ויקיפדיה

הצינור הבלטי

הצינור הבלטי (באנגלית: Baltic Pipe), הוא צינור גז טבעי להולכת הגז בין צינור Europipe II (אנ') (החוצה את הים הצפוני בין נורווגיה לגרמניה) לפולין. זהו פרויקט תשתית אסטרטגי ליצירת מסדרון חדש לאספקת גז לאירופה. [1]

הצינור הבלטי
Baltic Pipe
הנחרת צינור הגז הבלטי, במקטע יבשתי על אדמת דנמרק
הנחרת צינור הגז הבלטי, במקטע יבשתי על אדמת דנמרק
הנחרת צינור הגז הבלטי, במקטע יבשתי על אדמת דנמרק
סוג צינור גז טבעי
מדינות נורווגיהנורווגיה נורווגיה, דנמרקדנמרק דנמרק ו-פוליןפולין פולין
מוצא הים הצפוני
יעד פולין
עובר דרך דנמרק והים הבלטי
מפעיל חברת אנרג'ינט הדנית, וחברת גז-סיסטם הפולנית
אורך 950
קיבולת מקסימלית עד 10 מיליארד מטרים מעוקבים גז בשנה
כיוון זרימה דו כיווני, מים הצפוני לפולין ומפולין לדנמרק
תאריך הפעלה 27 בספטמבר 2022
הצינור הבלטי, באדום באחריות חברת גז-סיסטם, בירוק באחריות חברת אנרג'ינט, מקטעים 1 ו- 4 מקטעים ימיים מקטעים 2,3,5 מקטעים יבשתיים
רשת היעד של צינורות גז פולניים
ייצור חשמל פולני לפי מקור

הצינור הבלטי, מעביר גז טבעי מהים הצפוני לפולין דרך דנמרק בכמות של עד 10 מיליארד מטר מעוקב גז בשנה.[2] [3] הפרויקט פותח על ידי מפעילת מערכת הולכת הגז והחשמל הדנית אנרג'ינט (אנ') ומפעילת מערכת הולכת הגז הפולנית Gaz-System (אנ').[4][5] הפרויקט מוכר כפרויקט שאינטרסים רבים שותפים בו מצד האיחוד האירופי דנמרק, פולין וגרמניה.[6][4]

הצינור הבלטי החל לפעול באופן רשמי ב-27 בספטמבר 2022, [7] יום אחד לאחר שסדרת פיצוצים גרמו לדליפות הגז בצינור הגז נורד סטרים ב-26 בספטמבר 2022 והפכו את הצינורות הגז Nord Stream 1 ו- Nord Stream 2 מרוסיה לגרמניה לבלתי פעילים.[8]

היסטוריה עריכה

הפרויקט החל בשנת 2001, כשחברת הנפט והגז הדנית דונג אנרג'י (אנ') וחברת הנפט והגז הפולנית PGNiG (אנ') חתמו על הסכם על הקמת הצינור ואספקת הגז הנורווגי לפולין.[9] הוסכם על הקמת קונסורציום להנחת צינור הגז כשחלוקת המניות בין החברות תהיה ששני שלישים מהמניות תהיינה השייכות ל-DONG ושליש ל-PGNiG תוך השתתפות אפשרית של אקוינור (אנ') חברת הנפט השייכת לממשלת נורווגיה.[10] עם זאת, זמן קצר לאחר מכן הושעה הפרויקט מנימוקים של היתכנות כלכלית.

ב-2 במאי 2007, הפרויקט התחדש לאחר שחברת אנרג'ינט, מפעילת מערכות הולכה הגז הדנית, שהשתלטה על רשת ההולכה הדנית של גז טבעי מידי דונג אנרג'י והוסכם על חתימת הסכם בין אנרג'ינט ו-PGNiG הפולנית לבחינת האפשרות להקים את הצינור הבלטי. [11] באוגוסט 2008, ממשלת פולין החליפה את PGNiG במפעילת מערכת צינורות הגז הממשלתית גז-סיסטם Gaz-System כשותפה בפרויקט.[12]

ב-18 במאי 2009 השיקה הנציבות האירופית קול קורא להצעות למענקים במסגרת התהליך להתאוששות תוכנית האנרגיה האירופית. הנציבות הציעה להקצות כ-150 מיליון אירו עבור יישום הפרויקטים: א. סקאנלד (אנ') להנחת צינור גז ימי המחבר את שוודיה, נורווגיה ודנמרק, ב. פרויקט הצינור הבלטי.[13] הנציבות האירופית נתנה 3.2 מיליון אירו עבור התכנון הטכני של הצינור. [14][15] ב-16 ביוני 2009 השעתה חברת גז-סיסטם הפולנית את יישום פרויקט צינור הגז הבלטי עקב השעיית פרויקט סקאנלד והיעדר ביקוש לגז טבעי בפולין.[16] הפרויקט חודש בפברואר 2010 לאחר בדיקה חוזרת של הפרויקט על ידי ממשלת פולין,[17] מתוך הצורך לצמצם את השימוש בפחם ובגז מהמזרח (רוסיה).[18]

בשנת 2016, נערכה בדיקת היתכנות מחודשת[19] והפרויקט נכלל ברשימת הפרויקטים בעלי עניין משותף על ידי הנציבות האירופית בדומה לבדיקות שהתקיימו בשנים 2013, וב-2015. ב-24 בנובמבר 2017 הוא נכלל ברשימה זו בפעם השלישית.[20] באמצע 2017, אנרג'ינט וגז-סיסטם השיקו את נוהלי העבודה ופתיחת עונה העבודות הראשונה.[21][22] בינואר 2018 החברות חתמו על הסכמי קיבולת ל-15 שנים עם השותפים. בשנת 2018 התקיימו דיונים פומביים בדנמרק, שוודיה, גרמניה ופולין.[20] באפריל 2019, הנציבות האירופית העניקה 214.9 מיליון אירו לפרויקט.[23]

בין השנים 2018 ו-2020 התבצעו עבודות אנליטיות, סקר ותכנון על מנת לקבל את ההיתרים הנדרשים לבנייה ותפעול של הצינור הימי הבלטי.

בשנת 2018, 48% מהחשמל שהופק בפולין הגיע משרפת פחם אבן, 29% מליגניט (פחם חום), 13% ממקורות מתחדשים (בעיקר אנרגיית רוח) ו-7% מגז טבעי. [24]

ב-3 ביוני 2021, הוועדה הדנית לערעורים לאיכות הסביבה והמזון הודיעה שהיא ביטלה את היתרי הקרקע שניתנו ב-2019 לטובת הבנייה והנחת הצינור הבלטי באורך 210 קילומטרים על אדמת דנמרק. על פי ועדת הערר, ההיתר לפרויקט שניתן על ידי הסוכנות הדנית להגנת הסביבה לא פירט מספיק את האמצעים שיינקטו כדי להגן על עכברים נמנמיים, עכברי ליבנה ועטלפים, במהלך בניית הצינור שיונח על אדמת דנמרק. משמעות ההחלטה הייתה שהסוכנות לאיכות הסביבה של דנמרק התחייבה לבצע מחקרים נוספים כדי לחדש את ההיתר. [25]

ב-19 ביוני 2021, הסוכנות הדנית להגנת הסביבה הודיעה כי פרויקט הצינור הבלטי יכול להמשיך בעבודות הבנייה בחלקים ספציפיים מתוך 210 הקילומטרים שעל אדמת דנמרק. הצפי היה שהפרויקט הכולל יתעכב ב-3 חודשים והוא יוכל לספק חלק גדול מהקיבולת המוסכמת עד אוקטובר 2022 תוך כדי עבודה לקראת אספקת קיבולת מלאה עד סוף 2022. [26]

ב-21 בדצמבר 2021, הסוכנות להגנת הסביבה הדנית החלה את תקופת השימוע של 8 שבועות להכנת דוח הערכת ההשפעה הסביבתית של הצינור הבלטי. [27]

ב-1 במרץ 2022, הסוכנות הדנית להגנת הסביבה הוציאה היתר סביבתי חדש להנחת הצינור הבלטי לאחר שההיתר המקורי בוטל על ידי הוועדה הדנית לערעורים לאיכות הסביבה והמזון ב-2021. על פי ההיתר החדש, חברת אנרג'ינט יכלה להתחיל את עבודות הבנייה של חלקים מהפרויקט בחלקו המזרחי של חצי האי יוטלנד ובחלקו המערבי של האי פין.

באפריל 2022 נוצר החיבור לים הצפוני. כשהעבודות על היבשה עדין נמשכו. [28]

חברת אנרג'ינט החלה להפעיל את הצינור הבלטי ב-27 בספטמבר 2022, תוך שימוש בחלקים ממערכת הולכת הגז הקיימת בדנמרק כתחליף זמני לחלקים שעוכבו. הפרויקט כולו צפוי להיות מבצעי בקיבולת שנתית מלאה של עד 10 מיליארד מטרים מעוקבים גז בשנה עד לתאריך 1 בינואר 2023.[29] עד אוגוסט 2022, הצינור כבר רותך, נבדק ונוקה בין דנמרק לפולין. [30] ב-15 בספטמבר 2022, חברת PGNiG הפולנית הודיעה כי לא נמצאו פחמימנים בשדה הנפט והגז הנורווגי על שם קופרניקוס, שיש להם בו בעלות של 50%. [31] ב-23 בספטמבר, החברות PGNiG ואקוינור הכריזו על חוזה אספקת גז ל-10 שנים באמצעות צינור הגז הבלטי בקיבולת של 2.4 מיליארד מטרים מעוקבים, בין השנים 2023 ועד 2033. [32] אירוע פתיחת הצינור הבלטי התקיים בשצ'צ'ין, פולין ב-27 בספטמבר 2022.[33]

נתונים טכניים עריכה

קטע הצינור הימי, של 275 הקילומטרים התת-ימיים שחיבר בין הצינור בפקסה Faxe, בדנמרק ופוגורזליצה Pogorzelica בפולין, עלות בנייתו הוערכה ב-335–350 מיליון אירו, תלוי בקוטר הצינור. הוא תוכנן להיבנות כך שיאפשר זרימת גז לשני הכיוונים.[34]

הפרויקט מורכב מחמישה מקטעים עיקריים:

  • מקטע מס 1 - קטע הצינור הבלטי בים הצפוני, הוא צינור ימי בין מערכת הגז הנורווגית הנמצאת בים הצפוני למערכת הולכת הגז הדנית, המסתעפת מהצינור Europipe II המחבר בין נורווגיה לגרמניה. קצה הצינור הבלטי, הימי, במקטע זה מגיע לחוף המערבי של דנמרק ליד העיירה הדנית Blaabjerg. מקטע הצינור הימי הזה נבנה ומופעל על ידי חברת אנרג'ינט.
  • מקטע מספר 2 - על החוף של דנמרק – מערכת ההולכה הדנית היבשתית הקיימת מותקנת בכיוון ממערב למזרח, כוללת 210 קילומטרים של צינורות חדשים. העבודות בדנמרק כללו הקמת קטע יבשתי של הצינור הבלטי מ-Blaabjerg לעיר Nybro (אנ') ובניית מאגר קולט גז בניברו. בניית צינור חדש על האי זילנד מ- Kongsmark אל הים הבלטי בחלק הדרום-מזרחי של זילנד. הצינור נבנה ומופעל על ידי אנרג'ינט.
  • מקטע מספר 3 - הקמת תחנת דחיסת גז בחלק המזרחי של האי זילנד, הנחוצה לצינור בין דנמרק לפולין. תחנה זו מבטיחה גם את זרימה הגז ההפוכה. תחנת הדחיסה נבנתה ומופעלת על ידי אנרג'ינט, והיא ממומנה על ידי חברת גז-סיסטם.
  • מקטע מספר 4 - קטע הצינור בים הבלטי באורך 275 קילומטרים בין דנמרק לפולין מאפשר הולכה דו-כיוונית של גז. נתיב הצינור עובר באזורים הימיים של דנמרק ופולין ובאזור הכלכלי הבלעדי של שוודיה, עם חיבורים יבשתיים בפקסה שבדרום דנמרק ופוגורזליקה בפולין. הצינור הימי נבנה ומופעל על ידי חברת גז-סיסטם הפולנית.
  • מקטע מספר 5 - עבודות ההקמה של מקטע הצינור הבלטי על אדמת פולין כללו הרחבת מערכת הולכת הגז הפולנית, באורך 230 ועד 340 קילומטרים של הצינור החדש ושלוש תחנות דחיסת גז. בנוסף להקמת צינור הגז היבשתי בוצע החיבור של צינור הגז הימי למערכת ההולכה הארצית הפולנית. קטע הצינור הזה נבנה ומופעל על ידי חברת גז-סיסטם.

לאחר ההפעלה המלאה של הצינור הבלטי, תהיה לו יכולת הולכת גז של 10 מיליארד מטרים מעוקבים של גז בשנה מנורווגיה לדנמרק ופולין, ו-3 מיליארד מטרים מעוקבים גז בשנה מפולין ועד דנמרק.[35] אורך הצינור מהים הצפוני לפולין הוא 900 קילומטרים.[36]

לצינור הבלטי תהיה יכולת להחליף כ-60% מיבוא הגז של פולין מהגז המגיע מרוסיה באמצעות צינור ימל (אנ') . [37]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הצינור הבלטי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "ENERGINET: Baltic Pipe can be put into full operation one month ahead of planned". www.baltic-pipe.eu. נבדק ב-2022-09-28.
  2. ^ "ENERGINET: Baltic Pipe can be put into full operation one month ahead of planned". www.baltic-pipe.eu. נבדק ב-2022-09-28.
  3. ^ New environmental permit restarts construction on halted parts of Baltic Pipe, en.energinet.dk (באנגלית)
  4. ^ 1 2 The pipe dream securing EU energy security, The Australian Pipeliner (ב־Australian English)
  5. ^ The Baltic Pipe Project moves to the next level | Central Europe Energy Partners, www.ceep.be
  6. ^ Morgan, Sam (2019-06-27). "Baltic power games in the ascendancy". Euractiv. נבדק ב-2019-07-03.
  7. ^ Ministry of Petroleum and Energy, Opening of the Baltic Pipe line, Government.no, ‏2022-09-27 (באנגלית בריטית)
  8. ^ Scislowska, Monika; Olsen, Jan M.; Keyton, David (2022-09-28). "Blasts precede Baltic pipeline leaks, sabotage seen likely". ABC News. American Broadcasting Company. נבדק ב-2022-09-28.
  9. ^ "Scandinavian Gas Headed for Poland". Warsaw Voice. 2001-07-08. נבדק ב-2007-09-15.
  10. ^ "One Step Closer to Diversification". Warsaw Voice. 2001-06-24. נבדק ב-2007-09-15.
  11. ^ Press release: Denmark and Poland look into gas pipeline - Energinet.dk, web.archive.org, ‏2007-06-30
  12. ^ "PGNiG eyes Norway booster". Upstream Online. NHST Media Group. 2008-08-28. נבדק ב-2009-10-14.
  13. ^ "The Commission calls for proposals for €4 billion worth of energy investments" (Press release). European Commission. 2009-05-18. נבדק ב-2010-02-21.
  14. ^ "Gaz-System pracuje nad projektem technicznym Baltic Pipe" [Gaz-System is working on the technical design of the Baltic Pipe]. wnp.pl (בפולנית). PAP. 2009-09-24. נבדק ב-2010-02-21.
  15. ^ "Gaz-System pracuje nad projektem technicznym Baltic Pipe" [Gaz-System is working on the technical design Baltic Pipe]. wnp.pl (בפולנית). PAP. 2009-09-24. נבדק ב-2010-02-21.
  16. ^ Szczepański, Marcin (2009-12-23). "BBN o wstrzymaniu prac nad projektem Baltic Pipe" [BNS to suspend work on the Baltic Pipe project]. wnp.pl (בפולנית). נבדק ב-2010-02-21.
  17. ^ Szczepański, Marcin (2010-02-11). "Gaz-System: prace nad Baltic Pipe mogą ruszyć w drugiej połowie 2011 roku" [Gaz-System: Work on the Baltic Pipe can be launched in the second half of 2011]. wnp.pl (בפולנית). נבדק ב-2010-02-21.
  18. ^ Shotter, James (9 ביוני 2020). "Polish gas network close to fully financing Baltic Pipe to Norway". www.ft.com. ארכיון מ-22 ביולי 2020. As well as allowing Poland to diversify its gas supplies, the Baltic Pipe will help it decarbonise its economy. Poland derives almost 80 per cent of its electricity from coal {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "The pipe dream securing EU energy security". Pipeline International. 2019-05-25. נבדק ב-2019-07-03.
  20. ^ 1 2 "EU grants another subsidy to Baltic Pipe under the CEF 2018". Biznes Alert. 2018-07-20. נבדק ב-2019-07-03.
  21. ^ "The Baltic Pipe Project moves to the next level". CEEP. 2017-07-27. נבדק ב-2019-07-03.
  22. ^ "Gaz-System: Market is interested in Baltic Pipe". Biznes Alert. 2017-07-27. נבדק ב-2019-07-03.
  23. ^ Shrestha, Priyanka (2019-04-15). "Poland's Baltic Pipe pumped up with €215m EU grant". Energy Live News. נבדק ב-2019-07-03.
  24. ^ "Energy statistics in 2017 and 2018" (PDF). ארכיון (PDF) מ-23 בפברואר 2020. נבדק ב-2020-03-18. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Denmark suspends Baltic gas pipeline, in setback for Poland". ABC News.
  26. ^ "Baltic Pipe set to continue in selected areas in Denmark". Energinet.
  27. ^ "8 weeks public hearing started for Baltic Pipe environmental permit". Energinet.
  28. ^ Skopljak, Nadja (27 באפריל 2022). "First gas flows between Denmark and Norway after Baltic Pipe North Sea construction ends". Offshore Energy. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "New environmental permit restarts construction on halted parts of Baltic Pipe". Energinet.
  30. ^ "Baltic Pipe to Start Gas Transmission Sept. 27 - Minister". 3 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Cavcic, Melisa (15 בספטמבר 2022). "No hydrocarbons for Polish firm in Norwegian Sea well". Offshore Energy. ארכיון מ-15 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Kulovic, Nermina (23 בספטמבר 2022). "Poland strengthening its energy security via 10-year gas sales contract with Norway". Offshore Energy. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Aasland, Terje (2022-09-27). "Opening of the Baltic Pipe line". Regjeringen.no (באנגלית). נבדק ב-2022-09-28.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  34. ^ Valentin, Bente T. (2007-05-02). "Denmark and Poland look into gas pipeline" (Press release). Energinet. אורכב מ-המקור ב-2007-06-30. נבדק ב-2007-09-15.
  35. ^ Woellwarth, Lydia (2019-06-25). "Baltic Pipe infrastructure location decision made". World Pipelines. נבדק ב-2019-07-03.
  36. ^ מתוך האתר הרשמי של הצינור הבלטי
  37. ^ Easton, Adam (26 באפריל 2022). "Russia halts gas supplies to Poland, reports say". BBC News. Warsaw. נבדק ב-26 באפריל 2022. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הצינור_הבלטי&oldid=35940764"