ויקיפדיה:ודע מה שתשיב
כלפי ויקיפדיה העברית מושמעות טענות שונות באמצעי התקשורת בישראל ובמקומות שונים. דף זה מציג טענות נפוצות ותשובות להן. מובן שאפשריות גם תשובות אחרות.
איכות
עריכהטענה: באוניברסיטאות פוסלים את ויקיפדיה.
תשובה: לא ברור מניין הגיעה קביעה זו, אולי ממרצה סנוב שביקש להדגיש את עליונותו. הקביעה עצמה משוללת בסיס. תלמיד העוסק בעבודה סמינריונית יופנה למאמרים בכתבי עת מדעיים, לספרי מחקר ולמסמכי מקור רלוונטיים, ולא לאנציקלופדיה כלשהי (גם לא לאנציקלופדיה העברית או לבריטניקה), שהיא מקור מידע משני. בכל הקשר שבו ניתן להתבסס על אנציקלופדיה (ולא על ספר לימוד או מחקר) ניתן להסתמך על ויקיפדיה לא פחות מאשר על כל אנציקלופדיה אינטרנטית אחרת, והיא בוודאי עדיפה, מבחינת העדכניות ופעמים רבות גם מבחינת היקף המידע, על האנציקלופדיות המודפסות. נזכיר בכל זאת יתרון של חלק מהאנציקלופדיות המודפסות: הן נכתבות בידי מומחים בעלי מוניטין. קל יותר לסמוך על הערך "קבלה" באנציקלופדיה העברית, שנכתב בידי גרשם שלום, מאשר על הערך המקביל בוויקיפדיה העברית, שכותביו חסרי מוניטין (אבל למי שנדרש לעבודה סמינריות על שלום עצמו, הערך ביבליוגרפיה של גרשם שלום עדיף לאין שיעור על הרשימה הביבליוגרפית הקצרצרה שבאנציקלופדיה העברית).
טענה: ויקיפדיה האנגלית הרבה יותר טובה מוויקיפדיה העברית, יש בה הרבה יותר ערכים, והמידע בכל ערך מקיף יותר ואמין יותר.
תשובה: בערכים לא מעטים אכן זה המצב. ויקיפדיה היא מיזם רב-לשוני, והקורא מוזמן ליהנות ממנה בכל שפה שהוא שולט בה. לעומת מיליארד וחצי דוברי אנגלית, יש רק תשעה מיליון דוברי עברית, כך שאין להתפלא על עדיפותה של ויקיפדיה האנגלית בערכים רבים. מבחינת הקורא ששפת אמו היא עברית חשוב שתתקיים גם ויקיפדיה העברית, כאנציקלופדיה עצמאית ועשירה במידע, ולא רק כקרש קפיצה לוויקיפדיה האנגלית. הקורא ימצא כי בערכים לא מעטים, המידע בוויקיפדיה העברית אמין יותר ועשיר אף מהערך המקביל באנגלית.
שאלה: איך אפשר לסמוך על ויקיפדיה?
תשובה: אין לסמוך על ויקיפדיה בעיניים עצומות, כשם שאין לסמוך על כל מקור אחר בעיניים עצומות. על הקורא לבחון האם יש בערך אסמכתאות, ולהעריך את איכותן. נזכיר מיליוני אנשים מעיינים מדי יום בערכי ויקיפדיה כאשר הם זקוקים למידע, והדבר מעיד על אמון בה (וגם תורם לניכוש טעויות ממנה). להסבר נרחב יותר ראו ויקיפדיה:אמינות.
טענה: קראתי ערך בוויקיפדיה והרמה הלשונית שלו הייתה נמוכה בצורה מזעזעת. אתם לא מתביישים?
תשובה: ויקיפדיה נכתבת על ידי העם. בין כותביה יש ויקיפדים המוציאים מתחת ידם תוצאה מלוטשת, ויש שיצירתם מצריכה ליטוש לשוני. אם נתקלתם בערך שסגנונו דורש שיפור, תוכלו לדווח על כך בדף השיחה של אותו הערך, ולבקש את ציון ערך זה כדרוש שיפור וליטוש לשוני (באמצעות תבנית ייעודית). אם נתקלתם בשגיאת כתיב, לחצו על הלשונית "עריכה" שבראש הערך, ותקנו את הטעון שיפור. כך תתרמו גם אתם למפעל אדיר זה.
קראתי ערך ומצאתי בו טעות, איך לתקן אותה?
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך. אם מצאת טעות בערך, לחץ על הלשונית "עריכה" שבראש הדף, תקן את הטעון תיקון ושמור את עריכתך באמצעות לחיצה על הכפתור "פרסום השינויים". אם אתה מעדיף רק לדווח על הטעות, ולתת לעורכים מנוסים יותר לתקן, תוכל להשתמש בתיבה "משוב על הערך" שבתחתית הדף.
הטיה
עריכהטענה: בוויקיפדיה העברית יש הטיה בולטת לימין / לשמאל.
תשובה: ספק האם ניתן לכתוב על נושא הנמצא במחלוקת ציבורית נרחבת (כמו פוליטיקה או דת) בלי שיהיו טענות על הטיה כלפי טקסט זה. עצם קיומן של טענות סותרות לגבי מגמת ההטיה בוויקיפדיה, לימין או לשמאל, מלמד שייתכן שטענות אלה אינן נכונות. כותבי ויקיפדיה מוזהרים שלא להביע את דעותיהם בגוף הערך, אלא להתמקד בהצגת עובדות בלבד (אבל לעיתים העובדות הנבחרות להצגה וצורת הצגתן מושפעות מעמדתו של הכותב). בוויקיפדיה יש כותבים מכל מגזרי הציבור, כך שתוכנם של הערכים העוסקים בנושאים השנויים במחלוקת, שהם מיעוט קטן מבין כלל ערכי ויקיפדיה, מבוקר על ידי כותבים בעלי דעות שונות ומגיע לאיזון.
טענה: ויקיפדיה העברית ימנית בטירוף. עובדה: בשום ערך לא תמצאו את התמונה של בנימין נתניהו בהפגנת הימין נגד יצחק רבין בכיכר ציון.
תשובה: העובדה נכונה, אולם המסקנה שהוצגה אינה נכונה. אחד מעקרונות היסוד של ויקיפדיה בכל השפות הוא הקפדה על זכויות יוצרים. התמונה הנ"ל, כמו עוד תמונות רבות, היא תמונה מוגנת, ותישאר כזו עד סוף שנת 2045. ב-1 בינואר 2046 יתאפשר השימוש בה בכפוף לשיקולי העריכה האחרים.
טענה: ויקיפדיה העברית נשלטת על ידי חבורה של כותבים דתיים - בהמון ערכים מוצגים עמדת ההלכה או דברי חז"ל, שממש לא מעניינים אותי.
תשובה: האנציקלופדיה העברית מגדירה עצמה, בפתח כל אחד מכרכיה, כ"כללית, יהודית וארצישראלית". ויקיפדיה העברית אינה יוצאת בהצהרה כזו, אך מעצם היותה כתובה בעברית, בעיקר על ידי יהודים תושבי ישראל, עולמם של כותבים אלה זוכה בה לביטוי נרחב. בנושאים שבהם בארון הספרים היהודי יש אמירה משמעותית, ראוי להביא מידע זה לידיעת הקורא. במידה מסוימת זהו חלק מהייחוד של ויקיפדיה העברית - זהו מידע שבדרך כלל לא יוצג בערך המקביל בשפות אחרות, לא משום שאינו חשוב, אלא מפני שדוברי צרפתית או גרמנית, למשל, חיים בתרבות אחרת, ותחומי העניין של דובריהן שונים, במידה מסוימת, מאלה של דוברי עברית.
המקפידים על ההלכה אינם שלמים עם תוכנה של ויקיפדיה העברית במגוון תחומים, יש המתנזרים לגמרי מקריאה בה ויש בהם שקוראים בה דרך מסנן אינטרנט (בחלק ממסנני האינטרנט חסומה הגישה לאתר, כך למשל משתמשי נטפרי או אתרוג - חסימות המיועדות לציבור החרדי, מופנים לאתר "המכלול" המבוסס בחלקו הגדול על ערכי ויקיפדיה העברית, אך משנה את תוכנם כך שיתאימו לקורא החרדי.).
מחיקת ערכים ושחזור עריכות
עריכהטענה: העליתי ערך לוויקיפדיה ומחקו לי אותו מיד. מספרים שאתם מוחקים ערכים ללא הרף. למה לי להסתכן ולכתוב ערך אם יימחקו לי אותו?
תשובה: ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, ולכן לא לכל נושא יש בה מקום. אף שהציבור מגלה עניין רב במשתתפי "האח הגדול", למשל, ופעילותם זוכה לסקירה נרחבת באמצעי התקשורת, אין הצדקה להקדיש ערך אנציקלופדי לכל אחד מהם (אם כי ויקיפדיה העברית, כאנציקלופדיה בעלת פתיחות גבוהה, מקדישה ערכים לאחדים מהבולטים שבמשתתפי תוכנית זו). מחיקת ערכים נעשית לפי מדיניות ברורה, שאין בה מקום להחלטה שרירותית של עורך יחיד. קל להבין שלא ניתן להגיע לאנציקלופדיה שבה 363,444 ערכים (יותר מפי שבעה מאשר באנציקלופדיה העברית) באמצעות מחיקה אינטנסיבית של ערכים. קל לראות שקשת הנושאים שבהם עוסקת ויקיפדיה העברית רחבה לאין שיעור מזו של כל אנציקלופדיה קונבנציונלית, בדפוס או באינטרנט. חרף פתיחות זו, ויקיפדיה אינה הפלטפורמה המתאימה לקידום עסקים או אישים, וערך, או פסקה, שכל מטרתם עריכת יחסי ציבור לקידום עסק או רעיון, יימחקו במהרה.
טענה: הוספתי מידע חשוב לערך, ועריכתי שוחזרה מיד. היחס שלכם לכותבים חדשים בלתי נסבל.
תשובה: לשחזור עריכה עלולות להיות סיבות שונות: שפה עילגת במיוחד, קביעה חסרת אסמכתא, חריגה מהחלטות עריכה של הקהילה ועוד. לעיתים עריכה משוחזרת עקב טעות של המשחזר (יש לזכור שכותבי ויקיפדיה הם בני אדם, וקורה שגם הם טועים). אם אתה סבור שעריכתך מועילה, ובתקציר העריכה של השחזור לא קיבלת נימוק מספק לשחזור, אל תחזור על העריכה, משום שזו תשוחזר שנית. במקום זאת, הצג את עמדתך המנומקת בדף השיחה של הערך, וחכה להתפתחות הדיון, שאולי יביא להחזרת עריכתך, כפי שהייתה או בשיפור מתבקש.
טענה: שילמתי לאדם כדי שיכתוב עלי ערך בוויקיפדיה, אבל הערך נמחק לאחר זמן קצר.
תשובה: ויקיפדיה היא מיזם המבוסס על מתנדבים. ויקיפדיה עצמה אינה משלמת לאיש על כתיבת ערכים ואינה מפרסמת ערכים תמורת תשלום. עם זאת, ישנם מספר אנשים המציעים שירות מטעמם, של כתיבת ערכים בוויקיפדיה תמורת תשלום. זו יוזמה עצמאית של כותבים אלה. לאחר שקלול הנסיבות, ויקיפדיה בחרה לאפשר כתיבה בתשלום, אך מטילה הגבלות על הכותבים הללו. בכל מקרה, תשלום בעד כתיבת ערך אינו מבטיח את הישארותו בוויקיפדיה. ההחלטה על השארת ערך או מחיקתו היא של קהילת העורכים המתנדבים, ואינה מושפעת מכך שהערך נכתב תמורת תשלום. תלונות על התשלום שירד לטמיון יש להפנות אל הכותב-בתשלום.
טענה: העליתי ערך על אדם שאין לי ספק בחשיבותו, אם כי עיקר פרסומו הוא מחוץ לישראל (ולכן כבר נכתב עליו ערך בוויקיפדיה האנגלית), והונחה עליו תבנית חשיבות. זה ממש משגע אותי.
תשובה: דיון חשיבות אינו חוויה נעימה, אך יש לזכור שלא כל מה שמובן וברור לך ברור באותה מידה למי שפוגש במידע זה לראשונה בחייו. רבים מדיוני החשיבות מסתיימים לאחר שבוע בהשארת הערך. שבוע הדיונים מנוצל לשיפור הערך, כך שחשיבותו תובהר לקורא מתוך תוכנו, והוויקיפדים ישתכנעו בכך. תוכל גם להוסיף נימוקים בדף השיחה, אך העיקר הוא שיפור הערך.
טענה: איך ייתכן שמחקתם בעבר את הערכים של סתיו שפיר ודונה סטריקלנד? אולי זה מפני שהן נשים?
תשובה: אכן, הערך סתיו שפיר נמחק בוויקיפדיה העברית (ושוחזר כעבור חודשים אחדים) והערך Donna Strickland נדחה[1] בוויקיפדיה האנגלית (ונוצר עם זכייתה בפרס נובל). בשני המקרים נובעת המחיקה מיכולתם המוגבלת של הוויקיפדים לראות את הנולד - הערכים נמחקו כאשר לדעת רוב העורכים שדנו בכך, שתי הנשים לא היו נודעות ברמה שתצדיק קיומו של ערך. כאשר השתיים זכו להישגים בולטים יותר, שוחזרו הערכים. ייתכן שלעובדת היותן נשים הייתה השפעה על שיקול דעתם של חלק מהתומכים במחיקה, אך אין לדעת זאת. כיוון שגם הערך בועז טופורובסקי נמחק ולימים שוחזר, ניתן לראות שהתופעה מאפיינת גם ערכי גברים.
התנהלות הקהילה
עריכהטענה: ויקיפדיה נשלטת בידי קבוצה אליטיסטית, שמשחזרת עריכות של זרים ומגרשת כותבים חדשים.
תשובה: לוויקיפדיה העברית מצטרפים ללא הרף כותבים חדשים. יש שהשתלבותם חלקה ונטולת קשיים, ויש שנתקלים בקשיים שונים, כפי שקורה לרבים המנסים להשתלב בסביבה חדשה. לסיוע לכותבים חדשים המעוניינים בסיוע פועל מיזם ויקיפדיה:חממה. כותבי ויקיפדיה הם מגיל 9 ועד 80 ויותר, בעלי רמות השכלה שונות, ויש מקום לכולם. האיכות הלא גבוהה של חלק מהערכים מוכיחה את ההפך – גם כותבים שאינם מושלמים מתקבלים בברכה בוויקיפדיה. למרבה הצער, לעיתים צריך עור של פיל כדי להשתלב בוויקיפדיה ולהישאר בה, ויש שפורשים לאחר שמאסו בוויכוחים בה.
טענה (של שמעון בוזגלו): כתבתי על ערכים בתחום מומחיותי (שום דבר פוליטי או עכשווי), שילבתי קישורים, הצבעתי על מקורות, וניסחתי בשפה זהירה, כראוי לאנציקלופדיה. אבל קומץ עורכים הרשו לעצמם לשנות, למחוק ולכתוב מחדש - הכל בלי נימוק או דיון. ייתכן, כמובן, שטעיתי. אבל הם לא הציעו, שוחחו, או הסבירו. הם פשוט עשו כעולה על רוחם. התוצאה: אני מקדיש את זמני הפנוי לוויקפדיה באנגלית. אני לא כותב יותר לוויקפדיה בעברית.
תשובה: עזיבה של כל תורם, ובפרט תורם בעל מומחיות ייחודית, מצערת מאוד. בעת עריכה בוויקיפדיה מוצג גם שדה בשם "תקציר", שבו העורך מתבקש לנמק בקצרה את עריכתו. יש להודות שלא הכל מקפידים על כך, אם משום שהתיקון נראה להם טריוויאלי, ואם מחמת עצלות. כאשר נעשו בערך שינויים לא מנומקים, ניתן לבקש הסבר בדף השיחה של הערך, או לנמק בו מדוע גרסתך עדיפה, ולקוות שהדיון יביא לפתרון הבעיה.
טענה: יצרתי ערך חשוב בעצמי, בנושא שאני מבין בו היטב, ועורכים אחרים התחילו להתערב ולהכניס תוכן משלהם. אני יוצר הערך, מגיע לי להחליט מה יהיה בו ומה לא! יותר מזה: מישהו אפילו העתיק קטעים ממנו לאתר אחר, זו הפרת זכויות יוצרים.
תשובה: הערכים הנכתבים בוויקיפדיה אינם שייכים ליוצריהם. כל הוויקיפדים רשאים לשנות כל ערך, כל עוד הם מקפידים על כללי ויקיפדיה. שחזורים בטיעון כי "זה הערך שלי" אינם מתקבלים. כמו כן, כאשר אתם באים ליצור ערך או להרחיבו, יש לזכור כי כל הערכים הנכתבים בוויקיפדיה נמצאים תחת רישיון Creative Commons, רישיון הקובע שכל אחד רשאי להעתיקם בהתאם למגבלות מסוימות, ולכן אין אפשרות להגביל את התפוצה של ערך מסוים לוויקיפדיה בלבד. למרות זאת, כל ויקיפד יכול להניח תבנית {{בעבודה}}, שבאמצעותה הוא מבקש מעורכים אחרים להימנע מלערוך את הערך עד שהוא יסיים לעבוד עליו. יש לשים לב כי מדובר בבקשה בלבד, וההיענות לה תלויה בעריכה בפועל של הערך (לרוב אי עריכה של הערך יותר במשך יותר משבוע תיחשב למצב של חוסר עבודה, דבר שיביא להסרת התבנית).
טענה: לאחר שעריכתי בוטלה פתחתי דיון בדף השיחה של הערך, ונימקתי היטב את עריכתי, אך הוויקיפד שביטל את עריכתי עמד על דעתו שגרסתו עדיפה, וכל נימוקי לא הועילו. מבחינתי הדיון בדף השיחה היה בזבוז זמן.
תשובה: לדיון יש להגיע בלב פתוח ובנפש חפצה, עם רצון לשכנע אבל גם עם פתיחות להשתכנע. פעמים רבות דיונים בדף השיחה מובילים לתוצאה שמניחה את דעתם של כל הצדדים, אבל לפעמים מתקיימים גם דיונים מתסכלים. ויקיפדיה אינה גן עדן וכותביה אינם מלאכים, אבל יתרונותיה עולים על חסרונותיה.
טענה: איך אפשר לסמוך עליכם כאשר רבים מהכותבים שומרים על אלמוניותם, ומסתתרים מאחורי שמות משונים?
תשובה: עריכות בוויקיפדיה נבחנות לפי איכותן, ולא לפי המוניטין של כותביהן. כיוון שכך, אין חשיבות לזהותו האמיתית של הכותב. יש הכותבים בשמם האמיתי, יש הכותבים תחת כינוי אך בדף המשתמש שלהם מציגים את שמם האמיתי, ויש המקפידים שלא לחשוף את זהותם. כל הדרכים הללו תקינות בוויקיפדיה, אם כי יש מגבלות מסוימות על בחירת כינוי, שמטרתם מניעת הטעיה, פרסומת וכדומה. האם אפשר לסמוך על כותבים אלה? בדיקה במאגר המשפטי "נבו" מעלה 452 פסקי דין והחלטות[2] שבהם מוזכרת ויקיפדיה, פעמות רבות כאסמכתא לפרט כלשהו שהוצג בדיון המשפטי. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מאיר יפרח ציין בפסק דינו כי "ויקיפדיה מעלות רבות לה, אך אין היא אסמכתא (רפואית)"[3], גם ויקיפדיה העברית מציינת בתחתית ערכי רפואה: "הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי", כמו כן מצוין בתחתית ערכים העוסקים בנושאי משפט: "הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי" ואף בערכי יהדות הנוגעים למעשה מופיע בתחתית הערך: "הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית".
הרחקת נשים
עריכהשאלה: מדוע אתם מונעים מנשים לערוך בוויקיפדיה?
תשובה: שיעורן הנמוך של נשים בקרב הכותבים, פחות מ-20%, מאפיין את ויקיפדיה בכל השפות, אך הוא בוודאי אינו נובע מפעילות יזומה להפיכת ויקיפדיה למעוז גברי. נשים מוזמנות לכתוב בוויקיפדיה, ויש אף מיזמים שמטרתם לעודד השתתפות של נשים, ובכלל זה מיזם "ויקי נשים" בוויקיפדיה העברית.
טענה: ובכל זאת, הרי גירשתם את ד"ר שרון גבע ותלמידותיה, קראתי על כך מאמרים ב"הארץ".
תשובה: ד"ר גבע (משתמשת:Sharon Geva) ותלמידותיה התקבלו בוויקיפדיה בסבר פנים יפות. הן כתבו או הרחיבו יותר משמונים ערכים, ואלה שופרו על ידי ויקיפדים שתמכו בכותבות. שלושה מהערכים האלה נבחרו להיות "ערך מומלץ". על ערכים מעטים התעוררו ויכוחים באשר לחשיבותם האנציקלופדית, אך לבסוף הערכים לא נמחקו. לאחר דיון והצבעה נמחקו שני ערכים (ראה שיחה:חנה קפרא, שיחה:מלכה יפת-פיין), בהתאם לנהלים, לאחר שרוב מיוחס (יותר מ-55%) של המשתתפים בהצבעה תמך במחיקה. ד"ר גבע לא הסכימה לביקורת זו, והחליטה לפרוש אחרי מחיקת הערך הראשון, תוך שפרסמה בעיתונות ביקורת על ההתנהלות בוויקיפדיה העברית. יש לזכור שוויקיפדיה היא מיזם שיתופי, ולאיש אין בו סמכות לקבל החלטות באופן בלעדי. היכולת לקבל את הכרעת הקהילה חיונית להשתתפות במיזם זה.
הערות שוליים
עריכה- ^ Draft:Donna Strickland בוויקיפדיה האנגלית
- ^ נכון לינואר 2019
- ^ תפח (ת"א) 50610-05-13 מדינת ישראל פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) נ' פרדי וינוקורסקי, ניתן ב-1 במרץ 2015