ולנטינו רוסי
ולנטינו רוסי (איטלקית: Valentino Rossi; נולד ב-16 בפברואר 1979, אורבינו, איטליה) הוא רוכב עבר איטלקי במרוצי אופנועים אשר התחרה בסדרת ה-MotoGP. עד שנת 2009 הוא זכה בתשע אליפויות עולם, מתוכן חמש רצופות.
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רוסי, 2017 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
16 בפברואר 1979 (בן 45) אורבינו, איטליה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 איטליה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר אופנוע | 46 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כינויים | הדוקטור, רוסיפומי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בזכות הישגיו נחשב רוסי על ידי רבים כבר במהלך הקריירה שלו כאחד הרוכבים הטובים ביותר בכל הזמנים, ואף יש הטוענים הטוב מכולם[1]. מספר הניצחונות של רוסי במרוצי גרנד פרי שני רק לג'אקומו אגוסטיני. בספטמבר 2008, לאחר ניצחון במרוץ באינדיאנפוליס, הפך רוסי לרוכב בעל מספר הניצחונות הגדול ביותר בקטגוריה הבכירה ובכך שבר את שיאו של אגוסטיני (שניצח 68 פעמים בקטגוריה זו)[2].
רוסי הוא גם בעליה של קבוצת מרוצי האופנועים Sky VR46, שהחלה להתחרות בקטגוריית Moto3 מאז עונת 2014 ונכון ל-2022 מתחרה ב-MotoGP וב-Moto2.
ב-8 באוגוסט 2021 הודיע רוסי שבתום העונה יפרוש מהשתתפות כרוכב במרוצי ה-MotoGP, לאחר 26 עונות.
שנותיו הראשונות עריכה
רוסי הוא בנו של גרציאנו רוסי שהיה בעבר רוכב מרוצי אופנועים בעצמו. הוא החל לעסוק בספורט מוטורי כבר בגיל שנתיים. הוא רכב על אופנוע מיני שקיבל מאביו, אך עקב התנגדותה של אימו הוא עבר לנהוג במכוניות קארטינג והשתתף בתחרויות כבר בגיל חמש. את רוב ילדותו המוקדמת העביר רוסי בתחרויות קארטינג ובגיל 11 כבר זכה במרוצים אזוריים רבים. במקביל החל בגיל 10 להשתתף בתחרויות אופנועי מיני, אך קארטינג עדיין היווה את עיסוקו העיקרי. בגיל 12 הוא החליט, כנראה בהנחיית אביו, לזנוח את הקארטינג עקב עלויות השתתפות גבוהות. עקב כך הוא נשאר להתחרות באופנועי המיני בלבד.
ב-1993, בגיל 14, הוא התקשה להתחרות על אופנועי מיני עקב היותו גבוה משאר המתחרים, ורכש את האופנוע הראשון שלו - קג'יבה מיטו 125. הוא התחרה באליפות איטליה לאופנועים סדרתיים ובסופשבוע המרוצים הראשון שלו הוא התרסק עם האופנוע מספר פעמים, אך סיים במקום התשיעי. בסוף העונה במרוץ במיזאנו הוא סיים בפעם הראשונה בראש מקצי הדירוג (פול פוזישן) ובמרוץ סיים על הפודיום.
בעונת 1994 קיבל רוסי תמיכה רשמית מקאג'יבה וזכה באליפות איטליה לאופנועים סדרתיים בקטגוריית 125 (Sport Production). בעונה הבאה הוא עבר להשתתף באליפות אירופה ואיטליה. בעונה זו הוא עבר לרכוב עבור אפריליה שאפשרה לו לרכוב על ה-RS125R, שהיה אופנוע מרוץ רשמי של המפעל. הוא סיים את עונת 1995 כאלוף איטליה ב-125 ושלישי בדירוג האירופי.
המעבר לגרנד פרי עריכה
ב-1996 רכב רוסי לראשונה במרוץ אופנועי גרנד פרי בקטגוריית 125 על אופנוע אפריליה. מרוץ הבכורה שלו היה בסיבוב של מלזיה. בסיבוב של צרפת הוא השיג את ההקפה המהירה ביותר של מרוץ, אך לא סיים אותו. באוסטריה הוא עלה לראשונה לפודיום ובברנו (צ'כיה) הוא השיג ניצחון במקצי הדירוג וזכה לראשונה בניצחון במרוץ גרנד פרי. את עונת 1996 סיים רוסי במקום התשיעי.
עונת 1997 התחילה בניצחון במלזיה. אמנם את המרוץ הבא ביפן רוסי לא סיים, אך היה זה אירוע נדיר בעונה זו. הוא השיג 11 ניצחונות מתוך 15 מרוצים ורק פעמיים לא סיים על הפודיום. אף כי רוסי נהנה באותה עונה מעזיבת אלוף השנתיים הקודמות, הרוצ'יקה איוקי היפני לקטגוריית ה-250, ביצועיו הדגימו לסובבים אותו את הפוטנציאל הטמון בו והוא מיהר לעבור לקטגוריית ה-250 כשהוא רק בן 18. סיבה נוספת למעבר המהיר לקטגוריה הבאה הייתה גובהו ומשקלו של רוסי (178 סנטימטר ומעל ל-60 קילוגרם) שהיו גבוהים באופן יחסי לרוכבי גרנד פרי אחרים שגובהם הממוצע הוא כ-160 סנטימטר.
בעונתו הראשונה ב-250 הצליח רוסי לנצח בחמישה מרוצים וייתכן שאף היה מצליח לזכות באליפות באותה עונה אלמלא סבל מחוסר יציבות בתחילתה. הוא לא סיים מספר מרוצים, לרוב בגלל בעיות הקשורות באופנוע האפריליה RS250. איתו בקבוצת אפריליה הרשמית רכבו לוריס קפירוסי האיטלקי וטסויה האראדה היפני. רוסי סיים את העונה במקום השני, בהפרש של 23 נקודות מקפירוסי. גם בעונה זו נהנה רוסי ממעברו של אלוף ארבע השנים הקודמות, מקס ביאג'י האיטלקי, לקטגוריית ה-500.
עונת 1999 שוב הובילה את רוסי לאליפות בניסיון שני בקטגוריה. הוא ניצח בתשעה מרוצים והשיג חמישה ניצחונות במקצי הדירוג. כעת היה כבר מועמד למעבר לקטגוריה הבכירה ושמו הוזכר תדירות כאלוף עתידי, במיוחד לאור העובדה שאלוף השנים 1994 עד 1998, מיק דוהאן האוסטרלי, פרש עקב פציעה.
עלייה לקטגוריה הבכירה עריכה
עם העלייה לקטגוריית ה-500 החליף רוסי קבוצה ואופנוע. לאחר שנים ארוכות של רכיבה על אופנועי אפריליה הוא עבר לרכוב על ה-NSR500 של הונדה בקבוצת "רפסול". הוא זכה לקבל ייעוץ אישי ממיק דוהאן ולמעשה קיבל את כל התנאים שדוהאן זכה להם כולל קבוצת מכונאים בראשותו של המהנדס הראשי ג'רמי ברג'ס האוסטרלי. בדומה לעונות הקודמות, רוסי שוב למד את הקטגוריה בעונה הראשונה ובמרוץ התשיעי של העונה בדונינגטון פארק בבריטניה הוא השיג את ניצחונו הראשון ב-500. הוא סיים את העונה שני, אחרי האלוף האמריקני קני רוברטס ג'וניור.
עונת 2001 הייתה עונת ה-500 האחרונה לפני שינוי התקנות ומעבר לאופנועי ה-MotoGP בעלי מנוע ה-990 סמ"ק וארבע הפעימות. רוסי שלט בעונה זו באופן מוחלט עם 11 ניצחונות מ-16 מרוצים. יריבו הצמוד היה מקס ביאג'י אך הוא סיים את העונה בפער גדול של 106 נקודות מאחורי רוסי. זכייתו של רוסי ב-500 הפכה אותו לרוכב הצעיר אי פעם שזכה בשלוש הקטגוריות. קדמו לו בהישג זה רק הבריטים פיל ריד ומייק היילווד.
עידן ה-MotoGP עריכה
לקראת המעבר לאופנועי ארבע הפעימות של ה-MotoGP הועלו השערות בקשר ליתרון אפשרי של רוכבים בעלי ניסיון במרוצי הסופרבייק. באליפות זו נעשה שימוש באופנועים בעלי בסיס סדרתי ואלו עושים שימוש במנועי ארבע פעימות. רוסי היה כמעט חסר ניסיון ברכיבה על ארבע פעימות (למעט מרוץ בודד בשמונה השעות של סוזוקה) שהרי תמיד השתתף במרוצי גרנד פרי בהם שלטו מנועי שתי פעימות בכל הקטגוריות מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. אבל עם פתיחת עונת 2002 הסתבר שרוסי לא סבל כלל מנחיתות. הוא ניצח שמונה מתוך תשעת המרוצים הראשונים וקבע באופן מעשי את תוצאות האליפות מוקדם מאי פעם. בהמשך העונה הוא היה פחות דומיננטי אך השיג עוד שלושה ניצחונות. גם בעונה זו היו שטענו שרוסי נהנה מיתרון מוחלט של האופנוע מכיוון שהונדה הכינה את עצמה לעידן ארבע הפעימות מוקדם מכל היצרנים. למעשה, הטענה הייתה שהונדה היא זו שדחפה לשינוי התקנות כדי לממש את הניסיון הרב שהיה לה במרוצי ארבע פעימות. אופנוע ה-RC211V בעל חמשת הצילינדרים, שהונדה הכינה לרוסי, הסתבר כבשל ביותר מבין אופנועי ארבע הפעימות החדשים של המתחרים. בסיום עונה זו הפך רוסי לרוכב היחיד שזכה באליפות גם בעידן ה-500 וגם ב-MotoGP.
בעונת 2003 זכה רוסי שוב בקלות בתואר האליפות. הוא אמנם לא ניצח במרוצים ברציפות, אך היציבות שלו הרחיקה את המתחרים מכיוון שעלה לפודיום בכל אחד ממרוצי העונה. ביחד עם העונות העוקבות השיג רוסי רצף של 23 מרוצים שבהם עלה לפודיום. המתחרה העיקרי של רוסי בעונה זו היה רוכב הונדה נוסף, הספרדי סטה ג'יברנאו שהצליח לנצח בארבעה מרוצים והסתמן כיריב עיקש ביותר. בסוף עונה זו הסתיים החוזה של רוסי עם הונדה והוא היה צריך להחליט על המשך דרכו.
מהונדה לימאהה עריכה
לקראת עונת 2004 עלתה השאלה אם רוסי נשאר עם הונדה. בעיתונות האיטלקית נפוצו שמועות על מעבר לדוקאטי ואולי אף על פרישה ממרוצי אופנועים לטובת מרוצי מכוניות. ההשערות באו לקיצן עם הודעתו של רוסי על מעבר לימאהה. הוא גם הודיע שהמהנדס הראשי של קבוצת המרוצים של הונדה, ג'רמי ברג'ס, יעבור איתו לימאהה וזאת לאחר שעבד 20 שנה עם הונדה. רוסי ידע שהוא חייב כוח טכנולוגי משמעותי כדי לקדם את האופנוע של ימאהה לרמת האופנוע של הונדה. למרות זאת, המעבר סיפק לרוסי הזדמנות להוכיח שניצחונותיו היו מבוססים בראש ובראשונה על יכולתו האישית ולא רק על יכולת האופנוע של הונדה. בנוסף, הוא זכה לתגמול של עשרות מיליוני דולר שהפכו אותו לאחד מעשרת הספורטאים המשתכרים ביותר באותה עת, בכל ענף ספורט שהוא.
העונה התחילה במרוץ בדרום אפריקה. פרשנים העריכו שג'יברנאו, שניצח במרוץ זה בעונה הקודמת, ינצח גם הפעם לאור העובדה שאופנוע הימאהה YZR-M1 של רוסי עדיין היה זקוק לפיתוח משמעותי כדי להשתוות להונדה RC211V. אך רוסי, בניגוד להערכות המוקדמות, מצליח לנצח תוך מאמץ רב. בסיום המרוץ היה ניכר על רוסי שהיה זה אחד מהמרוצים הקשים בחייו. הוא נראה מותש בניגוד גמור למרוצי העבר בהם היה נראה כאילו סיים מרוצים כבדרך אגב. הניצחון במרוץ הפך את רוסי לרוכב הראשון אי פעם שהצליח לנצח בשני מרוצי גרנד פרי עוקבים על גבי אופנועי שני יצרנים שונים. המשך עונת 2004 עבר בקרבות צמודים עם ג'יברנאו שגם בעונה זו ניצח בארבעה מרוצים. האליפות לא הוכרעה עד למרוץ הלפני אחרון באוסטרליה, אך רצף של שלושה ניצחונות נתן לרוסי אליפות רביעית בקטגוריה הבכירה.
עונת 2005 עברה בשיוט שהזכיר את עונת 2003. בדומה, רוסי לא החמיץ את הפודיום במשך עונה שלמה, ניצח בתשעה מתוך 11 המרוצים הראשונים והוסיף עוד שניים בהמשך. רוסי לא ניצח בקלות בכל מרוץ בעונה זו. הקרבות היו צמודים לעיתים, אך בסופו של דבר ידו של רוסי כמעט תמיד הייתה על העליונה. העונה התאפיינה בהיעדר יריב דומיננטי - סטה ג'יברנאו לא הצליח לשחזר את הצלחתו מהעונות הקודמות ונעלם, אף ללא ניצחון בודד. למקום השני בסוף העונה הגיע מרקו מלנדרי האיטלקי, אך בהפרש גדול מאוד של 147 נקודות.
2006–2007: ללא אליפות עריכה
עונת 2006 היוותה את המשבר הרציני הראשון של רוסי. הוא התחיל את העונה במרוץ גרוע שסיים במקום ה-14. בהמשך הוא ניצח בארבעה מרוצים אך ביניהם הוא לא סיים שלושה מרוצים עקב תקלות טכניות במנוע ובצמיגים. הוא גם סבל משבר ביד לאחר התרסקות במקצי דירוג. חוסר המזל שלא אפיין את רוסי בכל הקריירה נתן את אותותיו וגם רוסי הודה שתואר האליפות בסכנה רצינית, עד כדי אבוד. בעיה חמורה נוספת מבחינתו של רוסי הייתה ביצועים עקביים של שני מתחרים. האמריקאי ניקי היידן והספרדי דני פדרוזה, שניהם רוכבי הונדה, שאיימו לקטוע רצף האליפויות המתמשך של רוסי.
לאחר המרוץ בלגונה סקה, ארצות הברית פיגר רוסי ב-51 נקודות אחרי המנצח היידן. אך ממרוץ זה ועד למרוץ באסטוריל, פורטוגל שהוא הלפני אחרון בעונה, צבר רוסי נקודות רבות וסיים תמיד על הפודיום, בעוד היידן הפגין חולשה יחסית. את המרוץ בפורטוגל התחיל רוסי בפיגור של 12 נקודות מהיידן, אך אירוע דרמטי שבו פדרוזה פגע בהיידן והפיל אותו בעת ניסיון עקיפה, הפך את רוסי למוביל האליפות ב-8 נקודות. את המרוץ סיים רוסי במקום השני לאחר שהוא הפסיד את המקום הראשון לטוני אליאס הספרדי ב-2 אלפיות השנייה.
במרוץ האחרון לעונה שהתקיים בוולנסיה בספרד, המתינו הצופים להכתרתו של רוסי כאלוף בפעם השישית ברציפות, לאחר שבמקצי הדירוג הוא שלט וזינק למרוץ מהמקום הראשון. אך בהקפה החמישית של המרוץ התרחש אירוע דרמטי שקבע את גורל האליפות לעונת 2006. בטעות לא אופיינית, איבד רוסי את אחיזת הצמיג הקדמי והחליק אל החצץ. הוא הצליח לחזור למסלול במקום ה-20, אך היידן נותר במקום השלישי והפך לאלוף עונת 2006. בסופו של דבר, הצליח רוסי לסיים במיקום ה-13 ובראייה לאחור, יש האומרים שלולא ההפסד בשתי אלפיות השנייה במרוץ בפורטוגל, היה רוסי עשוי להיות אלוף גם בעונה זו לאחר שגם ללא ניצחון זה הוא סיים את העונה עם ניצחונות בחמישה מרוצים בעוד היידן מסיים עם שניים בלבד.
רוסי החל את עונת 2007 עם סיום במקום שני וניצחון. למרות הפתיחה הטובה, בהמשך העונה הציג רוסי הישגים בינוניים והחל להשתרך בטבלת האליפות אחר רוכב דוקאטי, קייסי סטונר האוסטרלי, שהציג הישגים עקביים שכללו ניצחונות בעשרה מרוצים. עד מחצית העונה שמר רוסי על הפרש נקודות קטן מסטונר, אך לאחר שני מרוצים ללא סיום ועוד מספר מרוצים ללא פודיום, איבד רוסי כל סיכוי לזכות באליפות. הוא סיים את העונה במקום השלישי, אך עדיין רשם לזכותו ארבעה ניצחונות בעונה זו. תוך כדי העונה ובמיוחד לקראת סיומה האשים רוסי את יצרן הצמיגים הצרפתי מישלן בביצועים הבינוניים. רוסי רמז שהיה יכול להיות תחרותי יותר אם היה רוכב בדומה לסטונר עם צמיגי ברידג'סטון היפניים. בהמשך לטענות אלו ולקראת עונת 2008, עזב רוסי לראשונה בקריירה את מישלן ועבר לרכב עם ברידג'סטון.
2008: שוב אלוף עריכה
בעונת 2008 חזר רוסי לשאת בתואר האליפות בקטגוריה הבכירה. הוא החל את העונה בביצועים בינוניים, אך זכה לניצחון ראשון במרוץ הרביעי בסין. במרוץ הבא בצרפת הוא זכה לניצחון נוסף ועלה לראשות טבלת האליפות. משם והלאה הוא לא שמט יתרון זה אף על פי שסטונר, מתחרהו הצמוד, זכה ברצף של שבעה מקומות ראשונים במקצי הדירוג. במרוץ ה-15 ביפן הבטיח רוסי את תואר האליפות לאחר שניצח בשמונה מרוצים, שלושה סיבובים לפני תום העונה.
עונת 2009 החלה במרוץ צמוד של רוסי עם שני יריבים, קייסי סטונר וחורחה לורנסו. אף על פי שסבל ממרוץ גשום בלה-מאן, בו לא זכה רוסי כלל בנקודות, עמדה טבלת האליפות בסיום המרוץ השישי בקטלוניה על שוויון של 106 נקודות לכל השלושה. במרוץ הבא באסן, הולנד, זכה רוסי בניצחון ה-100 שלו בקריירת מרוצי הגרנד הפרי בכל הקטגוריות. מרוץ אחד לפני סיום העונה הבטיח רוסי את האליפות לאחר שניצח בשישה מרוצים.
רוסי פתח את עונת 2010 עם ניצחון במרוץ בקטר. לקראת המרוץ הרביעי של העונה במוג'לו, הוא דורג שני במאבק האליפות, אחרי בן קבוצתו חורחה לורנסו. רוסי היה זקוק לניצחון כדי למנוע מלורנסו להגדיל את הפער בטבלת האליפות אך באימון הראשון של המרוץ הוא התרסק בתאונת היי-סייד שהטיחה אותו במהירות של 190 קילומטר לשעה. הנחיתה על רגלו המכופפת גרמה לו לשבר פתוח בשוקה של רגלו הימנית. רוסי התאושש מן הפציעה בקצב מהיר יחסית, אך נעדר מארבעה מרוצים שביטלו את התמודדותו במאבק האליפות. הוא חזר לרכב במרוץ הגרמני בסקסנרינג וסיים במקום הרביעי. במרוץ הבא בלגונה סקה בארצות הברית הוא אף סיים על הפודיום במקום השלישי. לאחר מרוץ נוסף אישר רוסי את השמועות שנפוצו והודיע על מעבר לקבוצה הרשמית של דוקאטי בעונת 2011, לאחר שבע עונות בקבוצת המפעל הרשמית של ימאהה. רוסי חזר לנצח במרוץ מלזיה ולאחריו השיג עוד שלושה פודיומים שקבעו את דירוגו בסיום העונה במקום השלישי.
2011-2012: בקבוצת דוקאטי עריכה
את עונת 2011 החל רוסי עם מקום שביעי בקטר. רק לאחר שלושה מרוצים נוספים הוא זכה לעלות לפודיום, כשסיים במקום השלישי במרוץ בלה מאן, אך בסופה של אותה עונה הסתבר שהיה זה הפודיום היחידי שלו. את רוב מרוצי העונה הוא סיים בין המקום השישי לעשירי כשבארבעת המרוצים האחרונים של העונה הוא נאלץ לפרוש עקב תאונות. מקצי הדירוג של רוסי היו גרועים אף יותר כשבדרך כלל סיים בסביבות המקום העשירי. במרוץ במלזיה הוא היה מעורב בתאונה שהובילה למותו של חברו, מרקו סימונצ'לי ובעטיה בוטל המרוץ. רוסי לא סבל בעונה זו מפציעות משמעותיות שפגעו ביכולתו והוא תיאר מספר פעמים במהלך העונה את הבעיות שהיו לו עם אופנוע הדוקאטי. בניסיון לשפר את תוצאותיו הוא החל במהלך העונה בחיפוש אחר פתרונות שהובילו אותו להחלפת שילדת האופנוע באמצע העונה לשילדה שהייתה מיועדת לעונה הבאה. מספר מרוצים לאחר מכן הוא אף בחר להשתמש במנוע חדש, מעבר לששת המנועים שהותרו בעונה, ולכן נאלץ לזנק למרוץ מרחבת הטיפולים. רוסי סיים את עונת 2011 במקום השביעי.
עונת 2012 התגלתה כהמשך לעונה הקודמת. רוסי המשיך להציג ביצועים חלשים. לעיתים סיים את המרוצים במיקום הנמוך ביותר מבין הרוכבים על אופנועי מפעל רשמיים, כולל אחרי בן קבוצתו ניקי היידן. רוסי המשיך לטעון גם בעונה זו שההיגוי של אופנוע הדוקאטי אינו משרה בו ביטחון והוא נאלץ להיכנס לפניות במהירות נמוכה מהרצוי. רוסי סיים את מספר המרוצים הגדול ביותר במיקום השביעי והישגו הטוב ביותר היה מקום שני, פעמיים. במרוץ בלה מאן בצרפת הוא ניצל את תנאי מזג האוויר הגשום ובמרוץ בסן מרינו הוא הצליח לשמור על המקום השני לכל אורך המרוץ בנצלו את פרישתו של דני פדרוסה והיעדרו של סטונר. הוא סיים את העונה במקום השישי. במהלך העונה הוא חתם לשנתיים בקבוצת המפעל של ימאהה, אותה עזב שנתיים קודם.
בחזרה לימאהה עריכה
בעונת 2013 חזר רוסי לרכוב בקבוצת ימאהה, הפעם כרוכב שני בקבוצה, לצד לורנסו. הישגיו היו טובים משמעותית מהישגיו עם דוקאטי והוא אף זכה לניצחון במרוץ אחד. עם זאת, ביצועיו לא השתוו למובילי האליפות והוא סיים את העונה המקום הרביעי עם שישה פודיומים שהושגו לעיתים כתוצאה מהיעדרות מתחריו. בעונת 2014 חל שיפור נוסף בהישגיו והוא זכה בשני ניצחונות וסיים את העונה במקום השני, אחרי מארק מרקס. בעונה זו הוא היה לרוכב הראשון שזכה בלמעלה מ-5,000 נקודות בכל הקטגוריות.
את עונת 2015 פתח רוסי בניצחון בקטר והמשיך לעלות על הפודיום בכל 12 המרוצים הראשונים של העונה, מתוכם ארבע פעמים כמנצח. רוסי המשיך להוביל את הטבלה לאורך כל העונה, אך לורנסו החל לצמק את הפער. לאחר המרוץ באוסטרליה האשים רוסי את לורנסו ומרקס בשיתוף פעולה נגדו. במרוץ במלזיה הידרדר העימות עם מרקס לעימות פיזי, כאשר בעיטה מצידו של רוסי הובילה להחלקה של מרקס. בעקבות האירוע נענש רוסי בנקודות עונשין שחייבו אותו לזנק מהמקום האחרון במרוץ האחרון. אל מרוץ סיום העונה שהתקיים בולנסיה הגיע רוסי כשהוא מוביל את האליפות בפער של שבע נקודות מלורנסו, שזינק מהמקום הראשון. רוסי נאבק במשך המרוץ על מנת לשפר את מיקומו, אך סיים במקום הרביעי בעוד לורנסו ניצח וזכה בתואר האליפות[3].
בעונת 2016 סיים שוב במקום השני, לאחר שהשיג שני ניצחונות ובארבעה מרוצים נוספים נאלץ לפרוש ללא נקודות.
שנות סיום הקריירה עריכה
החל מעונת 2017 חלה ירידה הדרגתית בביצועיו של רוסי. בשנה זו הוא סיים במקום החמישי, לאחר שניצח פעם אחת, במרוץ בהולנד, וסיים שש פעמים על הפודיום. הניצחון בהולנד היה ניצחונו האחרון בקריירה. בעונת 2018 הוא סיים את העונה במיקום השלישי, אף שעלה לפודיום רק חמש פעמים. בעונת 2019 הוא החל את העונה עם שני פודיומים, אך שלוש פרישות רצופות בהמשך, הובילו לסיום במיקום השביעי בסוף העונה. עונת 2020 התעכבה עקב מגפת הקורונה, והפגיעה בביצועי הרכיבה של רוסי נמשכה כשהצליח לסיים פעם אחת בלבד על הפודיום, בספרד, ובכך השלים עלייה ל-235 פודיומים במרוצי גרנד פרי במהלך הקריירה.
בסיום עונת 2020 עזב רוסי את קבוצת המפעל הרשמית של ימאהה ועבר לרכוב לראשונה בקבוצת לוויין, פטרונס, אף היא עם אופנוע של ימאהה. במהלך עונת 2021 הוא סבל מחולשה והישגו הטוב ביותר היה סיום במיקום השמיני. באמצע העונה הוא הודיע על פרישתו בתום העונה. בטקס שנערך במרוץ האחרון הוא זכה להיכלל בהיכל התהילה של רוכבי המוטו GP.
מרוצים עריכה
| שנה | קטגוריה | קבוצה | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1996 | 125 סמ"ק | אפריליה |  6 |
 11 |
 11 |
 4 |
4 |
 פרש |
 פרש |
 5 |
 פרש |
 3 |
 1 |
5 |
 פרש |
 פרש |
 14 |
9 | 111 | ||||
| 1997 | 125 סמ"ק | אפריליה | 1 |
פרש |
1 |
1 |
2 |
1 |
1 |
1 |
1 |
1 |
1 |
3 |
1 |
1 |
6 |
1 | 321 | ||||
| 1998 | 250 סמ"ק | אפריליה | פרש |
פרש |
2 |
2 |
2 |
 פרש |
1 |
פרש |
3 |
פרש |
1 |
1 |
1 |
 1 |
2 | 201 | |||||
| 1999 | 250 סמ"ק | אפריליה | 5 |
7 |
1 |
פרש |
1 |
1 |
2 |
1 |
1 |
1 |
2 |
 8 |
1 |
 1 |
1 |
3 |
1 | 309 | |||
| 2000 | 500 סמ"ק | הונדה | פרש |
פרש |
11 |
3 |
3 |
12 |
3 |
6 |
1 |
2 |
2 |
 3 |
Ret |
1 |
2 |
3 |
2 | 209 | |||
| 2001 | 500 סמ"ק | הונדה | 1 |
1 |
1 |
3 |
פרש |
1 |
2 |
1 |
7 |
1 |
1 |
11 |
1 |
1 |
1 |
1 |
1 | 325 | |||
| 2002 | MotoGP | רפסול הונדה | 1 |
2 |
1 |
1 |
1 |
1 |
1 |
1 |
1 |
פרש |
1 |
1 |
2 |
2 |
1 |
2 |
1 | 355 | |||
| 2003 | MotoGP | רפסול הונדה | 1 |
2 |
1 |
2 |
1 |
2 |
3 |
3 |
2 |
1 |
1 |
1 |
2 |
1 |
1 |
1 |
1 | 357 | |||
| 2004 | MotoGP | ימאהה | 1 |
4 |
4 |
1 |
1 |
1 |
פרש |
4 |
1 |
2 |
1 |
2 |
 פרש |
1 |
1 |
1 |
1 | 304 | |||
| 2005 | MotoGP | ימאהה | 1 |
2 |
 1 |
1 |
1 |
1 |
1 |
 3 |
1 |
1 |
1 |
פרש |
2 |
1 |
1 |
 2 |
3 |
1 | 367 | ||
| 2006 | MotoGP | ימאהה | 14 |
1 |
4 |
פרש |
פרש |
1 |
1 |
8 |
2 |
1 |
פרש |
2 |
1 |
3 |
2 |
2 |
13 |
2 | 247 | ||
| 2007 | MotoGP | ימאהה | 2 |
1 |
10 |
2 |
6 |
1 |
2 |
4 |
1 |
פרש |
4 |
7 |
 פרש |
1 |
13 |
3 |
5 |
פרש |
3 | 241 | |
| 2008 | MotoGP | ימאהה | 5 |
2 |
3 |
1 |
1 |
1 |
2 |
2 |
11 |
2 |
1 |
1 |
1 |
1 |
1 |
2 |
1 |
3 |
1 | 373 | |
| 2009 | MotoGP | ימאהה | 2 |
2 |
1 |
16 |
3 |
1 |
1 |
2 |
1 |
5 |
1 |
פרש |
1 |
4 |
2 |
3 |
2 |
1 | 306 | ||
| 2010 | MotoGP | ימאהה | 1 |
3 |
2 |
DNS |
|
|
|
4 |
3 |
5 |
4 |
3 |
 6 |
3 |
1 |
3 |
2 |
3 |
3 | 233 | |
| 2011 | MotoGP | דוקאטי | 7 |
5 |
5 |
3 |
5 |
6 |
4 |
6 |
9 |
6 |
6 |
10 |
7 |
10 |
פרש |
פרש |
בוטל |
פרש |
7 | 139 | |
| 2012 | MotoGP | דוקאטי | 10 |
9 |
7 |
2 |
7 |
9 |
13 |
6 |
5 |
פרש |
7 |
7 |
2 |
8 |
7 |
5 |
7 |
10 |
6 | 163 | |
| 2013 | MotoGP | ימאהה | 2 |
6 |
4 |
12 |
פרש |
4 |
1 |
3 |
3 |
4 |
4 |
4 |
4 |
3 |
4 |
3 |
6 |
4 |
4 | 237 | |
| 2014 | MotoGP | ימאהה | 2 |
8 |
4 |
2 |
2 |
3 |
2 |
5 |
4 |
3 |
3 |
3 |
1 |
פרש |
3 |
1 |
2 |
2 |
2 | 295 | |
| 2015 | MotoGP | ימאהה | 1 |
3 |
1 |
3 |
2 |
3 |
2 |
1 |
3 |
3 |
3 |
1 |
5 |
3 |
2 |
4 |
3 |
4 |
2 | 325 | |
| 2016 | MotoGP | ימאהה | 4 |
2 |
פרש |
1 |
2 |
פרש |
1 |
פרש |
8 |
4 |
2 |
3 |
2 |
3 |
פרש |
2 |
2 |
4 |
2 | 249 | |
| 2017 | MotoGP | ימאהה | 3 |
2 |
2 |
10 |
פרש |
4 |
8 |
1 |
5 |
4 |
7 |
3 |
|
5 |
פרש |
2 |
7 |
5 |
5 | 208 | |
| 2018 | MotoGP | ימאהה | 3 |
19 |
4 |
5 |
3 |
3 |
3 |
5 |
2 |
4 |
6 |
בוטל |
7 |
8 |
 4 |
4 |
6 |
18 |
13 |
3 | 198 |
| 2019 | MotoGP | ימאהה | 5 |
2 |
2 |
6 |
5 |
פרש |
פרש |
פרש |
8 |
6 |
4 |
4 |
4 |
8 |
8 |
פרש |
8 |
4 |
8 |
7 | 174 |
| 2020 | MotoGP | ימאהה | פרש |
 3 |
5 |
5 |
 9 |
4 |
 פרש |
פרש |
פרש |
 פרש |
12 |
12 |
15 | 66 | |||||||
| 2021 | MotoGP | ימאהה | 12 |
16 |
פרש |
17 |
11 |
10 |
פרש |
14 |
פרש |
13 |
8 |
18 |
19 |
17 |
15 |
10 |
13 |
10 |
18 | 44 |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ולנטינו רוסי (באנגלית)
ולנטינו רוסי, ברשת החברתית פייסבוק
ולנטינו רוסי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ולנטינו רוסי, ברשת החברתית אינסטגרם
ולנטינו רוסי, סרטונים בערוץ היוטיוב- ולנטינו רוסי, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
- ולנטינו רוסי, באתר מרוצי אופנועי גרנד פרי
- מועדון המעריצים הרשמי של רוסי (באיטלקית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים עריכה
- ^ אלי פנגס, מה עובר על ולנטינו רוסי, באתר ynet, 25 באוגוסט 2006
- ^ מוטו GP: השיא של רוסי (והוא אפילו לא נזקק למרוץ שלם)
- ^ קובי ליאני, חורחה לורנצו, אלוף המוטו GP. כשר, אבל מסריח, באתר וואלה!, 8 בנובמבר 2015