דורון תבורי
דורון תבורי (נולד ב-2 ביולי 1952) הוא שחקן תיאטרון ומתרגם ישראלי.
![]() | |
דורון תבורי ב"תחתונים", בבימויו של גדליה בסר - מתוך פרויקט שטרנהיים, הבימרתף, 1998 | |
לידה |
2 ביולי 1952 (בן 71) חיפה, ישראל ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
ביוגרפיה עריכה
דורון תבורי נולד בחיפה. מגיל אחת עשרה נדד עם הוריו ברחבי ישראל. בהיותו ילד בן 11, כתב תבורי ספר לילדים – "סיפורים לשרון" (אחותו, 1963). הוא בוגר בית הספר "אליאנס" בתל אביב, שם שיחק בחוג לדרמה. בצבא שירת בחיל התותחנים ואחר כך עבר לזמן מה ללהקת חיל התותחנים[1].
בתום שירותו הצבאי עבר קורס משחק קצר ב-Drama Studio (אנ') בלונדון ואחר-כך למד שם באופן פרטי[1]. הוא שב לישראל ב-1974. תפקידו הראשון בתיאטרון היה עוזר במאי ואיש אביזרים בתיאטרון באר שבע, שזה עתה נוסד. אחר כך התחיל לשחק בבאר-שבע. ההצגה הראשונה הייתה בבימויה של ציפי פינס, אחר-כך שיחק בתפקיד הראשי בעיבוד של עדה בן-נחום ל"עלי כינור" של שלום עליכם, בבימויו של חנן שניר[1].
הוא שיחק שבע שנים בתיאטרון באר שבע ואחר-כך יצר קשר עם עמרי ניצן, שניהל אז את התיאטרון העירוני חיפה. ניצן הציע לו לשחק בתפקיד הראשי בהצגה "נפש יהודי" פרי עטו של יהושע סובול. תבורי גילם את דמותו של אוטו ויינינגר. כעבור שנה שיחק בתפקיד הראשי בהפקה הראשונה בישראל של המחזה "גטו" מאת סובול. תבורי גילם את דמותו של קצין האס אס קיטל[2]. תבורי עזב את תיאטרון חיפה ב-1989 אחרי התפטרות יהושע סובול וגדליה בסר מניהולו האמנותי של התיאטרון בעקבות סערת "סינדרום ירושלים"[3].
תבורי תרגם ארבעה מחזות פרי עטו של קרל שטרנהיים ויזם וניהל פרויקט של הצגת המחזות בתיאטרון הבימה ב-1998. אלו ארבעה מתוך המחזור "מעלילות גבורת הבורגנים" שכתב האקספרסיוניסט הגרמני-יהודי, העוסקים בעלייתה של משפחה זעיר בורגנית לצמרת תעשיית הנשק, ערב מלחמת העולם הראשונה, ונפילתה לאחריה. ארבעה במאים שונים (גדליה בסר, משה פרלשטיין, גדי רול והבמאי האמריקאי רוברט וודרוף), גרעין מצומצם של שחקנים (אהרון אלמוג, רבקה נוימן, אורה מאירסון, יוסי טולדו, לני שחף ודורון תבורי) וארבעה צמדים של סטודנטים לעיצוב מאוניברסיטת תל אביב בהנחיית ראש המגמה, התפאורנית מרים גורצקי, יצרו אירוע של יומיים ב"הבימרתף", שהועלה מספר מצומצם של פעמים.
כתב בשנת 1988, בהזמנת התיאטרון העירוני חיפה, את המחזה "האח של עאמר, או: הכת הלבנה", בעקבות העמדתם למשפט של שלושה בני משפחה דרוזית אחת מהגליל שהואשמו בהתגייסות לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל בזמן מלחמת לבנון הראשונה. חזרות על המחזה, בבימויו של פרנסואה אבו סאלם, מנהל התיאטרון הפלסטיני אל חכוואתי, החלו בתיאטרון חיפה בקיץ 1986, אולם המחזה לא עלה בסופו של דבר על הבמה.
בקיץ 1991 ביים לראשונה, במסגרת בית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, את המחזה "היפוליטוס" מאת אוריפידס שאותו גם תרגם ועיבד[4].
בשנת 1994 העלה את כל שלושת מחזות האורסטאה של אייסכילוס בהפקה ניסיונית, כהצגת יחיד. הוא הופיע איתם בבתים פרטיים, בבתי קפה, ובמסגרות לא-רשמיות אחרות.
ב-2002 הופיע בפסטיבל ישראל כשחקן-זמר סולן במופע "משורר בניו יורק". מחזור שירים זה של פדריקו גארסיה לורקה, אשר נכתב בעת מסעו לארצות הברית בשנת 1929, הולחן על ידי דורי פרנס כאורטוריה לזמר, תזמורת סימפונית ומקהלה, ושובצו בה גם קטעי קריאה מתוך הרצאה שנשא לורקה על מחזור שיריו זה. היצירה המוזיקלית שילבה סוגות שונות: מוזיקה קלאסית, מחזמר, בלוז-סווינג, מקהלות כנסייתיות, מקצבים אפריקאיים, וטונאליות ספרדית. ליוו את תבורי האנסמבל הקולי החדש ואנסמבל מתופפי רימון, תזמורת רשות השידור, תלמידי בית צבי דאז איתי טיראן, יגאל מזרחי ואסף פריינטא וכמו כן הזמרת זהורה בת-ישראל מקהילת העבריים מדימונה. עוד מיצירותיו המוזיקליות של המלחין דורי פרנס שביצע כזמר: "צריף קטן" – מחזור שירי ילדים של לאה גולדברג (בתיאטרון החאן 2001), YES – שירי אהבה מאת אי. אי. קאמינגס (קול המוסיקה 2003), ו"מחולות" לטקסטים של המשורר יעקב שטיינברג (חג המוזיקה הישראלית 2018).
בפברואר 2005 התמנה למנהלו האמנותי של התיאטרון העירוני חיפה, במקומו של המנהל הפורש סיני פתר[5]. הוא נבחר בידי ועדת החיפוש בראשותו של יו"ר דירקטוריון התיאטרון אבי תל, החלטה שאושרה בידי חברי דירקטוריון של התיאטרון. בסוף ינואר 2006, אחרי שתי הצגות בלבד, "הצמא והרעב" של יונסקו ו"הדוכסית מאמאלפי" של ובסטר, פוטר מתפקיד המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה. הוא פוטר אחרי שהתגלו חילוקי דעות בין תבורי, שעמד על קו אמנותי בלתי מתפשר, לבין מנכ"ל התיאטרון ישראל בן-שלום, שטען שההפקות שהציג גרמו להפסדים[6].
בשנים 2007–2009 כיהן כמנהל הזירה הבין-תחומית בירושלים[7].
ב-2008 חזר לשחק בתיאטרון והשתתף בצלזה "אקווס" בתיאטרון בית לסין[8]. באותה שנה גם היה ממייסדי "מעבדתרבות" – מיזם של מפעל הפיס ועיריית דימונה[9].
ב-2010 שיחק תבורי ביחד עם נמרוד ברגמן בהצגה "בתוך הבדידות בשדות הכותנה", פרי עטו של ברנאר-מארי קולטס, בבימויה של יעל קרמסקי. זהו מחזה המיועד לשני שחקנים המורכב משני מונולוגים החותכים זה את זה, בין לקוח פוטנציאלי לבעל סחורה מסתורית. בהצגה זו סגר תבורי מעגל של תרגום והעלאת כל מחזותיו של ברנאר-מארי קולטס בישראל.
ב-2012 יזם והקריא בקול המוזיקה בסדרה של אחד-עשר פרקים שבועיים את הנובלה "אצל" של אורי ניסן גנסין בלוויית מוזיקה של אופיר בר-און.
דורון תבורי תחקר, ערך ועיבד ביחד עם אמן הווידאו-ארט יוחאי אברהמי במשך ארבע שנים את הפרויקט "בארץ הגלעד". הפרויקט הועלה לראשונה ב-23/22 ביוני 2012. זוהי מעין ביוגרפיה "רוחנית" של לורנס אוליפנט, אשר ניסה ליזום ב-1879 הקמת קולוניה יהודית, על בסיס של חברת מניות, בעבר הירדן המזרחי. זהו מיצג שאורכו תריסר שעות, המחולק בהשראת האודיסיאה ל-24 חלקים, ומציג היבטים שונים של הקולוניאליזם הבריטי. כמו כן יצר ב-2011, ביחד עם האמן יוחאי אברהמי, את ההצגה "מפגש באינסוף" באנסמבל הרצליה, דיאלוג בימתי בין שני הידידים והגיסים, השחקן גוסטף גרינדגנס, הממונה על תיאטראות הרייך השלישי, לבין הסופר הגולה קלאוס מאן, אשר כתב על ידידו את הרומן הידוע "מפיסטו", אודות שחקן המוכר את נשמתו לשטן של המשטר[10].
לימד משחק בתיאטרון קבוצת נוער באום אל-פחם בשנים 1986–1991.
ב-2018 הופיע בתיאטרון "גשר" בהצגות "אורסטאה" בבימוי יבגני אריה (בתפקיד אגממנון) ו"לוליטה/ז'אן ד'ארק" בבימוי יחזקאל לזרוב (קווילטי/האינקויזיטור). בתיאטרון יפו בהפקה המחודשת של "מחכים לגודו" של בקט בבימוי אילן רונן (לאקי) ובמרץ הקרוב – "משפט חוזר" מאת ליעד שהם/עוזי וייל, בבימויו של אמיר וולף, ב"גשר". ב-2022 גילם את השחקן בהצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" בתיאטרון גשר. בקיץ 2018 החל להופיע ביחד עם נעמי יואלי ב"תיאסטס" של סנקה – מופע אותו יצרו שניהם - בשומר 3 בשוק הכרמל.
תבורי עוסק בתרגומים לתיאטרון, בשפות גרמנית, נורווגית וצרפתית. בין המחזאים שתרגם: מקס פריש, הנריק איבסן, ברנאר-מארי קולטס, ברטולט ברכט, פדריקו גארסיה לורקה, קרל שטרנהיים, גוטהולד אפרים לסינג, ז'אן אנוי, וז'אן ז'נה.
ממנסחי מכתב השחקנים נגד הופעת התיאטראות הציבוריים מעבר לקו הירוק, ("מכתב אריאל"). היה מן האמנים שפרשו מפסטיבל עכו 2017 בגין הדרתה של הבמאית והיוצרת עינת ויצמן מתוכנית הפסטיבל.
פרסים עריכה
- 1995, 1996, 1998, 2009 - פרס עדה בן נחום לתרגום
- 1979 - פרס מאיר מרגלית ופרס ורד הכסף של העיתון "מעריב"[11]
- 1984 - פרס כינור דוד
- 1995 - פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה על תפקידו בהצגה "המתחזה", תיאטרון באר שבע
- 1995 - פרס קלצ'קין למשחק
- 2000 - פרס התיאטרון הישראלי למתרגם השנה למחזה "השיבה למדבר" מאת ברנאר-מארי קולטס
- 2001 - פרס לנדאו לאמנויות הבמה (ראשון מקבלי הפרס בתחום המשחק)
- 2002 - פרס ראש הממשלה לתרגום
גלריית תמונות עריכה
תמונות מהצגות
|
תמונות מתוך הפרויקט "בארץ הגלעד", של דורון תבורי ויוחאי אברהמי, 2012
משחק עריכה
תיאטרון עריכה
הצגה | מחזאי | במאי | תפקיד | תיאטרון | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|---|
האוזן הפרטית | פיטר שאפר | ציפי פינס | בוב | תיאטרון באר שבע | 20 באפריל 1975 |
עלי כינור ע"פ שלום עליכם | עדה בן-נחום | חנן שניר | זמלה / שמרלה (לסירוגין עם מיכאל רונן) | תיאטרון באר שבע | 30 באפריל 1975 |
שבעה במכה אחת (הצגה לילדים) | אוראנד האריס ע"פ האחים גרים | ציפי פינס | החייט הקטן (לסירוגין עם מיכאל רונן) | תיאטרון באר שבע | 13 ביוני 1975 |
פנדו וליז / פקניק בשדה הקרב | פרננדו ארבאל | תיאודור תומא | טוסו זאפו | תיאטרון באר שבע | 12 באוקטובר 1975 |
מסייה דה פורסוניאק | מולייר | תיאודור תומא | רוקח / שומר | תיאטרון באר שבע | 24 באוקטובר 1975 |
אנדורה | מקס פריש | תום לוי | אנדרי | תיאטרון באר שבע | 26 בנובמבר 1975 (הוצג שוב ב-22 באוקטובר 1977) |
הלילה השנים עשר | ויליאם שקספיר | חנן שניר | ויולה | תיאטרון באר שבע | 29 ביולי 1976 |
הרצח של פיירו בבית הספר הריאלי | ערן בניאל | יורם פאלק | יואל דר | תיאטרון באר שבע | 16 בפברואר 1977 |
אופרה בגרוש | ברטולט ברכט | אמרי גולדשטיין | קבצן; גנגסטר; שוטר | תיאטרון באר שבע | 11 במאי 1975 |
הרולד ומוד | קולין היגינס | תיאודור תומא | הרולד | תיאטרון באר שבע | 12 בנובמבר 1977 |
רומיאו ויוליה[12] | ויליאם שקספיר | יורם פאלק | רומיאו | תיאטרון באר שבע | 6 באפריל 1978 |
שידוכין | ניקולאי גוגול | סופי מוסקוביץ' | קצ'קרוב | תיאטרון באר שבע | 6 ביוני 1978 |
הצל | יבגני שוורץ | יוסף מילוא | הצל | תיאטרון באר שבע | 11 בנובמבר 1978 |
הצילו | אדוארד בונד | עמית גזית | לן | תיאטרון באר שבע | 8 בינואר 1979 |
אביב מתעורר | פרנק ודקינד | חנן שניר | גאורג | תיאטרון באר שבע | 12 באפריל 1979 |
קשר דם | אתול פוגארד | עמית גזית | מוריס | תיאטרון באר שבע | 8 ביולי 1979 |
הסערה | אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי | ולדימיר מירודן | וניה קודריאש | תיאטרון באר שבע | 18 בדצמבר 1979 |
חבל שהיא זונה | ג'והן פורד | ג'ובני | מלקולם מק'קיי | תיאטרון באר שבע | 31 במאי 1980 |
מנהל הבית | הרולד פינטר | גזה פרטוש | אסטון | תיאטרון באר שבע | 29 באוקטובר 1980 |
איבנוב | אנטון צ'כוב | עמית גזית | לבוב | תיאטרון באר שבע | 6 בדצמבר 1980 |
סקאפינו (עיבוד לתעלולי סקפן של מולייר) | פרנק דנלופ וג'ים דייל | דן רונן | קארלו | תיאטרון באר שבע | 26 בינואר 1981 |
מידה כנגד מידה | ויליאם שקספיר | עמית גזית | אנג'לו | תיאטרון באר שבע | 30 במרץ 1981 |
המשרתות | ז'אן ז'נה | גזה פרטוש | קלייר | תיאטרון באר שבע | 7 ביולי 1981 |
הקיצו ורננו | קליפורד אודטס | יורם פאלק | ראלף | תיאטרון חיפה | 8 במאי 1982 |
נפש יהודי | יהושע סובול | גדליה בסר | אוטו ויינינגר | תיאטרון חיפה | 2 באוקטובר 1982 |
עקומים | מרטין שרמן | אילן רונן | הורסט | תיאטרון חיפה | 7 במאי 1983 |
משיח | מרטין שרמן | רוברט אלן אקרמן | אשר | תיאטרון חיפה | 31 בדצמבר 1983 |
גטו[13] | יהושע סובול | גדליה בסר | קיטל / ד"ר פול | תיאטרון חיפה | 7 באפריל 1984 |
מחכים לגודו (במה 2) | סמואל בקט | אילן רונן | לאקי | תיאטרון חיפה | 10 בנובמבר 1984 |
טרטיף[14] | מולייר | גדליה בסר | טרטיף | תיאטרון חיפה | מרץ 1985 |
דבש פרא | אנטון צ'כוב | אילן רונן | פלאטונוב | התיאטרון הקאמרי | 21 נובמבר 1985 |
מולייר[15] | מיכאיל בולגקוב | גדליה בסר | מולייר | תיאטרון חיפה | 29 בנובמבר 1986 |
סינדרום ירושלים[16] | יהושע סובול | גדליה בסר | יוחנן בן זכאי/הפרופסור | תיאטרון חיפה | 9 בינואר 1988 |
מר מאני (במה 2) | א"ב יהושע | אילן תורן | לוטננט אייבור, סטיבן הורביץ | תיאטרון חיפה, פסטיבל ישראל | 5-4 ביוני 1988 |
חיי נישואים | חיים מרין | גדליה בסר | פרדי | תיאטרון חיפה | 4 באוקטובר 1988 |
רוחות | הנריק איבסן | מייקל אלפרדס | אוסוולד אלווינג | תיאטרון באר שבע | 18 באוקטובר 1989 |
דון ז'ואן | מולייר | יוסי יזרעאלי | דון חואן | תיאטרון באר שבע | 20 בינואר 1990 |
השיחה החמישית (במה 2) | א"ב יהושע | גדליה בסר | מר מאני | תיאטרון חיפה | 7 באוקטובר 1990 |
שלוש אחיות | אנטון צ'כוב | גדליה בסר | טוזנבאך | תיאטרון באר שבע | 11 בדצמבר 1990 |
קרב של שחור וכלבים (הבימרתף) | ברנאר-מארי קולטס | רוני פינקוביץ' | קאל | תיאטרון הבימה | 14 במרץ 1992 |
אדיפוס המלך | סופוקלס | יוסי יזרעאלי | אדיפוס המלך | תיאטרון חיפה | 16 בספטמבר 1992 |
חלום ליל קיץ | ויליאם שקספיר | ליביו צ'וליי | אוברון | התיאטרון הקאמרי | 7 ביוני 1993 |
הוליווד | דייוויד רייב | נולה צ'לטון | אדי | תיאטרון חיפה | יוני 1993 |
אורסטיאה | אייסכילוס | הצגת יחיד בהפקה עצמאית | 1994 | ||
המתחזה | תומאס מידלטון, ויליאם ראולי | רוברט וודרוף | דה פלורס | תיאטרון באר שבע | 3 בדצמבר 1994 |
סיד | כריסטיאן לופא על פי תומאס ברנהרד | כריסטיאן לופא | קונראד | תיאטרון באר שבע | 4 ביוני 1995 |
היהודי זיס | פאול קונפלד | רוברט וודרוף | יוזף זיס אופנהיימר | תיאטרון באר שבע, פסטיבל ישראל | 30 ביוני 1996 |
הרציף המערבי | ברנאר-מארי קולטס | גדי רול | עבאד | תיאטרון באר שבע | 28 ביולי 1996 |
הדוד וניה | אנטון צ'כוב | נולה צ'לטון | אסטרוב | תיאטרון הספרייה | 6 באוקטובר 1996 |
אכזר מכל המלך | נסים אלוני נוסח ההצגה: חנן שניר | חנן שניר | ירבעם בן נבט | תיאטרון הבימה | 1 בפברואר 1997 |
אנטיגונה | ז'אן אנוי | גדליה בסר | קריאון | תיאטרון החאן | 24 בספטמבר 1997 |
מעלילות גבורת הבורגנים (התחתונים; הסנוב; 1913; המאובן) | קרל שטרנהיים | גדליה בסר, משה פרלשטיין, גדי רול, רוברט וודרוף | פרנק סקארון, כריסטיאן מאסקה פון-בוכוב, אגו פון-בוהנה | תיאטרון הבימה | 10 ביולי 1998 |
מדיאה | אוריפידס | רוברט וודרוף | יאסון | תיאטרון הבימה | 12 בספטמבר 1998 |
המלט | ויליאם שקספיר | סטיבן ברקוף | המלט | תיאטרון חיפה | 30 בינואר 1999 |
סאלינג'ר | ברנאר-מארי קולטס | סיוון שיפר | האדמוני | תיאטרון תמונע | מארס 2000 |
השחף | אנטון צ'כוב | אופירה הניג | טריגורין | תיאטרון החאן | 1 באפריל 2000 |
השיבה למדבר | ברנאר-מארי קולטס | אופירה הניג | אדריאן | תיאטרון החאן | 23 בדצמבר 2000 |
צריף קטן | לאה גולדברג/ מוזיקה: דורי פרנס | קברט שירי ילדים למבוגרים | תיאטרון החאן | ינואר 2001 | |
אקורדיונים[17] | שמואל הספרי | שמואל הספרי | מתניה אגסי | תיאטרון הקאמרי | 2 בפברואר 2002 |
משורר בניו יורק (יצירה לזמרים, מקהלה ותזמורת) | לורקה/ דורי פרנס | זמר סולן | פסטיבל ישראל | מאי 2002 | |
פרגודים[18] | ז'אן ז'נה | אופירה הניג | האֵם / סר הארולד | תיאטרון הבימה | 1 בדצמבר 2002 |
אהבה קשה[19] | מוטי לרנר | עמית גזית | צבי | תיאטרון חיפה | 8 בספטמבר 2003 |
נתן החכם | גוטהולד אפרים לסינג | דורון תבורי | נתן החכם | הפקה עצמאית | 2 בדצמבר 2003 |
שירה | ש"י עגנון, עיבוד: יורם פאלק | ניר ארז | הרבסט | תיאטרון באר שבע | 28 בפברואר 2004 |
הדוכסית של אמלפי | ג'ון וובסטר | גדי רול | דניאל דה בוסולה | תיאטרון חיפה | 12 בנובמבר 2005 |
קין | לורד ביירון, בתרגום דוד פרישמן | דורון תבורי | לוציפר | תיאטרון קריאה, פסטיבל 'חגיגה עברית', בית אבי חי | 2006 |
שיר פרידה | אילנית סוויסה | קארין סיגל | פסטיבל 'פותחים במה' בבית ליסין | ספטמבר 2006 | |
חגיגת קיץ | אלתרמן, מוזיקה: מעיין צדקה | הזירה הבין-תחומית | 26 באוגוסט 2008 | ||
אקווס[20] | פיטר שאפר | רוני פינקוביץ' | מרטין דייסרט | תיאטרון בית ליסין | 30 באוקטובר 2008 |
רוחות רפאים | הנריק איבסן | יעל קרמסקי | הכומר מנדרס | תיאטרון תמונע | פברואר 2009 |
אדוארד השני | כריסטופר מארלו | תיאטרון קריאה, התיאטרון הערבי-עברי (פסטיבל 'בין סדום ליפו') | 21 ביוני 2009 | ||
אלמה[21] | יהושע סובול | פאולוס מאנקר | גוסטב מאהלר (בשפות אנגלית, גרמנית) | אלמה הפקות, וינה: ירושלים, פראג | 3 באוקטובר 2009 |
זמנים לא שקטים | מכתבים של פול צלאן ואינגבורג בכמן | פול צלאן (בשפה הגרמנית) | תיאטרון האטליז, וינה, אוסטריה | ספטמבר 2010 | |
בתוך הבדידות של שדות הכותנה | ברנאר-מארי קולטס | יעל קרמסקי | Dealer | הפקה עצמאית | 2 באוקטובר 2010 |
מי דואג לילד[22] | טום סטופרד | משה נאור | אלכסנדר איוונוב | תיאטרון חיפה | 15 ביולי 2010 |
קניית הפליז | ברטולט ברכט | תיאטרון קריאה, תיאטרון תמונע (העונה הגרמנית) | 28 באוקטובר 2010 - 14 בנובמבר 2010 | ||
פרא או האיש עם העיניים העצובות | הנדל קלאוס | תיאטרון קריאה, תיאטרון תמונע (העונה הגרמנית) | 28 באוקטובר 2010 - 14 בנובמבר 2010 | ||
הסוחר מוונציה | שייקספיר | אבישי מילשטיין | שיילוק (בשפות גרמנית, יידיש, אנגלית, עברית) | התיאטרון העירוני פרייבורג, גרמניה | מרץ 2011 |
אחים בדם[23] | וילי ראסל | גלעד קמחי | המספר | בית ליסין | 18 בנובמבר 2011 |
הטייפ האחרון של קראפ[24] | סמואל בקט | רנה ירושלמי | קראפ | אנסמבל עיתים | מרץ 2012 |
זוז, אתה מסתיר לי את השמש | יוסוף אבו ורדה, גלעד עברון, אופירה הניג וחומרים תיעודיים | אופירה הניג | היינריך היינה | פרויקט עצמאי בהפקת TAK Theater, Liechtenstein,Kurtheater, Baden, Spielart Festival, Munich, Zurcher Theaterspektakel, Zurich | מרץ 2013 |
המלך הולך למות[25] | אז'ן יונסקו | רנה ירושלמי | המלך בראנז'ה הראשון | אנסמבל עתים | 30 מאי 2013 |
פספורט | עריכה של "שיחות של פליטים" של ברטולט ברכט עם חליפת המכתבים בין גרשם שלום ווולטר בנימין | יעל קרמסקי | ציפל ב"שיחות של פליטים" | אי"ב - ארגון היוצרים העצמאיים | 15 בנובמבר 2013 |
הדיבוק[26] | עיבוד של רועי חן לש. אנ-סקי | יבגני אריה | סנדר, אביה של לאה | תיאטרון גשר | 13 בינואר 2014 |
נופל מחוץ לזמן[27] | עיבוד של יחזקאל לזרוב לספרו של דויד גרוסמן | יחזקאל לזרוב | האיש | תיאטרון גשר | 22 במאי 2014 |
רגל על גרוש | שירי מארק בליצשטיין | ניהול מוזיקלי ועריכה: דורי פרנס | אי"ב מרכז ענב | דצמבר 2014 | |
אליס[28] | רועי חן בהשראת כתבי לואיס קרול | יחזקאל לזרוב | הפרש הלבן | תיאטרון גשר | 12 מרץ 2015 |
פר גינט | איבסן | רנה ירושלמי | פר גינט | אנסמבל עיתים | 19 מאי 2015 |
אני דון קיחוטה | רועי חן בהשראת סרוונטס | יבגני אריה | דון קיחוטה | תיאטרון גשר | 21 ביולי 2015 |
כוכבים תועים | יהושע סובול ואיה קפלן על פי שלום עליכם | איה קפלן | הולצמן/הוצמאך | יידישפיל | 2 בינואר 2016 |
ספר דוד המלך[29] | רועי חן בעקבות שטפן היים | יבגני אריה | בניה בן יהוידע | תיאטרון גשר | 1 במרץ 2016 |
רוח התיאטרון | הצגת ילדים מאת רועי חן | אמיר וולף | סבא זאביק | תיאטרון גשר | 18 באוקטובר 2016 |
קיץ במריאנבד | על פי שלום עליכם | אמיר י' וולף | שלמה קורלנדר | תיאטרון גשר | 5 באפריל 2017 |
אבות ובנים[30] | איוון טורגנייב בעיבוד יחזקאל לזרוב | יחזקאל לזרוב | פאבל פטרוביץ' | תיאטרון גשר | 1 בנובמבר 2017 |
מחכים לגודו | סמואל בקט | אילן רונן | לאקי | תיאטרון יפו | 7 במאי 2018 |
רודף העפיפונים | מתיו ספנגלר(אנ') על פי חאלד חוסייני | נועם שמואל | באבא (אבא של אמיר) | תיאטרון גשר | 6 בספטמבר 2018 |
אורסטיאה | רוברט אייק על פי אייסכילוס | יבגני אריה | אגממנון | תיאטרון גשר | 28 ביוני 2018 |
לוליטה/ז'אן ד'ארק | על פי נאבוקוב ופרוטוקולים של משפט ז'אן ד'ארק בעיבוד יחזקאל לזרוב | יחזקאל לזרוב | קווילטי/האינקויזיטור | תיאטרון גשר | 15 בספטמבר 2018 |
קולנוע עריכה
סרט | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|
החטאים | אבי נשר | ברוך מילך | 2016 |
גירושים מאוחרים, על פי א.ב. יהושע | רם לוי | יהודה קמינקא | 2015 |
עץ לימון | ערן ריקליס | שר הביטחון ישראל נבון | 2008 |
מנוסת החוגלה | דוד פישר | 1983 | |
אלף נשיקות קטנות | מירה רקנאטי | אורי | 1982 |
מחבואים | דן וולמן | דוד בלבן | 1980 |
סרט וארוחת בוקר | אלפרד שטיינהארדט | רפי | 1977 |
טלוויזיה עריכה
סדרה | ערוץ | יוצרים וכותבים | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|---|
סימני שאלה | ערוץ 2, רשת | עידו דרור, אופיר בביוף | אופיר בביוף | שמואל | 2011 |
להעיר את הדב | קשת 12 | קרן מרגלית | אבנר כץ | 2018 |
אלבומי שירה עריכה
בימוי עריכה
הצגה/פרויקט | תיאטרון | מחזאי | הצגת בכורה |
---|---|---|---|
מפגש באינסוף | עיבוד של דורון תבורי לרומן "מפיסטו" של קלאוס מאן | 2011 | |
קין (קריאה מבוימת) | יד יצחק בן-צבי | על פי לורד ביירון | 22-21 במרץ 2007. |
סוף טוב הכל טוב | תיאטרון האוניברסיטה חיפה | שקספיר | 2004 |
נתן החכם | תיאטרון הקאמרי | גוטהולד אפרים לסינג | 5 במרץ 2004 |
התינוק של בן שטרית | תיאטרונטו | אלישבע גרינבאום | 1995 |
תרגום לתיאטרון עריכה
המחזה | המחזאי | התיאטרון | הצגת בכורה |
---|---|---|---|
קרב של שחור וכלבים | ברנאר-מארי קולטס | תיאטרון הבימה | 14 במרץ 1992 |
השיבה למדבר | ברנאר-מארי קולטס | סמינר הקיבוצים, תיאטרון החאן | 1992 ו-23 בדצמבר 2000 |
הדה גאבלר (עם רבקה משולח) | הנריק איבסן | תיאטרון חיפה | 1993 |
העלמה והמוות[31] | אריאל דורפמן | תיאטרון הבימה, תיאטרון חיפה | 19 בינואר 1994, מרץ 2001 |
בני ערובה | עמנואל רובלס | תיאטרון חיפה | 1995 |
הרציף המערבי | ברנאר-מארי קולטס | תיאטרון באר שבע | 28 ביולי 1996 |
אנטיגונה[32] | ז'אן אנוי | תיאטרון החאן, תיאטרון אנסמבל הרצליה | 24 בספטמבר 1997 ו-8 ביוני 2002 |
מעלילות גבורת הבורגנים (התחתונים; הסנוב; 1913; המאובן) | קרל שטרנהיים | תיאטרון הבימה | 10 ביולי 1998 |
סאלינג'ר | ברנאר-מארי קולטס | תיאטרון תמונע | מארס 2000 |
מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים | דייוויד הליואל | תיאטרון החאן | 26 ביולי 2000 |
פרגודים | ז'אן ז'נה | תיאטרון הבימה | 1 בדצמבר 2002 |
נתן החכם | גוטהולד אפרים לסינג | הפקה עצמאית | 2 בדצמבר 2003 |
הצמא והרעב | אז'ן יונסקו | תיאטרון חיפה | 14 ביולי 2005 |
הוא לא מת | חוסיין ברגותי | התיאטרון הערבי-עברי ביפו (פסטיבל 'אלף לילה') | 12-6 במאי 2006 |
בידרמן והמציתים | מקס פריש | תיאטרון החאן | מארס 2008 |
אקווס | פיטר שאפר | בית ליסין | 30 באוקטובר 2008 |
מישהו בדרך הנה | יון פוסה | תיאטרון תמונע (העונה הנורווגית) | 6-4 ביוני 2009 |
שדונים מהיער | התיאטרון הערבי-עברי ביפו (פסטיבל 'בין סדום ליפו') | 21 ביוני 2009 | |
רוחות רפאים | הנריק איבסן | תיאטרון תמונע | פברואר 2009 |
בתוך הבדידות של שדות הכותנה | ברנאר-מארי קולטס | תיאטרון תמונע | 2 בינואר 2010 |
קניית הפליז | ברטולט ברכט | תיאטרון תמונע (העונה הגרמנית) | 28 באוקטובר עד 14 בנובמבר 2010 |
המשרתות | ז'אן ז'נה | תיאטרון אנסמבל הרצליה | 16 במאי 2011 |
פספורט (ביחד עם הראל קין) | תבורי תרגם וערך את "שיחות של פליטים" של ברטולט ברכט והראל קין תרגם את חליפת המכתבים בין גרשם שלום ווולטר בנימין | אי"ב - ארגון היוצרים העצמאיים | 15 בנובמבר 2013 |
המלט Machine | היינר מילר | תיאטרון תמונע | 6 ביולי 2015 |
- פעילותו האמנותית של דורון תבורי המפורטת בטבלאות הנ"ל מבוססת על מחקרה של ד"ר לאה גילולה.
לקריאה נוספת עריכה
- חנה שקולניקוב, "טרילוגיה לשחקן יחיד: האורסטיאה בביצוע דורון תבורי", במה 140-139 (1995), עמ' 37–41.
- גד קינר, "ללכת עד הסוף - דורון תבורי בשיחה", התיאטרון - רבעון לתיאטרון עכשוויה 2 (אביב 1999), עמ' 40–44.
- לאה גילולה, "יום חזרות מוצלח: רשמים מחזרה של ההצגה מי דואג לילד", במות ומסך 6 (2010), עמ' 15–18.
- לאה גילולה, "פצע הדחייה: על הצגת בתוך הבדידות של שדות הכותנה מאת ברנאר-מארי קולטס", במות ומסך 7 (2012), עמ' 5–21.
- לאה גילולה, "אהבה לבננות ולאלכוהול... וגם לשוקולד: על הצגת הטייפ האחרון של קראפ", במות ומסך 8 (2012), עמ' 81–85.
קישורים חיצוניים עריכה
- דורון תבורי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- דורון תבורי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דורון תבורי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- דורון תבורי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- דורון תבורי, באתר AllMovie (באנגלית)
- דורון תבורי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- דורון תבורי, דף שער בספרייה הלאומית
- דורון תבורי, בארכיון הבימה
- דורון תבורי, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- "משורר בניו יורק" מאת לורקה, מוזיקה של דורי פרנס, בביצועו של דורון תבורי, חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, חלק שישי
- קורות חיים (אורכב 24.04.2012 בארכיון Wayback Machine), באתר קוטלר שש
- דורון תבורי, באתר "הבמה"
- דורון תבורי, באתר אוניברסיטת תל אביב
- אביבה לורי, דורון תבורי משחק רק במחזות שהוא אוהב. ראיון עם מורד ותיק, באתר הארץ, 30 ביולי 2010
- מרב יודילוביץ', רוקדים את הלורקה, באתר ynet, 28 במאי 2002
- ליאת רון, דורון תבורי | שחקן, באתר גלובס, 14 במאי 2009
- מרב יודילוביץ', דורון תבורי מציג: להחיות את גנסין ואת התסכית, באתר ynet, 11 במרץ 2012
- מיכאל הנדלזלץ, מה משותף לדורון תבורי ולאיתי טיראן?, באתר הארץ, 17 ביוני 2013
- דורון תבורי: "למירי רגב אין את הכספים לבצע אפילו אחוז ממה שהיא מדמיינת שהיא תעשה", באתר וואלה!, 5 בינואר 2016
- ליאת רון, "מדאיג אותי הכרסום שמתחת לדיאלוג המתלהם", באתר גלובס, 3 בנובמבר 2016
- איתן לשם, עכבר העיר, דורון תבורי: "הפלסטינים צריכים לסלוח לנו", באתר הארץ, 1 בדצמבר 2016
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 יעקב כהן, המבחן האמיתי רק בעוד עשר שנים, מעריב, 5 באפריל 1979
- ^ דיאנה שואף, האנשים שמחקו את עצמם, חדשות, 13 באפריל 1984
שרית פוקס, תיאטרון בבית-קברות, מעריב, 19 באפריל 1984 - ^ ראובן בן-צבי, יהושע סובול וגדליה בסר התפטרו מתפקידיהם בתיאטרון חיפה, מעריב, 12 בינואר 1988
עתי"ם, גאולה כהן: להוריד את "סינדרום י־ם", חדשות, 11 בינואר 1988 - ^ ירון פריד, צירוף נוח ומפתה של נסיבות, חדשות, 6 ביוני 1991
- ^ ציפי שוחט, דורון תבורי נבחר למנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, באתר הארץ, 13 בפברואר 2005
עידוא דגן, הקרב על הועד, באתר גלובס, 2 במרץ 2005 - ^ ציפי שוחט, החידות של תיאטרון חיפה: למה פוטר דורון תבורי והושאר המנכ"ל ישראל בן-שלום, באתר הארץ, 31 בינואר 2006
- ^ נעם בן זאב, פסטיבל "קולה של המלה" בזירה הבין-תחומית, באתר הארץ, 23 במרץ 2008
- ^ ציפי שוחט, דורון תבורי מתקמבק לתיאטרון, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008
- ^ רותי זוארץ, מהפכת התיאטרון מגיעה לדימונה, באתר גלובס, 9 ביולי 2008
- ^ טל פרי, מפיסטו, מאחוריך, באתר גלובס, 27 בינואר 2011
- ^ פרסי "אמן השנה" של "מעריב" יוענקו בשבוע הבא, מעריב, 8 בפברואר 1979
- ^ החלו הצגות "רומיאו ויוליה" בבאר־שבע, דבר, 7 במאי 1978
- ^ שוש אביגל, במרחק היסטורי בטוח, כותרת ראשית, 23 במאי 1984
אליקים ירון, רוויו בצל המוות, מעריב, 13 במאי 1984 - ^ שוש אביגל, רק סלט פירות - 'טרטיף' - מאת מולייר, - תיאטרון חיפה, כותרת ראשית, 10 באפריל 1985
מנחם פרי, הצגה/ יד לשדיים ועין לאל שדי, חדשות, 2 באפריל 1985 - ^ יוסי עוזרד, הצגה - שם המשחק ־ צנזורה, חדשות, 18 בדצמבר 1986
- ^ רחלה זנדבנק, תיאטרון - השקט שאחרי הסערה, כותרת ראשית, 13 בינואר 1988
יוסי עוזרד, בכורה - אין סיבה למהומה, חדשות, 11 בינואר 1988 - ^ נילי ברקן, המשחק טוב, המחזה פחות, באתר גלובס, 19 במרץ 2002
עכבר העיר, אקורדיונים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2002
תמי זילברג, נפיחת אקורדיון, באתר גלובס, 24 במרץ 2002 - ^ נילי ברקן, חבל שוויתרו על הפרגודים, באתר גלובס, 5 בינואר 2003
עכבר העיר, פרגודים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2002 - ^ עידוא דגן, תוגת הישראליות, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2003
הארץ, אהבה קשה, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2003 - ^ תמרה שרייבר, כוח סוס, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2008
- ^ ביקורות:
מרב יודילוביץ, על מה 13 שנה?, באתר ynet, 4 באוקטובר 2009
גיתית גינת, אלמה מאהלר קמה לתחייה, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2009
צבי גורן, אלמה – אירופה בלהבות האהבה, באתר "הבמה"
נרי ליבנה, נרי ליבנה | איך אפשר באמת ליהנות מ"עג'מי" ו"אלמה", באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
מיכאל הנדלזלץ, אלמה: הגרסה למאותגרי הליכה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2009 - ^ אילה בלופולסקי, עכבר העיר, מי דואג לילד: העומס הרג את ההצגה, באתר הארץ, 22 ביולי 2010
מיכאל הנדלזלץ, "מי דואג לילד": מה יהיה גורלה של ההצגה?, באתר הארץ, 27 ביולי 2010 - ^ טל לוין, עכבר העיר, "אחים בדם": דרושה תעוזה, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2011
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "הטייפ האחרון של קראפ": זיוף בפרט החשוב ביותר, באתר הארץ, 1 במאי 2012
- ^ רון שוורץ, מתים רק פעם אחת, באתר גלובס, 11 ביולי 2013
- ^ תמר רותם, דורון תבורי ישחק בעיבוד חדש של ”הדיבוק”, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2013
רון שוורץ, תיאטרון גדול מהחיים, באתר גלובס, 27 בפברואר 2014 - ^ רון שוורץ, לתפארת התיאטרון הישראלי, באתר גלובס, 26 ביוני 2014
מיכאל הנדלזלץ, "נופל מחוץ לזמן" על פי גרוסמן: אין מלים נכונות, באתר הארץ, 17 ביוני 2014 - ^ רון שוורץ, גשר בארץ הפלאות, באתר גלובס, 28 במאי 2015
שי הרלב, סיוט בארץ הפלאות: כשאליס מושלכת אל המציאות, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2015
מיכאל הנדלזלץ, "אליס" בתיאטרון גשר - אירוע מקסים ומעורר מחשבה, באתר הארץ, 6 במאי 2015 - ^ רון שוורץ, המלך הוא עירום, באתר גלובס, 5 במאי 2016
מיכאל הנדלזלץ, מי אמר שאין כאן תיאטרון פוליטי?, באתר הארץ, 18 במאי 2016 - ^ תיאטרון מעבדה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2017
- ^ נילי ברקן, שלא ייתפס רק כהערה פוליטית, באתר גלובס, 26 במרץ 2001
- ^ נילי ברקן, בין מי למי הקונפליקט?, באתר גלובס, 7 בנובמבר 2002
מיכאל הנדלזלץ, מישהו צריך לעשות העבודה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002