ורדה נשרי
ורדה נשרי (10 באפריל 1935 – 22 באפריל 1995) הייתה פסנתרנית ישראלית.
.jpg)
נשרי נולדה לחנה לבית סקולסקי, זמרת, ולעמנואל נשרי, קצין צה"ל, ברעננה. את לימודי הפסנתר החלה בגיל 6, אצל אמהּ. בגיל 8 היא ליוותה את אמה בקונצרטים, ובכך החליפה את סשה ארגוב, המלווה הקבוע של אמה, עד אז. היא נחשבת לאחת הבוגרות הבולטות של קונסרבטוריון "שולמית", שם למדה עם אמה גורוכוב. נאמר עליה שהתקדמותה הייתה מטאורית. בגיל 12 ניגנה עם תזמורת קול ירושלים ובגיל 15 ניגנה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בגיל 14 נשרי המשיכה את לימודיה בקונסרבטוריון הלאומי של פריז עם לאזאר לוי ואף זכתה ב-Premier Grand Prix. לאחר מכן למדה בפריז עם מגדה טליאפרו ובניו יורק עם קלאודיו אראו, ששמע אותה ב-1953 בתל אביב והעניק לה מלגת לימודים מלאה אצלו בניו יורק, שכן ראה בה, כדבריו, ״מי שעשויה להיות אחת הפסנתרניות החשובות של תקופתה״. נשרי יצאה למסעות קונצרטים ברחבי אירופה, בארצות הברית, בקנדה ובדרום אפריקה. בקונצרטים עם תזמורות שונות בארצות אלה הקפידה לכלול תמיד גם יצירה ישראלית. היא נחשבה לנכס לאומי - מדינת ישראל שלחה אותה לייצג את ישראל בקונצרטים בעולם. במקביל לקריירה המוזיקלית למדה גם מוזיקולוגיה בסורבון, אמנות הרנסאנס בפירנצה ופילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן.
הקליטה לחברת דקה רקורדס והרבתה לבצע, לצד הרפרטואר הקלאסי, גם יצירות מודרניות ויצירות של מלחינים ישראלים, שכמה מהן, כמו "מוזיקה לפסנתר 1957" של פאול בן-חיים ו-"אפיטף – סונטה מס' 2" של צבי אבני, אף הוקדשו לה.
נשרי ייסדה את מרכז באך וניהלה אותו בגבעתיים ובתל אביב. המיליונר מר יוסף בוכמן תרם פסנתר למרכז באך, ובמותה משפחתה תרמה את הפסנתר לתיאטרון גבעתיים, שם הוא משמש עד היום. ממצאי מחקריה על ״הפסנתר המושווה״ של באך הוצגו בחוגים מוזיקולוגיים באוקספורד, בשטוטגרט ובזלצבורג ונתפרסמו בכתובים. היא תרמה רבות לתרבות בגבעתיים. היא הדגישה את ההיבט החינוכי בהופעתיה למבוגרים ולנוער, וכך בנתה רסיטלים סביב נושאים מוגדרים, וליוותה אותם בדיברי הסבר פוקחיי אוזניים. בין הנושאים: מוזיקת השואה והתחייה, ציפורים במוזיקה, זיכרונות מסע לספרד, חיות במוזיקה, רגטיים ומוזיקה יודאיקה (קונצרט שיצא לאור בדיסק של בית התפוצות והיה אחד האחרונים בנגינתה ב-1994).
קיימים אזכורים אודותיה במספר ספרים ובאלפי מאמרי עיתונות ברחבי העולם.
נשרי היא אמה של נגנית המשור והפעמונים נטלי פרוז.
התגוררה ברחוב שילוב בגבעתיים שנים רבות עד פטירתה ב-1995. נטמנה בבית העלמין האזרחי בקיבוץ עינת.
קישורים חיצוניים עריכה
- ורדה נשרי, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- אורי קיסרי, "ורדה נשרי", מעריב, 18 ביולי 1952
ורדה נשרי, בביצוע מתוך אחד התקליטים של נשרי, סרטון באתר יוטיוב
