הרצח המשולש באור יהודה
ב-8 באוגוסט 1988, קצת אחרי עשר בערב הוצת צריף מגורים של פועלי בניין עזתים באור יהודה, שלושת הפועלים שישנו בצריף נלכדו באש ונפטרו מפצעיהם מספר ימים לאחר מכן.[1]
הרצח עריכה
בליל 8 באוגוסט 1988 הוצת צריף לינה של פועלי בניין עזתים באור יהודה, אשר עבדו באותה תקופה על הקמת המתנס העירוני. דלת הצריף ננעלה מבחוץ והרוצח או הרוצחים שפכו בנזין על הצריף והציתו אותו.
שלושת הפועלים, חליל מוסטפא אל-עבדנא (בן 41 ממחנה הפליטים ח'אן יונס), נזים איברהים עבד (בן 26 ממע'אזי) ובן דודו סעיד איסמעיל עבד (בן 19 מרפיח), שישנו בצריף נפצעו אנושות והובהלו לבית החולים תל השומר.[2][3] חליל נפטר מפציעותיו באותו לילה, סעיד נפטר יומיים אחר כך ונזים נפטר שישה ימים אחרי האירוע.[4]
חקירת הרצח עריכה
בתחילה המשטרה טענה שמדובר בתאונה אך בתחקיר של מכבי האש התברר שהצריף היה נעול מבחוץ ולכן לא מדובר בתאונה.[5] בציבור הועלו כמה השערות בנוגע למי ולמה ביצעו את הרצח: השערה מסוימת גרסה שאולי מדובר ברצח לאומני שבוצע על ידי יהודים, משום שהרצח התרחש במהלך האינתיפדה הראשונה. השערה אחרת טענה שאולי היה זה רצח לאומני שבוצע על ידי ערבים כיוון שהפועלים עבדו עבור יהודים. ההשערה השלישית הייתה שמדובר ברצח על רקע פלילי ושבוצע כנקמה בקבלן.[6] המשטרה התמקדה בחקירה בחבורת עבריינים מקומית, שלכאורה דרשו, יומיים לפני הרצח, דמי חסות מהקבלן וסורבו. חמישה חשודים נעצרו, ועוד אחד הסגיר עצמו למשטרה כשלושה שבועות אחר כך. אחד מהחשודים הסכים לחתום על הסכם טיעון, אך חזר בו לאחר שנפגש עם אשתו.[5] המשטרה טענה שהאליבי שלהם הופרך, והם נכשלו במבחן פוליגרף. ב-4 באוקטובר 1988 הושלך רימון לעבר תחנת המשטרה בה הוחזק אחד העצורים וניזוקה ניידת, לכאורה כדי להניאו מחתימת הסכם טיעון.[7] ב-12 באוקטובר 1988 התקיימה הפגנה אלימה של משפחות העצורים מול בניין עיריית אור יהודה.[8] לאחר 40 ימי חקירה של משטרת מסובים, הועבר התיק לטיפול מפלג התשאול ביחידה המרכזית של המשטרה. לאחר 60 עד 98 ימי מעצר שוחררו בהדרגה כל החשודים ולא הוגשו כתבי אישום נגדם.[9]
ב-1990 הודיע העיתונאי גבי ניצן שבידו עדות של אדם שהיה מוכן להעיד שחברו אמר לו שהוא ביצע את הרצח, והוא מסר את המידע למשטרה.[5][10][11]
תגובות לרצח עריכה
ב-24 באוגוסט 1988, 16 ימים לאחר המקרה, ביקר ראש עיריית אור יהודה, יצחק בוכובזה ברצועת עזה, ניחם את משפחות הנרצחים ונתן להם כסף מכיסו האישי.[3] על ביקור זה זכה בוכובזה באות הסובלנות של התנועה למען ארץ ישראל טובה.[12] ארבע שנים אחר כך קרובי משפחה של קורבנות הרצח באו לביקור גומלין באור יהודה.[13]
ב-11 בספטמבר 1988 נתפרסמה בעיתון "דבר" עצומה שדרשה שהנשיא חיים הרצוג ייגנה את הרצח, אך דובר הנשיא טען שהנשיא דווקא כן גינה את הרצח.[14]
לאחר הרצח עיתונאים ערכו ראיונות של תושבי העיר, שחלקם הביעו עמדות קיצוניות ותמיכה ברצח.[15]
העיתונאי גבי ניצן כתב רבות על הרצח בטוריו ב"כותרת ראשית" וב"חדשות", והביע ביקורת רבה על המשטרה והתקשורת.[16]
בתרבות עריכה
דליה רביקוביץ כתבה שיר בהשראת הרצח בשם "הסיפור על הערבי שמת בשריפה" שפורסם בשנת 1992 בספר השירים "אמא עם ילד".[17]
יהונתן גפן כתב על המקרה "פעם רצינו להיות אור לגויים, אבל היום אנחנו אור יהודה".[18]
הערות שוליים עריכה
- ^ באור יהודה לא אוהבים ערבים, חדשות, 29 בספטמבר 1989
- ^ עמי כברי ואבי מורגנשטיין, את שניהם שרפו לי. את אחי ואת בעלי, מעריב, 2 בספטמבר 1988
- ^ 1 2 שמעון אלקבץ, "דם של אדם הוא ערך עליון", חדשות, 25 באוגוסט 1988
- ^ גדעון מרון, תיק מס' :3642/88 המשטרה עוד מקווה, מעריב, 16 בדצמבר 1988
- ^ 1 2 3 גבי ניצן, אליבי - עמי פופר נכלא, והוא מסתובב חופשי באור-יהודה, חדשות, 8 ביוני 1990
- ^ אהרון דולב, אור־יהודה: לעשות אותנו כפרה - זה דבר חמור, מעריב, 26 באוגוסט 1988
- ^ גדעון מרון, חשוד זרק רימון לתחנת משטרה כדי להשתיק עד מאור יהודה, מעריב, 6 באוקטובר 1988
- ^ טלי בן עובדיה, בני משפחות עצורי הצריף שהוצת התפרעו ונעצרו, חדשות, 13 באוקטובר 1988
- ^ בוקי נאה, לאחר מעצר ארוך שוחררו החשודים בהצתת צריף באור יהודה. אין ראיות, חדשות, 30 בנובמבר 1988
- ^ גבי ניצן, אליבי, הבולשת חוקרת, חדשות, 6 ביולי 1990
- ^ גבי ניצן, אליבי - הבולשת חוקרת (פרק 276), חדשות, 13 ביולי 1990
- ^ עטרה מוסקוביץ', אות הסובלנות לראש עיריית אור יהודה עו"ד יצחק בוכובזה, מעריב, 20 בספטמבר 1988
- ^ אמיר בנבג'י, גברת עבד מבקשת לבדוק מי שרף את הבן שלה, חדשות, 9 בדצמבר 1992
- ^ הנשיא חיים הרצוג - הצתת הצריף באור יהודה, באתר ארכיון המדינה
- ^ יניב גולן, שנאה בוערת, חדשות, 17 באוגוסט 1988
- ^ גבי ניצן, בגבו למצלמה - משהו נשרף, כותרת ראשית, 17 באוגוסט 1988
- ^
סיון בסקין, גדולתה של דליה רביקוביץ, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
- ^ יהונתן גפן, אור ליהודה, מעריב, 2 בספטמבר 1988
