פתיחת התפריט הראשי

והזהיר הוא ספר פרשנות ופסיקת הלכה מסוף תקופת הגאונים. ישנה מחלוקת בין החוקרים אודות זהות מחברו.

הוצאת הספר לאורעריכה

ספר והזהיר יצא לאור בסוף המאה ה-19 על ידי הרב ישראל מאיר פריימן (חתנו של הרב יעקב אטלינגר), שההדיר את הספר מתוך כתב יד שמצא בספריית מינכן. הכרך על ספר שמות יצא לאור בשנת 1873 בעיר לייפציג והכרך על ספרים ויקרא ובמדבר יצא לאור בשנת 1880 בעיר ורשה.

שם הספר והמחבר שלועריכה

הספר מכיל קבצים של פסקי הלכה ושל דרשות על פי סדר הפרשות. חלק מקבצי ההלכה מתחילים במיליה "והזהיר" או "והזהיר הק'[דוש]"[1] - ומכאן קיבל הספר את שמו. מהדיר הספר, הרב ד"ר ישראל מאיר פריימן הוא אשר קבע את שם הספר[2] וכן את ייחוסו למחבר חפץ אלוף[3]. את ההוכחות לשם הספר ולייחוסו הוא מפרט במבוא לספר שמות, אך יש חולקים על הייחוס למחבר הנ"ל[4]. אודות מר חפץ אלוף לא ידוע לנו הרבה אך הרי"ף מצטט משמו הלכה במקום אחד[5].

תוכן הספרעריכה

ניכר בספר שהוא מרבה בציטוטים מקבצי הלכות או מדרשים שקדמו לו, וכנראה שלא עבר עריכה מדוקדקת, שכן הוא מביא לעיתים יותר מפתיחה אחת לפרשה או לנושא, ונראה שהעתיק את מקורותיו לנושא מסוים בזה אחר זה ולא טרח לשלב ביניהם. חשיבותו של הספר היא בעיקר בהבאת פסקי הלכה שאינם מוכרים מימי הגאונים, וכן בעדות על נוסח של פסקים ומדרשים, כגון המכילתא דרבי ישמעאל לספר שמות, ועוד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לדוגמה - בפתיחה לפרשת יתרו נאמר: "וישמע יתרו. והזהיר הקב״ה את ישראל על עשרת הדברות לשומרן ולעשותן", בפתיחה לפרשת משפטים: "והזהיר הק' למנות שופטים שדנין דין אמת לאמיתו".
  2. ^ במבוא לספר שמות מפרט המהדיר דוגמאות המשוות בין ספר זה ובין חיבור אחר הנקרא בפי הראשונים "מדרש השכם", ומאריך להוכיח שמדובר שני ספרים נפרדים.
  3. ^ יש לבדוק האם יש קשר בין מחבר והזהיר לבין חפץ בן יצליח שספר מצוות שלו שרד בחלקו ומצוי בידינו. ראו אנציקלופדיה דעת.
  4. ^ שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, ירושלים תשט"ו, עמ' קסג, טוען כי החיבור נתחבר בארץ ישראל במאה העשירית
  5. ^ ראו הקדמה לספר והזהיר על שמות, עמ' VIII, בשם תשובות הרי"ף סימן ק"ט. לדעת המהדיר, הציטוט מוכיח "כי גדול הדור היה" (כלומר, חפץ אלוף).