התמכרות לעבודה

התמכרות לעבודה (או "וורקהוליזם") היא עבודה בכפייתיות (אנ'), עבודה שאדם עשוי ליהנות ממנה אך גם לחוש דחף בלתי נשלט ומוגזם לבצעה. התמכרות זו וכן מצבים כגון דחקהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, והפרעה טורדנית-כפייתית עשויים להיות קשורים לעבודה. התמכרות לעבודה אינה זהה לעבודה קשה[1]. כמו להתמכרויות רבות, גם עבור התמכרות זו יש טיפול ואף תוכנית החלמה במסגרת תוכניות ה-12 צעדים (כגון "אלכוהוליטים אנונימיים" ועוד) בשם "מכורי עבודה אנונימיים".

מקור השם ומשמעויותיו בהקשרים שוניםעריכה

המונח "וורקהוליזם" הוא הלחם של המילה האנגלית "Work" - עבודה, עם סיומת המילה "אלכוהוליזם" - התמכרות לאלכוהול. השימוש הראשון במונח נעשה בעיתון "Toronto Daily Star" ב-5 באפריל 1947. לאורך ההיסטוריה וגם כיום, התופעה לא מוגדרת כאבחנה פסיכיאטרית רשמית במדריכי האבחנות DSM ו-ICD[2].

יש המשתמשים במונח "וורקהוליק" כביטוי חיובי של מסירות לעבודה, אולם לרוב מונח זה מתאר דפוס התנהגות שלילי, הכולל השקעת זמן מוגזמת בעבודה, דחף בלתי נשלט לעבוד והזנחת המשפחה וחיי החברה. התמכרות לעבודה מיוחסת לרוב למשרה, אך עשויה להתייחס גם לעיסוק התמכרותי בתחומים שונים, כגון, ספורט, אמנות, מדע או מוזיקה.

הקשר בין עבודה מוגזמת ועבודה כפייתיתעריכה

בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית והאפשרויות הנרחבות לעבודה מרחוק, החלו להיטשטש בהדרגה הגבולות של עבודה וחיים. לאור זאת, יותר ויותר עובדים חווים קושי להתנתק מהעבודה והופכים למכורי עבודה. התמכרות לעבודה מאופיינת בדחף פנימי אובססיבי לעבוד.[3] המושג משלב בתוכו שני ממדים: התנהגותי וקוגניטיבי. המימד הראשון הוא עבודה מוגזמת שמאופיינת במרכיב התנהגותי.[4] מימד זה עוסק בכך שמכורים לעבודה מבלים זמן רב בפעילויות הקשורות לעבודה, על מנת לעמוד בדרישות הארגוניות. המימד השני הוא עבודה כפייתית שמאופיינת במרכיב קוגניטיבי.[5] מימד זה מרמז על כך שמכורי עבודה אובססיביים לעבודתם וחושבים בהתמדה על העבודה.

מיקוד יתר כגורם סיכון להתמכרות לעבודהעריכה

  ערך מורחב – מיקוד יתר

מיקוד יתר, או היפר-פוקוס (באנגלית: Hyperfocus) הוא מצב של ריכוז אינטנסיבי, הממקד את התודעה בעיסוק או בקו המחשבה הנוכחי של האדם. במהלך מיקוד יתר מתרחשת שקיעה מוחלטת של האדם בפעילות הנוכחית, עד כדי התעלמות או ניתוק מכל דבר אחר[6]. כתוצאה מכך מיקוד היתר יוצר בעיה הפוכה מזו של קשיי קשב. בעוד שקשיי קשב יפגעו ביכולת של האדם להתמקד בדבר אחד לאורך זמן, מיקוד היתר פוגע ביכולת להפסיק להתרכז בעיסוק הנוכחי[7].

הפרעת קשב ומיקוד יתר בעולם העבודהעריכה

  ערך מורחב – הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות

רוב האנשים הסובלים מקשיי ריכוז כרוניים מסוגלים להתרכז היטב בפעילויות שמעניינות אותם[7]. לכן, לצד קשיי הקשב, אנשים עם הפרעת קשב יכולים גם להיכנס למצב של מיקוד יתר[8][6][9]. למעשה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, לאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה מוגברת להיכנס למצב של מיקוד יתר[9].

בהקשר הזה למיקוד היתר עלולות להיות סכנות גדולות יותר בעולם העבודה בהשוואה לפעילויות פנאי, שמתעוררות בעקבות הנטייה של מעסיקים לתגמל את עובדיהם על פי התפוקה שלהם במסגרת התפקיד. זאת משום שקבלת תמריצים על הישגים שהתאפשרו בעקבות כניסה למצב של מיקוד יתר, עלולה לגרום להתמכרות לעבודה בקרב אנשים עם הפרעת קשב בגילאי הבגרות[10]. לכן, על המעסיקים לשים לב לנטייה זו ולסייע לעובדים עם הפרעת קשב לנצל את היתרונות של מיקוד היתר בצורה מאוזנת שלא תוביל לשחיקה[10].

השלכות של התמכרות לעבודהעריכה

  ערך מורחב – מיקוד יתר

ההתמכרות לעבודה ממשיכה לעיתים להתקיים גם לאחר שנפגעו חיי החברה של האדם המכור ובריאותו. הגורמים להתמכרות עשויים להיות חרדה, הערכה עצמית ירודה וקשיים ביצירת קשרים חברתיים. המכורים לעבודה נוטים להתקשות בביזור סמכויות העבודה לזולת, ומתאפיינים בציונים גבוהים בשאלונים הבוחנים תכונות אישיותיות כגון נוירוטיות, פרפקציוניזם ומצפוניות.

מכורים לעבודה חשים צורך להיות עסוקים ללא הרף, עד כדי כך שהם מבצעים גם מטלות שאינן נחוצות או הכרחיות להשלמת עבודתם. כיוון שהם מתמקדים בתעסוקה ולא בפריון עבודה, הם נוטים להיות עובדים לא יעילים. הם נוטים להתקשות בשיתוף פעולה בעבודת צוות, מתקשים לסמוך על עמיתיהם, ונוטלים על עצמם כמות עבודה מוגזמת שאינם יכולים לעמוד בה - התנהגויות בעייתיות לארגון[11]. מכורים לעבודה סובלים לעיתים מחוסר שינה, גורם הפוגע בתפקודם הקוגניטיבי[12].

ביפן, ההתמכרות לעבודה היא בעיה חברתית חמורה, שבמצבים קיצוניים עלולה לגרום אף למוות בטרם עת כתוצאה מדום לב או מעקה, הנובעת מלחצים גבוהים במיוחד בשעת העבודה. לתופעה זו קיימת מילה ייחודית בשפה היפנית: "קארושי" (בתרגום חופשי לעברית: "מוות כתוצאה מעבודת יתר"). מותו של ראש ממשלת יפןקייזו אובוצ'י, משבץ מוחי, יוחס לתופעה זו.

התופעה אינה ייחודית ליפן; ב-2013 נפטר מתמחה בבנק אוף אמריקה בלונדון, לאחר שעבד 72 שעות ברציפות[13].

מבחן הסיכון להתמכרות לעבודה - WARTעריכה

מבחן זה הוא שאלון התייחסות להתמכרות לעבודה והוא פותח על-ידי מספר חוקרים. רובינסון ושותפיו פיתחו את השאלון תוך התבססות על ניסיונם של קלינאים המטפלים באנשים מכורים לעבודה[14]. השאלון בנוי מ-25 הצהרות עליהן המשיבים עונים בסקלה מהספרה 1 המייצגת את התשובה "לעולם לא נכון", עד לספרה 4 המייצגת את התשובה "תמיד נכון". הציון הכולל הוא סכום התגובות בין 25-100 וככל שהציון המתקבל גבוה יותר, כך האדם נמצא בסיכון יותר גבוה להתמכרות לעבודה[14]. באמצעות שימוש בגרסה הצרפתית למבחן זה, נמצא כי 22% מהעובדים היו בסיכון גבוה להתמכרות לעבודה, ובעיקר נשים. ליתר דיוק, בממצאי המחקר, נראה כי 27% מהמשיבים היו נשים ו-15% היו גברים.

אחריות המנהלים על עובדים מכורים לעבודהעריכה

לבעלי תפקידים ניהוליים ישנה אחריות העולה כחלק מתפקידם, שכן יש ביכולתם לתרום למניעת עובדים מכורי עבודה להכריח את עצמם להתייצב בעבודה, גם כאשר חולים[15]. ישנם חוקרים המצביעים על החשיבות לבצע התערבות מוקדמת ולקדם התמקדות בהכשרת מנהלים, שתגרום להם לפתח מיומנויות מנהיגות תומכות[15].

עוד נאמר כי תמיכתו של המנהל בעובדיו עשויה להפחית את הלחץ שלו להגיע לעבודה גם כאשר חולה ועשויה להניע אותו להישאר בביתו ולנוח[15].

התמכרות לעבודה ואיזון חייםעריכה

איזון חיים משמעותו שמירה על איכות חיים משמעותית ומספקת. אולם, כאשר אנשים מכורים לעבודה, הם משקיעים יותר מידי אנרגיה במשימות ובכך ניתן פחות מענה לתחומים אחרים בחייהם התורמים לאיזון בין חייהם האישיים לעבודה[16]. לחץ, חרדה והפרעות שינה הינם חלק מהסממנים להיותו של אדם מכור לעבודה והם מפחיתים מרמת האיזון בין עבודתו לחייו האישיים[16]. בנוסף, חוקרים מצאו כי ישנם הבדלים בתחומים שונים של איזון חיים בין אנשים שקיבלו שירותי ייעוץ לעומת אלו שלא. תחומים אלו קשורים לשביעות רצונם מהקריירה, לחברויות, לשימוש בסמים ולתפיסה חיובית[17].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ WebMD, Neil Osterweil, Workaholism: The "Respectable" Addiction, J Addict Res Ther 2014, 5:3 .
  2. ^ Marco Giannini and Aurora Scabia, Workaholism: An Addiction or a Quality to be Appreciated?.
  3. ^ Anja Van den Broeck, Bert Schreurs, Hans De Witte, Maarten Vansteenkiste, Understanding Workaholics' Motivations: A Self-Determination Perspective: UNDERSTANDING WORKAHOLICS' MOTIVATIONS, Applied Psychology 60, 2011-10, עמ' 600–621 doi: 10.1111/j.1464-0597.2011.00449.x
  4. ^ Peter E. Mudrack, Job involvement, obsessive‐compulsive personality traits, and workaholic behavioral tendencies, Journal of Organizational Change Management 17, 2004-01-01, עמ' 490–508 doi: 10.1108/09534810410554506
  5. ^ Ronald J. J. Burke, Cary L. Cooper, Long Work Hours Culture: Causes, Consequences and Choices, Emerald Group Publishing, 2008-08-22, מסת"ב 978-1-84855-038-4. (באנגלית)
  6. ^ 1 2 Ashinoff, B. K., & Abu-Akel, A. (2019). Hyperfocus: the forgotten frontier of attention. Psychological research, 1-19.
  7. ^ 1 2 Brown, T. E. (2005). Attention deficit disorder: The unfocused mind in children and adults. Yale University Press.
  8. ^ Kooij, J. J. S., Bijlenga, D., Salerno, L., Jaeschke, R., Bitter, I., Balázs, J., ... & Stes, S. (2019). Updated European Consensus Statement on diagnosis and treatment of adult ADHD. European Psychiatry, 56, 14-34
  9. ^ 1 2 Hupfeld, K. E., Abagis, T. R., & Shah, P. (2019). Living “in the zone”: hyperfocus in adult ADHD. ADHD Attention Deficit and Hyperactivity Disorders, 11(2), 191-208.
  10. ^ 1 2 Adamou, M., Arif, M., Asherson, P., Aw, T., Bolea, B., Coghill, D., . . . Young, S. (2013). Occupational issues of adults with ADHD.BMC Psychiatry, 13, 59.
  11. ^ RAY WILLIAMS, Hidden Costs of Workaholism, Jul 9, 2009 .
  12. ^ The Human Brain - Sleep and Stress.
  13. ^ Huffington Post, Bank of America To Improve Working Conditions After Intern Death., 01.01.2014 .
  14. ^ 1 2 Bryan E. Robinson, The Work Addiction Risk Test: Development of a Tentative Measure of Workaholism, Perceptual and Motor Skills 88, 1999-02, עמ' 199–210 doi: 10.2466/pms.1999.88.1.199
  15. ^ 1 2 3 Greta Mazzetti, Michela Vignoli, Wilmar B. Schaufeli, Dina Guglielmi, Work addiction and presenteeism: The buffering role of managerial support, International Journal of Psychology 54, 2017-08-08, עמ' 174–179 doi: 10.1002/ijop.12449
  16. ^ 1 2 Summer M. Reiner, Richard S. Balkin, Kerry R. Gotham, Quentin Hunter, Assessing Life Balance and Work Addiction in High‐Pressure, High‐Demand Careers, Journal of Counseling & Development 97, 2019-09-09, עמ' 409–416 doi: 10.1002/jcad.12289
  17. ^ R. J. Davis, Richard S. Balkin, Gerald A. Juhnke, Validation of the Juhnke–Balkin Life Balance Inventory, Measurement and Evaluation in Counseling and Development 47, 2014-07, עמ' 181–198 doi: 10.1177/0748175614531796

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.