ישעיה די טראני

רב איטלקי, מחבר פסקי ותוספות רי"ד
(הופנה מהדף הרי"ד)
המונח "רי"ד" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'רי"ד (1453–1454), ראו ה'רי"ד.

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~). מגדולי ראשוני איטליה, פרשן מקרא, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.

רבי ישעיה די טארני
לידה ~1165~1180~
איטליה
פטירה ~1240~1250~
תקופת הפעילות ?–1250 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו ר' שמחה משפיירא; בעלי התוספות
בני דורו האור זרוע ואחרים
חיבוריו תוספות רי"ד על ש"ס בבלי; פסקי הרי"ד; ספר המכריע - השלמה לספר הפסקים; שו"ת הרי"ד; (חידושי הרשב"א על מסכת מנחות); נימוקי החומש על התורה; (פירוש על הנ"ך)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון (ריא"ז) הוא מכונה בדרך כלל רבנו ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

תולדות חייו

עריכה

הרי"ד נולד באיטליה, אך למד באשכנז, בישיבתו של ר' שמחה משפיירא, לצדו של ר' יצחק מווינה (בעל ה"אור זרוע"), עמו עמד בקשרי התכתבות גם לאחר חזרתו לאיטליה, כאשר האור זרוע פונה אליו בכבוד רב[1]. באשכנז הושפע רי"ד רבות משיטת הלימוד של בעלי התוספות.

רי"ד חזר לאיטליה ושם הפך לאישיות התורנית המרכזית באזור כולו, וגם מחוצה לו קיבל שאלות. הוא הרבה לנוע ברחבי הארץ ומחוצה לה, ובין היתר היה בוונציה, קושטא, אלכסנדריה, ואף עלה פעמיים לרגל לארץ ישראל: ישראל מ' תא שמע מעריך כי בסביבות 1185-1190 הסתובב הרי"ד בארץ במסלול שהיה מסלול מקובל בקרב תיירים שטיילו באזור, ושלקראת פטירתו עלה ארצה על מנת להיקבר בה, לקראת שנת 1250.

גדלותו נודעה גם ממרחק הדורות, עד שהמהר"ם מרוטנבורג משווה אותו לגדולי הראשונים: ”ובכלל מי ירים ראשו ולבו על גאוני עולם הללו, המאור הגדול רבינו גרשום והגאונים רבינו אלפס והרמב"ם ורבינו ישעיה מטראני. ואל יטעה שום אדם לחלוק עליהם שום חסר לב” (שו"ת דפוס ברלין, סימן של"ט). גם הריבב"ן ותלמידו, שבלי הלקט, מרבים לצטטו בפסקיהם.

בספר האגור[2] מסופר שרבי ישעיה נהג בשבת לשוט בוונציה בסירות המעבר משכונה לשכונה, ונימק שהגוים משיטים את הסירה לצורך עצמם, ולכן מותר לו להצטרף אליהם. אך כמה פוסקים תמהו על מנהגו.[3]


תקופת חייו של הרב ישעיה די טראני על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

חיבוריו

עריכה

רי"ד כתב פירוש לתורה, "נימוקי החומש", ככל הנראה בצעירותו. את חידושיו לתלמוד, "תוספות רי"ד", חיבר לאחר מכן וכשסיים את פירושו חיבר את פסקיו ("פסקי רי"ד") ואת "ספר המכריע".

תוספות רי"ד

עריכה

חידושיו לתלמוד נקראים בכתב היד היחיד הקיים בשם "תוספות" (ובשם זה נדפסו), ולא בשם "חידושים", ככינויים של ספרי הפרשנות הספרדיים. על פי י"מ תא שמע, הספר מקיים קווי דמיון לשתי הסוגות ומאידך יש בו תכונות השונות משתיהן:

הספר [מהווה] שלב ביניים בין פרשנות שמגמתה פסיקתית מובהקת, בסגנון ספריהם של הפוסקים האשכנזים הגדולים בני המאה הי"ג אשר אצל מקצתם למד, לבין פרשנות למדנית טהורה, בעלת אופי 'תוספותי' צרפתי, פרשנות 'לשמה', המגלגלת יחדיו סוגיות רבות ומגוונות ל'כדור אחד', בסגנון פלפול בעלי התוספות וסברותיהם המקוריות; ממש כשם שהוא מהווה שלב ביניים בין ספרות התוספות עצמה לבין ספרות החידושים הספרדית, וחוליית ביניים ברורה ביניהם

הספרות הפרשנית לתלמוד, ח"ב עמ' 177

בשונה משאר חידושי התוספות על התלמוד כדוגמת "תוספות הרא"ש" ו"תוספות רבינו פרץ", "תוספות ישנים" ו"תוספות חד מקמאי", התוספות רי"ד הוא לרוב חידושים עצמאיים ולא אלו המובאים בתוספות שעל התלמוד.

חידושיו של התוספות רי"ד נדפסו במסכתות אחדות על גיליון התלמוד בבלי מהדורת וילנא, ורבי אלחנן וסרמן בהקדמתו לספרו קובץ הערות על מסכת יבמות טוען, שהוא גם מחברו של הספר חידושי הרשב"א על מסכת מנחות. בשיטה מקובצת למסכת בבא קמא מביא פירושים רבים בשם "ר' ישעיה", ובעבר יוחסו הפירושים בטעות לר' ישעיה, אבל באמת הם נכתבו על ידי חכם צרפתי בשם זה המאוחר לרי"ד[4], ויש שאמרו שהוא ר' ישעיה מוייל, אחיו של ר' יצחק מדורא.[5]

תופעה ייחודית אצלו היא העובדה שחזר על תלמודו והוציא מהדורות נוספות של חידושיו על המסכתות השונות - עד ארבע וחמש מהדורות למסכת. הרי"ד לא היסס לחלוק על הקודמים לו, באמירה שהוא יכול לחלוק עליהם על אף גדלותם, משום שהוא עומד כננס על כתפי ענקים. ביטוי זה, ששמע רי"ד מסביבתו הנוכרית על פי עדות עצמו, נטבע באיטליה זמן לא רב לפני שרי"ד החל להשתמש בו. כחלק מהעזתו לחלוק על קודמיו בחתירתו לאמת, חולק הוא מאות פעמים על חידושיו שלו-עצמו, ולעיתים בחריפות רבה ביותר. את מהדורותיו מספר הרי"ד בקפידה, וכלל בספריו הפניות רבות ממקום למקום וממהדורה למהדורה, ואף לספרים אחרים.

ריבוי המהדורות והחזרות הביא כמה חוקרים למחשבה שספר זה לא נועד לפרסום ולא היה אלא אוסף מחברות חידושים לקראת פרסום הספר העיקרי, הלוא הוא ספר הפסקים. ואולם ישראל מ' תא שמע העיר כי "אין זה הרושם המתקבל מן הספר", והשאיר סוגיה זו בצריך עיון.

פסקי רי"ד

עריכה
 
שער ספר "בית נתן" (ווינה, 1854); בסופו נדפסו לראשונה פסקי רבי ישעיה מטראני על מסכת ברכות

ספר הפסקים של רי"ד חובר לאחר תוספותיו, ועל כן נחשב לעיקרי יותר, ועם זאת כמעט נשכח מלב לעומת תוספות רי"ד, אשר נלמדות לרוב בבתי המדרש. כתוספותיו היו גם לספר זה מהדורות שונות, ואולם כאן הייתה מהדורה סופית אשר ביטלה את כל המהדורות הקודמות, ועל כן בספר שבידינו, שנערך על פי כתבי יד טובים ועדכניים, נמחה כל זכר לאותן המהדורות. חיבור זה משלב פסקים עם פירושים במזיגה אחת.

דרכו של רי"ד בפסיקת ההלכה בולטת בעצמאות שבה הוא מכריע הלכות מבלי התחשבות רבה בפסיקות הגאונים והראשונים שקדמו לו. יתרה מכזו, אין הוא נרתע מלחלוק על הגאונים, והראשונים הקדמונים, בהם רבנו חננאל, הרי"ף, ורש"י - אותו הוא מכנה בכינוי הכבוד 'המורה'.[6] פעמים רבות מציע הוא פרשנויות ייחודיות לסוגיות התלמוד ופוסק הלכה על פיהן, ובאופן תדיר הוא נותר בדעת יחיד ביחס לשאר הראשונים, כשלעיתים ריא"ז נכדו מתייצב לצידו, ולעיתים אף הוא חולק על סבו. ריא"ז בפסקיו שלו מכנהו 'מז"ה' - ראשי תיבות של מורי זקני הרב.

מכון יד הרב הרצוג הוציא לאור את סדרת ספרי 'פסקי הרי"ד' יחד עם 'פסקי הריא"ז', רוב הכרכים בעריכת הרב אברהם יוסף ורטהיימר.

ספר המכריע

עריכה

כהמשך לספר הפסקים צורף ספר משלים, "ספר המכריע", שהכיל משא ומתן למדני רב. ובו הוא מתווכח עם גדולי דורו והקודמים לו בהלכה. בשנת תשנ"ח יצאה לאור מהדורה מחודשת של הספר מתוך כת"י בידי מכון 'כתב יד וספר' בעריכת הרב שלמה אהרן ורטהיימר בנו של הרב אברהם יוסף ורטהיימר.

תשובות הרי"ד

עריכה

ספר השו"ת של הרי"ד מרכז את תשובותיו לשואליו ובו למעלה מחמישים תשובות, חלקם בהלכה למעשה, ורבים מהם ביאורי סוגיות שנשאל עליהם. בשנת תשכ"ז יצא הספר לאור מכת"י על ידי מכון 'יד הרב הרצוג' בעריכת הרב אברהם יוסף ורטהיימר.

התקבלות כתבי הרי"ד

עריכה

רבים מספרי הרי"ד אבדו ואינם בידינו; תוספות הרי"ד נותרו בכתב יד יחיד, והגיעו אל הדפוס רק במאוחר. עד אז, בקושי נודעו חידושיו מחוץ לאיטליה ויוון. ועם זאת, מאז שנדפסו תוספות הרי"ד בלמברג בשנים ה'תרכ"ב-ה'תרכ"ד (18621864), התקבל הספר בהתלהבות אצל לומדי התורה, והפך לאחד מן הספרים הקלאסיים בלימוד התלמוד.

ספרי הפסקים איבדו את חשיבותם מאז שנדפסו ספרי הטור והשולחן ערוך, ולא נדפסו עד לאחרונה. ספר המכריע הודפס לקראת סוף המאה ה-18, בזכות ערכו הלמדני. כתבים אחרים, כאמור, לא שרדו את חלוף הדורות ואבדו.

פרשנות המקרא

עריכה

רי"ד היה פרשן מקרא פשטן ומקורי, ופירושו מצטיין באורכו הקצר יחסית ובחתירתו לפשט ללא פלפולים. אופיינית לו דרך טיפולו בפירוש הפרקים הקשים של יחזקאל העוסקים בבית המקדש השלישי: בניגוד לשאר הפרשנים, הוא נמנע מלפרשם, וכך כתב:

מדות הבית וסדר הקרבנות ומשפט הכהנים האמורים כאן, אין אדם בעולם שיוכל לעמוד על אמיתתם. ואם הקדמונים, שהיו סמוכים לנבואת יחזקאל, בקשו לגונזו מפני שלא יכלו לעמוד על בוריו... ואיך נעמוד אנחנו על אמיתת דבריו? עד אשר יזכֵּינו הבורא לראות המעשים, ואז נתבונן על דבריו

פירוש ר' ישעיה מטראני ליחזקאל מ, א

הרב אברהם יוסף ורטהיימר נכדו של הרב שלמה אהרן ורטהיימר מחוקרי גניזת קהיר גילה את כתב היד של פירוש הרי"ד לנ"ך בספריה הלאומית בפריז בשנת תשי"ג והוציאו לאור בשלשה כרכים בשנים תשי"ט - תש"ל, בתוספת מבואות.

לפי חלק מהחוקרים (ד"ר מרדכי מרגליות) הפירוש המיוחס לו על הנ"ך לא נכתב על ידו אלא על ידי נכדו.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ למשל באור זרוע, חלק א', סימן תשנ"ה
  2. ^ ראו: רבי יעקב ברוך לאנדא, ספר האגור סימן שמה.
  3. ^ ראו: בית יוסף או"ח סימן שלט, ו.
  4. ^ ראה בהקדמת ר' א"י ורטהיימר לפסקי הרי"ד על ב"ק, מכון התלמוד הישראלי השלם, תשל"ו.
  5. ^ י"מ תא-שמע, רבנו ישעיה מוייל - חכם בלתי נודע מזמן מהר"ם מרוטנבורג, סיני סו (ג) עמ' קמג.
  6. ^ הרב דוד מצגר, מבוא לתוספות רי"ד על מסכת קידושין.