ויקיפדיה

חגי רון

גאולוג ישראלי

חגי רון (6 בספטמבר 1944 – 10 בספטמבר 2012) היה פרופסור במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, ונחשב לאב המייסד של מחקר הפליאומגנטי בישראל וחלוץ בתחום הקשר שבין פליאומגנטיות ורוטציה של בלוקים[1][2].

חגי רון
חגי רון במדבר המערבי, 2005.
חגי רון במדבר המערבי, 2005.
לידה 6 בספטמבר 1944
י"ח באלול ה'תש"ד
בית הערבה, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 10 בספטמבר 2012 (בגיל 68)
כ"ג באלול ה'תשע"ב
קיבוץ כברי, ישראל ישראלישראל
ענף מדעי מדעי כדור הארץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קיבוץ כברי
מקום קבורה קיבוץ כברי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הדיקן למחקר, האונ' העברית; פרס רפי פרוינד, החברה הגאולוגית; פרס אלן קוקס, אונ' סטנפורד
בת זוג חדוה רון (לבית לויט)
צאצאים רותם רון-אבולעפיה, שירלי רון-בר, שולמית רון-ביגר
הערות מרצה וחוקר, מנהל בקיבוץ, מייסד המחקר הפליאומגנטי בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

חגי רון נולד בקיבוץ בית הערבה שבצפון ים המלח. בחודש מאי 1948, כשהיה בן שלוש וחצי, ועקב הלחץ של הצבא הירדני, התפנו כל חברי הקיבוץ וילדיהם לקיבוץ שפיים. לאחר זמן קצר, הקימו חלק מהמתפנים, ובהם הוריו, יוכבד ויוחנן רון, את קיבוץ כברי (חלק אחר הקים את קיבוץ גשר הזיו). חגי גדל ולמד בקיבוץ שהיווה את ביתו לאורך כל חייו. הוא התגייס לחטיבת הצנחנים בשנת 1962. אחרי השירות הצבאי, ב-1965 יצא לשנת שירות בחיפה, בתנועת מחנות העולים של הקיבוץ המאוחד, שם פגש את חדוה, אשתו. במלחמת ששת הימים השתתף עם יחידתו במילואים בקרב אום-כתף שבסיני. במלחמת יום הכיפורים נלחם עם יחידתו בגזרת תעלת סואץ; תחילה ממזרח לה, ולאחר הצליחה ממערב לה.

רון למד לכל תאריו באוניברסיטה העברית בירושלים. לימודיו לתואר ראשון היו בין השנים 1969–1972, לתואר שני בין 1976– 1978 ולתואר שלישי (בהדרכתם של הפרופסורים רפי פרוינד, עמוס נור, וצבי גרפונקל) בין השנים 1979–1984. חלק מלימודיו לתואר שלישי, בשנים 1980 ו-1984 עשה באוניברסיטת סטנפורד, שם גם שהה בפוסט-דוקטורט בשנים 1985–1986.

במקביל ללימודיו לתואר ראשון ושני, שימש פעמיים כמזכיר המשק של קיבוץ כברי.

בשיא עבודתו האקדמית, ולאחר שהעמיד תלמידים רבים שחלקם היו לחברי סגל אקדמי בכירים בעצמם, חלה רון במחלה קשה שממנה נפטר לאחר זמן קצר. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ כברי.

מינויים אקדמיים בישראל ומחוצה לה

עריכה
  • 1986 - האוניברסיטה העברית בירושלים, המכון למדעי כדור הארץ - מרצה בכיר.
  • 1986 - 2001 - המכון הגיאופיזי לישראל - חוקר בכיר ומנהל המעבדה הפליאומגנטית.
  • 1992 - 1993 - אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, בית הספר למדעי כדור הארץ - פרופ' חבר נלווה.
  • 1993 - 1994 - אונ' מינסוטה, המכון למגנטיות הסלע - עמית מחקר.
  • 1999 - 2000 - אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, בית הספר למדעי כדור הארץ - פרופ' חבר נלווה.
  • 2000 - 2008 - האונ' העברית בירושלים, המכון למדעי כדור הארץ - פרופ' חבר נלווה ואחר כך עמית מחקר ומנהל המעבדה הפליאומגנטית.
  • 2003 - המרכז למחקר מדעי כדור הארץ פוטסדאם, גרמניה GFZ - עמית מחקר.
  • 2004 - 2007 - המכללה האקדמית גליל מערבי, יו"ר רשות המחקר - פרופ' חבר.
  • 2009 - 2012 - האונ' העברית בירושלים, המכון למדעי כדור הארץ - עמית מחקר בכיר ומנהל המעבדה הפליאומגנטית.

בנוסף, שימש כיועץ בכיר לפרויקט תג"ר (תחנה גרעינית) שיבטה (1987-9); כיו"ר הוועדה המדעית של המכון הגיאופיזי לישראל (1992-7); חבר בוועדה זו עד שנת 2000; עורך חבר בכתב העת Israel Journal of Earth Sciences בין השנים 1989 - 1992 וחבר הוועד המנהל של המכללה האקדמית גליל מערבי (2001-4). באוניברסיטה לימד במהלך עבודתו שם את הקורסים בפליאומגנטיזם, גאולוגיה סטרוקטורלית, מיפוי גאולוגי מתקדם, המבנה והטקטוניקה של צפון ישראל, הגאולוגיה של "הכרמל", הגאולוגיה של טרנספורם ים המלח בצפון ישראל, ומבוא לגאולוגיה לגאוגרפים.

 
המגנטומטר הקריוגני במעבדה הפליאומגנטית שהקים חגי רון

מחקריו

עריכה

מגנטיות ופליאומגנטיות של כדור הארץ

עריכה

בעבודת הדוקטוראט שלו, שהתפרסמה באמצע שנות ה-80, נכנס רון לעולם הצעיר אז של המחקר הפליאומגנטי. בעבודתו זו פיתח שיטות מחקר חדשניות, בהן מדידות מגנטיות של סלעים סדימנטריים אשר שימשו לשחזור רוטציות טקטוניות של בלוקים בין העתקי הגליל. שיטות אלה היוו פריצת דרך עולמית ביחסי הגומלין שבין עבודת שדה גאולוגית וגיאופיזיקה בתחום זה, ומהווים ציון דרך חשוב במחקר הפליאומגנטי בכלל, אפילו באמות המידה של היום[2]. הוא יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד שליד סן-פרנסיסקו, קליפורניה, וחזר לארץ עם אמצעים להקמת המעבדה הפליאומגנטית הראשונה בארץ, ואשר הוקמה במכון הגיאופיזי לישראל. במעבדה זו הוצב אחד מהמגנטומטרים הקריוגנים[3] הראשונים בעולם, שהיוו את המילה האחרונה של המחקר הפליאומגנטי[2]. בשנת 2001 עבר חגי עם המעבדה למכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו העיקריים עסקו ב:

  • מעוות פריך ושבירה - לראשונה בעולם[4] הוכחת סיבוב בלוקים מוגבלים בהעתקים סביב ציר אנכי באמצעות מדידות פליאומגנטיות (מודל פרוינד)[5]. היווצרות העתקים חדשים בהתאם לשדה המאמצים שלא עבר שינוי[6] ומעוות של הקרום האוקיאני[7].
  • מגנטיות במשקעים אגמיים בהווה, ופליאומגנטיות של אגמים מיובשים, כ"הקלטות" של השדה המגנטי של כדור הארץ (אגם הלשון, ים המלח והכנרת)[8].
  • מגנטוסטרטיגרפיה – יצירת טור סטרטיגרפי המבוסס על טור הסלעים, השתנות המגנטיות בסלעים וסייסמוטקטוניקה, לאורך טרנספורם ים המלח.
  • התפתחות מבנים פנימיים של טרנספורם ים המלח המבוססים על מחקרים פליאומגנטיים שבוצעו בעיקר על סלעים וולקניים מתקופת הקנוזואיקון המאוחר והפליסטוקן ועל סלעי משקע המשולבים עמם, כולל קביעת גילאים איזוטופיים[9] .
  • התפתחות המגנטיות בסלעים בגלל תהליכי מטמורפוזה[10].
  • מחקר פליאומגנטי ומגנטיות סלעית של סלעי יסוד פרה-קמבריים מתמנע[11].
  • ארכיאומגנטיזם - קביעת העוצמה המוחלטת של השדה המגנטי של כדור הארץ במהלך שבעת אלפי השנים האחרונות[12].
  • שימוש בשיטות פליאומגנטיות לשחזור פעילות טקטונית בעבר במגוון רחב של אזורים והגדרות גאולוגיים כולל: קפריסין[13][14][15], צפון אמריקה[16][17][18][19] וישראל.[20][4][21][22][10][23][24][25][26]
  • תיארוך חתכי סלע באתרים פרה-היסטוריים, הכוללים כלים, באמצעות המגנטיות שבסלע, ואיזוטופים קוסמוגניים[27].

בשנת 2015, הקדיש כתב העת African Archaeology Review (אנ') גיליון מיוחד לזכרו של רון. גיליון זה עסק בחקר מערת וונדרוורק(אנ') בדרום אפריקה. הממצאים הפלאומגנטיים הראשוניים של רון מחפירה 1 במערה זו נתנו את הרמז הראשון על העתיקות הגדולה של השכבות התחתונות ביותר באתר זה.[28][29] תוצאות אלו הרחיבו את רצף המערות אחורה כ. מיליון שנים מוקדם ממה שחשבו בעבר.[1][2] לגיליון זה[30] מצורפת רשימה של 35 מאמרים שכתב רון, הרלוונטיים לתחום.[2]

חקר רעידות אדמה היסטוריות ופרה-היסטוריות

עריכה

במקביל לעבודתו העיקרית בתחום הפלאומגנטיות, התעניין רון בכל הקשור לרעידות אדמה היסטוריות ופרהיסטוריות, ותמך באמצעות ההכשרה שנתן בכיתה ובשטח בארכאולוגים והיסטוריונים שהיו מוכנים להתחייב. למאמץ לשחזר את רעידות האדמה הללו. הוא עקב אחר חפירות באתרים ארכאולוגיים שהיו ידועים כמי שנפגעו מרעידות אדמה בעבר (למשל בית שאן, היפופוטמים, יריחו ועוד). הוא ארגן סיור של תלמידי מחקר מתקדמים מהמחלקה לגיאופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד, בראשות פרופ' עמוס נור, לאתרים ארכאולוגיים בישראל ובממלכת ירדן, שם נמצאו עדויות לרעידות אדמה שפגעו בהם[2][31], ופורסמו. רון פרסם עמו מספר מאמרים ותקצירים של הרצאות לכנסים בתחום.[2][32][33][34] רון, יחד עם פרופ' עמוס נור, הפיק את הסרטון התיעודי עטור הפרסים: "הקירות קרסו: רעידות אדמה בארץ הקודש".[35] בנוסף, הוא הפגיש עם פרופ' נור לכתיבת עבודת דוקטורט. אשר שוחזרה לראשונה בישראל בצורה מקיפה, רעידת אדמה היסטורית (1927).[36][37]

השלמת מחקריו

עריכה

בערוב חייו יזם רון שני פרויקטים חדשים שלא יצאו אל הפועל בחייו עקב מחלתו: במסגרת הקידוח העמוק בים המלח, תכנן רון לבצע מחקר פליאומגנטי על משקעים מ-200 אלף האחרונים. זאת כהמשך ישיר לפרויקטים דומים שהוביל במהלך שנות ה-90 וה-2000.[38][39] בנוסף, הוא תכנן מחקר על זרמי הלבה ברמת הגולן כאמצעי להבנה טובה יותר של התנהגות השדה הגיאומגנטי. תלמידיו ועמיתיו של רון סיימו לימודים אלו לאחר מותו[40]. חלק מהמחקרים האחרונים של רון הוקדשו למסע ארכיאומגנטי רחב היקף שמטרתו לשחזר שינויים בעוצמת השדה הגיאומגנטי במהלך אלפי השנים האחרונות מחומרי חרס וסיגים.[41][42][43][44] מאמץ זה, שנמשך כעת על ידי תלמידיו, צפוי לספק טכניקת היכרויות חדשה לגמרי עבור הקהילה הארכאולוגית.[2]

פרסים

עריכה
  • פרס הדיקן למחקר, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, 1984.
  • פרס רפאל פרוינד מטעם החברה הגאולוגית הישראלית 1987.
  • פרס אלן קוקס לגיאופיזיקה, מטעם אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, 1999.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

רון, ח., 1984. מחקר פליאומגנטי וניתוח מערכות השבירה בגליל. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים. 117 עמ'.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חגי רון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Institution of Earth Sciences, Paleomagnetism in the Levant and and Near East - Honoring Late Prof. Hagai Ron - 1944 - 1912, The Hebrew University of Jerusalem, October 15, 2017
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Ron Shaar, 2015., Remembering Hagai - 1944–2012, African Archaeological Review volume 32, pp. 591–594
  3. ^ על ייחודו של מגנומטר זה ראו בפרק שמוקדש לו בערך מגנטומטר, וכן ראו צילום שלו כאן.
  4. ^ 1 2 Ron, H., Eyal, Y., 1985. Interplate Deformation by Block Rotation and Mesostructures along the Dead Sea Transform, Northern Israel. Tectonics, 4, pp. 85-105 and 2 more articles
  5. ^ Ron, H., 1987. Deformation Along the Yammuneh, Restraining Bend of the Dead Sea Transform: Paleomagnetic Data and Kinematics Implications. Tectonics, 6, Vol. 5 pp. 653-666. and Ron, H., Aydin, A., Nur, A., 1986. Strike Slip Faulting and Block Rotation in the Lake Mead Fault System. Geology, 14 pp. 1020-1023 and 6 more
  6. ^ Granot, R., Tauxe, L., Gee, J., ., 2007Ron, H. A View into the Cretaceous Geomagnetic Field from Analysis of Gabbros and Submarine Glasses. Earth and Planetary Letters, 256, pp. 1-11
  7. ^ Granot, R., Abelson, M., Ron, H., Agnon, A., 2006. The Oceanic Crust in 3D: Paleomagnetic Reconstruction in the Troodos Ophiolite Gabro. Earth and Planetary Letters, 251, pp. 280-292 and 3 more ^
  8. ^ Marco, S., Stein, M., Agnon, A., Ron, H., 1996. Long Term Earthquake Clastering: A 50,000 Years Paleoseismic Record in the Dead Sea Graben. J. Jeophys. Research, 101, pp. 6179-6192 and 4 more
  9. ^ Salamon ,A., Hofstetter, A., Garfunkel Z., Ron, H., 1996. Seismicity of the Eastern Mediterranean Region: Pespective the Sinai Subplate. Tectonophysics, 263 pp. 293-305 and 3 more
  10. ^ 1 2 Ron, H., Kolodny, Y., 1992. Paleomagnetic and Rock Magnetic Study of Combustion Metamorphic Rocks in Israel. J. Geophys. Research. 97, pp. 6927-6939
  11. ^ Marco, S., Ron, H., Matthews, A., Beyth, M., Navon, O., 1993. Chemical Remanent Magnetization Related to the Dead Sea Rift: Evidence from Pan African Igneous Rocks from Timna, Southern Israel. J. Geophys. Reaserch. 98, pp. 16001-16012
  12. ^ Shaar, R., 2005. Magnetic Study of Synthetic Slag Deposits: Implications to Absolute Paleo-Intensity of the Earth Field. Ph.D. Thessis under the instructios of Ron, H., Agnon, A., and Kessel, R., The Hebrew University of Jerusalem and 3 more disertations
  13. ^ Roi Granota, Meir Abelsonb, Hagai Rona, Amotz Agnon, The Oceanic Crust in 3D: Paleomagnetic Reconstruction in the Troodos Ophiolite Gabbro, Earth and Planetary Science Letters 251, 2006, עמ' 280-292
  14. ^ Granot, R., Abelson, M., Ron, H., W. Lusk, M. W., Agnon, A., Direct Evidence for Dynamic Magma supply Fossilized in the Lower Oceanic Crust of the Troodos Ophiolite, Geophysical Research Letters 38, 2011, עמ' 1-6
  15. ^ Ebert, Y., Kessel, R., Shaar, R., Agnon, A., Ron, H., Petrology and Rock Magnetism of the Gabbro of Troodos Ophiolite, Physics of the Earth and Planetary Interiors 183, 2010, עמ' 413-420
  16. ^ Ron, H., Aydin, A., Nur, A., Strike-Slip Faulting and Block Rotation in the Lake Mead Fault System, Geology 14, 1986, עמ' 1020–1023
  17. ^ ,A .Ron, H., Nur, A., Aydin, Rotation of Stress and Blocks in the Lake Mead, Nevada, Fault System, Geophysical Research Letters 20, 1993, עמ' 1706–1703
  18. ^ Yehuda Eyal and Hagai Ron, Late Cenozoic Crustal Deformation of the North-Central Basin and Range Province, Western US, Tectonophysics 246, 1995, עמ' 211-224
  19. ^ Ron, H., Nur, A., Vertical Axis Rotations in the Mojave: Evidence from the Independence Dike Swarm, Geology. 24, 1996, עמ' 976–973
  20. ^ , A.Ron, H., Freund, R., Garfunkel, Z., Nur, Block Rotation by Strike-Slip Faulting: Structural and Paleomagnetic Evidence, Journal of Geophysical Research - Solid Earth 89, 1984, עמ' 6256-6270
  21. ^ Ron, H., Nur, A., Eyal, Y., Multiple Strike-Slip Fault Sets: A Case Study from the Dead Sea Transform, Tectonics 9, 1990, עמ' 1421-1431
  22. ^ Heimann, A., Ron, H., Young Faults in the Hula Pull-Apart Basin, Central Dead Sea Transform, Tectonophysics 141, 1987, עמ' 117-124
  23. ^ Ron, H., Kolodny, Y.,, Paleomagnetic and Rock Magnetic Study of Combustion Metamorphic Rocks in Israel, Journal of Geophysical Research Atmospheres 97, 1992, עמ' 6927-6939
  24. ^ Heimann, A., Ron, H., Geometric Changes of Plate Boundaries Along Part of the Northern Dead Sea Transform: Geochronologic and Paleomagnetic Evidence, Tectonics 12, 1993, עמ' 477-491
  25. ^ , Z.Weinberger, R., Agnon, A., Ron, H., Garfunkel, Rotation About an Inclined Axis: Three Dimensional Matrices for Reconstructing Paleomagnetic and Structural Data, Journal of Structural Geology 17, 1995, עמ' 777-782
  26. ^ .Weinberger, R., Agnon, A., Ron H., Paleomagnetic Reconstruction of a Diapir Emplacement: A Case Study from Sedom Diapir, the Dead Sea Rift, Journal of Geophysical Research 102, 1997, עמ' 5173-5192
  27. ^ Ron, H., Levi, S., 2001. When did Hominids Firest Leave Africa? New High-Resolution Magnetostratigraphy from the Erk-El-Ahmar Formation, Israel. Geology, 29, pp. 633-639 and 5 more articles
  28. ^ Ron, H., Beaumont, P., Chazan, M., Horwitz, L.K., Porat, N., & Yates, R. (2005). Evidence for early Acheulian cave occupation revealed by the magnetostratigraphy of Wonderwerk Cave, Northern Cape. SASQUA XVI Biennial Conference, Bloemfontein, Abstracts, 49–50.
  29. ^ Chazan, M., Ron, H., Matmon, A., Porat, N., Goldberg, P., Yates, R., Avery, M., , Sumner, A.,, Horwitz, L., K., Radiometric Dating of the Earlier Stone Age Sequence in Excavation I at Wonderwerk Cave, South Africa: Preliminary Results, Journal of Human Evolution 55, 2008, עמ' 1-11
  30. ^ Liora Kolska Horwitz and Michael Chazan, Special Issue: Archaeological and Palaeoenvironmental Perspectives on Wonderwerk Cave, South Africa, African Archaeological Review 32, 2015, עמ' 591-876
  31. ^ Amos Nur and Dawn Burgess, Apocalypse: Earthquakes, Archaeology, and the Wrath of God, Princeton University Press, 2008
  32. ^ Nur, A., Ron, H.,, Armageddon's earthquakes, Eos, Transactions, American Geophysical Union 77, 1996
  33. ^ Nur, A., Ron, H.,, Armageddon's earthquakes, International Geology Review 39, 1997, עמ' 532-541
  34. ^ Nur, A., Ron, H.,, Armageddon's Earthquakes, International Book Series 3, 2000, עמ' 44-53
  35. ^ Amos Nur, Hagai Ron, Earthquake! Inspiration for Armageddon, Biblical Archaeology Society/library, ‏July/August 1997
  36. ^ Avni, R., The 1927 Jericho Earthquake - Comprehensive Macroseismic Analysis Based on Contemporary Sources (in Hebrew, Summary in English), Beer Sheva: Ben-Gurion University of the Negev, 1999, 64 p.+Appendixes
  37. ^ Avni, R., Bowman, D., Shapira, A., Nur, A, Erroneous Interpretation of Historical Documents Related to the Epicenter of the 1927 Jericho Earthquake in the Holy Land, Journal of Seismology 6, 2002, עמ' 469-476
  38. ^ Marco, S., Ron, H., McWilliams, M. O., Stein, M, High-Resolution Record of Geomagnetic Secular Variation from Late Pleistocene Lake Lisan Sediments (Paleo Dead Sea), Earth and Planetary Science Letters 161, 1998, עמ' 145-160
  39. ^ Ron H., Nowaczyk N., R., Frank, U Marco. S., McWilliam,, Magnetic Properties of Lake Lisan and Holocene Dead Sea Sediments and the Fidelity of Chemical and Detrital Remanent Magnetization, Geological Society of America Special Papers 401, 2006, עמ' 171-182
  40. ^ Behar, N., Shaar, R., Tauxe, L., Asefaw, H., Ebert, Y., Heimann, A., Koppers, A.P., Ron., H., Paleomagnetism and Paleosecular VariationsFrom the Plio‐Pleistocene Golan Heights Volcanic Plateau, Israel, Geochemistry, Geophysics, Geosystems 20, 2019, עמ' 4319-4335
  41. ^ Ben-Yosef, E., Ron, H., Tauxe, L., Agnon, A., Genevey, A., Levy, T. E., Avner, U. and Najjar, M., Application of Copper Slag in Geomagnetic Archaeointensity Research, Journal of Geophysical Research - Solid Earth 113, 2008, עמ' 1-26
  42. ^ .Ben-Yosef, E., Tauxe, L., Levy, T. E., Shaar, R., Ron, R., Najjar, M, Geomagnetic Intensity Spike Recorded in High Resolution Slag Deposit in Southern Jordan, Earth and Planetary Science Letters 287, 2009, עמ' 529-539
  43. ^ Shaar, R., Ron, H., Tauxe, L., Kessel, R.,, Testing the Accuracy of Absolute Intensity Estimates of Ancient Geomagnetic Field Using Copper Slag Material, Earth and Planetary Science Letters 290, 2010
  44. ^ .Shaar, R., Ben-Yosef, E., Ron, H., Tauxe, L., Agnon A., Kessel, R, Geomagnetic Field Intensity: How High Can it Get? How Fast can it Change? Constraints from Iron Age Copper Slag, Earth and Planetary Science Letters 301, 2011, עמ' 297-306
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חגי_רון&oldid=40256899"