הר סדום

הר בישראל

הר סדום הוא הר[1] בצפון־מזרח הנגב[2], בין חופו של ים המלח למישור עמיעז. אורכו של ההר כאחד־עשר קילומטרים ורוחבו המרבי מגיע לשני קילומטרים. גובהו של הר סדום הוא 165 מ' מתחת לפני הים, 267 מ' מעל לפני ים המלח (נכון לשנת 2018).

הר סדום
חלקו הצפוני של הר סדום
חלקו הצפוני של הר סדום
חלקו הצפוני של הר סדום
מידע כללי
גובה 190 מטר מתחת לגובה פני הים
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום צפון־מזרח הנגב, בין חופו של ים המלח לנחל פרצים
קואורדינטות 31°4′19″N 35°23′49″E / 31.07194°N 35.39694°E / 31.07194; 35.39694
"אשת לוט"
עמודי המלח של הר סדום, ציור משנת 1848, צויר על ידי משלחתו של ויליאם פרנסיס לינץ'

הר סדום הוא דיאפיר (מחדר) מלח, תופעה גאולוגית של חדירת מלח שהיה קבור בעומק אל תוך סלעים קשים וכבדים יותר שהיו מעליו. עליית מחדר המלח הוא תוצאה של שני גורמים: לחץ סלעי הכיסוי, וכוח הציפה של המלח הנובע מהצפיפות הנמוכה שלו ביחס לסלעי הסביבה. הדיאפיר מתרומם כבר מאות אלפי שנים, אך ההר נחשף ככל הנראה בסוף תקופת קיומה של ימת הלשון - לפני כ-14,000 שנה. קצב התרוממות הר סדום כיום (על פי מדידות גיאודטיות ועיבוד נתוני מכ"ם לוויני), הוא בין 5 ל-9 מ"מ בשנה.

על הר סדום צומחים צמחים מועטים מאוד בשל מיעוט המשקעים, החום הרב, הניקוז המהיר מאוד של המים והמליחות הרבה של הקרקע. בין המינים המועטים הצומחים על הר סדום בולטים מיני המלחית.

על גבי ההר מספר שבילי הליכה ומיצפורים וניתן להגיע לפסגתו ברכב.

גאולוגיה

עריכה

הר סדום בנוי משכבות סלעי מלח השייכים לתצורת סדום. מלח תצורת סדום שקע בקרקעית לגונת סדום במהלך תקופת הפליוקן (לפני כ-3-5 מיליון שנה).

לגונת סדום נוצרה כתוצאה מחדירת מי הים התיכון לבקע ים המלח, ככל הנראה דרך עמק יזרעאל. חדירת הים הביאה להיווצרות לשון ים ארוכה וצרה שהשתרעה מאזור הכנרת ועד דרומית לאזור ברכות האידוי של ים המלח. חיבור של גוף מים הקיים באזור אקלים מדברי אל הים הפתוח, אפשר זרימה מוגבלת אך קבועה של מי ים לתוך הלגונה, כפיצוי על אובדן המים באידוי. עלייה בריכוז המלחים המומסים במים הביאה בשלב מסוים להשקעה של סלעי התאדות שונים, בעיקר מלח בישול (הליט, NaCl) וגבס, שהצטברו בשכבות בעובי של כ-2,000 מטר על קרקעית הלגונה. יחד עם שכבות המלח והגבס שקעו גם שכבות דקיקות של סלעי משקע קלסטים, פצלים ודולומיט. כלל שכבות אלה יצרו את תצורת סדום.

צבירת חתך כה עבה של סלעי התאדות מתוך הלגונה מחייב תהליך של השתפלות טקטונית (שקיעה) של קרקעית האגן, שאם לא כן עשויים המלחים השונים למלא את נפח האגן, עד לסתימתו.

 
שכבות מלח אנכיות בהר סדום

לפני כ-3-3.4 מיליוני שנים נותק הקשר בין לגונת סדום לים הפתוח וגוף המים הפך מלגונה לאגם. באגם זה הורבדו סלעי משקע רבים מתצורת עמורה ומתצורת הלשון, אשר כיסו את שכבות המלח של תצורת סדום.

עליית מחדר המלח של הר סדום

עריכה

סלע המלח (הליט) שונה מסלעים אחרים בכך שהוא מסוגל לשנות צורה תחת לחץ. לחץ מתמשך ומסיבי על שכבות המלח יכול להביא "לזרימת" השכבות לצדדים. בנוסף, צפיפותו הנמוכה ביחס לצפיפות סלעי הסביבה גורמת למלח לנוע ביתר קלות בסביבתו הצפופה ממנו. סדקים בסלעים הצפופים יכולים להביא לעליית המלח לאורך הסדקים.

שכבות המלח (תצורת סדום), המצויות במרכז האגן, מכוסות בכ-5 קילומטרים של סלעי משקע שונים (בעיקר תצורות עמורה והלשון). לפני כ-2.5 מיליוני שנים, החל המלח לזרום ממרכז האגן לצדדים בקצב של מילימטרים אחדים בשנה, בשל לחץ עמוד השכבות שמעליו. כעבור מאות אלפי שנים הגיעו שכבות המלח לאזור של שברים וסדקים בשוליים המערביים של אגן ים המלח. כאן עלו שכבות המלח דרך קווי השבר, תוך הטיית שכבות המלח ממצבן האופקי המקורי למצב האנכי הנוכחי. בדרכן למעלה הטו שכבות המלח את שכבות תצורת עמורה ותצורת הלשון שהיו מעליהן. כך בעצם נוצר דיאפיר (מחדר) הר סדום, אשר ליבו עשוי משכבות אנכיות של מלח שהטו תוך כדי עלייתן את שכבות הסלע שהיו מעליהן. כיום נחשפות שכבות תצורה עמורה כשהן ניצבות אנכית לאורך שוליו המזרחיים של הר סדום. (הטיית השכבות נראית באזור מערת ארובותיים).

גיל שכבות תצורת עמורה באזור מערת ארובותיים, נע בין 740 ל-140 אלף שנים טרם זמננו. גיל תצורת הלשון הוא בין 70,000 ל-14,000 שנים, בעוד על הר סדום עצמו חסרות שכבות הלשון שגילן הוא בין 70,000 ל-43,000 שנים. ממצא זה מעיד כי שלפחות בחלק מאותה תקופה הר סדום בצבץ כאי מעל לפני המים. "הגבעה הלבנה" או "גבעת הכפתור" (נ.ג. 194-) שבהר סדום מורכבת מסלעי תצורת הלשון.

 
מערת מלח בהר סדום

הר סדום נחשף סופית להשפעת הכוחות החיצוניים (בפרט לגשמים וזרמי מים) מלפני 14,000 שנים ועד ימנו. כאן החל תהליך הדומה לתהליך הקרסטי שבסלעי גיר, אך באופן מואץ יותר בשל טבעו של המלח. המים היורדים עם הגשמים הדלים באזור המסו שכבות של מלח ויצרו ערוצי נחלים קטנים, מערות מפותלות ובמקומות מסוימים נוצרו ארובות ופירים עמוקים.

סלעי החיפוי

עריכה

סלעי החיפוי מייצגים את השאריות הבלתי מסיסות של ראש מחדר המלח שיצר את הר סדום. שכבות המלח של תצורת סדום הכילו ביניהן שכבות דקיקות של חרסית, גבס, פצלים וחול דק (5% מנפח שכבות המלח). תוך כדי עליית המחדר הומסו שכבות המלח על ידי מי התהום או על ידי מי האגם המתוקים יחסית (שהדיאפיר חדר אל תוכן), והותירו אחריהן שארית בלתי מסיסה שהצטברה ובנתה את סלעי החיפוי. עובי סלעי החיפוי המצפים את שכבות המלח האנכיות מגיע לכ-40 מטר. משטח ההמסה המפריד בין המלח לשרידים הבלתי מסיסים שמעליו מכונה "ראי המלח".

מערות המלח

עריכה

במסגרת מחקרי המרכז לחקר מערות התגלו בהר סדום כמאה וחמישים מערות מלח. מדובר בריכוז מערות המלח הגדול ביותר בעולם. מערותיו של הר סדום ידועות ביופיין המיוחד, ביניהן מוכרות ומטוילות - מערת ארובותיים, מערת הקולונל, מערת סדום, מערת מלח"ם ומערת השועל. מערת מלח"ם היא מערת המלח הארוכה ביותר בעולם, ואורכה 10 ק"מ. בתוך המערות ישנם נטיפי וזקיפי מלח יפהפיים, חריצים ונקיקים ישרים, צרים וארוכים, מאובני דגים, אצות, צבים ונחשים, וגושי מלח ענקיים, שקופים כזכוכית. כיום סגורות למטיילים רוב מערותיו של ההר בשל חשש ממפולות והתמוטטויות.

מעמדו בתחום הזיכיון של מפעלי ים המלח

עריכה

הר סדום כולו נמצא בתחום הזיכיון של מפעלי ים המלח. בהר מרבצי מינרלים אשר קיימת היתכנות לכרות מהם אשלג. עד כה, אפשרות זו טרם יושמה, לנוכח העדר כדאיות כלכלית. לנוכח הערך הסביבתי הייחודי של המקום, ממליץ 'הצוות לקביעת פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח' שלא לכלול את הזכויות להפקת מינרלים מהר סדום ברישיון ההפקה העתידי. ככל שבעתיד תתקיים כדאיות כלכלית בהפקת המשאב, ניתן יהיה לבחון קידום הפקת משאבים באתר בהתאם לדינים הכלליים ובהם דיני התכנון והבניה.[3]

גלריית תמונות

עריכה
 
מבט על ים המלח מהר סדום

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הר סדום בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הר סדום מתנשא לגובה של למעלה מ-200 מטר מעל פני ים המלח, ולכן ניתן להגדירו כגבעה.
  2. ^ לפי הגדרות גאוגרפיות אחדות, נכלל הר סדום בתחומי מדבר יהודה.
  3. ^ הצוות לקביעת פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח - הדו"ח הסופי, עמ' 10.