שושלת יאמפולה
שושלת יאמפולה היא שושלת חסידית שהראשון בה היה רבי יוסף יונגרלייב בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. כיום מכהנים רבים מצאצאי השושלת בשמות שאץ וסקאליה.
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מייסד | רבי יוסף יונגרלייב |
  | |
תולדות השושלת
עריכהרבי יוסף בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב כיהן ביאמפולה לאחר פטירת אביו. היה חתנו של הרב מנחם מן מויטקוב. נפטר בכ"ד בטבת תקע"ב. שלושת בניו כיהנו באדמו"רות לאחר פטירתו. חתנו היה רבי אליקים געציל[1]. בנו של רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב ואביו של רבי לייבוש מפרוסקורוב.
רבי ישראל כיהן בטושהן. היה חתנו של רבי אהרן מקיפין (תלמידו של רבי פנחס מקוריץ). נפטר בערך בשנת תר"ב. רבי חיים כיהן בסאטינוב[2]. נפטר בז' באייר ת"ר. רבי יצחק מקאליס חתנו וממלא מקומו של רבי ברוך ממז'יבוז'.
הדור השלישי
עריכהבני רבי ישראל מטושהן היו רבי אליעזר מראדוויל ורבי נחמן (-כ"ו בתמוז תרכ"ו) מסקאלט. רבי אליעזר מראדוויל היה חתנו של רבי דב בער מטולצ'ין (בנו של רבי שלמה מקרלין). היה מפורסם בגדולתו בלימוד וכקדוש. הרבה בצומות וסיגופים. נפטר בחיי אביו.
בני רבי חיים מסאטינוב היו רבי יואל מוסקוביץ' אבי שושלת שאץ, הרב משה (בנו היה רבי יחיאל מיכל אבי חסידות גלינא), הרב מנחם מנדל מסטאנוב (חתן רבי יוסף משה השיל ממז'יבוז', בנו של הרב מאפטא) וחתנו רבי יצחק גדליהו אב"ד סלאוויטא.
בני רבי יצחק מקאליס היו רבי ברוך רבינוביץ מיאסי ורבי יחיאל מיכל מדרוהוביץ' (חתנו של רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל). רבי ברוך היה חתנו של רבי שמואל הורביץ מווחנובקה. כיהן באדמו"רות ביאסי. דברי תורתו ותולדותיו הודפסו בספר "שיח אליעזר". בנו היה רבי אליעזר חיים אבי חסידות סקאליה.
הדור הרביעי
עריכהבנו של רבי אליעזר מראדוויל, רבי יוסף, כיהן בגיל 18 בלנוביץ ולאחר מכן בראדוויל. התייתם בילדותו וגדל אצל סבו רבי ישראל. נישא לבתו של רבי פנחס מאוסטילה. נאסר על ידי הרוסים ולאחר ששוחרר עבר לגלינה שבגליציה המזרחית (באזור לבוב). נפטר בי"ג באייר תרל"ה.
ילדי רבי נחמן מסקאליט היו רבי ישראל מקארסילוב (-י"ח בכסלו תרנ"ו), רבי יחיאל מיכל מסקאליט (חתן רבי פנחס חתן רבי צבי אריה מאליק) וחתנו רבי בנימין זאב אוירבך נינם של רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב וחותנו של רבי חיים דוד מנזון (נכדו של רבי ישראל מרוז'ין).
הדור החמישי
עריכהבנו של רבי יוסף מראדוויל, רבי אליעזר אינגרלייב מילא את מקום אביו. היה חתנו של רבי מרדכי מרגליות מדוביסאר[3]. כיהן בראדוויל ובאוסטילה. חסידיו היו מרובים. נפטר בכ"ה באב תרנ"ח. בניו היו הרב ישראל דוד אב"ד ראדוויל, הרב יוסף מוינצה, הרב משה מגאיסין והרב שלמה מאקרמן, בוקרשט ותל אביב. חתניו היו רבי ברוך בן ציון מאומן ורבי יוסף מבנדרי.
בן נוסף של רבי יוסף היה רבי סנדר (אלכסנדר) שמואל שכיהן כרב בווישנוביץ שבאזור קרמניץ.
חתניו של רבי יוסף היו רבי מרדכי לרנר (נישא לבתו ריזל'ה) (-תרס"ח, בנו של רבי מיכל לרנר (נכד רבי מרדכי מלעכוויטש). כיהן כאדמו"ר ורב בשומסק שבווהלין כ-40 שנה. ורבי יצחק מבנדרי.
בנו של רבי ישראל מקארסילוב היה רבי ברוך יוסף ז"ק חתנו של רבי דוד שלמה מקוברין. עלה לארץ ישראל בשנת תרע"ג, במלחמת העולם הראשונה גורש למצרים. בשנת תרע"ו נקרא על ידי חסידי קוברין בארצות הברית לשמש להם כאדמו"ר ובנה את בית הכנסת קוברין בברוקלין. חיבר את הספרים: "ברכת יוסף" ו"זרע קודש". נפטר בט"ז בסיוון תש"ט.
הדור השישי
עריכהרבי משה בנו של רבי סנדר שמואל, חתן דודו רבי מרדכי לרנר כיהן בקרמניץ. בסוף ימיו נסע לארצות הברית והתגורר בפילדלפיה ושם נפטר בט"ז באב תרצ"ב[4].
בן נוסף, רבי יצחק, התיישב בהורחוב הסמוכה ללוצק ופתח בה חצר חסידית. היה חתנו של רבי מאיר מרובנה. בהמשך עבר ללוצק ופתח בה בית כנסת. היה נחשב לתלמיד חכם.
ילדיו האחרים של רבי סנדר שמואל היו רבי מאיר נחום מווישניביץ וחתנו רבי יוסף מקישינוב.
ילדי רבי מרדכי לרנר היו:
- רבי ישראל דב (בערניו). נולד בשנת תר"ח. כיהן כרב בוולוטשיסק ולאחר פטירת אביו כרב, ראש ישיבה ואדמו"ר בשומסק. היה חתנו של רבי יצחק מבנדר. הקדיש את ביתו להכנסת אורחים לעוברי דרך ולבחורי ישיבתו. נאסר על ידי בריוני סימון פטליורה למטרת ערבות על כופר שהטילו על יהודי העיר, ומשלא שילמו עינוהו ונפטר מפצעיו בב' בניסן תרע"ח. את מקומו מילא תלמידו ואחיינו רבי יוסף רובין. נרצח עם משפחתו בשואה.
- רבי אברהם מאוסטרהא. כיהן באדמו"רות בשומסק ולאחר מכן באוסטרהא. נרצח עם משפחתו בשואה.
- הרב יצחק, רבה של ראדוויל. נרצח עם משפחתו בשואה.
- יוכבד אשת קרוב משפחתה, רבי ברוך בן ציון יוזפוב מדובנה. נרצחה בשואה עם כל משפחתה (מלבד בנם הרב שמואל הלוי יוזפוב).
- חוה אשת הרב מיכל טובמן אב"ד סלאוויטא מגזע לובושוב. נרצחו בשואה עם כל משפחתם.
- פייגא אשת בן דודה רבי משה מקרמניץ-פילדלפיה. עלתה בסוף ימיה לישראל.
- חתנו רבי אהרן ראבין מלנוביץ (בן אחר בן לבעל שם טוב). נרצח בשואה (מלבד בנו
- הרב מרדכי ראבין אשר כיהן ברבנות בארצה"ב, ובתו הרבנית רחל לאה וורטהיים.)
החסידות כיום
עריכהכיום מכהן במונסי אדמו"ר מיאמפולה, צאצא של השושלת בשם רבי ברוך מוסקוביץ.
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 58-63.
קישורים חיצוניים
עריכה- ספר יזכור לקהילת שומסק עמ' 185, בספריית העיר ניו יורק. על רבי מרדכי לרנר משומסק, בנו רבי בערניו ומשפחתם.
הערות שוליים
עריכה- ^ בנו היה רבי ישראל מליטשניץ חתן הרב מאפטא וחותנו של רבי מנחם נחום מלויעב. בנו של רבי ישראל היה רבי יוסף מטיברוב, חותנו של רבי משה צבי מסטנביץ.
- ^ יש מחלוקת על זהות חותנו. הגרסה המסתברת היא רבי דוד מסטפין ויש אומרים שרבי מרדכי מנישכיז. ראו כאן אות ד'. גם אלפסי תיקן את דבריו שכתב שהיה חתנו של רבי מרדכי מנישכיז.
- ^ חתנו של רבי מנחם נחום ממקארוב ובנו של רבי מנחם מאניש בן רבי חיים מרדכי וחתן רבי יעקב אריה מקובלה.
- ^ אשכול עליו בפורום אידישע וועלט פארומס.