זולטאן סאנטו
זולטאן סאנטו (במקור שרייבר, בהונגרית: Szántó Zoltán; נג'קניז'ה, 17 בדצמבר 1893[1] – בודפשט, 26 במרץ 1977) היה דיפלומט יהודי-הונגרי, פוליטיקאי קומוניסטי, שר בלי תיק בממשלת אימרה נאג' השלישית.
 | |
| לידה |
17 בדצמבר 1893 נג'קניז'ה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
26 במרץ 1977 (בגיל 83) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| תפקיד | |
| מפלגה |
מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית, המפלגה הקומוניסטית של הונגריה, המפלגה הקומוניסטית ההונגרית |
  | |
ביוגרפיה
עריכהזולטאן סאנטו נולד במשפחה יהודית. אביו שאנדור שרייבר היה קצב, אמו הייתה סלינה גינסברגר. הוא סיים תיכון מקצועי. בשנת 1908 הצטרף כשוליית נגר לתנועת הנוער של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). הוא התכונן במקור לקריירה רפואית, אך פרוץ מלחמת העולם הראשונה מנע ממנו להמשיך את לימודיו. הוא סיים את לימודיו בבית הספר לקצינים בשנת 1914 ולאחר מכן נשלח לחזית המזרחית, שם נפל בשבי הרוסי בשנת 1916, במחנה השבויים בא בקשר עם התנועה המהפכנית הרוסית.
בקיץ 1918, שוחרר מהשבי והותר לו לחזור הביתה, להירשם לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא הפך במקביל למפקד פלוגה של הצבא בבודפשט. במהלך מהפכת החרציות, הוא ופלוגתו צידדו ב"מועצה הלאומית ההונגרית" ומילאו תפקיד פעיל בהגנה על הגשרים על הדנובה. סאנטו היה אחד הראשונים שהצטרפו למפלגת הקומוניסטים של הונגריה (KMP) בנובמבר. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה מפקד גדוד של הצבא האדום וקומיסר פוליטי חטיבתי. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית היגר לאוסטריה. ב-11 ביוני 1919, בבודפשט, כסטודנט לרפואה עדיין, התחתן עם שרה טרק, גם היא הייתה סטודנטית לרפואה, בתם של וילמוש טרק ושל רוזה פרידמן.[2]
סאנטו השתתף בארגון מחדש של ה-KMP, הפך לחבר חליף בוועד המרכזי של המפלגה בשנת 1926 וחזר להונגריה בהוראות המפלגה באותה שנה. הוא נעצר בבית בשנת 1927 ונידון ל-8 וחצי שנות מאסר. לאחר ריצוי עונשו היגר למוסקבה בשנת 1935, שם ייצג את ה-KMP באינטרנציונל הקומוניסטי (הקומינטרן).
במהלך מלחמת העולם השנייה ערך את שידורי רדיו קושוט שהוקם במוסקבה. הוא חזר להונגריה בשנת 1945 והיה חבר באספה הלאומית הזמנית. בין השנים 1947–1949 היה שגריר בבלגרד ואחריו בין 1949–1955 היה השגריר בפריז, בשנים 1955–1956 השגריר בוורשה. ב-3 בנובמבר 1956, כאשר הוקמה ממשלתו השלישית של אימרה נאג', מונה לשר בלי תיק בממשלה. בעקבות ההתערבות הסובייטית קיבל מקלט מדיני עם משפחתו בשגרירות יוגוסלביה בבודפשט. במשפטו של אימרה נאג' העיד נגד אימרה נאג' כעד מטעם התביעה ולכן לא הוגשה נגדו תביעה.
סאנטו פרש לגמלאות בשנת 1958 וחי בפנסיה עד מותו.
כתביו (בהונגרית)
עריכה- סוף והתחלה. כתב זיכרון; 1964
- סוף והתחלה. זיכרונות ; 1974
- תביעה, מנקודת המבט של חמישים שנה 1978 (עובדות ועדים)
משפחתו
עריכהאחיו היו בלה סאנטו, רז'ה סאנטו וגיזלה סאנטו.
לקריאה נוספת
עריכה- Magyar életrajzi lexikon II. (L - Z). (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש, 1969)
- ביוגרפיה באלמנך הפרלמנטרי 1947-1945
- ↑ Gecsényi: Baráth Magdolna és Gecsényi Lajos (szerk): Főkonzulok, követek és nagykövetek, 1945-1990. Budapest: MTA Történettudományi Intézet. 2015. = Magyar történelmi emlékek, ISBN 978-963-416-007-6
- Ki kicsoda? Életrajzi lexikon magyar és külföldi személyiségekről, kortársainkról. Szerk. Fonó Györgyné, Kis Tamás. Bp., Kossuth, 1969.
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
- Munkásmozgalomtörténeti lexikon. Szerk. vezetője Vass Henrik. Bp., Kossuth Könyvkiadó, 1972.
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
- Zalai életrajzi kislexikon. Szerk. Gyimesi Endre. Zalaegerszeg, Zala Megyei Önkormányzati Közgyűlés, 1994.
- Zalai életrajzi kislexikon. 3. javított, bővített kiadás. Szerk. Fatér Bernadett, Horváth József, Kiss Gábor [és mások]. Zalaegerszeg, Deák Ferenc Megyei Könyvtár,