פתיחת התפריט הראשי

זוּגדידיגאורגית: ზუგდიდი) היא בירתה ההיסטורית של סמגרלו, המחוז ההיסטורי שבמערב גאורגיה. כאשר היא ממוקמת בצפון-מערב סמגרלו. היא מהווה מרכז מנהלתי של נפת זוגדידי, ובירת מחוז סמגרלו וסוואנתי עילית. זוגדידי שוכנת על גדת נהר צ'חוֹאוּשי (ჩხოუში) במרחק 110 ק"מ מהים השחור. היא הוכרזה לעיר בשנת 1918, ואוכלוסייתה מונה 69,600 איש[1].

זוגדידי
ზუგდიდი
Coat of Arms of Zigdidi.svg
סמל זוגדידי
Flag of Zugdidi (City).svg
דגל זוגדידי
ארמון דדיאני
ארמון דדיאני
מדינה גאורגיהגאורגיה  גאורגיה
מחוז נפת זוגדידי,
סמגרלו וסוואנתי עילית
חבל ארץ סמגרלו
שטח 21.8 קילומטר רבוע
גובה 128 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 69,600[1] (2009)
קואורדינטות 42°30′N 41°51′E / 42.5°N 41.85°E / 42.5; 41.85
אזור זמן UTC +4

בעיר עוברת מסילת ברזל, ודרכים חשובות במדינה (זוגדידי-מסטיה, שבנפת מסטיה). בזוגדידי ישנם מפעלים חשובים, ביניהם מפעל לתה. בשנת 2005 הוקם בזוגדידי בית חולים מודרני לחולי לב. כמו כן יש בעיר יש בית ספר גבוה צרפתי-גאורגי. ליד זוגדידי, לפני הכניסה לסכר אנגורי, שעל נהר האנגורי, מפעל ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר בקווקז.

היסטוריהעריכה

שמה של זוגדידי מורכב מ-2: זורג-דידי (דידי פירושו גדול). לראשונה נזכרת בכתובים בתחילת המאה ה-17, כמרכז הפוליטי, האדמיניסטרטיבי והתרבותי של נסיכות אודישי או נסיכות מגרליה. ושימשה ככזו עד ל-1803. נסיכי דדיאני בנו במחצית השנייה של המאה ה-19 ארמון. בשנים 18551857 הייתה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית, ולאחר מכן תחת שליטת האימפריה הרוסית. שהיה בבעלותו של צ'ארלס לואיס נפולאון מוראט, נכדה של אחותו של נפולאון, שנשא לאישה, בשנת 1868, את ביתו של אחד משליטי מגרליה האחרונים, סלומה דדיאני. הארמון נשרף בשנת 1894 ושוחזר בשנת 2000. ארמון דדיאני הפך למוזאון היסטורי בשנת 1921. וכולל בין מוצגיו את מסכת המוות של נפולאון, תמונה של הקיסר הצרפתי, על חימושו, סמלי האצולה שלו, רהיטיו וספריו.

יהודי זוגדידיעריכה

בהסכמת הנציג הסובייטי לענייני דתות בנו יהודי העיר בית כנסת, שהחל לפעול בשנות ה-40. לנוכח פעולה זו של סולק הנציג הסובייטי לענייני דתות מתפקידו[2].

ערים תאומותעריכה

מפורסמים שנולדו בעירעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסיית העיר לפי שנים:
    2007 75,900
    2005 73,006
    2002 68,894
    1989 49,614
  2. ^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1964-1941, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, ISBN 9789652272256