גיל פרנק

גיל פרנק
	אין תמונה חופשית
לידה	18 בינואר 1962 (בן 62); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1985
מקום לימודים	בית צבי
בן או בת זוג	גילי בן אוזיליו (1987–1987); מירב גרובר (1998–2001); ענבר היימן (2003–?) ;
צאצאים	נעם פרנק
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי לשחקן הטוב ביותר על משחקו בהצגה "מקבת'", 2013
	פרופיל ב-IMDb

גיל פרנק (נולד ב-18 בינואר 1963) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, במאי, סופר ומשורר ישראלי.

ביוגרפיה

גיל פרנק למד משחק במחזור כ"ה של בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" לצד אלונה קמחי, סנדרה שונוולד, שרון אלכסנדר, וגילי בן אוזיליו וסיים את לימודיו בשנת 1987^[1].

ב-2011 יצא לאור ספרו "רק שש הברות" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

קריירה

בתיאטרון

בתיאטרון החאן: ב-1988 שיחק בהצגה "מי תהום" מאת הלל מיטלפונקט שביים עמית גזית^[2].

בתיאטרון בית ליסין: ב-1987 שיחק בהצגה "יתומים" מאת לייל קסלר שביים אילן אלדד. ב-1992 שיחק בהצגה "שח ומט" מאת פ. סנדרוביץ שביים איציק ויינגרטן. ב-2001 שיחק בהצגה "וריאציות על נושא מסתורי" מאת אריק עמנואל שמיט שביים הלל מיטלפונקט^[3]. ב-2002 שיחק בהצגה "אלטלנה" שכתב וביים אלדד זיו^[4]. ב-2003 גילם את סטנלי קובלסקי בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" מאת טנסי ויליאמס שביים אילן רונן^[5], וגילם את אלישע בהצגה "צור וירושלים" מאת מתתיהו שוהם שביים יוסי יזרעאלי^[6]. ב-2004 גילם את יונתן (לסירוגין עם גולן אזולאי) בהצגה "קיסריה סוף שבוע" מאת גורן אגמון שביים אבישי מילשטיין. ב-2008 גילם את ביל סייקס במחזמר "אוליבר!" מאת ליונל בארט שביים משה קפטן בהפקת קרן אור הפקות - יריב יפת, בימות & לאן.

בתיאטרון באר שבע: ב-1988 שיחק בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר שביים מיכה לבינסון ובהצגה "עקרונות הכתיבה" מאת ריצ'רד נלסון שביים גדי רול^[7], ובהצגה "ברור כשמש" מאת פיל יאנג שביים גדי רול^[8]. ב-1994 גילם את ליאון בהצגה "בית מלאכה" מאת ז'אן קלוד גרומברג שביים יורם פאלק. ב-1997 שיחק בהצגה "הגולד האחרון" מאת יונתן טולינס שביים גדי ענבר.

בתיאטרון הבימה: ב-1989 גילם את דאמיס בהצגה "טרטיף" מאת מולייר, שביים רוברט סטורואה^[9], וגילם את לב בהצגה "אדם" מאת יהושע סובול שביים גדליה בסר. ב-1990 גילם את לואי בהצגה "מראה מעל הגשר" מאת ארתור מילר שביים איציק ויינגרטן; גילם את החתן בהצגה "חתונת הדמים" מאת פדריקו גארסיה לורקה שעיבד וביים חנן שניר, ואת אפרים בהצגה "ליל העשרים" מאת יהושע סובול שביימה אופירה הניג. ב-1991 גילם את תום בהצגה "ביבר הזכוכית" מאת טנסי ויליאמס שביימה אופירה הניג^[10]. ב-1992 גילם את פפל בהצגה "בשפל" מאת מקסים גורקי שביימה אופירה הניג ב-1994 גילם את מייקל בהצגה "רוקדים בלונאסה" רוקדים בלונאסה מאת בריאן פריל שביים עידו ריקלין וגילם את פראדר בהצגה "מחלת נעורים" מאת פרדיננד ברוקנר שביים עידו ריקלין. ב-1995 גילם את מושבע מס' 6 בהצגה "שנים עשר המושבעים" מאת רג'ינלד רוז שביים שמואל וילוז'ני וגילם את ירוחם בהצגה "זינזאנה" שכתב עירא דביר וביים אלי כהן (במאי). ב-2015 גילם את קראון ואת טירסיאס בהצגה "אדיפוס" מאת סופוקלס שביים חנן שניר, וגילם את יהוא בהצגה "יהוא" מאת גלעד עברון שביים אילן רונן. בשנת 2017 שיחק את הנרי בהצגה ״תמונתו של דוריאן גריי״ עפ״י אוסקר ווילד, שעיבד וביים יחזקאל לזרוב (שגם שיחק לצידו בהצגה)^[11]. בשנים 2019–2020 שיחק במחזמר "אביב מתעורר"^[12].

בתיאטרון הספרייה: ב-1992 שיחק בהצגה "מודיליאני" מאת דניס מקינטייר שביים גדי רול ושיחק בהצגה "בשפל" מאת מקסים גורקי שביימה אופירה הניג.

בתיאטרון חיפה: ב-1995 שיחק בהצגה "בני ערובה" מאת עמנואל רובלס שביימה ורדית שלפי. ב-1996 שיחק בהצגה "ציפור הנעורים המתוקה" מאת טנסי ויליאמס שביימה הלנה קאוט האוסון. ב-1997 שיחק בהצגה "מלאכים באמריקה" מאת טוני קושנר שביים רוני פינקוביץ'.

בתיאטרון הקאמרי: ב-1998 שיחק בהצגה "עולמה של איימי" מאת דייוויד הר שביים עידו ריקלין, ובהצגה "המורדים" מאת עדנה מזי"א שביים עמרי ניצן. ב-2000 גילם את קרוגסטאד בהצגה "נורה" בבימויו של אילן רונן ע"פ המחזה בית בובות מאת הנריק איבסן, וגילם את הורדוס בהצגה "הורדוס" שכתבה וביימה עדנה מזי"א. ב-2004 גילם את ד"ר רגב בהצגה "עקר בית" מאת ענת גוב שביימה עדנה מזי"א. ב-2005 גילם את קלודיוס בהצגה "המלט" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. ב-2006 גילם את סרן אדולף בהצגה "האב" מאת יוהאן אוגוסט סטרינדברג שביים יוסי פולק. ב-2007 גילם את שאול ברגר בהצגה "גפן בלאדי" שכתבו רמי דנון ואמנון לוי וביים רמי דנון. ב-2008 גילם את עודד בהצגה "תרה" מאת פנינה ודורית גרי (על פי הספר בעל אותו השם מאת צרויה שלו) שביימה דדי ברון. ב-2009 גילם את ג'ורג' בהצגה "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" מאת אדוארד אלבי שביים מיכה לבינסון, ואת נתן בהצגה "הבדלה" שכתב וביים שמואל הספרי. ב-2010 גילם את בן כנען בהצגה "האריסטוקרטים" שכתבה וביימה עדנה מזי"א. בשנת 2012 גילם את זאב ז'בוטינסקי במחזהו של אברהם ב. יהושע, "הילכו שניים יחדיו", ועל משחקו בהצגה זו זכה בפרס היצירה בתחום הציונות^[13]. באותה שנה גילם את הנרי בולינגברוק בהצגה "ריצ'רד השני" מאת שייקספיר שביים ארתור קוגן. ב-2013 גילם את מקבת' בהצגה "מקבת'" מאת שיקספיר שביים עמרי ניצן. על תפקידו בהצגה זו זכה בפרס התיאטרון הישראלי להופעה הטובה ביותר של שחקן בתפקיד ראשי. ב-2014 גילם את עודד קרני בהצגה "דג מוסר" מאת מירי חנוך שביימה עדנה מזי"א^[14], וגילם את דורי בהצגה "חברים של חברים" שכתב וביים הלל מיטלפונקט^[15].

בתיאטרון אנסמבל הרצליה: ב-2013 שיחק בהצגה "צרים" מאת יעקב איליי שביים עודד קוטלר.

ב-2020 שיחק בהצגה "סיבת המוות אינה ידועה" של תיאטרון הבימה, המבוססת על סיפורו האמיתי של שמעון קופר, אותו מגלם פרנק.

ב-2022 שיחק בהצגה "אותלו" של תיאטרון מלנקי בתפקיד הראשי^[16].

בטלוויזיה ובקולנוע

ב-1990 גילם את ארז, התפקיד הראשי בסרט "אפטר", שכתב וביים איתן פוקס. ב-1991 גילם את מיקי יגור, התפקיד הראשי בסרט "עונת הדובדבנים" שכתבו הירש גודמן וחיים בוזגלו שגם ביים^[17].

בשנת 1996 גילם את מתי, התפקיד הראשי בסדרת הטלוויזיה "המוסד", שכתבו אסטבן גוטפריד ושי כנות וביימו גאיטה אראגונה ודודי מור. ב-1997 השתתף בסרט "אהבה מדרגה ראשונה" בבמויו של עקיבא טבת. בשנת 2000 השתתף במספר פרקים בעונה הראשונה של סדרת הדרמה "שבתות וחגים" ב-HOT3, לצד אשתו מירב גרובר. ב-2002 גילם את דורון קדמי, התפקיד הראשי בטלנובלה "לחיי האהבה" שכתב גל פרידמן וביים יצחק שאולי. ב-2003 גילם את כצנלסון בטלנובלה "משחק החיים" שכתבה סיגל אבין וביים יצחק שאולי, וגילם את הרמטכ"ל דוד אלעזר בסרט הטלוויזיה "שתיקת הצופרים", שכתב מוטי לרנר וביים אורי ענבר. ב-2004 גילם את צבי אקריש בטלנובלה "מיכאלה" שכתבה סיגל אבין וביים יצחק שאולי. ב-2008 גילם את עובד קרמר בסדרה "החיים זה לא הכל" שכתב דניאל לפין וביים עדי בנימינוב. בנוסף, באותה שנה גילם את בן לולו בסרט "שבעה", שכתבו וביימו שלומי ורונית אלקבץ, ואת שלמה בסון בסדרת הטלוויזיה "אבידות ומציאות", שכתבו דנה מודן ושבי גביזון. ב-2009 גילם את יונתן גבריאלוב בעונה השלישית של הטלנובלה "האלופה" שביים שי קפון. ב-2010 גילם את אנדרה פוקס בעונה השנייה של הסדרה "חצויה" שביים ציון רובין. באותה שנה גילם את חגי צפריר, הדמות הראשית בסרט "מאיה", שכתבה וביימה מיכל בת-אדם. ב-2011 גילם את חגי ז'רגון בסדרה "הפיג'מות", שביים רובי דואניאס. באותה שנה גילם את אמנון בסרט "לא רואים עליך" שכתבו טל עומר ומיכל אביעד שגם ביימה. ב-2012 גילם את ברוך צימבל בסדרה "אליפים" שביים אורן שקדי, וגילם את אדי קליין בסדרה "עניין של זמן" שכתבה רונית ויס ברקוביץ וביים רני סער^[18].

ב-2014 גילם את שמואל שיינברג בסדרה "אחת אפס אפס" שכתב וביים אמיר מן^[19]. ב-2015 גילם את ראש ממשלת ישראל בסדרה "תא גורדין" שביים דני סירקין ושיחק בתפקיד ראשי בסרט "קאפו בירושלים" בבימויו של אורי ברבש. ב-2018 גילם בסדרה "יש לה את זה" את שר הביטחון, ובנוסף השתתף בסדרה "בשבילה גיבורים עפים" בתפקיד "האב החיוור". באותה שנה הופיע גם בסרטו של חיים טבקמן "אווה" ושיחק בסדרה "מלכות" ששודרה בהוט. בנוסף, שיחק בתפקיד קולי מיוחד את מפעילו של שתול בארגון זכויות אדם בסרט "אאוט" שביים אלון סהר. הסרט יצר מהומה לקראת הקרנתו לאחר ששרת התרבות מירי רגב, דרשה למנוע את הקרנת הסרט בפסטיבל חיפה בטענה שהסרט "חותר תחת סמלינו וערכינו", ואיימה למשוך את מימון משרדה מתקציב הפסטיבל. ב-2022 גילם את מוריס בן טובים בסדרה הבאר, המשודרת בכאן חינוכית כאביו של "בנו בן טובים" (נעם פרנק) בנו גם במציאות^[20]^[21]. לאחר מאבק מתוקשר "אאוט" הוקרן ואף זכה במקום הראשון בקטגוריית הסרט הקצר^[22]. באותה שנה גילם את רבי אליהו בסרט "עקרה" שביים הרב מרדכי ורדי.

קריינות ודיבוב

ב-2009 דיבב את הוביס בסרט "המסע של דספרו". ב-2011 דיבב את צל המערב בסרט "רנגו". כמו כן, הוא משמש כקריין בפרסומות שונות.

חיים אישיים

ב-1987 היה נשוי במשך 3 חודשים לשחקנית גילי בן אוזיליו^[23].

ב-1998 נישא לשחקנית מירב גרובר ולהם ילד משותף בשם גל (גלי), אף הוא שחקן. ב-2001 התגרש בשנית.

מאז 2003 חי בזוגיות עם האמנית ענבר היימן, ולהם ילד משותף, נעם פרנק (יליד 2003), גם הוא שחקן.

קישורים חיצוניים

גיל פרנק, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
גיל פרנק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
גיל פרנק, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
גיל פרנק, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
גיל פרנק, בארכיון הבימה
גיל פרנק, ברשת החברתית אינסטגרם
גיל פרנק, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יואב בירנברג, הייתי המגוחך, הפאתטי, השיכור, באתר ynet, 21 במרץ 2003
מרב יודילוביץ', להפוך את השקר לאמנות, באתר ynet, 18 באוגוסט 2004
טל מילר, משחק החיים, באתר nrg‏, 21 בדצמבר 2007
טל פרי, ‏פרצופה של המדינה: ראיון מיוחד עם גיל פרנק ועומר ניצן, באתר גלובס, 1 בפברואר 2011
דפנה לוסטיג, ינאי יחיאל, ענייני פנים - גיל פרנק, באתר הארץ, 10 בפברואר 2011
ליאת רון, ‏גיל פרנק: "תודה על כל טלנובלה שעשיתי שהביאה לי פרנסה", באתר גלובס, 4 במרץ 2013
מרב יודילוביץ', גיל פרנק: "להביא ילדים - זו המהות", באתר ynet, 1 באוגוסט 2013
יעקב בר-און, ‏גיל פרנק: "אופיע בהתנחלויות. הממשלה אשמה בקיומן, לא התושבים", באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2017
שגיא בן נון‏, "לא הבנתי איך אפשר להיות נאמן לאישה אחת, עכשיו אני מבין", באתר וואלה, 26 בנובמבר 2018
שגיא בן נון‏, תסביך אב, באתר וואלה, 18 בפברואר 2022

הערות שוליים

^ נילי לנדסמן, שוןן פן מייצור מקומי תיאטרון, חדשות, 25 בדצמבר 1992
^ יורם בר, הצגה - "מי תהום" בהפקת תיאטרון החאן, כל העיר, 15 בינואר 1988
^ מיכאל הנדלזלץ, נטול מסתורין - תיאטרון בית לסין מעלה את "וריאציות על נושא מסתורי" מאת אריק-עמנואל שמיט, באתר הארץ, 17 ביולי 2001
^ מיכאל הנדלזלץ, קשקושון שטותניקי - תיאטרון בית לסין מציג "אלטלנה" מאת אלדד זיו בבימויו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2002
^ מיכאל הנדלזלץ, בזכות עומק המצוקה - תיאטרון בית לסין מציג "חשמלית ושמה תשוקה" מאת טנסי ויליאמס, באתר הארץ, 26 ביוני 2003
^ יוסי פלס, טרגדיה של אנושיות בת שני יצרים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2003
^ רחלה זנדבנק, גבר ואשה 'לכודים ברשת', 'עקרונות הכתיבה' - תיאטרון באר־שבע, כותרת ראשית, 29 ביוני 1988
^ רחלה זנדבנק, תיאטרון סוף טוב 'ברור כשמש', 'דני והים הכחול' - תיאטרון באר־שבע, כותרת ראשית, 14 בדצמבר 1988
^ שוש אביגל, אמש / יפה לעין, לא אמיתי, חדשות, 29 בדצמבר 1989
שרית פוקס, אימתו ונפילתו של טרטיף, מעריב, 29 בדצמבר 1989
אמיר פלג, צביעות היא כידוע כבר לא מלה גסה, חדשות, 22 בדצמבר 1989
^ ביקורת: שוש אביגל, נוגע, פה ושם, ללב, חדשות, 30 ביולי 1991
^ תמונתו של דוריאן גריי, באתר archive.habima.co.il
^ ננו שבתאי, הורים, קחו את ילדיכם להצגה הזאת, זה בהול, באתר הארץ, 15 בינואר 2020
^ מרב יודילוביץ', דן כנר וגיל פרנק בין הזוכים בפרס היצירה הציונית, באתר ynet, 28 באפריל 2013
^ מיכאל הנדלזלץ, "דג מוסר": דוחה, עלוב, עצוב, באתר הארץ, 2 במאי 2014
^ מיכאל הנדלזלץ, "חברים של חברים": הקרום הדביק של הישראליות, באתר הארץ, 1 ביוני 2014
טל לוין, עכבר העיר, חברים של חברים: משבר גיל ה-50 של הקאמרי, באתר הארץ, 2 ביוני 2014
^ מירב יודילוביץ, אותלו במלנקי, באתר הבמה, ‏9 בנובמבר 2022
^ רחל מהגר, סוף עונת הדובדבנים - במרחבים שמאחורי מנזר לטרון צולמו השבוע סצינות הסיום של סרט ישראלי חדש, "עונת הדובדבנים", כל העיר, 23 בנובמבר 1990
^ אורי ערן, עכבר העיר, עניין של זמן: הנעורים יפים יותר מהבורגנות, באתר הארץ, 15 ביולי 2012
^ ליאת ריקליס, עכבר העיר, "אחת אפס אפס": בית ספר לקלישאות, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2011
^ נירית אנדרמן, רגב דורשת לשלול מימון מפסטיבל חיפה בגלל סרטים "החותרים תחת ערכינו", באתר הארץ, 17 בספטמבר 2018
^ יואב איתיאל‏, בגלל סרט "חתרני": רגב דורשת לבחון המימון לפסטיבל חיפה, באתר וואלה, 17 בספטמבר 2018
^ “תל אביב על האש" זכה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה, באתר ynet, 29 בספטמבר 2018
^ נילי לנדסמן, שון פן מייצור מקומי תיאטרון, חדשות, 25 בדצמבר 1992

[1] נילי לנדסמן, שוןן פן מייצור מקומי תיאטרון, חדשות, 25 בדצמבר 1992

[2] יורם בר, הצגה - "מי תהום" בהפקת תיאטרון החאן, כל העיר, 15 בינואר 1988

[3] מיכאל הנדלזלץ, נטול מסתורין - תיאטרון בית לסין מעלה את "וריאציות על נושא מסתורי" מאת אריק-עמנואל שמיט, באתר הארץ, 17 ביולי 2001

[4] מיכאל הנדלזלץ, קשקושון שטותניקי - תיאטרון בית לסין מציג "אלטלנה" מאת אלדד זיו בבימויו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2002

[5] מיכאל הנדלזלץ, בזכות עומק המצוקה - תיאטרון בית לסין מציג "חשמלית ושמה תשוקה" מאת טנסי ויליאמס, באתר הארץ, 26 ביוני 2003

[6] יוסי פלס, טרגדיה של אנושיות בת שני יצרים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2003

[7] רחלה זנדבנק, גבר ואשה 'לכודים ברשת', 'עקרונות הכתיבה' - תיאטרון באר־שבע, כותרת ראשית, 29 ביוני 1988

[8] רחלה זנדבנק, תיאטרון סוף טוב 'ברור כשמש', 'דני והים הכחול' - תיאטרון באר־שבע, כותרת ראשית, 14 בדצמבר 1988

[9] שוש אביגל, אמש / יפה לעין, לא אמיתי, חדשות, 29 בדצמבר 1989
שרית פוקס, אימתו ונפילתו של טרטיף, מעריב, 29 בדצמבר 1989
אמיר פלג, צביעות היא כידוע כבר לא מלה גסה, חדשות, 22 בדצמבר 1989

[10] ביקורת: שוש אביגל, נוגע, פה ושם, ללב, חדשות, 30 ביולי 1991

[11] תמונתו של דוריאן גריי, באתר archive.habima.co.il

[12] ננו שבתאי, הורים, קחו את ילדיכם להצגה הזאת, זה בהול, באתר הארץ, 15 בינואר 2020

[13] מרב יודילוביץ', דן כנר וגיל פרנק בין הזוכים בפרס היצירה הציונית, באתר ynet, 28 באפריל 2013

[14] מיכאל הנדלזלץ, "דג מוסר": דוחה, עלוב, עצוב, באתר הארץ, 2 במאי 2014

[15] מיכאל הנדלזלץ, "חברים של חברים": הקרום הדביק של הישראליות, באתר הארץ, 1 ביוני 2014
טל לוין, עכבר העיר, חברים של חברים: משבר גיל ה-50 של הקאמרי, באתר הארץ, 2 ביוני 2014

[16] מירב יודילוביץ, אותלו במלנקי, באתר הבמה, ‏9 בנובמבר 2022

[17] רחל מהגר, סוף עונת הדובדבנים - במרחבים שמאחורי מנזר לטרון צולמו השבוע סצינות הסיום של סרט ישראלי חדש, "עונת הדובדבנים", כל העיר, 23 בנובמבר 1990

[18] אורי ערן, עכבר העיר, עניין של זמן: הנעורים יפים יותר מהבורגנות, באתר הארץ, 15 ביולי 2012

[19] ליאת ריקליס, עכבר העיר, "אחת אפס אפס": בית ספר לקלישאות, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2011

[20] נירית אנדרמן, רגב דורשת לשלול מימון מפסטיבל חיפה בגלל סרטים "החותרים תחת ערכינו", באתר הארץ, 17 בספטמבר 2018

[21] יואב איתיאל‏, בגלל סרט "חתרני": רגב דורשת לבחון המימון לפסטיבל חיפה, באתר וואלה, 17 בספטמבר 2018

[22] “תל אביב על האש" זכה בפרס הראשון בפסטיבל חיפה, באתר ynet, 29 בספטמבר 2018

[23] נילי לנדסמן, שון פן מייצור מקומי תיאטרון, חדשות, 25 בדצמבר 1992

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

אין תמונה חופשית
לידה	18 בינואר 1962 (בן 62) חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1985
מקום לימודים	בית צבי
בן או בת זוג	גילי בן אוזיליו (1987–1987) מירב גרובר (1998–2001) ענבר היימן (2003–?)
צאצאים	נעם פרנק
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי לשחקן הטוב ביותר על משחקו בהצגה "מקבת'", 2013
פרופיל ב-IMDb