פותי

עיר בגאורגיה

פּוֹתיגאורגית: ფოთი, במגרלית: ფუთი, פּוּתי, בלאזית: ფაში, פּאשי, בעבר נקראה על ידי הטורקים פאש - Faş) היא אחת משלוש ערי הנמל של גאורגיה, לחופיו המזרחיים של הים השחור. היא שוכנת במחוז סמגרלו וסוואנתי עילית במערב גאורגיה. ואוכלוסייתה מונה 41,465 תושבים[3].

פותי
ფოთი
סמל פותי
סמל פותי
סמל פותי
דגל פותי
דגל פותי
דגל פותי
נמל פותי
נמל פותי
מדינה גאורגיהגאורגיה גאורגיה
מחוז סמגרלו וסוואנתי עילית
חבל ארץ סמגרלו
ראש העיר ואנו (איוונה) סאר'ינאדזֶה
(ვანო საღინაძე) ‏[1]
שפה רשמית גאורגית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד סוף המאה ה-7 לפנה"ס
שטח 65.8 קמ"ר
גובה 2 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 41,500[2] (2023)
קואורדינטות 42°08′31″N 41°40′35″E / 42.14194°N 41.67639°E / 42.14194; 41.67639
אזור זמן UTC +4
poti.gov.ge
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
השוק בפותי

בקרבת העיר זורם נהר הריוני, הנשפך לים השחור. העיר, שנבנתה ליד הקולוניה היוונית "פאסיס", הפכה לעיר נמל מרכזית ומרכז תעשייתי מאז תחילת המאה העשרים. באפריל 2008 נחנך פרויקט כלכלי גדול בשיתוף פעולה בין גאורגיה לאיחוד האמירויות הערביות, שבמסגרתו עתיד אזור פותי להפוך לאזור תעשייה חופשי.

גאוגרפיה ואקלים עריכה

פותי מרוחקת מהבירה טביליסי כ-312 ק"מ לכיוון מערב. פותי נמצאת בקצה המערבי של מישור קולכתי, בדלתא ביצתית שנוצרה משפך הנהר הגדול במערב גאורגיה, ריוני, לים השחור. העיר שוכנת בגובה 2 מטר מעל פני הים. על חלקי הביצות שיובשו בסביבות פותי נטעו מטעי הדרים. העיר מוקפת בפארק הלאומי קולחתי. הנהר הקטן קפרצ'ינה מאגף את העיר מדרום-מזרח ואגם פָּליאסטוֹמי מדרום-מערב. כ-5 ק"מ דרומית לעיר נמצא הכפר מלתאכווה, חוף נופש מקומי. האקלים בעיר אקלים סובטרופי גשום עם חורף חם ומתון וקיץ חם. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא °C‏14.1. ינואר הוא החודש הקר ביותר עם ממוצע של °C‏2 ויולי הוא החודש החם ביותר עם ממוצע של °C‏22.9. הגשמים יורדים בשפע כשכמות המשקעים הממוצעת לשנה היא 1,960 מ"מ לשנה.

שם העיר עריכה

העיר פותי קשורה כפי הנראה לעיר הקדומה פאסיס אולם מבחינה אטימולוגית ההיסטוריונים חלוקים בעניין. פאסיס (Φάσις) הופיעה לראשונה בתיאוגניה[4] של הסיודוס (700 לפנה"ס לערך) כשמו של נהר ולא שם של עיר. ההיסטוריון אריך דיהל היה הראשון שהעלה סברה כי ייתכן שמקור שם העיר איננו הלני כלל אלא נגזר מטופונימיה מקומית, שהרי רשומות היוונים והרומאים אינם עוסקים כלל בעניין.

דיהל העלה מספר אפשרויות, החל בשם גאורגי של יישוב קולכי מהמאה השמינית לפנה"ס, שקדם לפאסיס. סברה זו העלתה מספר אפשרויות לשוניות שעשו, כל אחד בדרכו, של השם פאסיס לשם הטופונימי המקומי "פותי". מקור השם על פי הסברה החדשה לפיכך צריך היה להגיע מאחת השפות הכרתווליות שהיו מדוברות בקולכיס באותם ימים. מכאן נובע שראשית מקור השם המודרני הוא מגרלי-צ'אני על פי השם הגאוגרפי של המקום, ושנית, כיוון היוונים, על פי סברה זו אימצו את שם המקום עם האות "א" ורק הוסיפו את הסיומת המקובלת לשמות היווניים, הרי ששם המקום המקורי היה "פאתי" בכרתוולית-זאנית או קולכית עתיקה (לפני שהשפות התפלגו). שינוי ה"א" באות "אוֹ" אם הוא מאוחר יותר.

סברה זו הייתה נפוצה בקרב רוב ההיסטוריונים במשך זמן מה. אולם מאוחר יותר הועלו טענות בדבר הקושי הקיים בכל זאת במעבר מ"פאתי" ל"פאסיס". חוקרים אחרים הציעו אפשרויות אחרות. חוקר אחד הציע כי המילה "פאסד" בשפה הסוואנית, שהיא העתיקה ביתר מבין השפות הכרתווליות והייתה הראשונה שהתפלגה מהכרתוולית, חייבת להיות המקור לפאסיס. המילה "פאסד" הסוואנית היא המקבילה למילה "פאטי" מהכרתוולית זאנית. הסוואנים, אגב הם שכנהם של המגרלים מצפון.

ההיסטוריון, אותר לורדקיפנידזה, לא ממהר לקבל את הסברה הרווחת כי שם היישוב הגאורגי המוקדם הוא המקור ל"פאסיס" כיוון שהשם פאסיס מתייחס במקורו לשם של נהר ולא לשם של יישוב, ולפיכך בהקשר של הנהר הנזכר בסיפור הארגונאוטים בחיפושם אחר גיזת הזהב. יתרה מזו, שם פאסיס המופיה בתיאוגוניה של הסיודוס מיוחס לשנת 700 לפנה"ס אולם ייסוד העיר פאסיס מיוחס לסוף המאה ה-7 לפנה"ס ואפילו תחילת המאה ה-6 לפנה"ס. לכן השם פאסיס לא יכול להגזר משם היישוב המוקדם. זאת ועוד מצוין בסיפור היווני-רומי כי שם היישוב נגזר משם הנהר.

היסטוריה עריכה

העדות ההיסטורית הראשונה לפותי וסביבותיה בכתובים מופיע כבר לפני 2600 שנה. בתקופת יוון העתיקה וראשית ימי הביניים היה האזור מיושב בפוליס היווני, פאסיס שנוסד על ידי מתיישבים ממילטוס (יוון הארכאית) בהנהגת תמיסטאגוראס ממש בסוף המאה השביעית לפנה"ס ותחילת המאה השישית לפנה"ס. לאחר תקופה ארוכה שבה היו חלוקים הדעות בדבר השאלה מה הוא מיקומה המדויק של העיר פאסיס, נפתרה התעלומה לאחר גילו שרידי העיר מתחת למימי הים השחור בקרבת העיר פותי. כפי הנראה, העיר שקעה תחת האגם שתחם את אחד מצידי העיר והוזכר בכתביו של סטרבון. למרות זאת נותרו עדיין שאלות פתוחות ביחס למיקומה של העיר, זיהויה או של חורבותיה, בגלל השינויים הרבים שעברו על הגאוגרפיה של האזור באלפי השנים האלה ושל האזורים הביצתיים שבדלתא של שפך הריוני.

ההיסטוריונים סטרבון ופליניוס ציינו בכתביהם כי העיר פאסיס הייתה עיר מסחר חשובה בתקופת קולכיס. קטע הנהר לאורך נהר הריוני ששימש למסחר היה מרכיב חשוב בהנחת נתיב מסחר בין הודו לים השחור. בין המאה השישת לפנה"ס והמאה השנייה לפנה"ס שיחקה העיר תפקיד פעיל בקשרים אלה. במהלך מלחמת מיתרידטס השלישית הייתה פאסיס תחת שליטת רומית. במקום זה חצה המפקד הראשי של הרומאים, פומפיוס, שחצה את קולכיס לממלכת איבריה, פגש בלגאטוס סרוויליוס, אדמירל הצי הימי שלו בים השחור בשנת 65 לפנה"ס[5] לאחר התמזגות הרומאים בתוך הדת הנוצרית הייתה פאסיס מקום מושבה של דיוקסיה יוונית, שאחד מבישופיה, סירוס, הפך לפטריארך של אלכסנדריה בין השנים 630-641. במהלך המלחמה הלאזית, בין האימפריה הביזנטית לבין הסאסאנים הפרסים (542-562) הותקפה פאסיס על ידי הסאסאנים ללא הצלחה.

במאה השמינית הופיעה לראשונה פותי ברשומות הגאורגיות מאותן ימים. היא המשיכה להיות עיר מסחר ימי עם הממלכה הגאורגית המאוחדת ונודעה על ידי חוקרי ארצות מימי הביניים כפאסו (Fasso)[6]. במאה הארבע עשרה הקימו הג'נובים מפעל מסחרי שהתקיים זמן קצר בלבד.

בתקופת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה הייתה חלק ממנה ונכבשה על ידי הצבא האדום ה-9 ב-14 במרץ 1921, במהלך המלחמה הסובייטית גאורגית.

כיום ממוקם בה בסיס מפקדה של חיל הים הגאורגי. כמו כן הקונסוליה הבולגרית נמצאת בפותי.

ניקו ניקולדזה, הסבא של סלומה זוראבישווילי, נחשב למייסד פותי המודרנית.

במיתולוגיה היוונית עריכה

סיפור גיזת הזהבארגונאוטים, יאסון ומדיאה) מתרחש גאוגרפית בעיר פותי ונהר הריוני.

יהודי פותי עריכה

  ערך מורחב – יהדות פותי

בשנת 1945 נרשמה הקהילה היהודית במקום באופן רשמי והועמד לרשותה מבנה שנבנה בראשית המאה ה-20 ושכן ברחוב צחקאיה 35. בית הכנסת פעל עד ראשית 1953 לפחות[7].

ספורט עריכה

לעיר מועדון כדורגל המשחק בליגת העל הגאורגית, קולחתי 1913 פותי, שנוסד בשנת 1913.

ערים תאומות עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נובוסטי גרוּזיה, נשיא גאורגיה מינה ראש עיר חדש לפותי, 16 בפברואר 2005, (בגאורגית)
  2. ^ אוכלוסיית העיר לפי שנים:
    2008 47,400 איש
    2007 47,300 איש
    2006 47,300 איש
    2005 46,700 איש
    2004 46,500 איש
    2003 46,700 איש
    2002 47,100 איש
    1989 50,569 איש
  3. ^ "მოსახლეობის საყოველთაო აღწერა 2014". საქართველოს სტატისტიკის ეროვნული სამსახური. בנובמבר 2014. נבדק ב-7 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ תיאוגניה (Θεογονία) - אפוס של הסיודוס המסביר את אופן הולדת האלים ומתאר את האופן שבו נוצר העולם. מעין ספר בראשית.
  5. ^ ג'ון ליץ' (1986), פומפיוס הגדול, עמ' 84, ISBN 0709941277, (באנגלית)
  6. ^ ויליאם אדוארד דייוויד אלן (אוגוסט 1929) אדמות הצעידה של גאורגיה, כרך 74, מס' 2, עמ' 135(באנגלית)
  7. ^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1941-1964, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, מסת"ב 9789652272256