13 ביוני 1975 שבעה במכה אחת (הצגה לילדים) החייט הקטן (לסירוגין עם מיכאל רונן) אוראנד האריס ע"פ האחים גרים ציפי פינס
12 באוקטובר 1975 פנדו וליז / פקניק בשדה הקרב טוסו זאפו פרננדו ארבאל תיאודור תומא
26 בנובמבר 1975 (הוצג שוב ב-22 באוקטובר 1977) אנדורה אנדרי מקס פריש תום לוי
29 ביולי 1976 הלילה השנים עשר ויולה ויליאם שקספיר חנן שניר
16 בפברואר 1977 הרצח של פיירו בבית הספר הריאלי יואל דר ערן בניאל יורם פאלק
12 בנובמבר 1977 הרולד ומוד הרולד קולין היגינס תיאודור תומא
6 באפריל 1978 רומיאו ויוליה[16] רומיאו ויליאם שקספיר יורם פאלק
6 ביוני 1978 שידוכין קצ'קרוב ניקולאי גוגול סופי מוסקוביץ'
11 בנובמבר 1978 הצל הצל יבגני שוורץ יוסף מילוא
12 באפריל 1979 אביב מתעורר גאורג פרנק ודקינד חנן שניר
8 ביולי 1979 קשר דם מוריס אתול פוגארד עמית גזית
31 במאי 1980 חבל שהיא זונה מלקולם מק'קיי ג'והן פורד ג'ובני
29 באוקטובר 1980 מנהל הבית אסטון הרולד פינטר גזה פרטוש
6 בדצמבר 1980 איבנוב לבוב אנטון צ'כוב עמית גזית
26 בינואר 1981 סקאפינו (עיבוד לתעלולי סקפן של מולייר) קארלו פרנק דנלופ וג'ים דייל דן רונן
30 במרץ 1981 מידה כנגד מידה אנג'לו ויליאם שקספיר עמית גזית
7 ביולי 1981 המשרתות קלייר ז'אן ז'נה גזה פרטוש
8 במאי 1982 הקיצו ורננו ראלף תיאטרון חיפה קליפורד אודטס יורם פאלק
2 באוקטובר 1982 נפש יהודי אוטו ויינינגר יהושע סובול גדליה בסר
7 במאי 1983 עקומים הורסט מרטין שרמן אילן רונן
31 בדצמבר 1983 משיח אשר מרטין שרמן רוברט אלן אקרמן
7 באפריל 1984 גטו[17] קיטל / ד"ר פול יהושע סובול גדליה בסר
10 בנובמבר 1984 מחכים לגודו (במה 2) לאקי סמואל בקט אילן רונן
מרץ 1985 טרטיף[18] טרטיף מולייר גדליה בסר
21 נובמבר 1985 דבש פרא פלאטונוב התיאטרון הקאמרי אנטון צ'כוב אילן רונן
29 בנובמבר 1986 מולייר[19] מולייר תיאטרון חיפה מיכאיל בולגקוב גדליה בסר
9 בינואר 1988 סינדרום ירושלים[20] יוחנן בן זכאי/הפרופסור יהושע סובול
5-4 ביוני 1988 מר מאני (במה 2) לוטננט אייבור, סטיבן הורביץ תיאטרון חיפה, פסטיבל ישראל א"ב יהושע אילן תורן
4 באוקטובר 1988 חיי נישואים פרדי תיאטרון חיפה חיים מרין גדליה בסר
18 באוקטובר 1989 רוחות אוסוולד אלווינג תיאטרון באר שבע הנריק איבסן מייקל אלפרדס
20 בינואר 1990 דון ז'ואן דון חואן מולייר יוסי יזרעאלי
7 באוקטובר 1990 השיחה החמישית (במה 2) מר מאני תיאטרון חיפה א"ב יהושע גדליה בסר
11 בדצמבר 1990 שלוש אחיות טוזנבאך תיאטרון באר שבע אנטון צ'כוב
14 במרץ 1992 קרב של שחור וכלבים (הבימרתף) קאל תיאטרון הבימה ברנאר-מארי קולטס רוני פינקוביץ'
16 בספטמבר 1992 אדיפוס המלך אדיפוס המלך תיאטרון חיפה סופוקלס יוסי יזרעאלי
7 ביוני 1993 חלום ליל קיץ אוברון התיאטרון הקאמרי ויליאם שקספיר ליביו צ'וליי
יוני 1993 הוליווד אדי תיאטרון חיפה דייוויד רייב נולה צ'לטון
1994 אורסטיאה הצגת יחיד בהפקה עצמאית אייסכילוס
3 בדצמבר 1994 המתחזה דה פלורס תיאטרון באר שבע תומאס מידלטון, ויליאם ראולי רוברט וודרוף
4 ביוני 1995 סיד קונראד קריסטיאן לופה על פי תומאס ברנהרד קריסטיאן לופה
30 במרץ 1996 היהודי זיס יוזף זיס אופנהיימר תיאטרון באר שבע, פסטיבל ישראל פאול קונפלד רוברט וודרוף
28 ביולי 1996 הרציף המערבי עבאד תיאטרון באר שבע ברנאר-מארי קולטס גדי רול
6 באוקטובר 1996 הדוד וניה אסטרוב תיאטרון הספרייה אנטון צ'כוב נולה צ'לטון
1 בפברואר 1997 אכזר מכל המלך ירבעם בן נבט תיאטרון הבימה נסים אלוני נוסח ההצגה: חנן שניר חנן שניר
24 בספטמבר 1997 אנטיגונה קריאון תיאטרון החאן ז'אן אנוי גדליה בסר
10 ביולי 1998 מעלילות גבורת הבורגנים (התחתונים; הסנוב; 1913; המאובן) פרנק סקארון, כריסטיאן מאסקה פון-בוכוב, אגו פון-בוהנה תיאטרון הבימה קרל שטרנהיים גדליה בסר, משה פרלשטיין, גדי רול, רוברט וודרוף
12 בספטמבר 1998 מדיאה יאסון אוריפידס רוברט וודרוף
30 בינואר 1999 המלט המלט תיאטרון חיפה ויליאם שקספיר סטיבן ברקוף
מארס 2000 סאלינג'ר האדמוני תיאטרון תמונע ברנאר-מארי קולטס סיוון שיפר
1 באפריל 2000 השחף טריגורין תיאטרון החאן אנטון צ'כוב אופירה הניג
23 בדצמבר 2000 השיבה למדבר אדריאן ברנאר-מארי קולטס אופירה הניג
ינואר 2001 צריף קטן קברט שירי ילדים למבוגרים לאה גולדברג/ מוזיקה: דורי פרנס
2 בפברואר 2002 אקורדיונים[21] מתניה אגסי תיאטרון הקאמרי שמואל הספרי שמואל הספרי
מאי 2002 משורר בניו יורק (יצירה לזמרים, מקהלה ותזמורת) זמר סולן פסטיבל ישראל לורקה/ דורי פרנס
1 בדצמבר 2002 פרגודים[22] האֵם / סר הארולד תיאטרון הבימה ז'אן ז'נה אופירה הניג
8 בספטמבר 2003 אהבה קשה[23] צבי תיאטרון חיפה מוטי לרנר עמית גזית
2 בדצמבר 2003 נתן החכם נתן החכם הפקה עצמאית גוטהולד אפרים לסינג דורון תבורי
28 בפברואר 2004 שירה הרבסט תיאטרון באר שבע ש"י עגנון, עיבוד: יורם פאלק ניר ארז
12 בנובמבר 2005 הדוכסית של אמלפי דניאל דה בוסולה תיאטרון חיפה ג'ון וובסטר גדי רול
2006 קין לוציפר תיאטרון קריאה, פסטיבל 'חגיגה עברית', בית אבי חי לורד ביירון, בתרגום דוד פרישמן דורון תבורי
26 באוגוסט 2008 חגיגת קיץ הזירה הבין-תחומית אלתרמן, מוזיקה: מעיין צדקה
30 באוקטובר 2008 אקווס[24] מרטין דייסרט תיאטרון בית ליסין פיטר שאפר רוני פינקוביץ'
פברואר 2009 רוחות רפאים הכומר מנדרס תיאטרון תמונע הנריק איבסן יעל קרמסקי
3 באוקטובר 2009 אלמה[25] גוסטב מאהלר (בשפות אנגלית, גרמנית) אלמה הפקות, וינה: ירושלים, פראג יהושע סובול פאולוס מאנקר
ספטמבר 2010 זמנים לא שקטים פול צלאן (בשפה הגרמנית) תיאטרון האטליז, וינה, אוסטריה מכתבים של פול צלאן ואינגבורג בכמן
2 באוקטובר 2010 בתוך הבדידות של שדות הכותנה Dealer הפקה עצמאית ברנאר-מארי קולטס יעל קרמסקי
15 ביולי 2010 מי דואג לילד[26] אלכסנדר איוונוב תיאטרון חיפה טום סטופרד משה נאור
מרץ 2011 הסוחר מוונציה שיילוק (בשפות גרמנית, יידיש, אנגלית, עברית) התיאטרון העירוני פרייבורג, גרמניה שייקספיר אבישי מילשטיין
18 בנובמבר 2011 אחים בדם[27] המספר בית ליסין וילי ראסל גלעד קמחי
מרץ 2012 הטייפ האחרון של קראפ[28] קראפ אנסמבל עיתים סמואל בקט רנה ירושלמי
מרץ 2013 זוז, אתה מסתיר לי את השמש היינריך היינה פרויקט עצמאי בהפקת TAK Theater, Liechtenstein,Kurtheater, Baden, Spielart Festival, Munich, Zurcher Theaterspektakel, Zurich יוסוף אבו ורדה, גלעד עברון, אופירה הניג וחומרים תיעודיים אופירה הניג
30 מאי 2013 המלך הולך למות[29] המלך בראנז'ה הראשון אנסמבל עתים אז'ן יונסקו רנה ירושלמי
15 בנובמבר 2013 פספורט ציפל ב"שיחות של פליטים" אי"ב - ארגון היוצרים העצמאיים עריכה של "שיחות של פליטים" של ברטולט ברכט עם חליפת המכתבים בין גרשם שלום ווולטר בנימין יעל קרמסקי
13 בינואר 2014 הדיבוק[30] סנדר, אביה של לאה תיאטרון גשר עיבוד של רועי חן לש. אנ-סקי יבגני אריה
22 במאי 2014 נופל מחוץ לזמן[31] האיש עיבוד של יחזקאל לזרוב לספרו של דויד גרוסמן יחזקאל לזרוב
דצמבר 2014 רגל על גרוש אי"ב מרכז ענב שירי מארק בליצשטיין ניהול מוזיקלי ועריכה: דורי פרנס
12 מרץ 2015 אליס[32] הפרש הלבן תיאטרון גשר רועי חן בהשראת כתבי לואיס קרול יחזקאל לזרוב
19 מאי 2015 פר גינט פר גינט אנסמבל עיתים איבסן רנה ירושלמי
21 ביולי 2015 אני דון קיחוטה דון קיחוטה תיאטרון גשר רועי חן בהשראת סרוונטס יבגני אריה
2 בינואר 2016 כוכבים תועים הולצמן/הוצמאך יידישפיל יהושע סובול ואיה קפלן על פי שלום עליכם איה קפלן
1 במרץ 2016 ספר דוד המלך[33] בניה בן יהוידע תיאטרון גשר רועי חן בעקבות שטפן היים יבגני אריה
18 באוקטובר 2016 רוח התיאטרון סבא זאביק הצגת ילדים מאת רועי חן אמיר וולף
5 באפריל 2017 קיץ במריאנבד שלמה קורלנדר על פי שלום עליכם
1 בנובמבר 2017 אבות ובנים[34] פאבל פטרוביץ' איוון טורגנייב בעיבוד יחזקאל לזרוב יחזקאל לזרוב
7 במאי 2018 מחכים לגודו לאקי תיאטרון יפו סמואל בקט אילן רונן
6 בספטמבר 2018 רודף העפיפונים באבא תיאטרון גשר מתיו ספנגלר(אנ') על פי חאלד חוסייני נועם שמואל
28 ביוני 2018 אורסטיאה אגממנון רוברט אייק על פי אייסכילוס יבגני אריה
15 בספטמבר 2018 לוליטה/ז'אן ד'ארק קווילטי/האינקויזיטור על פי נאבוקוב ופרוטוקולים של משפט ז'אן ד'ארק בעיבוד יחזקאל לזרוב יחזקאל לזרוב
28 במרץ 2019 משפט חוזר אלי נחום תיאטרון גשר ליעד שהם/ עוזי וייל אמיר וולף
מאי 2019 בעלת הארמון הרוזן זאברודסקי מרכז עינב לאה גולדברג אבישי בן - גל
27 במאי 2021 אלף שמשות זוהרות ראשיד תיאטרון גשר חאלד חוסייני נועם שמואל
11 בספטמבר 2021 השחף שמרייב תיאטרון גשר אנטון צ'כוב יאיר שרמן
2020 המשרתות המאדם רזידזרט/תיאטרון אילת ז'אן ז'נה יאיר שרמן
4 בספטמבר 2021 הדרך הפרופסור האנסמבל האפריקאי וולה סויינקה יפה שוסטר
25 בינואר 2022 בראשית ברא גדעון מנטל המפעל כרמל ידיד-ליבוביץ
21 ביוני 2022 רספוטין רספוטין שבוע העיצוב ירושלים בית הנסן כרמל ידיד-ליבוביץ'
2 במאי 2022 רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים השחקן תיאטרון גשר טום סטופארד יבגני אריה

חידוש: עמית אפשטיין

24 במאי 2023 האבות והאמהות אברהם תיאטרון גשר מאיר שלו עמית אפשטיין
2023 ריצ'רד השלישי המלך אדוארד / הדוכסית, אימם של אדוארד, ריצ'רד וקלארנס תיאטרון גשר ויליאם שייקספיר איתי טיראן
2024 המלך ליר המלך ליר אנסמבל עיתים ויליאם שייקספיר רנה ירושלמי
2024 סלומה הורדוס תיאטרון גשר אוסקר ויילד מקסים דידנקו

קולנוע

עריכה
שנה סרט תפקיד במאי
1977 סרט וארוחת בוקר רפי אלפרד שטיינהארדט
1980 מחבואים דוד בלבן דן וולמן
1982 אלף נשיקות קטנות אורי מירה רקנאטי
1983 מנוסת החוגלה דוד פישר
2008 עץ לימון שר הביטחון ישראל נבון ערן ריקליס
2015 גירושים מאוחרים, על פי א.ב. יהושע יהודה קמינקא רם לוי
2016 החטאים ברוך מילך אבי נשר
2023 הבשורה על פי יהודה גרשום וואלד דן וולמן

טלוויזיה

עריכה
שנה סדרה תפקיד ערוץ יוצרים וכותבים במאי
2011 סימני שאלה שמואל ערוץ 2, רשת עידו דרור, אופיר בביוף אופיר בביוף
2018 להעיר את הדב אבנר כץ קשת 12 קרן מרגלית
2024 אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו קשת 12

אלבומי שירה

עריכה
  • "שירים לצד הדרך", עם עודד זהבי.
  • "צריף קטן", שירי לאה גולדברג לילדים עם דורי פרנס.
  • "קין" - אופרה מאת ציפי פליישר
  • "מחולות" מאת דורי פרנס לטקסטים של יעקב שטיינברג, בניצוח דורון סלומון ובביצוע אנסמבל המאה העשרים ואחת

בימוי

עריכה
הצגה/פרויקט תיאטרון מחזאי הצגת בכורה
מפגש באינסוף אנסמבל תיאטרון הרצליה עיבוד של דורון תבורי לרומן "מפיסטו" של קלאוס מאן 2011
קין (קריאה מבוימת) יד יצחק בן-צבי על פי לורד ביירון 22-21 במרץ 2007.
נתן החכם הפקה עצמאית גוטהולד אפרים לסינג 5 במרץ 2004
התינוק של בן שטרית תיאטרונטו אלישבע גרינבאום 1995
יוד זיס המרץ2 דורון תבורי ונעמי יואלי 2023

תרגום לתיאטרון

עריכה
המחזה המחזאי התיאטרון הצגת בכורה
קרב של שחור וכלבים ברנאר-מארי קולטס תיאטרון הבימה 14 במרץ 1992
השיבה למדבר ברנאר-מארי קולטס סמינר הקיבוצים, תיאטרון החאן 1992 ו-23 בדצמבר 2000
הדה גאבלר (עם רבקה משולח) הנריק איבסן תיאטרון חיפה 1993
העלמה והמוות[35] אריאל דורפמן תיאטרון הבימה, תיאטרון חיפה 19 בינואר 1994, מרץ 2001
בני ערובה עמנואל רובלס תיאטרון חיפה 1995
הרציף המערבי ברנאר-מארי קולטס תיאטרון באר שבע 28 ביולי 1996
אנטיגונה[36] ז'אן אנוי תיאטרון החאן, תיאטרון אנסמבל הרצליה 24 בספטמבר 1997 ו-8 ביוני 2002
מעלילות גבורת הבורגנים (התחתונים; הסנוב; 1913; המאובן) קרל שטרנהיים תיאטרון הבימה 10 ביולי 1998
סאלינג'ר ברנאר-מארי קולטס תיאטרון תמונע מארס 2000
מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים דייוויד הליואל תיאטרון החאן 26 ביולי 2000
פרגודים ז'אן ז'נה תיאטרון הבימה 1 בדצמבר 2002
נתן החכם גוטהולד אפרים לסינג הפקה עצמאית 2 בדצמבר 2003
הצמא והרעב אז'ן יונסקו תיאטרון חיפה 14 ביולי 2005
הוא לא מת חוסיין ברגותי התיאטרון הערבי-עברי ביפו (פסטיבל 'אלף לילה') 12-6 במאי 2006
בידרמן והמציתים מקס פריש תיאטרון החאן מארס 2008
אקווס פיטר שאפר בית ליסין 30 באוקטובר 2008
מישהו בדרך הנה יון פוסה תיאטרון תמונע (העונה הנורווגית) 6-4 ביוני 2009
רוחות רפאים הנריק איבסן תיאטרון תמונע פברואר 2009
בתוך הבדידות של שדות הכותנה ברנאר-מארי קולטס תיאטרון תמונע 2 בינואר 2010
קניית הפליז ברטולט ברכט תיאטרון תמונע (העונה הגרמנית) 28 באוקטובר עד 14 בנובמבר 2010
המשרתות ז'אן ז'נה תיאטרון אנסמבל הרצליה 16 במאי 2011
פספורט (ביחד עם הראל קין) תבורי תרגם וערך את "שיחות של פליטים" של ברטולט ברכט והראל קין תרגם את חליפת המכתבים בין גרשם שלום ווולטר בנימין אי"ב - ארגון היוצרים העצמאיים 15 בנובמבר 2013
המלט Machine היינר מילר תיאטרון תמונע 6 ביולי 2015
  • פעילותו האמנותית של דורון תבורי המפורטת בטבלאות הנ"ל מבוססת על מחקרה של ד"ר לאה גילולה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • חנה שקולניקוב, "טרילוגיה לשחקן יחיד: האורסטיאה בביצוע דורון תבורי", במה 140-139 (1995), עמ' 37–41.
  • גד קינר, "ללכת עד הסוף - דורון תבורי בשיחה", התיאטרון - רבעון לתיאטרון עכשוויה 2 (אביב 1999), עמ' 40–44.
  • לאה גילולה, "יום חזרות מוצלח: רשמים מחזרה של ההצגה מי דואג לילד", במות ומסך 6 (2010), עמ' 15–18.
  • לאה גילולה, "פצע הדחייה: על הצגת בתוך הבדידות של שדות הכותנה מאת ברנאר-מארי קולטס", במות ומסך 7 (2012), עמ' 5–21.
  • לאה גילולה, "אהבה לבננות ולאלכוהול... וגם לשוקולד: על הצגת הטייפ האחרון של קראפ", במות ומסך 8 (2012), עמ' 81–85.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דורון תבורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תבורי דורון, שחקן, באתר www.israel-opera.co.il
  2. ^ 1 2 3 יעקב כהן, המבחן האמיתי רק בעוד עשר שנים, מעריב, 5 באפריל 1979
  3. ^ דיאנה שואף, האנשים שמחקו את עצמם, חדשות, 13 באפריל 1984
    שרית פוקס, תיאטרון בבית-קברות, מעריב, 19 באפריל 1984
  4. ^ א.ב. יהושע, מהיכן הגיע אלי מר מאני, באתר הארץ, ‏16.11.2021
  5. ^ 1 2 דורון תבורי, באתר מאיר קוטלר
  6. ^ ראובן בן-צבי, יהושע סובול וגדליה בסר התפטרו מתפקידיהם בתיאטרון חיפה, מעריב, 12 בינואר 1988
    עתי"ם, גאולה כהן: להוריד את "סינדרום י־ם", חדשות, 11 בינואר 1988
  7. ^ ציפי שוחט, דורון תבורי נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2005
    עידוא דגן, ‏הקרב על הועד, באתר גלובס, 2 במרץ 2005
  8. ^ ציפי שוחט, החידות של תיאטרון חיפה: למה פוטר דורון תבורי והושאר המנכ"ל ישראל בן-שלום, באתר הארץ, 31 בינואר 2006
  9. ^ נעם בן זאב, פסטיבל "קולה של המלה" בזירה הבין-תחומית, באתר הארץ, 23 במרץ 2008
  10. ^ ציפי שוחט, דורון תבורי מתקמבק לתיאטרון, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008
  11. ^ רותי זוארץ, ‏מהפכת התיאטרון מגיעה לדימונה, באתר גלובס, 9 ביולי 2008
  12. ^ טל פרי, ‏מפיסטו, מאחוריך, באתר גלובס, 27 בינואר 2011
  13. ^ זיס – ראיון עם דורון תבורי, באתר עיר-האושר, ‏2023-05-20
  14. ^ דורון תבורי | אוניברסיטת ת"א, באתר www.tau.ac.il
  15. ^ פרסי "אמן השנה" של "מעריב" יוענקו בשבוע הבא, מעריב, 8 בפברואר 1979
  16. ^ החלו הצגות "רומיאו ויוליה" בבאר־שבע, דבר, 7 במאי 1978
  17. ^ שוש אביגל, במרחק היסטורי בטוח, כותרת ראשית, 23 במאי 1984
    אליקים ירון, רוויו בצל המוות, מעריב, 13 במאי 1984
  18. ^ שוש אביגל, רק סלט פירות - 'טרטיף' - מאת מולייר, - תיאטרון חיפה, כותרת ראשית, 10 באפריל 1985
    מנחם פרי, הצגה/ יד לשדיים ועין לאל שדי, חדשות, 2 באפריל 1985
  19. ^ יוסי עוזרד, הצגה - שם המשחק ־ צנזורה, חדשות, 18 בדצמבר 1986
  20. ^ רחלה זנדבנק, תיאטרון - השקט שאחרי הסערה, כותרת ראשית, 13 בינואר 1988
    יוסי עוזרד, בכורה - אין סיבה למהומה, חדשות, 11 בינואר 1988
  21. ^ נילי ברקן, ‏המשחק טוב, המחזה פחות, באתר גלובס, 19 במרץ 2002
    עכבר העיר, אקורדיונים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
    תמי זילברג, ‏נפיחת אקורדיון, באתר גלובס, 24 במרץ 2002
  22. ^ נילי ברקן, ‏חבל שוויתרו על הפרגודים, באתר גלובס, 5 בינואר 2003
    עכבר העיר, פרגודים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2002
  23. ^ עידוא דגן, ‏תוגת הישראליות, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2003
    הארץ, אהבה קשה, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2003
  24. ^ תמרה שרייבר, ‏כוח סוס, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2008
  25. ^ ביקורות:
    מרב יודילוביץ, על מה 13 שנה?, באתר ynet, 4 באוקטובר 2009
    גיתית גינת, אלמה מאהלר קמה לתחייה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2009
    צבי גורן, אלמה – אירופה בלהבות האהבה, באתר "הבמה"
    נרי ליבנה, נרי ליבנה | איך אפשר באמת ליהנות מ"עג'מי" ו"אלמה", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
    מיכאל הנדלזלץ, אלמה: הגרסה למאותגרי הליכה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009
  26. ^ אילה בלופולסקי, עכבר העיר, מי דואג לילד: העומס הרג את ההצגה, באתר הארץ, 22 ביולי 2010
    מיכאל הנדלזלץ, "מי דואג לילד": מה יהיה גורלה של ההצגה?, באתר הארץ, 27 ביולי 2010
  27. ^ טל לוין, עכבר העיר, "אחים בדם": דרושה תעוזה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011
  28. ^ מיכאל הנדלזלץ, "הטייפ האחרון של קראפ": זיוף בפרט החשוב ביותר, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  29. ^ רון שוורץ, ‏מתים רק פעם אחת, באתר גלובס, 11 ביולי 2013
  30. ^ תמר רותם, דורון תבורי ישחק בעיבוד חדש של ”הדיבוק”, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2013
    רון שוורץ, ‏תיאטרון גדול מהחיים, באתר גלובס, 27 בפברואר 2014
  31. ^ רון שוורץ, ‏לתפארת התיאטרון הישראלי, באתר גלובס, 26 ביוני 2014
      מיכאל הנדלזלץ, "נופל מחוץ לזמן" על פי גרוסמן: אין מלים נכונות, באתר הארץ, 17 ביוני 2014
  32. ^ רון שוורץ, ‏גשר בארץ הפלאות, באתר גלובס, 28 במאי 2015
    שי הרלב, סיוט בארץ הפלאות: כשאליס מושלכת אל המציאות, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2015
      מיכאל הנדלזלץ, "אליס" בתיאטרון גשר - אירוע מקסים ומעורר מחשבה, באתר הארץ, 6 במאי 2015
  33. ^ רון שוורץ, ‏המלך הוא עירום, באתר גלובס, 5 במאי 2016
      מיכאל הנדלזלץ, מי אמר שאין כאן תיאטרון פוליטי?, באתר הארץ, 18 במאי 2016
  34. ^ תיאטרון מעבדה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2017
  35. ^ נילי ברקן, ‏שלא ייתפס רק כהערה פוליטית, באתר גלובס, 26 במרץ 2001
  36. ^ נילי ברקן, ‏בין מי למי הקונפליקט?, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2002
    מיכאל הנדלזלץ, מישהו צריך לעשות העבודה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דורון_תבורי&oldid=39652494"