ווסקופויה
ווסקופויה או מוסקופולה (באלבנית: Voskopojë; בארומנית: Moscopole; ביוונית: Μοσχόπολις, מוֹסְחוֹפּוֹלִיס) הייתה עיר ארומנית בדרום-מזרח אלבניה של ימינו, שהייתה אחת הערים הגדולות בבלקן במאה ה-18. כיום ווסקופויה היא כפר קטן, כ-20 ק"מ מערבית לקורצ'ה, ובו כמה מאות תושבים.
 | |
| מראה כללי של הכפר, 2010 | |
| מדינה |
 אלבניה |
|---|---|
| מחוז | קורצ'ה |
| נפה | קורצ'ה |
| גובה | 1200 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 500 (2000) |
| קואורדינטות | 40°38′00″N 20°35′26″E / 40.633333°N 20.5905°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| https://web.archive.org/web/20130529022207/http://www.voskopoja.al/ | |
היסטוריה עריכה
ווסקופויה נוסדה ככל הנראה בסביבות 1300. במהלך המאה ה-15 החלו להתיישב בה ארומנים, שהפכו אותה (בשם מוסקופולה) בהדרגה למרכזם הכלכלי והמסחרי. הסוחרים הארומנים ניהלו עסקים מקונסטנטינופול ועד ונציה ולייפציג, וככל שהצליחו בעסקיהם, כך פרחה מוסקופולה והפכה למרכז חשוב. במהלך המאה ה-17 קמו בה בנקים וכנסיות, וב-1720 הוקמו בה בתי הדפוס הראשונים באימפריה העות'מאנית מחוץ לקונסטנטינופול. בבתי דפוס אלה הודפסו ב-1770 המילונים הראשונים בארומנית, אלבנית, בולגרית ויוונית מודרנית. ב-1744 הוקמה בה האוניברסיטה הנוצרית היחידה באימפריה העות'מאנית. הודות למיקומה המבודד היא נהנתה מביטחון יחסי, ובסביבתה היו מקורות מים רבים שאף הם היוו יתרון. במחצית השנייה המאה ה-18 כבר התגוררו במוסקופולה כ-60 אלף תושבים, והיא הייתה העיר השנייה בגודלה בחצי האי הבלקני אחרי קונסטנטינופול. לשם השוואה, באתונה חיו באותה העת כ-8,000 תושבים בלבד.
תור הזהב של מוסקופולה נמשך רק כמה עשרות שנים. התקפה של אלבנים מוסלמים שבזזו אותה ב-1769 הייתה הראשונה בסדרה של התקפות שהגיעה לשיאה ב-1788. באותה שנה תקף אותה עלי פאשה מיואנינה והחריב אותה לגמרי. תושביה הארומנים נפוצו לכל עבר והתיישבו בתסליה, מקדוניה, טרנסילבניה, וינה ובודפשט. מקצתם עברו לקורצ'ה הסמוכה. העיר חרבה כמעט לגמרי בהתקפה של עלי פאשה, ומעולם לא התאוששה.
לאחר החורבן ב-1788 נותרה מוסקופולה כפר קטן. אף הוא נחרב מספר פעמים. ב-1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה, תקפו אותו כוחותיו של הלאומן האלבני סאלי בוטקה ובמהלך מלחמת העולם השנייה הותקפה פעם אחת בידי איטליה ופעמיים בידי המחתרת האלבנית באלי קומבטאר.
ווסקופויה כיום עריכה
תחת השלטון האלבני שונה שמו הרשמי של הכפר לווסקופויה. הוא נותר כפר קטן, וכמעט לא נותר בו זכר לימי הזוהר. תושבי הכפר מתפרנסים בעיקר מגידול חיות משק וירקות.
מתוך 26 הכנסיות שפעלו במאה ה-18, רק 5 עומדות על תילן, וכנסייה נוספת במצב רעוע. כן נותרו שרידיהם של מנזר וגשר. בשנת 2002 נכללו חמש הכנסיות ברשימת מאה האתרים בסיכון של קרן המונומנטים העולמית. מבני הכנסיות היו פשוטים מבחוץ, כדי שלא להכעיס את השלטון העות'מאני, והכיפות האופייניות לכנסייה האורתודוקסית הוסתרו כך שלא ניתן היה להבחין בהן מבחוץ.
גלריה עריכה
-
ציורי קיר בכנסיית שן קולה (Shën Kollë, "ניקולאס הקדוש") -
כנסיית שן קולה -
כנסיית שן קולה -
פרט בכנסיית שן קולה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ווסקופויה
