חואן קרלוס הרדיה
חואן קרלוס הרדיה אראיה (בספרדית: Juan Carlos Heredia Araya, נולד ב-1 במאי 1952 בקורדובה שבארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי-ספרדי ששיחק בעמדת החלוץ. החל את הקריירה שלו בבלגראנו שמעיר הולדתו ואת החלק העיקרי של הקריירה שלו בילה בברצלונה. לאחר שהתאזרח בספרד, ערך במדי הנבחרת הספרדית 3 הופעות. היה מוכר בכינוי "מילונגיטה הרדיה" (Milonguita Heredia).
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
1 במאי 1952 (בן 71) קורדובה שבארגנטינה | |||
| שם מלא | חואן קרלוס הרדיה אראיה | |||
| גובה | 1.68 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קריירה עריכה
הרדיה נולד וגדל בקורדובה שבצפון ארגנטינה. ב-1971, כשהיה בן 19, ערך את הופעת הבכורה המקצועית שלו במדי הקבוצה המקומית בלגראנו, והוא שיחק עמה בטורניר הנסיונל לשנת 1971. היכולת הטובה שהציג במדי בלגראנו משכה את תשומת לבה של אלופת הטורניר, רוסאריו סנטראל, שהחתימה אותו בשורותיה ב-1972 על מנת שישחק עמה בטורניר המטרופוליטנו לשנת 1972. בקיץ אותה שנה חתם בברצלונה, מהבכירות בכדורגל בספרד. אולם, החוקים במדינה באותה תקופה אפשרו לשחקנים זרים מאמריקה להצטרף לקבוצה אך ורק באישור מיוחד של התאחדות הכדורגל הספרדית, שלא ניתן במקרה זה. נשיא ברצלונה, אגוסטי מונטל אי קוסטה, לא קיבל את ההחלטה הזו בשלווה, מחה על כך ודרש בחינה מעמיקה של השחקנים הזרים הנוספים המשחקים בלה ליגה. במקביל, הושאל הרדיה לפורטו הפורטוגלית למהלך עונת 1972/1973. במאי 1973 שונה החוק בספרד, וכעת אפשרו לכל קבוצה להחזיק בסגל שלה שני שחקנים זרים. אף על פי כן, לברצלונה כבר היו רשומים שני זרים - יוהאן קרויף והוגו סוטיל, ולכן הושאל הרדיה פעם נוספת, הפעם לאלצ'ה הספרדית. במדי אלצ'ה צבר ניסיון בליגה הספרדית. ב-18 בנובמבר כבש הרדיה את שערו הראשון בליגה הספרדית, בהפסד 2–1 לריאל סוסיאדד. ב-2 בדצמבר כבש את השער היחיד בניצחון 1–0 על ריאל מדריד. שבוע לאחר מכן כבש צמד בניצחון 2–0 על קאסטיון. בסך הכול בעונת ההשאלה באלצ'ה כבש 7 שערים ב-24 הופעות בליגה.
בקיץ 1974 הצטרף הרדיה רשמית וסופית לסגל ברצלונה, במדיה בלטו שחקנים כדוגמת ההולנדים יוהאן ניסקנס וקרויף והחלוצים קרלס רשאק ומנולו קלארס, אם כי מעמד השחקן הזר שלו הוסדר רק בפברואר 1975. להרדיה היה קשה להשתלב בתחילת דרכו בקבוצה החדשה, והוא מיעט לשחק בתחילת דרכו שם. את שערו הראשון במדי הקבוצה, היחיד לעונת 1974/1975, כבש בניצחון 4–1 על היריבה העירונית של ברצלונה, אספניול, ב-30 במרץ 1975. הוא פתח בשני משחקיה של ברצלונה בחצי גמר גביע אירופה נגד לידס, שהדיחה את ברצלונה בתוצאה המצטברת 3–2. בעונת 1975/1976, למרות מעט ההזדמנויות שקיבל, כבש חמישה שערים. שניים מהם היו בליגה - השני שבהם היה שער בניצחון 2–0 בקלאסיקו נגד ריאל מדריד ב-30 באפריל 1976; שניים בגביע אופ"א, שם הגיעה ברצלונה עד חצי הגמר, ואחד בגביע המלך, ברבע הגמר נגד אתלטיקו מדריד, שהדיחה את ברצלונה בשלב זה.
בעונת 1976/1977 זכה הרדיה למספר דקות משמעותי יותר. כבר במחזור הראשון של העונה, נגד לאס פאלמס, כבש שער ותרם לניצחון קבוצתו בתוצאה 4–0. ב-15 בספטמבר, במשחק הראשון של סיבוב הראשון של גביע אופ"א שהסתיים בתיקו 2–2, כבש צמד לרשתה של בלננסש שמפורטוגל. ארבעה ימים לאחר מכן, בקלאסיקו נגד ריאל מדריד, כבש שער שעזר לקבוצתו לנצח 3–1. לצערו, בסוף חודש ספטמבר נפצע, פציעה שבגללה הושבת ממשחק למשך חודשיים וחצי. כשחזר לשחק, נכנס הרדיה כמחליף במחצית השנייה של משחק גביע אופ"א נגד אסטר וכבר הבקיע שער. ב-9 בינואר 1977 נכנס הרדיה כמחליף במשחק הליגה נגד ריאל בטיס כאשר ברצלונה בפיגור 1–0, כבש צמד וסייע לקבוצתו לנצח 3–1. ב-6 במרץ, במשחק נגד הרקולס אליקנטה, כבש שער אך הורחק בכרטיס אדום מאוחר יותר, והמשחק הסתיים בתיקו 2–2. בסך הכול בעונה זו כבש 6 שערי ליגה ב-15 הופעות, תוך שהוא מסייע לקבוצתו לסיים כסגנית לאלופה אתלטיקו מדריד, וכן 3 שערים נוספים בגביע אופ"א, שם הגיעה ברצלונה לרבע הגמר.
בעונת 1977/1978 זכתה ברצלונה בגביע וסיימה פעם נוספת כסגנית האלופה, אם כי הרדיה שותף במספר מועט של משחקים, הבקיע רק שני שערים בליגה ועוד שניים בגביע אופ"א. בעונה הבאה, עם לוסיאן מולר תחילה וז'ואקים ריפה לאחר מכן בתפקיד מאמן הקבוצה, שב הרדיה להופיע לעיתים קרובות בהרכב הקבוצה. בליגה כבש חמישה שערים, בהם צמד בניצחון 6–0 על סלטה ויגו ב-19 בנובמבר 1978. בשמינית גמר גביע מחזיקות הגביע הפסידה ברצלונה לאנדרלכט הבלגית במשחק הראשון בתוצאה 3–0, מה שחייב את ברצלונה לבצע מהפך גדול במשחק הגומלין שנערך בקאמפ נואו. במשחק הגומלין כבש הרדיה את השער השני לזכות קבוצתו, שניצחה בתום 90 דקות בתוצאה 3–0, מה שהביא את המשחק להארכה. מכיוון שלא הובקע אף שער בהארכה, המשחק המשיך לדו-קרב בעיטות עונשין, שבו ניצחה ברצלונה ועלתה לרבע הגמר. הרדיה פתח בשני משחקי חצי הגמר נגד בוורן הבלגית, סייע לקבוצתו לנצח בשני המשחקים ולהעפיל לגמר גביע המחזיקות, לראשונה בתולדותיה. במשחק הגמר, שבו הרדיה לא לקח חלק, ניצחה ברצלונה את פורטונה דיסלדורף וזכתה בתואר.
את עונת 1979/1980 החל הרדיה כרגיל, הבקיע שער בהפסד 4–3 לריאל סוסיאדד ב-14 באוקטובר 1979 וכן צמד במשחק גביע המחזיקות נגד אריס בונבואה ב-7 בנובמבר. אולם, בהמשך החודש התגלע סכסוך בינו לבין המאמן ריפה, ותוך זמן קצר הוא שוחרר מברצלונה ושב למולדתו בארגנטינה. הוא הצטרף לריבר פלייט, והוא זכה עמה באליפות ארגנטינה במטרופוליטנו 1980 ובנסיונל 1981. הרדיה שיחק לפרקים קצרים בארחנטינוס ג'וניורס ובטאז'רס לפני שפרש ממשחק ב-1982.
במקביל לדרכו בברצלונה, ייצג הרדיה את מדינת ספרד במדי נבחרתה, לאחר שהתאזרח כבר ב-1975. הוא הופיע בשלושה משחקי מוקדמות יורו 1980 - הופעת הבכורה שלו הייתה ב-15 בנובמבר 1978 בניצחון 1–0 על רומניה, ההופעה השלישית והאחרונה הייתה בהפסד 1–0 ליוגוסלביה ב-10 באוקטובר 1979. בכך לקח חלק בהעפלת הנבחרת ליורו, מבלי שישתתף בו בסופו של דבר, שכן חזר לארגנטינה לפני כן.
תארים עריכה
- ברצלונה
- הגביע הספרדי: 1977/1978
- גביע מחזיקות הגביע: 1978/1979
- ריבר פלייט
- אליפות ארגנטינה (2): מטרופוליטנו 1980, נסיונל 1981
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- Milonguita Heredia, futbolfactory