פתיחת התפריט הראשי

אילה רז (נולדה ב-17 במרץ 1941) היא היסטוריונית וחוקרת אופנה, אוצרת תערוכות בנושאי טקסטיל ואופנה, ומעצבת אופנה ותכשיטים. בעבר הייתה מרצה בכירה וראש המגמה לעיצוב אופנה בשנקר.

אילה רז
אילה רז.jpg
לידה 17 במרץ 1941 (בת 78) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריונית, חוקרת, אוצרת, מרצה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

אילה רז נולדה בשם אילה חיון, בת למרים ודוד חיון, אחות לאמנון, רבקה ועודד, שנפל בעיר העתיקה במלחמת ששת הימים. היא גדלה בטבריה, שם סיימה את בית הספר היסודי ע"ש ארליך ובגיל 14 עברה עם משפחתה לחיפה; היא בוגרת המגמה הספרותית בבית הספר הריאלי. בוגרת המדרשה למורות ע"ש א.ד. גורדון בחיפה (1961-1959) ובעלת תעודת הוראה (1964). ב-1966 קיבלה תעודת מעצבת אופנה מטעם מכון היצוא הישראלי. [1][2]

רז גרה ברוטרדם, הולנד בשנים 1968- 1973, שם סיימה בהצלחה את לימודיה במחלקה לעיצוב אופנה באקדמיה לאמנויות יפות [1][3] וקבלה תעודת מומחה בבגדי נשים וילדים ותעודת מומחה בטקסטיל, מטעם האיגוד המקצועי לטקסטיל, הולנד. בתקופת שהותה בהולנד שימשה כמעצבת אופנה ל-Yolo Couture באוטרכט ול-Pablo Modas ברוטרדם.

בשנים 1964–1965 הייתה כתבת אופנה בעיתון "על המשמר".

החל מ-1964 ועד לשנת 1986 עבדה רז כמעצבת אופנה בתעשייה, במפעלים: דורינא, עלמקו, עדין נויפלד, טררה, הנרי השמיני, לודז'יה, [4][5][6][7]אתא, [2][8] סריגמיש וסריג-עור. ב-1966 זכתה בפרס עבור עצוב בגד ים בתצוגת בגדי ים, חוף ונופש בחסות מכון הייצוא הישראלי. [9][10][11] ב-1967 הציגה דגם מצטיין בפרויקט שיתוף פעולה בין מעצבי-אופנה וטקסטיל בישראל, בחסות מכון היצוא הישראלי.

בשנת 1982 התמנתה רז למרצה במגמה לעיצוב-אופנה בשנקר, ב-1983 משנה לראש המגמה; בשנים 1985–1992 כיהנה כראש המגמה לעיצוב אופנה, [8][12] רז הייתה מרצה בכירה בשנקר, במשך 26 שנה, עד פרישתה לגמלאות בשנת 2008. [8]

רז הייתה חברת מערכת ויועצת ראשית בהפקת "אופנה בישראל", סדרת טלוויזיה בת שישה פרקים, שהוקרנה בערוץ הראשון ב-2011. [13][14] הייתה יועצת לאופנה במוזיאון ההיסטורי של העיר תל אביב-יפו (2010-2008). [13] יועצת לפרויקט "בולי אופנה ישראלים" פרויקט חברת דואר ישראל בשיתוף שנקר (2006). [15]

הייתה חברת ועדת תקינה במכון התקנים הישראלי בנושא "לבנים סרוגים" (1989-1992), מייסדת ויו"ר פורום המעצבים, [16] סגן יו"ר האגודה הישראלית לטקסטיל ולאופנה (2000-1994). ב-2010 זכתה בתעודת חבר כבוד מהאגודה הישראלית לטקסטיל ולאופנה "על פעלה הרב לטובת תעשיית הטקסטיל והאופנה ומוסדותיה בישראל". משנת 2016 עד היום (2019) היא חברה בוועדה למונחי לשון באופנה של האקדמיה ללשון העברית.

רז שותפה לסרט תיעודי על חייה של לאה גוטליב, מעצבת גוטקס, שיוקרן ב־2019 בטלוויזיה, בערוץ כאן 11. התסריט שכתבה מבוסס על המחקר לתערוכה "הגברת עם החרציות", שאצרה במוזיאון העיצוב חולון בשנת 2013.

רז עוסקת בחקר ההיסטוריה של האופנה במאה ה-20 החל מ-1882 ומתמקדת באופנה בישראל בתקופה זו. [2] היא אוצרת תערוכות בנושאי אופנה וטקסטיל.

מדצמבר 2009 היא בעלת בלוג, בשם "הבלוג של אילה רז", בו פרסמה 324 כתבות, בעיקר בנושאי אופנה. היא כתבה שלושה ספרי ילדים שראו אור בעברית ובאנגלית.

אילה רז נשואה לדן, אדריכל וצייר, [3] ואמא לשרון גלוטר-רז, אדריכלית מכון ויצמן וראש ענף תכנון, ולעודד רז, associate professor בפקולטה לאלקטרוניקה באוניברסיטת איינדהובן, הולנד.

גלריית תמונותעריכה

ספרים ומאגרי מידע באופנהעריכה

  • 1996: חליפות העתים : מאה שנות אופנה בארץ-ישראל, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב. (272 עמודים). מחקר מקיף על התפתחות האופנה בארץ מהעלייה הראשונה 1882 ועד 1982. מבט על תעשיית הטקסטיל בארץ מראשיתה, התפתחות המסחר, השפעות העליות והמצב הכלכלי והביטחוני על האופנה בארץ למן העלייה הראשונה לארץ-ישראל, 1882 ועד 1982.
  • 1996: פיני לייטרסדורף, מעצבת אופנה ישראלית, טרטקובר ד. (עיצוב, עריכה והפקה), פיני לייטרסדורף, עמ' 7–8.
  • 1998: אמנות כל ההקשרים, עלמ"א-וידיעות אחרונות, אוצר בקופסת קרטון, עמ' 186–187. הספר מקבץ אנשים מוכרים ובולטים בתחומם, הכותבים על השפעת האמנות על חייהם.
  • 1998: קו האופנה - מעצבים ותקופות במאה ה-20, כתיבה ועריכה של מאגר מידע במולטימדיה (תקליטור), אורט ישראל בשיתוף משרד החינוך והתרבות. המאגר כולל סקירת מצב תרבותי-כלכלי-פוליטי-חברתי, שינויים במעמד האשה והשפעתם על האופנה הבינלאומית, מעצבי עילית וסגנון עבודתם.
  • 1998: Fashion in Eretz-Israel- What we were Wearing in the Early Days of this Century,163-185. יצא לאור בשפות הבאות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, ערבית, גרמנית.
  • 2008-Jews and Shoes Berg, בעריכת עדנה נחשון, The Equalizing Shoe, 159-149 - הנעליים כסמלי שוויון בתקופת היישוב וקום המדינה (באנגלית)
  • 2010 – Berg Encyclopedia of World Dress and Fashion Central and Southwest Asia. Berg, Dress in Modern Israel Pg: 159-164 אופנה בישראל המודרנית, הופיע כספר וכמאגר אינטרנטי בתשלום.
  • 2010: Israella, Cipidal, (ספרדית), Ayala Raz, Historiadora de Moda. ספר המקבץ את פועלן של נשים משפיעות בתחומן בישראל.
  • 2011: אתא - סיפור על מפעל, אופנה וחלום, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2011, קטלוג התערוכה, אתא: הרבה יותר ממפעל טקסטיל, 137-106.
  • 2011: פריסקופ - עיצוב ישראלי עכשווי, עורך אבי לובין, 2011, ארטס אנד קראפטס בגלריה פריסקופ - התרפקות על העבר או מבט לעתיד? עמ 80–85.

מאמרים בכתבי עתעריכה

  • 1997: "תעשיית האופנה בישראל-תחנות בזמן או: אתא כמשל", ילקוט 150, נובמבר, עמ' 38–41.
  • 1998: "שינוי ללא הפסקה-שנות התשעים הן סוף העידן של תכתיבי אופנה", ילקוט 152, דצמבר, עמ' 16–17.
  • 1998: "עליתה ונפילתה של האופנה הישראלית", בטעם ישראלי, מעריב, 22 באפריל, עמ' 24–27.
  • 1999: "מצנפת מחודדת וטלאי צהוב", אלפיים שנות/ המילניום והשאלה היהודית, מעריב, 10 בספטמבר, עמ' 50–52.
  • 2000: "הטקסטיל הוא המלך", ליידי גלובס, גיליון המילניום, גיליון 54, ינואר-פברואר, עמ' 40–42.
  • 2000: "מקטורן לאשה, מחשוף לגבר", פנים, מס' 12, חורף, עמ' 53–58.
  • 2002: "כבושות במחוכיהן", עת-מול, בנושא: 120 שנה לעליה הראשונה, כרך כז', גיליון 4, אפריל, עמ' 24–26.
  • 2004: "הרגליים כבר הקשיחו כסלעי ירושלים", עת-מול, גיליון 4 (174) בנושא: 100 שנה לעליה השנייה.
  • 2005: "מי לובש את המכנסיים (מתי החלו נשים ללבוש מכנסיים ומדוע)", תו+ גיליון 3, בנושא: קול משלהן, עמ' 67–74.
  • 2010: "הומור באופנה", כוורת/ כתב עת בית ספר למדעי ההתנהגות המסלול האקדמי המכללה למינהל, גיליון 18, יולי, גיליון המוקדש להומור, עמ' 69-64.
  • 2010: "מתודות של חשיבה עיצובית במסגרת לימודי היסוד בתחום עיצוב אופנה, או: הטאו של פו כדרך הנחיה", הפרוטוקולים של בצלאל, היסטוריה ותאוריה, 16.
  • 2012: "כל המרבה בכפתורים הרי זה משובח", עיניים, הוצאת הארץ, גיליון 141, מאי, גיליון בנושא כפתורים, עמ' 55-54.
  • 2018: "ממכנסי החאקי והסנדלים לביגוד הטכנולוגי", עת-מול, גיליון 256, מאי, 70 שנה למדינת ישראל, עמ' 26-21.

אוצרות תערוכות בנושאי אופנה וטקסטילעריכה

  • 1999 - תערוכת קבע: "בגדי ראשונים – 40 שנות אופנה" : לבוש המתיישבים הראשונים במושבה ראשון לציון (1928-1882), בבית שליט, המהווה חלק מהמוזיאון לתולדות ראשון לציון. תערוכה שאותה רז אצרה וגם השתתפה בעיצובה.
  • 2006 - תערוכת "נעליים בריבוע" במוזיאון ראשון-לציון.
  • 2010 - "טקסט-טקסטיל-טקסטורה" בגלריה פריסקופ, תל אביב.
  • 2012/3 - "טקסטילירי" בגלריה פריסקופ, תל אביב.
  • 2013 - "הגברת עם החרציות" תערוכת מחווה ללאה גוטליב, מייסדת גוטקס, מוזיאון העיצוב חולון. בה אצרה את החלק המרכזי על גוטקס ההיסטורית.
  • 2016 - ״סורגים את העיר״ אירוע בכפר סבא המבוסס על התנדבות קהילתית להלבשת המרחב הציבורי.

תערוכות יחיד כמעצבת תכשיטיםעריכה

  • 2008 -‏joie de Vivre, גלריה "פריסקופ" בתל אביב.
  • 2010 - "דלות זוהרת", גלריה "חנקין" בחולון.

תערוכות קבוצתיות כמעצבת תכשיטיםעריכה

  • 2008 - "גלרינה" בת-שלמה.
  • 2008 - "ניאו" בגני התערוכה, תל אביב.
  • 2009 - תערוכה בבית המוזיקה לרגל חגיגות המאה לתל אביב-יפו.
  • 2011 - "Mass pro One" בגלריה מאירוב בחולון.
  • 2010 - תכשיט שעיצבה נבחר להשתתף בביאנלה, באמסטרדם, בנושא "True Colours" בחסות New Traditional Jewellery . הביאנלה הוצגה גם בוילה ברגל, אידר-אוברשטיין, גרמניה (2010) ובמוזיאון לאמנות מודרנית, ארנהם, הולנד (2011).

ספרי ילדיםעריכה

  • 2014 - מי יעזור לצבה לבחור, מאיירת: עירית אבידב שחרור.
  • 2015 - מה נחוץ לצב לחוץ, מאיירת: עירית אבידב שחרור.
  • 2015 - בית מושלם לצב מנומנם, מאיירת: מרוה מור איילון.

באנגלית

  • The Colorful Adventure of Tolly the Turtle ,2014/ AYALA Raz, Illustrated by: Irit Shachrur
  • The Best Advice a Tubby Turtle Can Get, 2014/AYALA Raz, illustrated by: Iris Sfachrur
  • The Best Home For a Sleepy Turtle/ AYALA Raz, Illustrated by: Marva Mor Ayalon
הספרים באנגלית ראו אור באמזון

ראיונות לעיתונותעריכה

  • 1980 – עיצוב תעשייתי זה נושא רציני, פלג, דליה. צומת השרון, יולי 1980.
  • 1983 – הצבעים הזוהרים של אילה רז, ניצן, אביטל. עמ' 9, צומת השרון 5.8.
  • 1984 – אתא משנה תדמית, קיסרי ש. הארץ.
  • 1987 – דאדא אופנה זועקת, בת-יער, נ. ידיעות אחרונות, 6.4.
  • 1988 - ISRAEL Gains respect as a World Fashion CenterTHE JEWISH STAR, 23.9.88.
  • 1991 - Where Hight Chic Meets Hight Tech, C. Novis.
  • 1995 - חזרה לקווי 67, טבת, י. מוסף הארץ, 22.12.
  • 1998 – Fashion Frontiers, Sofer, B. INSIDE Spring 98 pg 80-87.
  • 1998 –כך התלבשנו, עמ: 64-65, עולם האשה, 172, פברואר.
  • 1998 – may, pg: 14-18 Growing Up in style, Hadassa.
  • 2000 – פלשתינה שיק, קורן, ג. ידיעות אחרונות, 20.12.
  • 2001 – להיכן נעלם האישרא-שיק, פרסקו, א. גלובס, פירמה, גיליון 25, דצמבר, עמ' 16–25.
  • 2008 – יצר היצירה, אלינור ארבל, מוסף שמנת בעיתון הארץ, אוקטובר, עמ' 54–58.
  • 2010 - אנחנו על המפה הרקומה, איתי יעקב, מוסף סגנון בעיתון מעריב סגנון, 20 באוקטובר, עמ' 20–22.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אילה רז בוויקישיתוף

כתבות מצולמות של אילה רז בטלוויזיה הקהילתית כפר סבא:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 רונית צח, מאה שנים של בורדות, כל העיר, חלק 2, 29 במרץ 1996, עמ' 54.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 איתי יעקב, אנחנו על המפה הרקומה, מעריב סגנון, 20 באוקטובר 2010, עמ' 20–22.
  3. ^ 3.0 3.1 דליה פלג, עיצוב תעשייתי זה נושא רציני, צומת השרון, יולי 1980.
  4. ^ נורית בת יער, קטיפה צלולה כיין, ידיעות אחרונות, 24 בנובמבר 1980, עמ' 11.
  5. ^ מעריב, 18 בנובמבר 1980, עמ' 22.
  6. ^ אביטל ניצן. הצבעים הזוהרים של אילה רז, צומת השרון 5 באוגוסט 1983. עמ' 9.
  7. ^ חניתה צנטנר, מהתחתונים לעליונים, העולם הזה, 1980.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 יובל סער, רואה החשבון שלה משתגע, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2008.
  9. ^ פרסים לדגמים מצטיינים בתצוגת אופנת-ים, חוף ונופש, דבר, 13 באוקטובר 1966, עמ' 4.
  10. ^ לאשה, גלון מס' 1019, 18 באוקטובר 1966.
  11. ^ בגדי-ים - לקיץ הבא..., היום, 10 באוקטובר 1966.
  12. ^ רות ויטלה, אילה רז: "אנו מעודדים פתיחת סטודיו פרטי, אך לא על חשבון התעשייה". אופנה וטקסטיל, גיליון מס' 2, אפריל 1990.
  13. ^ 13.0 13.1 אלינור ארבל, יצר היצירה, מוסף שמנת בעיתון הארץ, אוקטובר 2008, עמ' 54–58.
  14. ^ באנו, לבשנו, כבשנו, הארץ - גלריה 6 יוני 2011, עמ' 8.
  15. ^ אילה רז, אופנה ישראלית, דואר ישראל השירות הבולאי, כסלו התשט"ז דצמבר 2006, מס 759.
  16. ^ רימונה שיף, חוף טוב, סוף טוב..., השבוע, 15 במאי 1996, עמ' 10.