ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/שיחה:ט"ו באדר א'

<שיחה:ט"ו באדר א'

• תאריך תחילת ההצבעה: ~~~~~
• תאריך סיום ההצבעה: {{ס:#זמןמ:H:i, j xg Y|+6 days +23 hours +59 minutes}} (IDT)

הקדמה

המחלוקת היא האם חודש אדר א' הוא החודש הנוסף בשנה העברית, או שחודש אדר ב' הוא החודש הנוסף בשנה העברית, והשאלה המעשית בהקשר הזה שעולה להצבעה היא - האם ליצור ערכים לימים של חודש אדר א' או לא. יש לציין שהדיון נפתח בתוך הערך על ט"ו אדר א' שכבר קיים בפועל, והדיון נוגע לערכי כל הימים של חודש אדר א' - הן הקיימים כבר והן אלו שלא.

דיונים קודמים

• שיחה:ט"ו באדר א'
• ויקיפדיה:מזנון/ארכיון 448#יצירת ערכים לחודש אדר א'

המשך הדיון

בשל הזמן שעבר, תיוג כל העורכים שהשתתפו בדיונים הקודמים בנושא: בן-ימין, Biegel, דוד שי, עמד, ותן טל, Neriah, איש הישראלי, שמש מרפא, בן עדריאל, Nahum, Tzafrir, Kulystab, @מיכאל.צבאן, @בורה בורה, @יודוקוליס, @משתמשת:Funcs, @משתמש:HaShumai.

@מש:ותן טל, מכיוון שלא חתמת – התיוג לא פעל. מתייג שוב: בן-ימין, Biegel, דוד שי, עמד, ותן טל, Neriah, שמש מרפא, בן עדריאל, Nahum, Tzafrir, Kulystab, @מיכאל.צבאן, @בורה בורה, @יודוקוליס, @משתמשת:Funcs, @משתמש:HaShumai. אי״ש / שו״ת, כ"ב בסיוון ה'תשפ"ד ; 17:05, 28 ביוני 2024 (IDT)

תודה, טעות שלי. טוב ששמת לב וכך התיוג אני מקווה יסייע לאלו שכבר השתתפו בדיונים פני 3 חודשים לשים לב לדיון וההצבעה. כל טוב ושבוע טוב, בכבוד, ותן טל • שיחה 23:53, 29 ביוני 2024 (IDT)

עמדת הצד הראשון

יש ליצור ערכים על הימים של חודש אדר א':

1. בפועל כיום בויקיפדיה קיים ערך על אדר א' עם ציון מפורש שמדובר בחודש הנוסף, כולל מקור. לחודש אדר ב' לעומת זאת אין ערך אלא רק דף הפניה לאדר הרגיל. בנוסף, כאמור, קיימים כבר ערכים על חלק מהימים באדר א' (ואגב, בהם מעולם לא עלה הדיון על הצורך בהצבעת פיצול/מחלוקת).

2. חודש אדר א' מונה 30 ימים לעומת חודש אדר ב' המונה 29 ימים, שזה מספר הימים שמונה חודש אדר רגיל בשנה לא מעוברת. לו יצוייר שחודש אדר ב' הוא היה החודש הנוסף, הרי שדווקא חודש אדר ב' היה צריך להיות עם 30 ימים (שהרי זה מטרת כל הוספת החודש בלוח העברי - הוספת 30 ימים , 7 פעמים בכל מחזור של 19 שנים - אז החודש הנוסף הוא בן 30 ימים, לא חודש שכבר היה קיים קודם בלוח השנה) - ובזה שהוא מכיל 29 ימים בלבד, ברור שהוא החודש המקורי ואילו אדר א' הוא הנוסף.

3. גם בנוגע לבר מצוות ולפורים, חד וחלק מנוי וגמור שמי שנולד באדר רגיל, חוגג באדר ב'. גם בנוגע לאזכרות יום השנה - לשיטת הספרדים (שולחן ערוך) מציינים באדר ב' (למי שנולד באדר רגיל) ולדעת האשכנזים מציינים באדר א' אבל חלקם מציינים גם באדר ב'.

4. שפע מקורות שמכולם עולה חד משמעית שלדעת רוב הפוסקים, ראשונים ואחרונים, החודש העיקרי, "המקורי" הוא אדר ב' והחודש המוסף הוא אדר א'. גם בחלק מהמקורות שהובאו בדיון בדף השיחה, שמהם עולה "חוסר החלטיות" בשאלה הזאת, עדיין רוב המקורות שמובאים בתוך אותם דיונים מציינים במפורש את היותו של אדר א' החודש הנוסף ושל אדר ב' כחודש המקורי.

מקורות

1. כאן מאתר הרבנות הצבאית מהלך למדני שלם על כל הסוגיה - בסופו מובא שחודש אדר העיקרי (המקורי) הוא אדר ב', ואילו החודש הנוסף הוא אדר א'.

2. הרב יהושע פפר, דיני חודש העיבור: אדר א' או אדר ב'?, באתר דין - מובא שם במקור במפורש פסקאות אלו:

שאלה זו כבר נידונה בתלמוד ירושלמי (מגילה ז, א-ב): "אדר הראשון תוספת או אדר השני תוספת". מסופר שם, שמר עוקבא מצא שתי אגרות שנשלחו לגולה על ידי הנשיא כדי להודיע על עיבור השנה. מתוך הדברים משמע, שנחלקו בשאלה זו: "מאן דאמר תלתין יומין אדר הראשון תוספת, ומאן דאמר ירח יומין אדר השני תוספת". אולם במסקנת דברי הירושלמי נראה שאין מחלוקת בדבר, ובתוספות (ראש השנה יט, ב ד"ה אדר) מבואר שלכל הדעות אדר ראשון הוא חודש העיבור, וחודש אדר העיקרי הוא אדר ב'.

עם זאת, ניתן לומר שאין הראשונים חולקים על התוספות בשאלת עיקר ותוספת. לכל הדעות החודש העיקרי הוא אדר ב', כפי שנידון להלכה בעניין קביעת 'יארצייט', בר מצווה, ד' פרשיות ומצוות פורים. אבל, לעניין נדרים ושטרות אין לנו להסתכל על איזה מן החודשים הוא העיקר, אלא תלוי הדבר בלשון בני אדם וכוונת הנודר. בזה נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה: איזה מן החודשים נקרא בלשון בני אדם אדר "סתם". בזה גם נחלקו הראשונים האם הלכה כרבי מאיר או כרבי יהודה.

ונראה שדעת ה'שולחן ערוך' היא באמת כנ"ל, שלעניין קביעת "סתם אדר" פסק כדעת רבי יהודה ש"סתם אדר" הוא אדר ראשון, כמבואר בהלכות שטרות וגיטין. [ואולי כך סובר גם המשנה ברורה, ומה שכתב "סתם אדר" הוא לאו דווקא.] אבל בנוגע לשאלת איזה אדר הוא חודש אדר העיקרי, סובר ה'שולחן ערוך' שחודש אדר העיקרי הוא אדר שני, כמבואר לעניין 'יארצייט' שיש לציין באדר ב'.

3. הרב שלמה לוי, בין אדר א' לאדר ב', באתר תורת הר עציון - מובא בדיון שם פסקאות אלו:

ב. המהר"י מינ"ץ (שו"ת, סימן ט') נשאל, כיצד יתנהג בן שנולד באדר בשנה פשוטה והבר-מצווה שלו חלה בשנה מעוברת - באיזה חודש לחגוג את הבר-מצווה? המהר"י מינץ טוען, שאין דבר כזה שני אדרים. לדבריו, יש רק אדר ב', ואדר א' הוא תוספת שנועדה לסנכרן בין שנת הלבנה לשנת החמה, על-מנת שפסח יחול באביב.

לעניין יארצייט לדעת האשכנזים (הרמ"א) שמציינים באדר א', מובא במקור הסבר לכך שזה סותר את התפיסה של הרמ"א בנוגע לבר מצווה: פסקו של הרמ"א אינו תואם, לכאורה, את דעתו בדין בר מצווה הנ"ל. למה נשתנה דין 'יארצייט' מדין בר המצווה?

מצאנו לכך יישוב בדברי מהר"י מינץ (סימן ט, הובא ברמ"א ביורה דעה), שם כותב שיש להוכיח מסוגיית נדרים שחודש אדר העיקרי הוא אדר ב', ולכן אין נער נעשה בר מצווה עד לחודש אדר ב'. אולם לעניין 'יארצייט' כותב שמתענים באדר ראשון, משום שתענית 'יארצייט' אינה נחשבת לנדר שלא לאכול ביום שמת בו אביו (שאילו היה כן, דין הנדר להתקיים באדר שני), אלא הוא יום ש"איתרע ביה מזליה" [מזלו רע], או יום שנגמרה בו כפרת אביו. כיון שמטעמים אלו נהגו להתענות, ביאר שם שראוי ומסתבר לומר שמי שמת אביו או אמו באדר בשנה פשוטה, ובשנה שאחריה נתעברה השנה, הרי שנגמר דינו של אביו באדר ראשון, ושם שייך התענית והקדיש.

עמדת הצד השני

(תיכתב אך ורק על ידי הצד שתומך באופציה זו)

עמדת הצד השלישי: ליצור ערכים גם על ימים בחודש אדר א' וגם בחודש אדר ב'

בשנה פשוטה יש חודש אדר פשוט.

בשנה מעוברת אין חודש אדר פשוט ובמקומו יש 2 אדרים, א וב'.

"לא נקרוס מ-59 ערכים נוספים"

בעניין זה ידועה המחלוקת וחילוקי המנהגים מתי נוהגים "יום השנה" ועוד ועוד. בברכה, לבלוב • 📜 • 🎗 • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ד 14:19, 28 ביוני 2024 (IDT)

נשמע לי מיותר קצת,כאשר לדעת הרוב המוחלט אדר ב' הוא אדר הרגיל. אבל במקרה של שולצה כמובן שאני אעדיף את האפשרות הזו (אחרי האפשרות הראשונה של יצירת ערכי אדר א') על פני אי יצירת ערכים על אדר א' כלל. בכבוד, ותן טל • שיחה 14:29, 28 ביוני 2024 (IDT)

זו גם עמדתו של אי"ש בדף השיחה. בברכה, לבלוב • 📜 • 🎗 • כ"ב בסיוון ה'תשפ"ד 16:51, 28 ביוני 2024 (IDT)

לא מדויק. אמנם אם יוצרים לאדר א', יש ליצור גם לאדר ב'. אבל מההיבט הפרקטי זה נראה לי כפילות ופיזור מידע מיותרים ומוטב שהוא יופיע בערך אחד. אי״ש / שו״ת, כ"ב בסיוון ה'תשפ"ד ; 17:02, 28 ביוני 2024 (IDT)

מסכים עם ותן טל רמי (Aizenr) • שיחה 08:13, 29 ביוני 2024 (IDT)

הצבעה

על פי מדיניות ההצבעה, רשאים להצביע משתמשים שנרשמו לפחות 365 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

לפי מדיניות הצבעת מחלוקת, אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם להוראות בדבר מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאפשרויות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

שיטת ההצבעה

יש לדרג את כל האפשרויות העומדות להצבעה. אפשרויות שתתעלמו מהן ייחשבו לאחרונות בתור. הדירוג יכול להיות חלקי, ואסור לו לכלול סתירות פנימיות.

את ההעדפות אפשר לנסח באופן מילולי, למשל "אפשרות א', ואם לא אז ב' או ג', ואם לא אז ד'". אפשר גם להשתמש בקיצורים המקובלים:

• ד – העדפת אפשרות ד' על פני כל אפשרות אחרת.
• בגא - העדפת אפשרות ב', ואם לא אז ג' ואם לא אז א' ואם לא אז כל אפשרות אחרת.
• ב(גא) - העדפת אפשרות ב' כאפשרות ראשונה ולאחר מכן א' או ג' ללא העדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• גד(אב) – העדפת האפשרויות ג' ו-ד' על פני אפשרויות א' ו-ב', כשאפשרות ג' עדיפה על פני ד' ולאחריהן א' ו-ב' ללא ההעדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• (דה)(אבג) – העדפת אפשרויות ד' או ה' (ללא העדפה ביניהן) על פני אפשרויות א', ב' או ג' (ללא העדפה ביניהן) ואותן על פני כל אפשרות אחרת.

הקולות ישוקללו לפי שיטת שולצה למציאת זוכה יחיד.

אפשרויות ההצבעה

• אפשרות א' – יצירת ערכים לימי חודש אדר א' ולא לימי חודש אדר ב'
• אפשרות ב' – אי יצירת ערכים לימי חודש אדר א' ואדר ב'
• אפשרות ג' – יצירת ערכים לימי חודש אדר א' ולימי חודש אדר ב'

ההצבעה

ההצבעה טרם החלה, נא לא להצביע עדיין.

דעתם של עורכים ללא זכות הצבעה

אפשרות ראשונה – תיאור תמציתי של אפשרות זו

ההצבעה טרם החלה, נא לא להצביע עדיין.

אפשרות שנייה – תיאור תמציתי של אפשרות זו

ההצבעה טרם החלה, נא לא להצביע עדיין.

תוצאות ההצבעה

תפורסמנה בתום ההצבעה.