וילון
וילון הוא מחיצה העשויה מבד או מחומר דומה, שבדרך כלל ניתנת לפתיחה ולסגירה. הווילון מחובר בדרך כלל בחלקו העליון למוט או מסילה, באופן שהווילון חופשי לנוע על פניו. דרך נפוצה לתלות כך את הווילון על המוט הוא באמצעות טבעות. סופיות המחוברות לקצות המוט מונעות מהווילון לגלוש מהמוט.
היסטוריה עריכה
מטרות עריכה
השימוש הנפוץ בווילון הוא בחלונות של בתי מגורים להחשכת החדר לפעילויות שונות, כגון שינה, וכן לאפשר פרטיות בחדר. בנוסף וילונות משמשים במקומות כמו חדרי הלבשה, תאי מקלחת ציבוריים או בתי חולים, על מנת ליצור מחיצה ולשמור על פרטיות.
סוגים שונים של וילונות עריכה
וילון אמבטיה או מקלחת, עשוי פלסטיק או בד חסין למים, נועד למנוע הרטבת רצפת חדר הרחצה.
פרגוד הוא וילון היוצר חלל פרטי, בדרך כלל לצורך החלפת בגדים, בתוך חלל גדול. בחנויות בגדים תאי הלבשה נסגרים באמצעות פרגוד. סוג אחר של פרגוד הוא מבנה נייד העשוי ממספר מסגרות או לוחות המחוברים ביניהם בצירים, ויוצר פינת הלבשה זמנית במקום בו יוצב. כמו כן, הצבעה חשאית נעשית בדרך כלל מאחורי פרגוד.
בחדרי מיון בבתי חולים וילונות מפרידים כל מיטה בווילונות לפרטיות החולה.
וילונות משמשים גם אמצעי להפרדה ויזואלית בסיטואציות אחרות, בתיאטרון הווילון מכונה "מסך". מאחוריו עוסקים השחקנים בהכנות אחרונות להצגה בעוד הקהל ממתין לתחילתה, עת יורם המסך.
עיצוב וילונות עריכה
בעיצוב פנים, עיצוב וילונות מחייב התאמה בין הבדים והתפירה לבין שאר פרטי העיצוב בחלל החדר, לקבלת האווירה הרצויה ללקוח. בעיצוב וילונות משמש מבחר סגנונות: וילונות רומאיים, וילונות מיקדו, וילונות ונציאניים, וילונות גלילה, וילונות ורטיקאליים, וילונות בד, וילונות רינגים (טבעות), וילונות קשירות.
תפירת בגדים מוילונות – מיחזור משביח עריכה
בדי וילונות נארגים ברוחב יותר גדול מאשר בדי בגדים. הם ארוגים בדוגמאות נאות או מאוירים יפה. אי לכך גם בזמנים רגילים נשים אוהבות לעיתים לתפור מהם שמלות וחצאיות רחבות. בזמני מלחמות שונות, כשאזלו הבדים המיועדים לבגדים, היו נשים שהורידו וילונות מהחלונות והפכו אותם לבגדים.
בספר 'חלף עם הרוח' שמתאר את קורות מלחמת האזרחים באמריקה, סקרלט או'הארה שמוזמנת לנשף ואין לה שמלה ראויה, תופרת שמלה מווילונות.
במחזמר צלילי המוסיקה, מריה האומנת של ילדי משפחת פון טראפ [Von Trapp] האוסטרית תופרת להם בגדים מווילונות. רוזמארי פון טראפ, אחת מבנות המשפחה, אישרה את נכונות הסיפור.[1]
במלחמת העולם השנייה בדים לבגדים היו יקרים בארץ ישראל. אילה רז כותבת בספרה חליפות העתים שנשות תל אביב קנו בדי וילונות[2] וריפוד לתפירת בגדים.
גם במאה ה-21, ישנן נשים התופרות בגדים מבדי וילונות.[3] בספרים וכתבי עת שונים מדגימים כיצד אפשר להפוך וילונות לבגד.[4]
בתרבות עריכה
בדתות עריכה
לווילון יש תפקיד מיוחד בהיסטוריה הנוצרית והיהודית. וילון הפרוכת הפריד בין המקום הקדוש, השמור לכהנים, ל"קודש הקודשים" בבית המקדש בירושלים. בברית החדשה מסופר שכאשר ישו מת, קרעו את וילון בית המקדש לשניים, לסמל את קריעת החיבור בין האנושות לאלוהיות עקב מותו של ישו.
וילון כמושג תרבותי או חברתי עריכה
קו מסך הברזל שהיה סמל למלחמה הקרה שבין המערב למזרח נקרא באנגלית Iron Curtain - וילון הברזל.
הווילון משמש כדימוי בשירים וסיפורים. את השיר 'בין קפלי וילון'[5] שאת מילותיו חיבר דודו ברק, הלחין נחום היימן שרה אופירה גלוסקא.
המשורר רועי צ'יקי ארד[6] כתב את השיר 'הוילון'.
בשיר My Way, שכתב פול אנקה והתפרסם בביצועו פרנק סינטרה, מסמל הוילון האחרון את המוות:
"And now, the end is near,
And so I face the final curtain."
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- וילון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Katrina Holte, title pic Did Maria Really Make Play Clothes from Curtains?, Edelweis Patterns Blog, 17/5/2011 (באנגלית)
- ^ אילה רז, אופנה ומסחר בתל-אביב, חליפות העתים, מאה שנות אופנה בארץ-ישראל, 1996, תל אביב: ידיעות אחרונות, 1996, עמ' 116, מסת"ב 965-482-014-5. (בעברית)
- ^ Lydia Hawken, SEW CLEVER Mum saves £800 by turning old shower curtains and cushion covers into new clothes for her children using YouTube tutorials, THE SUN, 22/9/2019 (באנגלית)
- ^ Donna Lawson, Wearing the Drapes, Oldies But Goodies, 1977, New York: Butterick, 1977, עמ' 78, מסת"ב 0-88421-032-4. (באנגלית)
- ^ בין קפלי וילון, באתר שירונט
- ^
רועי צ'יקי ארד, שירים מאת רועי צ'יקי ארד | מָה לֹא נִכְתַּב עַל הַוִּילוֹן?, באתר הארץ, 5 במרץ 2019
