ח'רבת חרד'אן
ח'רבת חרד'אן היא חורבה ארכאולוגית הנמצאת כקילומטר וחצי ממזרח לתחום השיפוט של ירושלים, וכשניים וחצי ק"מ דרומית לאבו דיס.
 | |
| מידות | |
|---|---|
| גובה מעל פני הים |
609 מ'  |
| היסטוריה | |
| תקופות |
תקופת בית שני |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°43′56″N 35°16′11″E / 31.732128567073°N 35.269659161568°E |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   ח'רבת חרד'אן | |
  | |
החורבה נמצאת על גבעה תלולה ברום 609 מטר מעל פני הים, מעל נקודת העיקול של נחל קדרון מכיוון דרום לכיוון מזרח.
החורבה מזוהה כיום עם אתר הנזכר במשנה בהקשר למצוות השלכת השעיר לעזאזל. לפי מסכת יומא: ”והלא סימן גדול היה להם מירושלים ועד בית חדודו שלשה מילין הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין כדי מיל ויודעין שהגיע שעיר למדבר”[1].
השם "בית חדודו" מופיע בנוסחים שונים בדפוסים השונים של המשנה והתלמוד, וכך גם מופיעות הגרסאות "בית חרורו" ואף "בית חורון". מיקום זה, בו מגיע השעיר למדבר, שאז הכהן הגדול יכול להמשיך את עבודתו, מתאים לנתוניה של ח'רבת חרד'אן. זאת, מכיוון שמרחקה מירושלים הקדומה הוא כ-5 ק"מ, השווים לשלושה מיל רומיים, ומכיוון שבמיקומה מתחיל מדבר יהודה. חיזוק לכך שהשם המקורי שבמשנה היה בית חרודן, וכי המדובר באתר זה, נמצא לדעת החוקרים באזכורו של השם "חרודן" בשטר כתובה עתיק שנתגלה במדבר יהודה.
לקריאה נוספת
עריכה- יואל אליצור, מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 430.