נציבות שירות המדינה

יחידה ממשלתית האחראית על תחומי המינהל ומשאבי האנוש
(הופנה מהדף נציב שירות המדינה)

נציבות שירות המדינה היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה המופקדת על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המינהל ומשאבי האנוש.

נציבות שירות המדינה
מידע כללי
משרד אחראי משרד ראש הממשלה
תאריך הקמה 1950
תאריך כניסה 12 בספטמבר 2018
ראש הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ
www.gov.il/he/Departments/civil_service_commission
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל הנציבות הישן
סמליל הנציבות עד 2021

תפקידי הנציבות עריכה

הנציבות הוקמה בשנת 1950 במסגרת משרד האוצר וכיום היא פועלת במשרד ראש הממשלה ומופקדת מטעמו על מגוון תחומי אחריות מנהלתיים, בהם:

  • עריכת מכרזים ובחינות למיון המועמדים לשירות המדינה.
  • מינוי, קידום, הכשרת והדרכת עובדים.
  • אישור פיטורים של עובדי מדינה.
  • אישור מבנה ואת חלוקת הסמכויות של היחידות במשרדי הממשלה.
  • ניסוח תקנונים מנהליים לשירות המדינה וכן אכיפתם בקרב עובדי המדינה.
  • שיפור השירות לציבור.
  • עידוד להגברת פריון העבודה במשרדי הממשלה.
  • טיפול ברווחת עובדי המדינה, הכולל הוצאתם של עובדי המדינה לגמלאות.
  • גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי.
  • חקירה ואכיפת הדין המשמעתי על עובדי המדינה.

הסמכויות של נציבות שירות המדינה נקבעו בסדרת החוקים חוק שירות המדינה, בחוקים אחרים ובתקנון שירות המדינה (תקשי"ר). בין יחידות המשנה של הנציבות נכללות: יחידת בחינות ומכרזים, יחידת תכנון ובקרה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, האגף לשוויון מגדרי ואחרות.

נציב שירות המדינה עריכה

בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה ולידו פועלת "ועדת שירות המדינה". נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ופטור מקיום מכרז[1]. החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמת המועמד לתפקיד. בשנת 1999 חילקה ממשלת ישראל העשרים ושמונה את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז, לכאלו הדורשות ועדת איתור וכאלו הדורשות ועדת מינויים. בהחלטה זאת נקבע שנציב שירות המדינה ייכלל במשרות הדורשות ועדת מינויים הבודקת את כישוריו של המועמד ואת התאמתו הכללית למשרה[2].

רשימת נציבי שירות המדינה עריכה

מספר שם תמונה כהונה
1 זאב שרף   19501952
2 יצחק מלמד   19521953
3 דוד רוזוליו   19541959
(2) יצחק מלמד   19591961
4 ראובן שרי   19621968
5 יעקב ניצן   19681977
6 אברהם פרידמן   19771979
7 איתן יעקובסון   19801981
8 אליעזר הכסטר   19811983
9 אברהם נתן   19831986
10 עמנואל שרון   19861987
11 מאיר גבאי   19871993
12 יצחק גל-נור   19941996
13 שמואל הולנדר   19962010
14 משה דיין   20112017
מ"מ אהוד פראוור   20172018
15 דניאל הרשקוביץ   2018 ואילך

רפורמות בנציבות שירות המדינה עריכה

רפורמת קוברסקי - גל-נור עריכה

מדינת ישראל מקדמת רפורמות בניהול ההון האנושי בשערות המדינה מאז 1989[3]. ב-1989 פורסם דו"ח קוברסקי - דו"ח הוועדה הציבורית מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה (בהובלת חיים קוברסקי), הדו"ח כלל ניסוח רפורמה המקיפה ביותר מקום המדינה ועד היום על תפקוד שירות המדינה והגופים הנתמכים.

ליישום הרפורמה בניהול ההון האנושי מונה פרופסור יצחק גל-נור, נציב שירות המדינה מינואר 1994 עד ינואר 1997 תחת ממשלת ישראל העשרים וחמש שבראשות יצחק רבין, ותחת שר האוצר אברהם בייגה שוחט (בתקופה זו נציבות שירות המדינה הייתה יחידה הכפופה למשרד האוצר). על תקופת כהונתו כנציב גל-נור מספר בספרו 'לא, אדוני הנציב'[4]

בין מטרותיה המרכזיות של הרפורמה היו הקמת בית הספר למינהל ולמדיניות ציבורית, חקיקת חוק יסוד: שירות המדינה, מיצוב הנציבות כגוף מטה מוביל, ביזור/האצלת סמכויות, קידום שילוב נשים, ערבים ודרוזים בשירות המדינה, מגילת זכויות וחובות - אמות שירות (SLA).

רכיב מרכזי בדוח קוברסקי התייחס לביזור הסמכויות והפיכת נציבות שירות המדינה לגוף מטה מצומצם ומוביל -

"לבנות מחדש את הנציבות כיחידת עילית מקצועית המתמקדת בעבודת מטה, בעיצוב מדיניות ומשאבי האנוש ובשקידה על ביצועה בהתוויית מדיניות המנהל ותהליכי מקצועו של השירות" (..) "לרכז עבודתה בקביעת מדיניות, עיצוב נורמות וקריטריונים, בקרה על משמעת ניהול אחידה, טיפוח סגל מינהל בכיר, קביעת מסלולי קריירה, פיתוח איכות כוח האדם בשירות, שיפור השירות לציבור ופריון העבודה בשירות".

תהליך ביזור הסמכויות נעשה במודל של "משרדים לדוגמה" בו מספר משרדים קיבלו סמכויות לניהול מורחב ואוטונומי של ההון האנושי ביחידתם.

יישום הרפורמה היה חלקי ביותר, בין היתר בשל התנגדות חלק מעובדי הנציבות הוותיקים, התנגדות פקידי משרד האוצר וחוסר תמיכה של הדרג הנבחר.

בין הישגי הרפורמה המרכזיים היה קידום חוק להעדפה מתקנת לנשים בתפקידים בכירים[5], ייצוג מגדרי שווה בוועדת בוחנים, קידום של אמנות שירות בעשר יחידות ממשלתיות ושילוב עובדים מהחברה הערבית והדרוזית בשירות המדינה.

הישגי הרפורמה הוסגו ברובם בשל כהונתו הקצרה של פרופ' גל-נור וביטולם על ידי הנציב שמונה להחליפו שמואל הולנדר. פרופ' גל-נור הודח מתפקידו כנציב שירות המדינה בהחלטת הממשלה הראשונה של ממשלת נתניהו הראשונה ב-1996 (ניתן לקרוא על העתירה לבג"ץ על ידי התנועה לאיכות השלטון בנושא[6]), ההדחה נעשתה לצמצום השפעת הנציב על מינוי הבכירים ועובדי המדינה בממשלה החדשה. ההדחה נעצרה בשל העתירה לבג"ץ ותוארה בכתב התביעה -

"תהליך הדחתו של העותר דומה ביותר למתרחש בחצרות שליטים ביזנטיים, הכורתים בהינף יד את ראשו של מי שסר חינו ביניהם. אכן לא ראשו של העותר הותז מעל צווארו, אך משירות המדינה ניטל ראש השירות בדרך שאינה ראויה למשטר המבקש לשאת סימני היכר של משטר מתוקן (...)החלפת נציב שירות המדינה, שהוא הראשון בין פקידי המדינה והאחראי על תקינות שירות המדינה ועובדיו, בדרך החפוזה שבה הוחלף העותר, משדרת מסר חד משמעי לכל המנגנון של שירות המדינה (...) כי שירות המדינה אינו אלא שלוחה פוליטית של הממשלה"[4]

המטה לניהול ציבורי חדש עריכה

החלטה מספר 1517 של ממשלת ברק מיום 9 באפריל 2000 על הקמת המטה לניהול ציבורי חדש[7] בראש הוועדה מונה ד"ר יורם טורבוביץ' ובראש המטה ליישום הרפורמה מונה אברהם בן-שושן. הוועדה תוכננה להגיש את המלצותיה עד סוף אוקטובר 2000, ותפקידה היה לבחון ולהמליץ באשר למבנה, היקף ואופי הרפורמה הדרושה. על תהליך הניהול הציבורי החדש להתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים:

  • התאמת הסקטור הציבורי לצרכים ולמשימות הניצבות בפניו בשנות ה-2000
  • הבחנה בין קביעת מדיניות ויישומה, והצעת דרכים למימוש אבחנה זו במערכות הציבוריות, במבנה הגופים ובדרך פעולתם.
  • מיפוי פעולות הממשלה ובחינת נחיצותן והתאמתן לצרכים ולמשימות.
  • קביעת כללים לרענון נוהלי העבודה של משרדי הממשלה ובחינה שוטפת של נחיצותם ותרומתם ליעדי השרות הציבור.
  • בחינת שילובן של הגדרות, תשומות ותפוקות בכל מגזר בסקטור הציבורי וכן בחינת האפשרות להערכת המערכות ותפקודן על-פי ביצועי תפוקה/תשומה.
  • בחינת הגדרות סמכות ואחריות של מנהלים ועובדי הציבור.
  • בחינת הטמעת עקרונות של שקיפות (ACCOUNTABILITY) המערכת הציבורית בפני אזרחי המדינה. 

פעילות המטה לא התקדמה ויושמה בשל פירוק הממשלה.

צוות בין-משרדי לבחינת ההון האנושי בשירות המדינה עריכה

לפי החלטה מספר 2241 של ממשלת אולמרט מיום 12 באוגוסט 2007[8], מונה צוות לבחינת דרכים לייעול הליכי קליטת עובדים לשירות המדינה ולקידומם. לראש הצוות מונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושותפים בו היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל משרד האוצר, נציב שירות המדינה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

הרפורמה שהוצעה בעקבות דיוני הצוות כללה התייחסות לניהול מתקדם של משרדי הממשלה ויחידות הסמך באמצעות רוויזיה בשיטת התקצוב הציבורי, ניהול על פי יעדים ותוכניות עבודה, הקמת סוכנויות ניהול ממשלתיות, קידום איכות ומצוינות, תוך הטמעת מנגנונים לשיפור מתמיד וכן פיתוח הסגל הניהולי הבכיר בשירות המדינה. הצעה זו אושרה על ידי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אך מסיבות שונות לא יושמה.

רפורמת דיין - רון צור עריכה

בהמשך לדו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי ("ועדת טרכטנברג"), קיבלה ממשלת נתניהו את החלטת ממשלה 3993 ב־18.12.2011 אשר מינתה ועדה בראשות נציב שירות המדינה משה דיין לגיבוש תוכנית מפורטת לביצוע רפורמה מקיפה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה[9].

מטרות הרפורמה - כפי שהוגדרו בהחלטה 3993 -

  1. קידום המינהל והניהול וההון האנושי בשירות המדינה, תוך מתן גמישות ניהולית בתחומים אלה למשרדי הממשלה וליחידות הסמך.
  2. מיצוי פוטנציאל ההון האנושי בשירות המדינה וקידומו המקצועי.
  3. חיזוק הממד הערכי והפנמת האתוס של שירות המדינה, בקרב המנהלים והעובדים במשרדי הממשלה וביחידות הסמך.

הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "עמוד השדרה הניהולי" בשירות המדינה[10]. לאור זאת, במהלך חודש ספטמבר 2012 החלה עבודת מטה ליישום הרפורמה[11]. נציבות שירות המדינה ביצעה מפגשים עם אנשי אקדמיה, כינוסים וקבוצת עבודה בהן השתתפו עובדים בכירים ממשרדי הממשלה השונים. בראשות ועדת הרפורמה עמד הנציב, משה דיין; הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר; קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר; גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים; מלכיאל בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; אהוד פראוור, סמנכ"ל ממשל וחברה וכן ראש מטה יישום הרפורמה, רון צור, אשר ריכז וערך את הדוח[10].

ב-30 ביוני 2013 אימצה הממשלה בהחלטה 481 את דוח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר הוגש לאישורה על ידי נציב שירות המדינה[12][11]. תהליכי יישום הרפורמה החלו במהלך 2013, ונמשכו על-פי התוכנית שאושרה על ידי הממשלה עד שנת 2017 – בעת שפורק מטה הרפורמה[13][14]. מאז, תהליכי היישום הוטמעו במבנה חדש בנציבות שירות המדינה. בדוח ביקורת על יישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה[15], יישום הרפורמה הוגדר כחלקי ובו סעיפים רבים לא יושמו. על פי דוח המוניטור של המרכז הישראלי להעצמת האזרח כ-29% מסעיפי הרפורמה יושמו, 50% ביישום חלקי ו-21% לא יושמו כלל[16].

בהמשך לפיילוט משנת 2017, הנציבות השיקה רפורמה שתעביר סמכויות קביעת תקנים של כוח אדם בשירות המדינה ממנה לכל הגופים הממשלתיים: משרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי החולים יוכלו לקבוע בעצמם משרות, תקנים, דרגות ומסלולי קידום. הגופים יחולקו לשלוש קבוצות מבחינת העברת הסמכויות: תקינה מלאה (כל הסמכויות עוברות), חלקית (רק חלק מהסמכויות עוברות) וקבוצה שתיוותר מחוץ לאצילת הסמכויות[17].

חוזים בשירות המדינה עריכה

אגף משרדי הממשלה, בריאות וביטחון של נציבות שירות המדינה עובר ומפקח על כלל תיקי קליטות העובדים ביחידות משאבי האנוש של היחידות הממשלתיות ויחידות הסמך[18]. בתוך כך על חוזי ההעסקה ותקני ההעסקה (שכל עובד נקלט על התקן הנכון והמשרה אליו הוא משויך, הצהרה על אי-העסקת קרובי משפחה), אישור אזרחות ישראלית או תושב קבע בעל היתר עבודה בישראל, סיווג פעילות מפלגתית, הצהרה בדבר העדר רישום פלילי, ויתור על סודיות רפואית, הצהרת סודיות ומניעת ניגוד עניינים (היתר למעסיק גישה להיסטוריה הרפואית של העובד, לצלם ולהקליט את העובד בזמן העבודה, כמו להשתמש בנתונים הביומטריים ונתוני הגלישה של העובד), אישור תואר או אישור הסמכה/תעודה מקצועית רלוונטית, הצהרה על ניסיון וותק – בצירוף אישורי העסקה הכוללים חלקיות משרה, תיאור משרה/תפקיד, ותקופות העסקה מדויקות חתומים על ידי המעסיק. במידה והדבר נדרש גם: אישור בקשה על עבודה נוספת/פרטית ותיאום מס מול ביטוח לאומי, שאלון אישי לצורכי קביעת התאמה ביטחונית לרמות סיווג ביטחוני, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין עברות מין, הצהרה אודות העדר שימוש בסמים ואלכוהול, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין מתקפות סייבר, אישור השתייכות לקבוצות מועדפות כמו: נכים (אישור נכות מביטוח לאומי), ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים, אתיופים וחרדים. כשלאחרונים תקנים קבועים וייעודיים בשירות המדינה[19].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, סעיף 6, אתר נציבות שירות המדינה
  2. ^ בג"ץ 2699/11 התנועה לאיכות השלטון נ' ממשלת ישראל, סעיף 4
  3. ^ הועדה הציבורית מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה (דוח קוברסקי חלק א');
    הועדה הציבורית מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה (דוח קוברסקי חלק ב')
  4. ^ 1 2 פרופ' יצחק גלנור, לא, אדוני הנציב, תל אביב - יפו: משכל - הוצאה לאור, 2003
  5. ^ הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - העדפה מתקנת לנשים), התשנ"ה-1995
  6. ^ התנועה למען איכות השלטון בישראל,פרופ' יצחק גל-נור, נציב שירות המדינה - ממשלת ישראל,בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, פרופ' יצחק גל-נור, נציב שירות המדינה ואח'
  7. ^ החלטת ממשלה 1517 - הקמת המטה לניהול ציבורי חדש - שנת 2000
  8. ^ החלטה 2241, צוות בינמשרדי לייעול הליכי קליטת העובדים לשירות המדינה ולקידומם
  9. ^ החלטת ממשלה 3993 18.12.2011
  10. ^ 1 2 Nissim Cohen, Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel, Public Administration and Development 36, 2016, עמ' 20–34 doi: 10.1002/pad.1751
  11. ^ 1 2 Nissim Cohen, Forgoing New Public Management and Adopting Post-New Public Management Principles: The On-Going Civil Service Reform in Israel: Post-New Public Management in Israel, Public Administration and Development 36, 2016-02, עמ' 20–34 doi: 10.1002/pad.1751
  12. ^ החלטת ממשלה 481 לאימוץ דוח הועדה לרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה
  13. ^ Cohen Nissim, Public administration reform and political will in cases of political instability: Insights from the Israeli experience, Public Policy and Administration 0(0), 2016, עמ' 0-00
  14. ^ טלי חרותי-סובר, הרפורמה שמנסה לפרק את מועדון החברים של עובדי שירות המדינה, באתר הארץ, 7 באפריל 2014
  15. ^ דוח מבקר המדינה, הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה
  16. ^ המדינה התחייבה לייעל את המגזר הציבורי ולגוון את כוח האדם. בפועל, כמעט דבר לא השתנה, באתר גלובס, 26 במרץ 2023
  17. ^ אדריאן פילוט, נציבות שרות המדינה "שחררה" לשרים אלפי מינויים במשרדיהם, באתר כלכליסט, 29 בנובמבר 2020
  18. ^ אילת קדוש, אהרן אליסף חסדאי, נוהל קליטת עובד בשירות המדינה, ‏אוקטובר 2015
  19. ^   שרון שפורר, "אני בן 28, בלי עתיד. רוצה לצרוח מרוב תסכול על מה שעשו לי בשירות המדינה. אי אפשר להתקבל לעבודה", באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2015