וורונז'
וורוֹנֶז' (ברוסית: Воронеж; נהגה וַארוֹנֶז' ולפעמים וַארוֹנֶשׁ) היא עיר גדולה בדרום-מערב רוסיה, בקרבת הגבול עם אוקראינה. העיר ממוקמת על גדות הנהר וורונז' (ומכאן שמהּ) ומהווה את המרכז האדמיניסטרטיבי ובירתו של מחוז וורונז'.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסטי |
 מחוז וורונז' | ||
| ראש העיר | Vadim Kstenin | ||
| תאריך ייסוד | 1586 | ||
| שטח | 601 קמ"ר | ||
| גובה | 154 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 1,051,995 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ במטרופולין | 1,318,379 | ||
| ‑ צפיפות | 1682,5 נפש לקמ"ר (2013) | ||
| קואורדינטות | 51°40′15″N 39°12′51″E / 51.6708333333333°N 39.2141666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +4 | ||
| http://www.voronezh-city.ru | |||
 | |||
היסטוריה
עריכהייסוד והתפתחות
עריכה
העיר הוקמה כמבצר בסביבות שנת 1571 על ידי סמיון פיודורוביץ' סאבורוב שנשלח לבצר את אחיזתו של הצאר באזורי הספר. המבצר הותקף כמה פעמים וב-1590 הועלה באש על ידי קוזאקים מאוקראינה, אך ב-1594 שוקם המקום מחדש. לא קיים בארכיוני רוסיה צו על הקמת העיר ומייחסים את תאריך הקמת העיר ל-1 במרץ 1586 כאשר האציל הבויאר ניקיטה רומנוביץ' יורייב נשלח לייסד חיל מצב. אם כי קיימים מסמכים המתארים את העיר החדשה וורונז' עוד משנת 1585. רשמית תאריך הקמת העיר מתייחס להקמתו של מבצר וורונז'.
בשל היות העיר על גדת הנהר, התפתחה בה תעשייה של בניית אוניות והצאר פיוטר הגדול פעל להקמת האדמירלות של וורונז' (Воронежское адмиралтейство). ב-20 באוקטובר 1696 הדומה הבויארית אישרה להקים צי קבע צבאי ברוסיה (ויום זה נחשב לתאריך הקמת הצי הרוסי). עד 1711 בנו מספנות העיר 215 ספינות. ב-1725 הפכה וורונז' לפלך ובירת פלך וורונז'.
העיר הייתה במצב מלחמה כמה פעמים: עקב מלחמת 1812 ועקב מלחמת קרים בשנת 1855. העיר ידעה לא מעט פורענויות לרבות התפרצות מגפת כולרה ורעב כבד שפשט בשנת 1833, שהייתה שנת בצורת. מושל העיר, בגיצ'ב, פעל באותה העת להזרמת כספים רבים לצורך סיוע לעיר והעיר וקמה וכבר ב-1853 נערך בה יריד חקלאי.
ב-1912 הוקם מוסך לרכבות בעיר, שהיווה את הבסיס להקמת מפעל שיפוץ הקרונות של וורונז' (Воронежского вагоноремонтного завода) ושנה אחר כך הוקם המוסד הראשון להשכלה גבוהה, המכון לחקלאות על שם פיוטר הגדול (יום האוניברסיטה הממלכתית לחקלאות של וורונז' על שם הקיסר פיוטר הגדול, Воронежский государственный аграрный университет имени Императора Петра I). באוגוסט 1914 העיר הפכה לחברה באיגוד הערים וזכתה בשל כך לסיוע רב לחיילי העיר ששבו מהחזית במלחמת העולם הראשונה.
רוסיה המהפכנית
עריכהב-1905 פרץ פוגרום חמור בהיקפו בעיר, ובאותה שנה אירעו הפגנות גדולות ורבים מתושבי העיר מחו נגד השלטונות, אך אלה דוכאו ביד קשה. באפריל 1908 גל המהפכנות וההתנגדות לשלטון הצאר הכה גם בעיר, ופעילים סוציאליסטים מהפכנים השליכו פצצה לעבר מרכבתו של מושל העיר, ביביקוב, שעקב כך נפצע ברגלו ובידו ורעייתו נפצעה אף היא.
בשנים 1915–1916 ידעה העיר עלייה חדה במחירי הצריכה ולאחר מהפכת פברואר 1917, מושל העיר, יירשוב ניסה להרגיע את הרוחות בעיר ובמרץ 1917 המושל הודח מתפקידו ולאחר נובמבר 1917 חיל המצב של העיר השתלט על העיר ולמושל מונה מויסייב הסוציאליסט.
ב-1918 הוקמה אוניברסיטת יורייב, שהיוותה בסיס להקמת האוניברסיטה הממלכתית של וורונז'. ב-1930 הוקם הטכניון של העיר שכונה המכון לטכנולוגיה, כימיה וחקלאות. באותה שנה הוקם גם נמל תעופה צבאי לשימושה של בריגדה 11 שהפעילה מפציצים אסטרטגיים.
מלחמת העולם השנייה
עריכהבקיץ 1942 נכבשה העיר על ידי הארמייה השנייה של הונגריה והארמייה השנייה של הוורמאכט במטרה לשמש בסיס יציאה לסטלינגרד ונקודה אסטרטגית לשליטה במרחב הנהר. שנה לאחר מכן ניטשו קרבות קשים בחזית העיר בין הצבא האדום לכוחות הנאציים וההונגריים המשולבים. ב-23 בינואר 1943, במסגרת מבצע סטורן קטן, כבשו הכוחות הרוסיים את העיר והצהירו על שחרורה. הארמייה ההונגרית השנייה הושמדה כמעט לחלוטין וחדלה מלהתקיים ככוח לוחם.
תקופת המלחמה הקרה
עריכהשיקום העיר לאחר מלחמת העולם השנייה הושלם בשנת 1950 מששוקמו רבים ממבני העיר. ב-1954 החלו שידורי טלוויזיה וב-1960 נוסדה תחבורת החשמליות (טרולייבוסים).
החל מסוף שנות ה-50 התפתחה תעשיית מטוסים ענפה וב-1968 נבנה במפעל התעופה של העיר מטוס הטופולב Tu-144, שהיה אחד מראשוני מטוסי הנוסעים העל-קוליים בעולם והושווה למטוס הקונקורד הצרפתי בשל הדמיון הרב. באוקטובר 1977 נבנה מטוס האיליושין Il-86 והחל מ-1993 מפעל המטוסים בעיר מייצר באופן סדרתי את מטוס הנוסעים איליושין Il-96.
ב-1972 הוקם מתקן התפלת המים של העיר וכן הוקם נמל התעופה הבינלאומי וורונז'. מאז 1983פועלת סמוך לעיר תחנת כוח אטומית.
רוסיה הפדרלית
עריכהלאחר התפרקות ברית המועצות התרחשו שינויים רבים בעיר. החברות התעשייתיות הגדולות בעיר נקלעו לקשיים כלכליים וניסו להתייעל ותחזוקת המשאבים והתחבורה העירונית התדרדרה מאוד, עד בשנת 2009 הופסקה כליל תנועת החשמליות בעיר.
מאז 2010 ממשלת מחוז וורונז' מפתחת את בנייתו של פארק התעשייה "מאסלובסקי" ובספטמבר 2011 נפתח המרכז הגלובלי לייעול רשתות של חברת Siemens Networks.
בדצמבר 2012 העיר הפכה לעיר ה-15 מספר ברוסיה שמתגוררים בה למעלה ממיליון תושבים.
כלכלה
עריכהכלכלת העיר מגוונת מאוד ומתמקדת בייצור מכונות, בעיקר ייצור מטוסים, כשהחברה המייצרת היא חברת המניות של וורונז' לייצור מטוסים (Воронежское акционерное самолётостроительное общество), המייצרת מטוסי נוסעים עבור חברת איליושין.
מאז סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 החברה מייצרת מנועי בעירה עבור טילי חלל, בהזמנת רוסקוסמוס. וורונז' מהווה למרכז הכלכלי של מחוז וורונז', ולאחד ממרכזי הכלכלה הגדולים ברוסיה.
בעיר פעילים סניפים רבים של בנקי המסחר הגדולים, לרבות בנק אלפא, הסניף המקומי של סברבנק, סטארבנק, רייפייזנבנק, יוניאסטרום בנק, יוניקרדיט בנק ואחרים.
התעשייה
עריכהאף שלאחר התפרקות ברית המועצות התפוקה התעשייתית של העיר צנחה עשרות אחוזים, אם כי לאחר רפורמה משמעותית בכלכלה, תעשיית המזון בעיר נחשבת לענפה למדי.
העיר, כאמור לעיל, נחשבת לאחד ממרכזי ייצור המטוסים ברוסיה ופועלים בה מפעלים וחברות ייצור מכונות כדוגמת חברת המניות של וורונז' לייצור מטוסים (VASO), מפעל וודמאש לייצור רכיבים למערכות מים, וורונז'סטאלמוסט לבניית גשרים, מפעל יקום הקרונות של וורונז' (ואגונורמאש), המפעל לתעשיות כימיות ואחרים.
תחבורה
עריכה
וורונז' היא המרכז התחבורתי של מחוז וורונז' ובה מערכת תחבורה מגוונת לרבות תחבורת אוטובוסים ורכבות ובסמיכות לתחומי העיר פועל נמל התעופה הבינלאומי מאז 1995 רכבת בין עירונית ועד 2009 פעלה בה גם רשת טרולייבוסים.
באוגוסט 1866 הוקמה מסילת הברזל קוזלוב-וורונז' ומאז 1868 פועלת רכבת מהעיר למוסקבה. תחנת הרכבת וורונז'-1 פעילה מאז ינואר 1868. בעיר פועלות סך הכל שתי תחנות רכבת, השנייה היא תחנת הרכבת "וורונז' 2 קורסקי".
בתחומי העיר חוצה כביש M4 דון הפדרלי וכביש A144 המחבר את העיר בין קורסק לסראטוב. בעיר שתי תחנות אוטובוסים מרכזיות, התחנה המרכזית והתחנה שעל הגדה שמאלית של נהר דון. ישנה גם תחנת אוטובוס המחברת את העיר עם נמל התעופה, בדרום מערב העיר.
סמוך לכפר צ'רטוביצה, כ-5 ק"מ מגבולות העיר ממוקם נמל התעופה וורונז'. מאז 1995 זהו נמל תעופה בינלאומי וממנו יוצאות טיסות סדירות למוסקבה, סנקט פטרבורג, סוצ'י, אנאפה, יקטרינבורג, נורילסק, סראטוב, מינכן, וארנה ולרנקה. סמוך למפעלי המטוסים בעיר ישנו גם שדה תעופה ניסיוני, שדה התעופה פרידאצ'ה, המשמש לניסוי מטוסי נוסעים שיוצאים את קווי הייצור. סמוך לשכונה הסובייטית בעיר ממוקם שדה התעופה הצבאי בלטימור (שבעבר כונה "וורונז'-B"), המשמש את חיל האוויר הרוסי.
התחבורה הציבורית בעיר כוללת בעיקר אוטובוסים ומוניות שירות ועד 2009 פעלה בה גם מערכת טרולייבוסים. מערכת התחבורה הציבורית בעיר סופגת ביקורת רבה בשל חוסר יעילותה ובעיקר בשל היעדר תחבורה יעילה שתשרת את מיליון תושבי העיר.
יהדות וורוניז׳
עריכהיהודים לא הורשו להתגורר בעיר עקב מיקומה מחוץ לתחום ההתיישבות המותר ליהודים באימפריה הרוסית. ראשוני היהודים הופיעו בעיר במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1902 נבנה בעיר בית כנסת. בשנת 1937 נסגר בית הכנסת על ידי השלטונות והוסב למחסן בדים, ומאז התנהלו עיקר חיי הקהילה התנהלו במחתרת. לאחר נפילת מסך הברזל חודשו חיי הקהילה בעיר ובית הכנסת הושב לידי הקהילה. כיום פועלת בעיר קהילה יהודית [1] שמקיימת מניין מדי יום, תפילות וסעודות בשבתות וחגים, גן ילדים ובית ספר בימי ראשון, פעילות חסד, תרבות, לימודי השפה העברית ועוד.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של וורונז' (ברוסית)- וורונז', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
וורונז' (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 מוסקבה  סנקט פטרבורג | |||||||||
| 1 | מוסקבה | מוסקבה | 13,150,000 | 11 | רוסטוב על הדון | רוסטוב | 1,140,000 |  נובוסיבירסק  יקטרינבורג | |
| 2 | סנקט פטרבורג | סנקט פטרבורג | 5,598,000 | 12 | קרסנודאר | קרסנודאר | 1,139,000 | ||
| 3 | נובוסיבירסק | נובוסיבירסק | 1,634,000 | 13 | אומסק | אומסק | 1,104,000 | ||
| 4 | יקטרינבורג | סברדלובסק | 1,536,000 | 14 | וורונז' | וורונז' | 1,046,000 | ||
| 5 | קאזאן | טטרסטן | 1,319,000 | 15 | פרם | פרם | 1,027,000 | ||
| 6 | קרסנויארסק | קרסנויארסק | 1,205,000 | 16 | וולגוגרד | וולגוגרד | 1,019,000 | ||
| 7 | ניז'ני נובגורוד | ניז'ני נובגורוד | 1,205,000 | 17 | סראטוב | סראטוב | 887,000 | ||
| 8 | צ'ליאבינסק | צ'ליאבינסק | 1,177,000 | 18 | טיומן | טיומן | 861,000 | ||
| 9 | אופה | בשקורטוסטן | 1,163,000 | 19 | טוליאטי | סמרה | 668,000 | ||
| 10 | סמרה | סמרה | 1,159,000 | 20 | מחצ'קלה | דגסטן | 622,000 | ||
- ^ נתוני שירות הסטטיסטיקה הפדרלי, 2024