ויתניה משכרת

מין של צמח

וִיתַנְיָה מְשַׁכֶּרֶת (שם מדעי: Withania somnifera) היא בן-שיח או שיח ירוק-עד זקוף ובעל כסות לבידה של שערות לבנות ממשפחת הסולניים[1]. פירותיו האדומים והרעילים חבויים בתוך גביע מנופח. עליו, פירותיו ושורשיו של הצמח רעילים לבני אדם[2]. ויתניה משכרת היא מין יחיד בסוגו בישראל וסביבתה. הסוג ויתניה מונה 19 מינים ותפוצתו משתרעת באפריקה הטרופית ובצפון אפריקה ומהמזרח התיכון ועד האזורים החמים של אסיה[3]. טיפוס תפוצתה של ויתניה משכרת היא בחבלים הים-תיכוניים והאירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי) והיא נפוצה בחבלים אלו בכל ישראל (נדירה מאוד בירושלים) כולל אזור ים המלח[4][5].

קריאת טבלת מיוןויתניה משכרת
ויתניה משכרת
ויתניה משכרת
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים
קבוצה: צמח תרמילי
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: ויתניה
מין: ויתניה משכרת
שם מדעי
Withania somnifera
דונאל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמות הצמח

עריכה
 
פרי ענבה עסיסית בשלבים שונים של ההבשלה
 
שיח ויתניה משכרת בחלקת אדמה זנוחה בתוך העיר נתניה
 
הגביע מתנפח עם הבשלת הפרי
 
חמשת האבקנים שווים באורכם

ויתניה משכרת מוכרת גם בשם ויתניה מרדימה וידועה גם בשם דומדמנית רעילה. שם נפוץ במאמרים מדעיים הוא "אשוואגנדה" (Ashwagandha). שמקורו מהשפה ההודית ופירושו "ריח סוס" (סנסקריט: אשווא = סוס, גנדה = ריח), וזה משום ששורש הצמח מפיץ ניחוח חזק המזכיר את ריחו של הסוס רטוב[6].

שם המין סומניפרה (Somnifera) מקורו מלטינית ומשמעותו "משרה שינה".

השמות בערבית: סַמווּאָה, סם-אלפאר, עובעוב (سموه, سم الفار).

השימוש בוויתניה ברפואה העממית בישראל

עריכה

כל חלקי הצמח רעילים ושימוש בלתי נכון בו עלול לגרום לנזק, ועל כן השימוש בו הוא על פי רוב היה חיצוני. למרות תפוצתו הרחבה של ויתניה משכרת בישראל, אין תיעוד מהימן לשימוש רפואי בשורשיו ולאופן השימוש בהם ברפואה המסורתית המקומית – אלא רק אזכור לשימוש חיצוני בעליו. שורשי הוויתניה משמשים ברפואה העממית לטיפול בשורה ארוכה של תחלואים: פגעי עור, כיבים מורסות, נפיחויות, שיגרון, הצטננות וכן להורדת לחץ דם, ולטיפול בכפיון וכסם משתן, וכסם מעורר תשוקה. אופן השימוש נעשה באמצעות טיגון העלים של ויתניה בשמן זית והדבקתם על הפצעים ופגעי העור ויש שאוספים את השמן אחר הטיגון ומורחים אותו על העור.

הוויתניה נחשבת לאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר ברפואה ההודית המסורתית[7]. צמח זה מוכר כצמח רפואה גם בקרב שבטים בדרום אפריקה ומזרחה. בהודו משמשים שורשיו המיובשים כתרופה נגד מחלת שחפת וכסם מהפנט ומרדים, הפעיל במקרי כפיון ומשמש גם לשיכוך כאבי בטן ולריפוי כיבים וכדומה[2].

ויתניה במחקרים מודרניים

עריכה

במחקרים נמצא כי מיצוי מן הצמח מכילים חומר נרקוטייים משככי כאבים. כל חלקי הצמח מכילים אלקלואידים ומספר רב של ויטנולידים (לקטונים סטרואידים) ובעיקר ויטפרין A - תרכובת יעילה בטיפול בגידולים ממאירים ותכונות אנטיביוטיות ואנטיויראליות. ויטאזומין - תרכובת המפחיתה נדודי שינה[7].

האלקלואידים מקבוצת הטרופנים הם האחראים להשפעה המרדימה ולהשפעה המרעילה במינון מופרז. סימני ההרעלה לאחר אכילה מחלקי הצמח הם: צימאון, כאבי ראש וחום, עליה בלחץ דם, עוויתות ובמקרים קיצוניים גם איבוד הכרה ומוות[2].

רעילות הצמח ושימושיו

עריכה

עליו, פירותיו ושורשיו של הצמח רעילים. למרות רעילותו, הצמח משמש ברפואה העממית והאַיוּר וֶדַה שהיא שיטת טיפול מסורתית שמקורה בהודו מזה 3,000 שנה כצמח מרפא. ברפואה העממית ויתניה מוכרת בשמות רבים לפי האזור שנעשה שימוש בה, בתימן מוכר בשם "עובב", בהודו נחשב על ידי מרפאי הצמחים כג'ינסנג הודי ומוכר יותר בשם - "אשוואגנדה" שמקורו מהשפה ההודית ופירושו "ריח סוס" (סנסקריט: אשווא = סוס, גנדה = ריח), וזה משום ששורש הצמח מפיץ ניחוח חזק המזכיר את ריחו של הסוס רטוב, ומפה כנראה האמונה באותה רפואה שהצמח נותן כוח ובריאות כמו של סוס[6].[8]

תמצית הצמח בעלת תרכובות ביואקטיביות רבות, לכן בעלת פעילויות נוגדות חמצון, נוגדות דלקת, והשפעה מווסתת על מערכת החיסון. בתמצית הצמח ומרכיביו הביואקטיביים נעשה שימוש ברפואה העממית, במניעה וטיפול של מחלות רבות כגון: דלקות מפרקים, אין-אונות, אמנזיה, חרדה, סרטן, ניוון נוירולוגי, מחלות לב וכלי דם ועוד.[9][10][11] מחקרים קליניים הראו תועלת בהפחתת לחץ וחרדה ושיפור בתחושת הרווחה הכללית אצל אנשים שנמצאים תחת לחץ, נמצא הפחתה משמעותית בהורמון הלחץ קורטיזול ושיפור העמידות כנגד לחץ ומכך ערך איכות חיים גבוהה יותר.[12] [13]

הצמח הראה תועלת בהתאוששות מפעילות גופנית, כוח שריר וגודל באימוני התנגדות, העלאת מדדי הורמוני המין הזכרי - טסטוסטרון, והפחתה באחוזי השומן.[14]

מורפולוגיה

עריכה

בן שיח או שיח ירוק-עד מסועף, גובהו מגיע למטר אחד ועד מטר וחצי ואף יותר וקוטרו מטא אחד עד 3 מ'. העלים ובמיוחד הגבעול מכוסים בכסות לבידה של שערות כוכביות לבנות.

הענפים גליליים, אינם מסתעפים, זקופים, מכוסים בשיער דמוי לבד צפוף ולבן.

הפטוטרת קצרה ובבסיסה אין לוואים.

העלים מסורגים, פשוטים, ואורכם 8 עד 12 ס"מ. הטרף דמוי ביצה, בסיסו אינו סימטרי, וקודקודו מחודד עד קהה, שפתו תמימה ולעיתים שעירים. העלים בגוון ירוק עמום.

התפרחות סיומיות קצרות בחיק העלים העליונים[15].

הפרחים דו-מיניים, נכונים (סימטריים), קטנים ודמוי פעמון בצבע ירקרק והם ערוכים בקבוצות היוצאות מחיק העלים.

הגביע ירוק ולביד, דמוי פעמון בעל 5 אונות, והוא משתייר ומתפרה (גדל עם הבשלת הפרי) והופך להיות קרומי. אורכו בעת הבשלת הפרי כס"מ אחד בערך[15].

הכותרת ירוקה, דמוית כוכב, שעירה, מאוחת עלים ועל פי רוב בעלת 5 אונות לעיתים רחוקות 4 או 6[4]. הכותרת בולטת רק מעט מהגביע.

האבקנים 5 כמספר עלי הכותרת, שווים באורכם זה לזה והם מאוחים לצינור הכותרת, קרוב לבסיסה והם קבועים בין עלי הכותרת. הזירים אינם קצרים מהמאבקים.

השחלה עילית, בת 2 מגורות, עמוד השחלה דק. צלקת אחת שמחולקת ל-2 אונות.

הפרי הוא ענבה עסיסית רבת-זרעים ואדומה (דומה לעגבנייה קטנה) שקוטרו כ-5 מ"מ. הפרי הבשל בצבע כתום עד אדום. הענבה רעילה במינון גבוה והיא חבויה בתוך גביע קרומי ונפוח. הפירות נשארים על הגבעולים עד שהם נאכלים, ובמהלך הזמן מתפורר הגביע שעוטף אותם, לפחות באופן חלקי.

הזרעים מרובים, פחוסים, דמוי כליה[16].

הפצת הזרעים באמצעות ציפורים שאוכלות את הפרי האדום והעסיסי לאחר שעלי הגביע נקרעים.

הפריחה נמשכת כמעט כל השנה ובעיקר בין מאי לספטמבר[15][4].

תפוצה

עריכה

טיפוס התפוצה של ויתניה משכרת הוא ים-תיכוני ואירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי). מין זה נפוץ מאוד וגדל בעיקר באזורים יבשים, מאזורים ים תיכוניים דרך אפריקה הטרופית, דרום ומערב אפריקה, עד המזרח התיכון, חצי האי ערב, הודו, סרי לנקה, וצפון מרכז סין ודרום מרכזה[3].

ויתניה משכרת נפוצה בכל ישראל כולל אזור ים המלח[4][5]. הצמח נפוץ מצפון הנגב, מרכז הארץ עד בקעת כנרות והכרמל. נדיר בדרום הנגב, בשומרון ובגליל.

תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ויתניה משכרת בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Withania somnifera, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ 1 2 3 עזריה אלון, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, צמחים בעלי פרחים, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 86-7
  3. ^ 1 2 Withania Pauquy, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  4. ^ 1 2 3 4 אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 57
  5. ^ 1 2 ויתניה משכרת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  6. ^ 1 2 Paul S, Chakraborty S, Anand U, Dey S, Nandy S, Ghorai M, Saha SC, Patil MT, Kandimalla R, Proćków J, Dey A., Withania somnifera (L.) Dunal (Ashwagandha): A comprehensive review on ethnopharmacology, pharmacotherapeutics, biomedicinal and toxicological aspects, Biomedicine & Pharmacotherapy, 2021 Nov doi: 10.1016/j.biopha.2021.112175.
  7. ^ 1 2 דן פלביץ' וזהרה יניב, צמחי המרפא של ארץ ישראל, תל אביב: מודן בע"מ, 1991, עמ' 122-3
  8. ^ Singh, Narendra. Bhalla, Mohit. Gilca, Marilena. "An Overview on Ashwagandha: A Rasayana (Rejuvenator) of Ayurveda". Afr J Tradit Complement Altern Med. 2011; 8 (5 Suppl): 208–213
  9. ^ Neelima B. Chauhan, Jogender Mehla, Ameliorative Effects of Nutraceuticals in Neurological Disorders, Bioactive Nutraceuticals and Dietary Supplements in Neurological and Brain Disease, 2015-01-01, עמ' 245–260 doi: 10.1016/B978-0-12-411462-3.00027-8
  10. ^ Manjeshwar Shrinath Baliga, Sharake Meera, Arnadi Ramachandrayya Shivashankara, Princy LouisPalatty, Raghavendra Haniadka, The Health Benefits of Indian Traditional Ayurvedic Rasayana (Anti-aging) Drugs: A Review, Foods and Dietary Supplements in the Prevention and Treatment of Disease in Older Adults, 2015-01-01, עמ' 151–161 doi: 10.1016/B978-0-12-418680-4.00016-6
  11. ^ Vijay K. Bharti, Jitendra K. Malik, Ramesh C. Gupta, Ashwagandha: Multiple Health Benefits, Nutraceuticals, 2016-01-01, עמ' 717–733 doi: 10.1016/B978-0-12-802147-7.00052-8
  12. ^ prospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of Ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults "[prospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of Ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults]"
  13. ^ Sara Fuladi, Seyed Ahmad Emami, Amir Hooshang Mohammadpour, Asieh Karimani, Assessment of Withania somnifera root extract efficacy in patients with generalized anxiety disorder: A randomized double-blind placebo-controlled trial, Current Clinical Pharmacology 15, 2020-04-13 doi: 10.2174/1574884715666200413120413
  14. ^ Wankhede, Sachin; Langade, Deepak; Joshi, Kedar; Sinha, Shymal R.; Bhattacharyya, Sauvik (25 בנובמבר 2015). "Examining the effect of Withania somnifera supplementation on muscle strength and recovery: a randomized controlled trial". Journal of the International Society of Sports Nutrition. doi:10.1186/s12970-015-0104-9. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 397-399
  16. ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 590