פתיחת התפריט הראשי

נציבות שירות המדינה

יחידה ממשלתית האחראית על תחומי המינהל ומשאבי האנוש
(הופנה מהדף נציב שירות המדינה)

תפקידי הנציבותעריכה

נציבות שירות המדינה היא יחידה ממשלתית, האמונה על כח האדם במוסדות ממשלתיים. הנציבות הוקמה בשנת 1950 במסגרת משרד האוצר וכיום היא פועלת במשרד ראש הממשלה ומופקדת מטעמו על מגוון תחומי אחריות מינהלתיים, בהם:

  • עריכת מכרזים ובחינות למיון המועמדים לשירות המדינה.
  • מינוי, קידום, הכשרת והדרכת עובדים.
  • אישור פיטורים של עובדי מדינה.
  • אישור מבנה ואת חלוקת הסמכויות של היחידות במשרדי הממשלה.
  • ניסוח תקנונים מנהליים לשירות המדינה וכן אכיפתם בקרב עובדי המדינה.
  • שיפור השירות לציבור.
  • עידוד להגברת פריון העבודה במשרדי הממשלה.
  • טיפול ברווחת עובדי המדינה, הכולל הוצאתם של עובדי המדינה לגמלאות.
  • גיוון תעסוקתי ושוויון מגדרי.
  • חקירה ואכיפת הדין המשמעתי על עובדי המדינה.

הסמכויות של נציבות שירות המדינה נקבעו בחוקים שונים ובתקנות שירות המדינה (תקשי"ר). בין יחידות המשנה של הנציבות נכללות: יחידת בחינות ומכרזים, יחידת תכנון ובקרה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, האגף לשוויון מגדרי ואחרות.

נציב שירות המדינהעריכה

בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה ולידו פועלת "ועדת שירות המדינה". נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ופטור מקיום מכרז.[1] החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמת המועמד לתפקיד. בשנת 1999 חילקה ממשלת ישראל העשרים ושמונה את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז, לכאלו הדורשות ועדת איתור וכאלו הדורשות ועדת מינויים. בהחלטה זאת נקבע שנציב שירות המדינה יכלל במשרות הדורשות ועדת מינויים הבודקת את כישוריו של המועמד ואת התאמתו הכללית למשרה.[2]

רשימת נציבי שירות המדינהעריכה

מספר שם כהונה הערה
1 זאב שרף 19501952
2 יצחק מלמד 19521953
3 דוד רוזוליו 19541959
(2) יצחק מלמד 19591961
4 ראובן שרי 19621968
5 יעקב ניצן 19681977
6 אברהם פרידמן 19771979
7 איתן יעקובסון 19801981
8 אליעזר הכסטר 19811983
9 אברהם נתן 19831986
10 עמנואל שרון 19861987
11 מאיר גבאי 19871993
12 יצחק גל-נור 19941996
13 שמואל הולנדר 19962010
14 משה דיין 20112017
- אהוד פראוור 20172018 ממלא מקום
15 דניאל הרשקוביץ 2018 - מכהן

רפורמה בשירות המדינהעריכה

על פי החלטת ממשלה 3993 מנובמבר 2011, על הנציבות הוטל ליישם רפורמה בתחום ההון האנושי בשירות המדינה.[3] הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "עמוד השדרה הניהולי" בשירות המדינה. לאור זאת, במהלך חודש ספטמבר 2012 החלה עבודת מטה ליישום הרפורמה. נציבות שירות המדינה ביצעה מפגשים עם אנשי אקדמיה, כינוסים וקבוצת עבודה בהן השתתפו עובדים בכירים ממשרדי הממשלה השונים. בראשות ועדת הרפורמה עמד הנציב באותה עת, משה דיין; הראל לוקר, מנכ"ל ראש הממשלה; דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר; קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר; גל הרשקוביץ, ראש אגף התקציבים; מלכיאל בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; אהוד פראוור, סמנכ"ל ממשל וחברה וכן ראש מטה יישום הרפורמה, רון צור, אשר ריכז וערך את הדוח.

ב-30 ביוני 2013 אימצה הממשלה את דוח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר הוגש לאישורה על ידי נציב שירות המדינה. תהליכי יישום הרפורמה החלו במהלך 2013, ונמשכו על-פי התוכנית שאושרה על ידי הממשלה עד שנת 2017 - בעת שפורק מטה הרפורמה. מאז, תהליכי היישום הוטמעו במבנה חדש בנציבות שירות המדינה.

חוזים בשירות המדינהעריכה

אגף משרדי הממשלה, בריאות וביטחון של נציבות שירות המדינה עובר ומפקח על כלל תיקי קליטות העובדים ביחידות משאבי האנוש של היחידות הממשלתיות ויחידות הסמך.[4] בתוך כך על חוזי ההעסקה ותקני ההעסקה (שכל עובד נקלט על התקן הנכון והמשרה אליו הוא משויך, הצהרה על אי-העסקת קרובי משפחה), אישור אזרחות ישראלית או תושב קבע בעל היתר עבודה בישראל, סיווג פעילות מפלגתית, הצהרה בדבר העדר רישום פלילי, ויתור על סודיות רפואית, הצהרת סודיות ומניעת ניגוד עניינים (היתר למעסיק גישה להיסטוריה הרפואית של העובד, לצלם ולהקליט את העובד בזמן העבודה, כמו להשתמש בנתונים הביומטריים ונתוני הגלישה של העובד), אישור תואר או אישור הסמכה/תעודה מקצועית רלוונטית, הצהרה על ניסיון וותק - בצירוף אישורי העסקה הכוללים חלקיות משרה, תיאור משרה/תפקיד, ותקופות העסקה מדויקות חתומים על ידי המעסיק. במידה והדבר נדרש גם: אישור בקשה על עבודה נוספת/פרטית ותיאום מס מול ביטוח לאומי, שאלון אישי לצורכי קביעת התאמה ביטחונית לרמות סיווג ביטחוני, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין עברות מין, הצהרה אודות העדר שימוש בסמים ואלכוהול, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין מתקפות סייבר, אישור השתייכות לקבוצות מועדפות כמו: נכים (אישור נכות מביטוח לאומי), ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים, אתיופים וחרדים. כשלאחרונים תקנים קבועים וייעודיים בשירות המדינה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה